פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

שלום לכולם.
מתוך תסכול רציני ומחקר בגוגל חח מצאתי את האתר המדהים והחלטתי לשתף...
עד לפני חודשיים יצאתי במשך שלוש שנים עם האקס שלי ונכון לעכשיו גם האהבה הגדולה ביותר בחיי.
החיבור בינינו היה טוטאלי אכן מהרגע הראשון. חלקנו מיד את כל המכנים המשותפים. כל נקודות המבט שלנו , אותו סגנון מוזיקה ... ממש הכל.
אציין מראש כי מדובר בגבר מדהים עם לב ענק וכל אדם סביבו יעיד בדיוק את אותו הדבר ! יחד עם זאת אשתף כי הוא מאובחן כאדם חרדתי (שעושה הכל כדי לטפל ולהתמודד עם החרדות) וקיים בינינו פער גילים של 16 שנה. (הפער מעולם לא הורגש בינינו....)
החודשיים הראשנים היו פשוט קסומים, אך בסיומם נחשפתי לראשונה לחרדה שלו... החלה הקורונה. המצב הכלכלי התערער והפעיל טריגר לחרדה מצידו אשר הובילה אותו לדיכאון. הדבר הראשון שעשה היה להיפרד ממני. אני שהייתי שבורת לב וחסרת הבנה לגבי מה לעזאזל קורה פה הרגשתי שהשמיים נופלים עליי ... שבוע לאחר מכן הוא התעשת הסביר לי שהוא היה בחרדה והדבר שפחד ממנו יותר מהכל היה לפגוע בי. שלא מגיע לי אדם שלא מסוגל לתת לי את כל שאני ראויה לו וזו הסיבה שנפרד ממני.
הוא הבטיח לי שהוא היה עמוק בדיכאון וחרדה ולכן עזב והבטיח שזה לא יקרה שוב. אני כמובן האמנתי וחזרתי מייד.
חודשיים לאחר מכן קרה בדיוק אותו דבר ושוב לאחר שבוע חזרתי ... מאז הפרידות בינינו הפכו תכופות אך במקביל האהבה בינינו הלכה והתעצמה.
בכל פעם שהופעל טריגר שהוביל אותו לחרדה . הדבר הראשון שעשה היה להיפרד ממני... וכך זה נמשך במשך שלוש שנים...
לפני חודשיים וחצי זה קרה שוב ואני שכבר באופן טבעי הרגשתי חסרת כל ביטחון לצידו , מעורערת ומבינה שלזוגיות כזו אין עתיד על אף האהבה הגדולה כל כך שאני רוכשים אחד לשני. החלטתי שזהו, שדי. נפרדים, כי אחרת אנחנו פשוט מענים אחד את השני.
שבועיים לאחר מכן. הכרתי גבר חדש, לגמרי במקרה... לא האמנתי שאני בכלל מסוגלת להתלהב ממישהו אחר, אבל הוא שינה את חוקי המשחק. מהרגע הראשון מצאנו חן אחד בעיניי השנייה. הוא ממש הגשמת כל הפנטזיות שלי. הן במובן הרגשי, האישיותי, המיני והפיזי.
אדם פשוט מדהים והוא גורם לי להרגיש כל כך מיוחדת !
הוא כבר לגמרי מאוהב ואני חד משמעית מפתחת רגשות עמוקים מאד.
העניין הוא שמצד אחד אני לחלוטין מתאהבת בגבר החדש אבל יחד עם זאת האהבה שלי כלפי האקס שלי לא פחתה ולו בקצת.
אני מרגישה שהלב שלי נקרע מגעגוע אליו ואני כל כך חצויה.
האקס ניסה ליצור איתי קשר מס פעמים ואני נמנעתי מלענות.
לפני שלושה ימים הוא חייג.... עניתי.... השיחה ארכה שעתיים. הוא לא הפסיק לבכות ולהצטער ולבקש הזדמנות נוספת ... מאז הלב שלי איבד את זה ... השתגע ... הגבר החדש יצר עבורנו את הסופש החלומי ביותר שניתן לתאר .. ובאותה מידה שהתרגשתי , התחברתי והתאהבתי בו... בדיוק באותה מידה .. לא הפסקתי להתגעגע ולהרגיש כאב ומועקה ענקית בגלל האקס ....
מצטערת על אורך ההודעה.. כתבתי וכתבתי ... אשמח לתגובות ממקום נקי ולא שיפוטי ...
תודה ענקית מראש !

שלום.
אני מרגישה פגועה מאד.הכרתי לחברה הטובה שלי ביותר חבר טוב. הם התחילו קשר רומנטי, וככל שהקשר התקדם החבר הטוב הפך להיות מגעיל כלפיי עדש זה נותק גם עם החברה שהבינה שהוא לא טוב בשבילה.עכשיו שוב הם ביחד ואני מרגישה פגועה ונבגדת מאוד. האם יש בסיס לתחושות הללו?
אשמח לשמוע תגובותיכם.

הי, לא יודעת מאיפה כבר להתחיל.
אני ובעלי נשואים כבר 22 שנה. לפני שהתחתנו היינו חברים שגרנו יחד שנתיים. מאז שהתחתנו עוד באותו יום החתונה בעלי אמר שלא תצפי שמעכשיו יהיה כמו שהיה. לא הבנתי למה התכוון. ניכנסתי להריון ומאז שאני אמא (כבר 20 שנה) נגמר לחלוטין היחס שלו אלי כבת זוג והוא מאז ועד היום מתנהג אלי כאילו שהוא הבן המתבגר שלי. אין אבא בבית. ואין לי על מי להשען. ויותר מזה. בכל פעם שהוכ כבג כי פה אז תמיד תומך בילדחם המתבגרים שלי בדברים הזויים רק כדי לפגוע בי. הורס לי כל חינוך שעשיתי איתם. מהפך אותם נגדי. מעבר לכך הוא סובל יחד עם התחושה שהוא ילד שלי מהתקפי זעם שבאים מכלום. כל זה התחיל מאז הפכתי לאם והוא לאב. וכל מה שחווה מננו זה תחושה של שנאה ואושר כשפוגע בי. כשאין בכלל סיבה למה לפגוע בי. להיפך. כאילו מאז הםכתי חטמכ עד לו משהי נגדי. אני פגועה מאוד. הוא גם עבר לישון כבר 15 שנה בחדר עבודה. הפסיק להתקלח ולצחצח שיניים. כך שלא אכפת לי שישן שם. למרות שזה מעליב. וזה לא שאני נראית רע. ואני גם נקייה והגיינית. הראש שלי כבר 20 שנה מריץ סיבות ומנסה למצוא פתרונחת לדבכ איתי לא עושה כלום כי הוא פשוט אנטיפט. פורש והילך. לא אימר מילה. כאיחו לא מזיז לו בכלל שרע לי. ושאני פגועה.
במשך כל 22 שנות נישואין לא לקח בשבילי יום אחד חופס שנעשה משהו ביחד וזה לא שלא ביקשתי. תמיד תירוץ של לחץ בעבודה. אפילו מתנה שקיבלנו מהמשפחה שלו של מסג ומסעדה לפני 10 שנים עדיין לא נוצלה. כל פעם תירוץ אחר.
הלך ל3 פסיכולוגים ואף אחד לא הצליח לפתור לי את התקפי הזעם והשנאה שלו כלפי פתאום בלי סיבה. אני התעקשתי כבר שנים שילך לפסיכיאטר אולי כדורים יעזרו ולא היה מוכן. הייתי בייאוש של החיים כבר. ולהפרד בתוקף מסרב? מה מחזיק אותו איתי אם לא ישן איתי בקושי יוצא איתי ולא שם עלי בכלום באיך מרגישה? אוכל שמבשלת? בית נקי? יש לציין שאני כל הזמן הזה לא פיללתי להיפרד אלא להמתין שישתנה חזרה...
לפני כמה שבועות הסכים סוף סוף אחרי שהבין שזה או פסיכיאטר או בי ללכת לפגישה וקיבל כדורים. הוא מתכוון לקחת אותם אחרי החגים אבל בינתיים קנה משהו טיבעי ונראה שעוזר להרגיע לא לגמרי אבל את התקפי הזעם ונראה רגוע יותר ועם חשק יותר. העניין הוא שאני לא חלק מזה!!! כאילו השאיר אותי מאחור ! זאת שחיכתה לו וסבלה אותו עדיין ממשיכה להיות חלק מהלא. לקח יום חופש לבלות עם אחרים ולא איתי. ראה שנעלבתי ולא הזיז לו. ממשיך לעזור לבני הטיפש עשרה מולי בדברים שברור סכל אב צריך לנהוג אחרת. כאילו יש לו משהו נגדי בלי סיבה ממש לא יאמן. ונראה מחוייך עם עצמו כשמזהה שפגע בי. שנים יום יןם מכינה לו ארוחות ומתלוננת על כך שגם אני לפחות בבופש אשמח לנוח מזה ולקבל משהו ממנו . הכין לעצמו וקרא לילדים מי רוצה גם ופסח עלי. כמו תמיד. אבל ברוגע. בלי התקפים. אני מרגישה טיפשה וניבגדת. ולא מבינה דבר אחד. למה אני עדיין אוהבת אותו ועדיין חושבת שבפנים הוא כן אוהב אותי. למרות שלא מרכישה אהובה ופגועה לגמרי כבר 20 שנה?
אשמח לעצה

נסענו יחד ברכב ורציתי לשים שירים כשנכנסתי לחיפוש ראיתי שבעלי חיפש לאפדנס מאוד כעסתי והוא אמר שאני ילדותית מעניין אותי לדעת מה נשים אחרות היום עושות אם זה היה קורה להן?

שלום רב .. אני בת 28 גרושה ללא ילדים , הכרתי לפני כ 9 חודשים גבר בן 35 ואנחנו בזוגיות ובקרוב עוברים לגור ביחד בחצי שנה האחרונה הוא עבר משבר בעבודה והפסקנו לשכב , היינו שוכבים פעם בחודש או פעם בחודשיים .. שהעלתי את זה בפניו לשאול האם יש איזשהי בעיה איתי הוא טען שהוא מאוד לחוץ נפשית ושאין לו חשק , השיחה באה ממני לאחר שהכל הסתדר לו והוא חזר לעצמו כל העניין סביב הסקס נמשך וכל פעם הוא היה ממציא לי תירוצים ולא שוכב איתי , גם שיזמתי הוא היה מזיז לי את היד , שהכרנו היינו שוכבים כמו זוג נורמטיבי , אולי לא הרבה אבל כן היה בינינו סקס לפחות פעם בשבוע .. אני מאוד רוצה לשאול אותו האם קיימת בעיה ולנסות לפתור איתו ביחד ולהגיע יחד לפתרון , אני חושבת שגם אם הוא לא מעניין בסקס פעם בשבוע אלא פעם בחודש הוא היה צריך להגיד זאת לפני שהוא נכנס לזוגיות עם בחורה צעירה , רציתי לשאול איך ניתן לדבר על דבר כזה רגיש , אני מציינת שמדובר בבן אדם מאוד סגור ושלכל שאלה שלי יש לו תשובה בכוונה להגן על עצמו . תודה

אז היי
ישלי בן זוג כבר שנה פלוס ושנינו בני 20 ובצבא.
עכשיו באמת שהזוגיות שלנו הכי מדהימה שיש אנחנו אומנם נפגשים רק בסופשים אבל אנחנו מאוד אוהבים ותמיד מנצלים את כל הזמן שיש לנו ביחד עד הרגע האחרון.
בחודשים האחרונים נכנסו למלא ריבים גדולים קטנים כל מיני הרבה מהם היו על שטויות או אי הבנה ואני בחורה שכן נכנסת לסרטים ובנוסף אני עם חרדת נטישה שזה לא מוסיף לי הקלה על הזוגיות.
עכשיו כל פעם שרבנו לא היינו מדברים לכמה שעות לא כי רציתי אלא כי חבר שלי רצה וכיבדתי ונתתי לשנינו את הזמן וכל פעם הוא שלח הודעה ואמר שהוא רוצה לשחרר מהנושא ושנעבור את זה.
עכשיו היו פעמים שכן נפגעתי ורציתי לדבר איתו על זה כדי שיבין שגם לו יש חלק בריבים ושהוא צריך לשים לב אבל לא דיברתי איתו על זה כי הוא לא אחד שאוהב לדבר על אותו נושא מיליון פעם ובנוסף הוא גם לא אחד שאוהב לשתף בכללי ביותר מידי על החיים שלו גם לא את המשפחה שלו.
לפני כשלושה שבועות נכנסנו לריב/משבר רציני שהעלה לו ספקות לגבי הזוגיות והוא טען שהוא ממש נפגע ממני ומהיחס שנתתי לו בזה שנכנסתי לסרטים או שהתעצבנתי עליו בדברים.
עכשיו אני הבנתי את זה ואמרתי לו שאני רוצה לתקן ושאני יודעת שאפשר לתקן תמיד, הוא ביקש ממני זמן לעצמו וכיבדתי את זה ולא דיברנו כמה ימים אבל הוא כן שלח לי לילה טוב ובוקר טוב וכן אמר לי שהוא לא רוצה לאבד מה שיש בינינו ושהוא אוהב אותי אבל פגוע מאוד.
אוקיי אז שחזרתי לבית מהבסיס נסעתי לבקר אותו במוצב שלו בהפתעה עם אחותו והוא חיבק אותי ונישק ואמר לי שהוא אוהב אותו ושהוא התגעגע ובתוך תוכי ידעתי שעדיין קשה לשנינו אבל הרגשתי שהוא משחרר מהנושא כי גם שאלתי אותו מה איתנו מה קורה בינינו והוא אמר לי שאם הוא היה רוצה להיפרד הוא לא היה מחבק אותי וכו׳.
עכשיו זה היה ביום שישי ובשבת נסעתי אליו לבד וישבנו ביחד באיזה פארק וצחקנו והיה נחמד אבל שוב הרגשתי שעדיין קשה בעיקר לו.
במהלך השבוע שחזרתי לבסיס דיברנו וצחקנו והוא כתב לי כל הזמן לילה טוב אני אוהב אותך
ופתאום אחרי שבוע שהכל היה יחסית בסדר בינינו הוא פתאום אומר לי שהוא צריך עדיין זמן ושעדיין קשה לו ושהוא מנסה לשחרר אבל הוא פגוע עדיין ואז אמר לי שהוא צריך עדיין זמן ושקט אז זה מה שנתתי לו ובאמת יום אחרי כתבתי לו בוקר טוב והתעסקתי בעבודה שלי ואז הוא רשם לי שהוא לא התכוון שלא נדבר עכשיו כל היום ושנמאס לו מהמשחקים האלו, שדוגרי אני לא מבינה איזה משחקים אם הוא ביקש שקט וזמן
ואז הוא התחיל להגיד לי שהוא לא מרגיש כמו פעם ושהוא לא יודע אם שווה לתקן כבר את המצב ושהוא כן אוהב אותי ולא רוצה להיפרד אבל הוא לא יודע מה לעשות כבר ובאמת שאני אוהבת אותו הכי בעולם ולקחתי טיפול מקצועי כדי לטפל בחרדות שלי כדי שזה לא יפול עליו כל פעם ואני באמת עובדת על זה אבל הוא מוותר עלינו וזה קשה כי אנחנו עברנו מלא דברים ביחד וכרגע הוא מסתכל על הצדדים הרעים על הריבים ולא על כל הטוב שעברנו ואני כל כך רוצה למנוע את הפרידה וכן שבאמת נשפר את המצב ואני גם עכשיו נותנת לו את הזמן שלו אבל מה אפשר לעשות? אני לא רוצה שניפרד אני באמת אוהבת אותו אני ממש מתחננת לעצה ועזרה כי הוא הכי חשוב לי

היי
אנחנו נשואים כ7 שנים + 2 אני לא עובדת מאז שילדתי כבר 6 שנים הקטנה שלי בגן שנתיים בעלי מתחרפן מזה. וכתוצאה מזה ישן בסלון למעלה משנה, לא מנהל איתי שום מערכת זוגית לא עזרה עם הילדות כי את לא עובדת ברמה של סיפור לפני השינה, לא יוצאים מהקורונה בוודאי ולפני גם לא, הוא יוצא עם לבד. מרגישה שהוא רוצה שאני אקנה את האהבה שלו בעבודה אם אמצא עבודה יאהב אותי אם לא לכי לעזאזל בקיצר חיים כמו שותפים לדירה...יש לי ויכוח איתו שכל ההתנהגות שלו שגויה בטוח שצודק.. ודבר נוסף את הילדות אני מממנת מאז שנולדו הכל ברמת המתנה ליום הולדת לילד מהגן אמא של שבת ההההכלללל...שקל לא שם...כי את לא עובדת

מתחתנת עוד חודש והבן זוג שלי סיפר לי שהוא בוגד בי במשך חצי שנה (פעם ראשונה זה בגלל ריגוש ופעמים הבאות היא איימה אחיו שהיא תספר לי)
הוא ביקש סליחה והתחננן שאני אסלח לו ולא נפרק את חבילה.
הוא אומר שהוא מבין שיש פה תהליך אבל הוא יעשה הכל על מנת שאני אסלח לו .
החתונה עוד חודש, אני אוהבת אותו אבל לא יודעת אם אפשר להתחתן במצב כזה אחרי שאת יודעת שהוא בגד בי חצי שנה

היי שלום, אני כותב כאן כי אני כרגע מרגיש אובד עצות, ואשמח אם תקראו את מה שיש לי לשתף ואשמח לעצות ולמחשבות שלכם כמובן על העניין.
אז ככה, בעקרון נפרדתי מחברה שלי לפני יומיים לאחר 3.5 שנים, היה לנו קשר מדהים שהוא גם אהבה ראשונה ובכלל רגשות מאוד עזים אחד לשניה.
הבעיה כאן היא שאני בשנה האחרונה מרגיש מחוץ לקשר, כי אני רוצה להתנסות ומרגיש לא סגור על עצמי מבחינת החוויות שאני עוד רוצה לחוות, דבר שני זה שלצערי אני לא רואה אותה כאשתי לעתיד או כשותפה לגיטימית לנהל משק בית משותף ,מכיוון שאנחנו כן מאוד אוהבים אך באופן חיים שלנו אני מודע לזה שזה לא היה מסתדר.
לאחר תקופה קשה שלי עם עצמי,החלטתי שאני צריך לשחרר אותה כי עם כל האהבה אני לא רוצה לבזבז לה את הזמן אם אני יודע שהיא לא תתאים לי לעתיד.
דיברנו והחלטנו להיפרד אך הבעיה היא שאני עדיין מאוד אוהב אותה והיא בעצם הבן אדם הכי קרוב אליי בעולם, מאוד קשה לי לא לדבר איתה פתאום ובכלל אנחנו לא כועסים אחד על שניה בכלל.
למרות זאת אמרתי לה שאני מעדיף בחודש הקרוב לא לדבר איתה בכלל, אך כן רוצה לשמור איתה על קשר כי היא חשובה לי מאוד ושנשב לדבר עוד חודש ובכללי שנתעדכן מידי פעם מה נשמע וכאלה(פעם בחודש).
האם זה משהו שנראה לכם הגיוני לעשות? או שזה יכול לתקוע אותי מאחור הפגישות איתה ולמנוע ממני להתקדם הלאה.
האם אתם חושבים שכדאי לי דווקא לנתק קשר בצורה מוחלטת?
פשוט כרגע אני מרגיש שהלב נשבר לגמרי ושאני לא אכיר מישהי שקרובה לרמה שלה, ושחוץ מזוגיות מדהימה שהייתה צריכה להסתיים, איבדתי בנוסף את החברה הכי טובה שלי. וזה קשה לי להכיל את זה.
בכל מקרה תודה רבה למי שכותב ואני מאוד מעריך אתכם

לפני מספר חודשים התחלתי קשר עם אדם מסויים שיש ביננו פער גילאי די גדול (הוא מבוגר ממני). אני מודה שבהתחלה קצת התלבטתי אבל נוצר ביננו קליק מאוד חזק על ההתחלה ונראה היה שאני רק צריכה "להגיד כן" והוא שלי. בגלל שהיה לי מאוד כיף איתו אמרתי לעצמי שבגלל פער גילאים חבל לפספס לכן החלטתי שאני הולכת על זה.

אכן נוצר ביננו קשר רומנטי. אחד הדברים שהרגשתי שעבד אצלנו היה מצד אחד שתמיד כיף לנו ושיש צחוקים, יש תמיד על מה לדבר, יש סקס מצויין. ומצד שני היכולת שלי לתת לו גם את המרחב שלו. הבהרתי לו מהתחלה שמבחינתי הקשר עם הילדים שלו או עם החברים שלו מאוד חשוב לו וכמובן שנתתי לזה מקום. ניפגש בשישי בערב עם הילדים בלעדי? מבחינתי נהדר. נוסע לכמה ימים עם חברים - מעולה שיהנה! האמנתי ואני עדיין מאמינה שמרחב בזוגיות זה דבר חשוב והרגשתי שלצד הקשר הטוב שלנו הוא גם ידע להעריך את המרחב שאפשרתי בקשר.

לפני משהו כמו חודש הוא הזמין אותי להצטרף אליו לאיזה טיול - היה מאוד כיף והרגשתי שזה היה סוג של עליית מדרגה ביחסים ביננו.



אבל לפני שבועיים משהו קרה. פתאום שמתי לב שהוא קצת נעלם. גם בפעמים שהוא היה עסוק מאוד תמיד הוא הקפיד לסמס לי באמצע. אחרי כמה ימים שלא שמעתי ממנו שלחתי לו הודעה והתעניינתי באיזו פגישה חשובה שהייתה לו. באמצע היה יום אחד שנפגשנו בעבודה (יש יום אחד באמצע השבוע בו אנחנו נפגשים במסגרת העבודה) שם הוא היה מאוד לבבי איתי ונראה היה שהוא שמח לראות אותי. בסופ"ש גיששתי שוב בעדינות - הוא כתב לי שעבר שבועיים ממש עמוסים ומטורפים וששבוע הבא יחזור להיות נורמלי ואז נוכל לדבר.



קצת הפריע לי שהוא נעלם אבל אמרתי לעצמי לשחרר. לפעמים אנשים צריכים מרחב - למרות שהפריע לי - אמרתי שבהזדמנות אדבר איתו על זה.

ואז ערב אחד הוא התקשר אלי. דיברנו איזה 15 דקות בטלפון, צחקנו הרבה (כרגיל) והשיחה זרמה והייתה נעימה. כאילו לא היה כלום. שאלתי אותו בהכי סבבה - "אז היו לך שבועיים מטורפים אה?" הוא ענה שכן - ואז פתאום הוסיף - יש איזה מישהי שהוא הכיר מפעם. תמיד הייתה ברקע שלו בחיים. גדלו באותו אזור וכ'. איך הוא קרא לזה? שנינו באנו מאותו הכפר. היא שנים חיה בחול ופתאום חזרה לארץ והפתיעה אותו. אמרתי אוקי, מה זה אומר לגבי? הוא ענה שהקשר ביננו נשאר אבל בלי סקס כי הוא חייב לבדוק האם לו ולה יש סיכוי. הוא הדגיש שאני חשובה לו ושהוא לא רוצה לוותר עלי בשום צורה אבל שהוא חייב לבדוק את זה איתה. הייתי בהלם. אמרתי לו שהוא זרק פצצה והוא השיב "אפילו לא רימון יד". כאילו הכל בסדר. שוב הדגיש כמה אני חשובה לו ושהוא לא מוכן לוותר עלינו.



מאז נשארתי פגועה ובהלם. לא רבנו אף פעם, אפילו מתחים לא היו. היה קשה לפספס שכיף לנו יחד - הוא בעצמו אמר את כל זה. באמת באמת שהיה טוב. הוא שם אותי על הולד כי כנראה רוצה לבדוק סוג של פנטזיה מהעבר. כאילו הפנים שטוב לו אבל חושב שאולי יש יותר טוב מזה.



אני מאוד מאוד שבורה ומלאת מחשבות. אני חושבת שזה לא נכון שאהיה ידידה שלו. לצערי אני צריכה לראות אותו אחת לשבוע בעבודה כך שהניתוק לא יהיה הרמתי.



בכנות - הכי בא לי שיחזור עם הזנב בין הרגליים.

נכון לעכשיו הוא בעיקר מתחנף (או מנקה לעצמו את המצפון) עם לייקים בפייסבוק.



אשמח לקבל כאן עצות, מחשבות, תובנות ומה לא.

גם דיברתי עם חברה טובה וחשבנו שלפעמים שיש פנטזיה גדולה מהעבר וכאילו מגשימים אותה - לרוב הפנטזיה יותר טובה מהמציאות - אשמח לשמוע גם מה אומרים על זה.






תודה ענקית מראש,

זרדית

שלום,
אני כל החיים הבוגרים והמיניים שלי ניסיתי לשכנע בחורות להכניס גבר למיטה.
החברה שאני איתה כבר שנה וחצי כבת מתחילת הקשר נדלקה על הרעיון כפנטזיה אך במציאות לא באמת שקלה זאת.
בתקופה האחרונה אני בצרפת והיא בישראל, ככה שהתקשרות היא מרחוק מן הסתם.
למדנו הרבה אחד על השניה דווקא כי אנחנו רחוקים.
אני תמיד אבל תמיד מבקש ממנה סיפורים/פיקציות על ערב שכולו פורקן חושים עם גברים והיא תמיד עזרה לי לאונן עם סיפורים כאלו.
לאחרונה ניסיתי לפתוח אותה לאפשרות שאני ספר לה סיפור ואז גילית שהיא חלמה על האקס ואפילו אוננה כמה פעמים בעקבות המחשבה.
וממש באותו ערב שסיפרתי לה סיפור כאילו היא והאקס שוכבים שוב, אני הלכתי לישון ומסתבר שהיא הזמינה אותו אליה ולאחר כשעתיים הם מצאו את עצמם במיטה עושים סקס של החיים.
בת זוגתי בדרך כלל קמה אחרי ודאגתי שתחה לה. ודעה שובבה כזו שאומרת, נו, אולי מישהו בדלת מחכה להיכנס אלייך, רמזתי שהאקס כאילו מגיע ולבנות עוד סיפור על הבוקר.
היא ענתה לי, ״לא, הוא פה במיטה,ישן עם זין עומד״.
גיחחתי והמשכתי הלאה..
לאחר מכן חזרתי לזה ואמרתי לה שאני מוכן שהוא באמת יבוא, דיברנו עוד קצת על מה שאני מאשר ואז היא הפילה עליי את הפצצה, ״מה שתיארת קרה בדיוק ככה בלילה״!
הייתי בשוק, גיליתי שהיא אען שכבה איתו אך היה לי קשה להאמין וביקשתי הוכחות.
היא חזרה אלי עם השיחה שלהם ותמונה של קונדום.
כעסתי אך לא רציתי להביע כעס כי איפשהו אני יזמתי את זה. פשוט היא עדתה הכל ללא ידיעתי.
מפה לשם דרשתי עוד סקס אך שהפעם אני אהיה נוכח דרך המצלמה.
היא נענץה בחיוב, חשוב לציין שהיא חייבת מלא יין בכדי לעשות משהו כזה כי אנחנו מאוד אוהבים אחת את השני.
בחור נוסף הוזמן, שאלה אותי לגבולות ומה ארצה שיקרה..
אמרתי לה שאין גבולות אך אשמח להיות כמה שיותר פעיל.
בשילוב של רצון לשיחה זורמת והרבה יין. על כל הודעה ששלחתי היא הגיבה אחרי 20 דק׳ ככה שלא הרגשתי חלק מזה ולא ידעתי מה קורה. מדי פעם ענתה לי, ״ אנחנו בספה,מדברים, מה תרצה שיהיה״?..
ככה זה המשיך עד שקיבלתי שיחה ממנה ואני שומע אותה צוחקת ואז מתחילה לגנוח. דרשתי שתפעיל מצלמה ואכן פתחה אך היה חשוך. בשלב זה אני רואה צללים ושומע גניחות. השתגעתי, רציתי לראות, דרשתי שידליקו אור והיא שאלה אותו, אותו!!!! אם זה בסדר.
קיצר הדליקו אור, ואז ראיתי אותה על הבטן מקבלת אצבעות ואומרת לי שהם בלי קונדום אז אין חדירה, הוא נאלץ לעשות לה ביד אבל חזק בשביל להחליף את האיבר שלו שלו יכול לחדור בלי קונדום.
אני רואה מול המצלמה את הפרצוף שלה, בהיי, ומישהו מפמפם אותה עם היד ואיך שהיא מתחננת ליותר אצבעות, יותר חזק ומבקשת ממנו לא לעצור.
לאחר שזה נגמר היא התחילה למצוץ לו, והיא יודעת שאני אוהב שהיא נחנקת אז היא ביקשה ממנו לדחוף לה חזק והיא נחנקה. שאלה אותו אם הוא אוהב ובתגובה אמר לה שכן והתחיל לחנוק אותה ממש. אחרי סיישן כזה הוא מתחיל להביא ביד והיא מלקקת לו את הזין והביצים וגם מתחת לביצים.
אני רואה אותו גומר ואותה מחייכת.
נשכבת על הגב, אומרת לי״ מאמי אנחנו מתארגנים קצת ואני איתך״.. היא לא חזרה אליי ולכן שלחתי לה הודעה שאני מבקש שיילך, די.
היא מגיבה לי אחרי כמה דקות כבר אנפנף אותו.. אחרי רבע שעה התחלתי לכעוס ודרשתי ממנה שתסיים את זה והיעדר תגובה הדליק אותי ממש ואמרתי לה שהיא עוברת גבול.
היא ממש שיכורה אז כמה דק לאחר מכן היא מתקשרת ומספרת שהוא הלך אך לא מתייחסת לזה שהיא עברה את הגבול.
קיצר, למדתי בדיוק מה אני מקבל ומה לא, מה מגניב ומה פחות.
אני רוצה שהיא תע

שלום לכולם,
אני רוצה לשתף אותכם בתקופה לא פשוטה בחיים שלי ובכללי בחוסר הצלחה להכנס לזוגיות…היית לי חברה לפני 4 שנים שנפרדתי ממנה כי השתחררתי בידיוק מהצבא והיה לי דחף ״ללכת לראות עולם״ ובקיצור ללכת לשכב עם עוד בחורות להכיר לצאת למועדונים להשתחרר, יחד עם זאת מאוד אהבתי אתה
בת זוג שלי וזה הדבר ההי קשה נפשית שעשיתי וככ כאב לי שפגעתי בה כי הייתי צריך להפרד ממנה שממש היה לי את הצורך ללוות אותה בכל התהליך הזה של ״לעבור״ את התקופה הזאת עד למצב שכבר הפסקנו לדבר וזהן היא התקדמה ובתקופה האחרונה חצי שנה. ערך הכרתי בחורה יצאנו הייתי כבר בבית שלה אבל שוב אני לא מצליח להסתפק אני כאילו חושב שכל גבר אחר היה מסתפק אבל אני לא אני תמיד במחשבות שאני יכול למצוא יותר טוב וזה סתם עכשיו ״לקבוע״ לעצמי משהו שאני יכול לעיין עוד זמן בתפריט הבנתם אותי…אני דפוק? יש לי בעיה? או שזה לגיטימי…אני שונא לפגוע בבחורות וזה יוצא ככה בפעם השניה עכשיו ואני באמת לא רוצה שזה יקרה זה מרסק אותי נפשית

הי
אני מברר לפני טיפול האם באמת אצלי יש את הבעיה.. אני פשוט מרגיש כמו נתין בזוגיות שלי
חזרתי יום אחד מוקדם הביתה בשביל לסדר דבר בגינה בתיואם עם אשתי ואז היא כעסה למה לפני סדרת לא באת לשאול מה שלומי אולי להציע כוס קפה לראות את ההמולה אם הילדים לתת עזרה .עד שחזרת פעם אחת הביתה
לי הייתה כוונה אחרי שאמרתי לה כי אני בא בשביל לעזור , למה לי מגיע אולי האם להכין לך קפה?
בכל אופן הדבר גרר כעס ומרמור
והיא כתבה לי רשימת דברים שמציקים לה ובתור אקסיומה כך אני אמור להתנהג.. אני מרגיש אחרי דבר כזה לא כבעל אלא כנתין שלה אודה לעצתכם האם הדבר כך אמור להיות.
זאת ההודעה ששלחה לי
קשה כל פעם מחדש אז אני רושמת.


אם צריך לטאטא,אז לא להציע לשטוף ישר.


אם המטבח הפוךךך,אז לא להתעסק דווקא בדברים שצריך לשאול עליהם שאלות..יש לי 4 כאלה סביבי..


כשהתחתנו הסברת לי שאפשר לאכול עד שישי אוכל של שבת שעברה. אשריך.העולם לא עובד ככה. בבקשה תשמור את הזכויות האלו ,והם אכן זכויות לך,לא לילדים שגם ככה לא מפונקים וריח תבשיל עולה באפם וצריכים לחמם משהו שקרש כבר...


אם צריך לעניין סופר חשוב,קודם לוודא את הדופק של אשתך. שלומי קודם לצינור .....

תודה

היי
הבן שלי בן 37 גר עם חברה שלו כמעט שנתיים הם נפרדו וחזרו כמה פעמים בגלל כל מיני דברים קטנים כמו ניקיון הבית שלא
אכפת לה או שהיא קצת קרה ולא נותנת חיבוק ופינוק יש לציין שהבן שלי עושה למענה הכל וקנה כבר טבעת להצעת נישואים היה צריץ להציע לה להציע לה לי פני 3 שבועות ולא הציע
השבוע עוד פעם הם נפרדו והיא עברה להורים שלה
כשאני שואלת אותו למה הם נפרדו אז התשובה שלו אני אוהב אותה ולא אוהב אותה
אפשר לדעת מה זה ?

היי, אני בת 24 הבן זוג 33. אנחנו כל מערכת היחסים נפרדנו וחזרנו והיא הייתה מלאה בעליות וירידות.
אני החרדתית בקשר יותר והוא לא נותן בטחון וזה מערער.
הייתה תקופה שגרנו ביחד למשך איזור חצי שנה-7 חודשים. לי מאוד קשה להיות במרוחק ממנו.הוא לא נותן לי בטחון, כשאני שואלת אותו אם הוא רוצה להיות איתי הוא אומר שהוא לא יכול להתחייב כי הוא בעצמו אומר שהוא לא בטוח אחרי כל מה שעברנו. הינו נפרדים על כל דבר - כל הזמן הרגשתי שהוא לא מספיק מקדיש לי זמן, שהוא לא איתי משפחתית, שהוא לא אוהב אותי מספיק, כל פעם שאני שואלת אותו אתה חושב בכלל על הרצון להיות יחדיו לעתיד הוא אומר לי איך אני יכול לחשוב על זה אם לפני שניה הכל היה גיהנום. בערב כריסמס ביקשתי שיגיע איתי לפני הזמן והוא לא היה יכול לעשות את זה כי לטענתו היה לו דברים לעשות זה ישר התקשר אצלי לחוסר אכפתיות וחוסר רצון.
אני אוהבת אותו מאוד ונלחמת מאוד על הקשר, בעבר הוא היה שם הרבה יותר בשבילי - היה נותן לי את הדברים הקטנים שביקשתי, פרחים הקשבה ועם הזמן זה פחת ופחת ואיתו גם הבטחון והרצון שלו לדעתי. נורא קשה לי בסיטואציה הזו. היום שאלתי אותו אם הוא רוצה להיות איתי והוא אומר לי אני באמת לא יודע אני במצב שאני מרגישה שהוא לא סגור על עצמו והבסטה לא נסגרה. האם לצאת מהקשר ולמצוא מישהו אחר שידע להגיד לי שהוא רוצה להיות שם? אני גם נורא חרדתית, כשאני רוצה וודאות על האם נחזור אי פעם נחזור להיות בקשר הוא אומר לי שאני לחוצה ואני בסהכ רוצה לדעת שהדברים הולכים למקום בטוח וטוב. והוא לא מאפשר לי אתזה.. האם זה רעיל ובאמת כדאי לעזוב עם כל הקושי שבדבר?
הוא נמצא בטיפול מגיל קטן ולא היה לו דוגמא טובה לזוגיות בריאה בבית. הוא הרבה עסוק בעצמו ולא אכפת לו גם להיות לבד. באיזשהו מקום הוא חושב שאולי הוא ישאר לבד כל חיו כשאנחנו מדברים על זה.
אני בעצמי נמצאת בטיפול אצל מישהי (אחרי שהוא אמר לי שאני צריכה להתחיל טיפול והקשבתי בעצתו על מנת להתמודד עם החרדות נטישה שלי) הוא טוענת שקשה לי המקום של להיות לבד ולהבין דברים עם עצמי ואני כל הזמן ממלאה את עצמי בו. כל הזמן שלי אני רוצה להיות איתו. אבל אני לא חושבת שזה לווא דווקא משהו רע כשיש רצון לשניים להיות ביחד.
ממש אשמח לעזרה מה לעשות עם המצב - הוא מהמקום שלו לא נותן בטחון ואני רוצה הרבה ממנו. איך אפשר למצוא אמצע אם בכלל ?