פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

אחרי 13 שנות זוגיות הבן זוג שלי החליט להיפרד ממני היה לנו הרבה עליות וירידות ובגידות מצידי וצידו והתגברנו על זה וכבר 3 שנים הכול היה טוב המשכנו הלאה והכל טוב ואז לפני 18 יום בדיוק הוא היה אצלי והאקס שלי מלפני 3 שנים שלח לי הודעה ועניתי לו זה היה משהו בקשר לעבודה והבן זוג שלי ראה והוא לא היה מוכן להאמין שזה בקשר לעבודה ובשבילו זה בגידה ושאני בגדתי בו והיה לנו ריב הוא לקח את כל הדברים שלו והבגדים ונפרד ממני ניסיתי להתחנן מה לא עשיתי בשביל שיחזור הוא לא מוכן נתתי לו כמה ימים שירגע ודיברתי אותו עוד פעם אין בשבילו אני בוגדת ולא מוכן לחזור גם אם יתהפך העלום שבוע שעבר הוא בא שכבנו ואחר כך הלך ויום שבת בערב הוא בא מאוחר ב 12:00 בלילה ישנו ובבוקר הוא נגע בי ושכבנו ואז שלחת לט הודעות בצהוריים הוא ענה כזה בקרירות ואז לא שלחתי במשך שלושה ימים אתמול שלחתי לו אם אני לא שואלת עלייך אתה לא שואל אז הנה לי אני בעבודה אמרתי לו אני צריכה להבין למה אתה מתנהג כך האם בשבדילך זה נגמר ואז הוא ענה לי כן התחננתי ובכיתי ואמרתי לו שטני אתאבד ואמר לי גם אם יתהפך העולם זה נגמר ... האם זה נגמר באמת 13 שנים מחיי הלכו כך האם הוא יחזור או שזה נגמר

היה לי בן זוג, לפני שנה וחצי נפרדנו. הפרידה היתה קשה כי עדין אהבנו אחד את השני מאוד, אבל פער הגילים הכריע, הוא צעיר ממני.
מאז יצאתי עם גברים אחרים ואני לא מצליחה לשים את העבר מאחורי.
לא ניפגשו מאז ולא דיברנו אבל אני אוהבת אותו וזה לא השתנה.
לפני כמה ימים אזרתי אומץ לשאול אותו אם בא לו להיפגש לקפה, הוא ענה ורשם שפגעתי בו. התנצלתי על חלקי והיו הרבה הודעות בנושא הזה.
לבסוף אחרי שאמרתי לו שאני מתגעגעת ולכן רוצה להיפגש הוא התרצה והוסיף יש לי מישהי. הרגשתי בוקס בבטן.
למה הוא שלח לי הודעות כל הלילה על מה שהיה , אני אומרת שאני מתגעגעת הוא מסכים שניפגש ורק אחכ אומר שיש לו מישהי?!
מצד אחד, קשה לי לוותר על מפגש הזה, חיכיתי לו יותר משנה!
הוא יודע שאני מתגעגעת, אמרתי לו, כלומר הוא מבין שאני רוצה,
למה מההתחלה הוא לא אמר שהוא יוצא עם מישהי ופה זה היה נגמר?
למה הוא מעוניין בפגישה איתי בזמן שהוא יודע את הרגשות שלי?
אני מפחדת שניפגש והכל יחזור אלי והוא בכלל בקשר אחר.
מה הדבר הנכון לעשות? האם לוותר? האם לתת לזה הזדמנות?
אני לא רגועה מאז ולא מסוגלת לקבל החלטה

היתה לי זוגיות 3.5 שנים שאני בחרתי לסיים מסיבות מסוימות שכיום לא נראות לי משמעותיות. הפרידה היתה נורא קשה לשנינו והוא הזהיר אותי שהוא לא יחזור אחורה במידה ואני בוחרת לעשות את הצעד הזה. עברה כמעט שנה, שנה של ייסורים, חוסר בטחון, חוסר הערכה עצמית, לא הצלחתי להתקבל לשום מקום עבודה, ובטח שלא מצאתי זוגיות חדשה כי בקושי הצלחתי לצאת לדייטים (הקורונה לא בדיוק "עזרה" למצב).

כיום אני מכה על חטא. גיליתי שהוא התקבל לאיזו חברה גדולה (אנחנו מגיעים מאותו רקע מקצועי) ובחרתי לשלוח לו הודעה מנוסחת יפה לווצאפ וביקשתי אם הוא יכול לתת לי כמה טיפים איך לעבור ראיונות עבודה כי אני רואה שהולך לו טוב (אגב, לפי איך שזה נראה ונשמע מחברים ומהפייסבוק שלו- הוא רק פרח ופרח בתקופה הזו עוד ועוד בזמן שאני נבלתי וקרסתי) הוא התכתב איתי ועזר לי להבין איך אני יכולה לצלוח ראיונות. לאחר כמה שעות ביקשתי שנעשה שיחת טלפון והוא נמנע. אחרי שכתבתי לו הודעה שאני מבקשת ממנו לעשות את זה כי זה יעזור לי (שוב, "למטרות מקצועיות" אבל ביננו כמובן שרציתי שזה ישבור קצת את הקרח אחרי כמעט שנה!) הוא השתכנע והתקשר אליי בווצאפ. דיברנו קצת יותר מרבע שעה שבה היו רק דיבורים מקצועיים והוא ממש נמנע מלהכנס לנושאים אישיים ושמר על "דיסטנס" מקסימלי.

חשוב לי לציין כמה דברים- הכרתי אותו בתול, חסר ניסיון עם בחורות. הוא היה מאוהב בי בטירוף. ברור לי שהפרידה שלי ממנו שברה אותו אבל אחר כך הבנתי שגם אותי. ואני רוצה לתקן את זה אבל לא יודעת איך. היום נראה שהוא במקום טוב ללא ספק והוא כנראה לא מעוניין בשום צורה שנהיה בקשר כי עובדה שהוא גם לא יצר קשר כל השנה הזו. אבל משהו בי לא נותן לי לשחרר. המון זמן, המון מחשבות, אני לא מצליחה להתקדם בחיים שלי. כמעט לא היה יום בשנה הזו שלא חשבתי עליו. אני מנסה להבין אם זה האגו שלי שפשוט נפגע ורוצה להתאחות ולקבל ממנו כמה מילות חיזוק או שאני באמת רוצה לחזור אליו ולהיות איתו בזוגיות בריאה. אבל אין לי מושג איך לעשות את זה אני לא רוצה להגיע למצב שאני משפילה את עצמי מולו ועוד יותר נפגעת. האם לדעתכם יש דרך לרכך אותו?

אני וחבר שלי הכרנו בצבא, הוא היה המפקד שלי. למרות שאנחנו כבר כמה חודשים יחד לא במסגרת צבאית אני עדיין מרגישה כאילו הוא קצת המפקד שלי, לא בטוחה אם זה בא ממני או ממנו או שבגלל שככה זה התחיל אז ככה זה ממשיך...

אנחנו נשואים 25 שנה. הייתי מאוד נאיבית וילדה מאוד טובה כשהתחתנתי כך שהאמון שלי בו היה מוחלט. הסדקים החלו כשהתבגרתי וגיליתי שיש לו אישיו עם להסתיר ממני דברים.. אם זה בזבזנות למרות שהפרנסה לא טובה בבית ו..עיסויים
הוא משוגע על עיסויים בשנים הראשונות ואחר כך גיליתי שאין קשר בין המצב בבית למידה שהוא הולך . חייבת לציין שמה שגיליתי שכול המכסות הן מקצועיות זאת אומרת שאין שם ״הרפיה״ הוא סולד מכך אך כל השנים הוא לא מספר לי שהוא הולך לזה. גם כשהתעמתתי איתו ודיברתי הוא תמיד במגננה ומשקר ומתחיל אפילו לקלל . נמאס לי כל כך מהשקרים הקטנים שלו... ואני יודעת בבירור שאני מספר אחת הוא מעולם לא בגד בי והוא אוהב אותי כל כך אבל הדבר הזה בלתי מוסבר!!!!
הוא ממש פוגע בי בהסתרה.. אני ממש לא יודעת מה לעשות כבר איתו

לבת הזוג שלי קשה להיפתח אלי, היא מתמודדת עם דברים מהעבר אבל היא לא משתפת אותי במה שהיא מרגישה. האם זה אומר משהו על היחסים?

אני נוסעת עוד חודש לדרום אמריקה, כרטיס פתוח. חבר שלי עוד בצבא, אמור להשתחרר כשכבר אהיה בחו"ל. אני אוהבת אותו ולא רוצה להיפרד אבל חושבת שאולי כדאי, כדי ששנינו נרגיש חופשי לעשות מה שאנחנו רוצים, אבל אני לא יודעת אם זה באמת הדבר הנכון לעשות

אשמח לקבל את עצתכם.
אני בת 37 עם 2 ילדים. התגרשתי לפני שנה וחצי ועברתי המון בתקופה זו. לאחרונה התחלתי להרגיש שאני אוהבת את עצמי. סוף סוף ושמגיע לי טוב. יש גבר שמאוד קרוב אלי, יצאנו 4 חודשים ונפרדנו לפני 8 חודשים, הוא יזם את הפרידה כי הרגיש שאני אובססיבית ופוחדת להיות לבד. והוא צודק אכן היתי כזאת, אולם עכשיו עברתי תהליך משמעותי עם עצמי.
אוהבת אותו עד היום ולא הצלחתי להכנס לזוגיות עם אף אחד אחר מלבדו. תמיד נפרדתי....לאחרונה הוא יצר קשר והביע רצון לנסות שוב. אך הוא לוקח את זה ממש לאט עד לרמה כזאת שהוא יכול להתקשר אחת ל4 ימים...אנחנו מדברים כבר שבועיים והוא עוד לא יזם פגישה...אני רוצה אותו. אני רוצה ליזום אך בשום פנים ואופן אינני רוצה להבריח אותו. ממש ממש אודה לעצתכם, מה כדאי לי לעשות? איך להחזיר אותו ולא להבריח אותו הפעם?

בעלי כל הזמן נוסע לחו"ל עם חברים, אחת לכמה חודשים הוא נוסע לשבוע, פעם סקי פעם מסיבת רווקים וכו' וכו'. אני מפרגנת לו בכיף, גם כשלא היו לנו ילדים. עכשיו יש לי שני ילדים ואני ממש קורסת כשהוא נוסע. כשאני אומרת לו שזה מפריע לי וקשה לי הוא אומר שהוא חייב את האוורור...

אני עובד עם מישהי ויש לנו חיבור ממש טוב, אני ביישן ולא הצעתי לה לצאת אבל יש סוג של פלרטוט, או לפחות היה. הייתה מסיבה של החברה ושתינו קצת והתנשקנו ולא היה ספק שהיא בעניין. אבל פתאום היא התהפכה עלי והפסיקה ואמרה לי לעזוב אותה בשקט. שאלתי אותה מה קרה אבל היא רק אמרה לי ללכת... אני לא יודע מה לעשות עכשיו

בחג ראש השנה , שבוא אלינו ב"ה בברכה, אני ובני משפחתי רכשנו כרטיס טיסה להולנד+ רכישה למגורים בכפר נופש .
בנוסף לבני משפחתי (בעלי + שלושת ילדים + חתני + נכדה) , מצטרפים אלינו שתי משפחות של בעלי.
שתי האחיות שלו כולל בני משפחותיהם .
הבת שלי האמצעית רבה עם הבת של גיסתי , הם החליטו לנתק את הקשר , הריב היה אחרי שרכשנו את כרטיס הטיסה .
אני אמרתי לבעלי שאין לי חשק לנסוע עם אנשים שלא בקשר איתי .
הוא לא מגיב, תעשי מה שאת רוצה . רק שתדעי אנחנו נפסיד את הכסף.
לא כל כך מפריע לו מה שמפריע לי, הוא שותק, השתיקה פשוט מוציאה אותי בדעתי .
תמיד בעלי היה בצד של המשפחה שלו.
כרגע אני נמצאת במצב שלא יודעת מה לעשות, מפחדת לעשות טעות, משפחת לפגוע בילדים שלי.
אשמח לקבל את עצה מה לעשות .

שלום
החיים שלי כבר לא חיים, כבר אין לי את מי לחבק ולספר לו את חוויות יומי בכל סוף יום. האישה שצמחה לצידי נובלת.
התחתנו לפני 4 חודשים והחתונה הייתה שמחה מאוד והחיים שאחרי היו בסדר גמור עד שלפני כחודש וחצי היא נכנסה לחדר המקלחת למשך 4 שעות אך לא הצליחה להתקלח (לא ידוע בברור ממה זה נגרם לטענתה אך ככל הנראה חוותה הפרעות חרדה מתוך לחץ של לימודים ועבודה). מאותו יום, היא חדלה ללכת לעבודה ולהיות זמינה בטלפון. בימים שאחרי היא יצאה רק בצוהריים מהמיטה וכמה ימים אחרי, לאחר שאמה הגיעה לראות מה קורה איתה, היא חזרה לבית הוריה ולמעשה עברה לגור שם מאז מבלי להתייעץ איתי בטענה שאני לא יכול להיות איתה בצורה ממושכת ביומיום עקב הלימודים והעבודה שלי ושהיא לא רוצה להיות נטל עליי (אני אמנם עמוס אבל כן יש לי זמן סביר בשביל קיום מערכת זוגית נורמלית). בנוסף, בהזדמנות אחרת סירבה להעלות לדירה והחלה לבכות. כיום כדי לדבר איתה אני נאצץ להתקשר לאמא שלה או לטלפון הביתי בבית הוריה.
מהטיפולים (NLP ועוד משהו) שהיא כרגע עוברת נודע לי ממנה שככל הנראה יש לה OCD והפרעות חרדה. אני שם לב שבאמת יש כל מיני סימנים שמחברים את הפאזל (אין סמרטוטים על השיש, היא מתיישבת באוטו רק על סדין וטוענת שהמושב מלא אבק למרות שהוא במצב סביר, היא הייתה מעבירה מגב בבית כמעט כל פעם אחרי החזרה הבייתה, מתקלחת לא מעט זמן, לא מוכנה לשבת בחצר אלא אם כן זה מפגש משפחתי, לא מורידה אף פעם את הפח, זורקת לסל כביסה את התחתונים והמכנסיים כאשר התחתונים מולבשים בצידם החיצוני של המכנסיים למרות שביקשתי ממנה להפריד)
במשך התקופה שגרנו ביחד לפני החתונה (שנתיים וחצי) כלל לא הייתי מודע להתנהגות יוצאת דופן ברמה כזאת.


שאלות:
1. האם בחורה כזאת יכולה לחזור לעצמה? האם ב100%?
2. האם כדאי להמשיך את הזוגיות? איך אני יכול לעזור לה במידה ואני רוצה להמשיך את הזוגיות?
3. האם כדאי להתגרש? מה עליי לעשות במידה ואני רוצה להתגרש?


תודה רבה ובריאות לכל עם ישראל

היי,
שנינו גרושים טריים יחסית ונמצאים כשנה בזוגיות. הוא נוסע לחו"ל לשבוע עם חברים, כולם רווקים או פנויים, ושאל אם זה יהיה בסדר אם יקרה שם משהו עם מישהי. למשל אם יצאו כולם ויכירו בחורות ויהיה משהו מיני בלבד. טוען שיש לו הכל איתי והוא הכי מאושר בעולם, ושגם אם משהו יקרה, זה יקרה רק לשם החוויה המינית החד פעמית בלבד.
מצד אחד, הנטייה הראשונית שלי היא לא. מצד שני אני מנסה להיות עם ראש פתוח, לנסות להבין את הקטע הזה של גברים וריגוש, וכן להתייחס בכובד ראש לכך שהוא בא לדבר איתי על זה מראש ולא פשוט נסחף שם בתוך הסיטואציה. מנסה לתת חשיבות לכך שאולי זו הדרך שלו "לנהל" את הריגוש.
מה דעתכם? מה אתם חושבים שאני צריכה לעשות? או שאולי יש משהו שאני לא רואה?
רק אציין, שהסקס שלנו מושלם, שוכבים לפחות 4 פעמים בשבוע, יש המון המון משיכה, תשוקה ופתיחות אינטימית בינינו.
תודה רבה!

בן זוגי בן 42, אני 39, אין ילדים. בעיקרון אנחנו זוג של בית, אוהבים לארח אבל לא יוצאים הרבה. לאחרונה בן הזוג שלי התחיל להיות בליין והוא כמעט כל ערב יוצא. לפעמים אני מצטרפת אליו ולפעמים לא.
אני שמחה שהוא יוצא ונהנה אבל אני מרגישה שאנחנו כבר לא באותו המקום ביחד...

יצאתי עם מישהו כמה פעמים ובפגישה האחרונה הוא היה ממש מנייאק. חתכתי ולא דיברתי איתו יותר. עכשיו הוא חזר לשלוח לי הודעות ורוצה שננסה שוב, לפני שהוא היה מנייאק היה לי ממש כיף איתו אבל איך אני יודעת שהוא לא יחזור להיות כזה?