פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

יש מישהו שמוצא חן בעיני מאוד, ניסיתי לרמוז לו זמן רב עד ש"נשברתי" והצעתי לו לצאת. יצאנו לפני כמה ימים, היה נחמד אבל קצת תקוע, הייתי מאוד נבוכה ושתקנית לידו. בסוף הפגישה הוא אמר שהוא מרגיש כאילו בכלל לא דיברתי והוא אוהב שיש לו אנשי שיח... זה ממש גמר אותי באותו הרגע כי אני יודעת שאני כן אשת שיח. הוא לא דיבר איתי מאז ואני גם לא, אני מניחה שמבחינתו זה לא רלוונטי אבל אני לא רוצה לוותר, אבל אולי הוא באמת לא רוצה אותי?

הכרנו. יש כימיה וחיבור. אנו יחד כ-4חודשים. הבחור רציני בכוונותיו ומראה זאת. אך טוען שאני לא מוכנה כרגע לזוגיות. אני לא מספיק מראה רצון. יכול להיות שהדפתי קצת..דיברנו על זה. קצת הלחיץ.
שאלתי היא האם ברח ונעלם עכשיו כי באמת קשה לו עם זה או שזו דרך מילוט. ניסיתי לטלפן ולא נענתי. האם לדעתך להניח או לנסות שוב? האם גבר מעונייין לא ירים ידיים ויפרוש? אשמח לדעתך

שלום ,
לפני כחודש חשפתי את הבגידה של אישתי באמצעות חוקר פרטי.
החשיפה הייתה טראומטית מאוד בשבילי.
אנחנו נשואים 25 שנים עם ארבעה ילדים
לאחר חרטה עמוקה של אישתי החלטנו להמשיך .
אופי הבגידה הוא חמור מאוד מאחר ומדובר בבחור שעובד עם אישתי
ויש היכרות טובה בין שתי המשפחות שלנו .
היום שניהם עדיין באותו מקום עבודה וכל זה יישאר כנראה .
השאלה שלי האם לפנות לאותו בחור שהיה חבר ולנסות דרכו לקבל תשובות ?
תודה

כמעט שנה אחרי לידה ואשתי עוד לא מוכנה לקיים יחסים... חוץ מזה היחסים שלנו כאילו בסדר אבל אנחנו לא מדברים על זה וזה מאוד מפריע לי. יחסי מין היו חלק מאוד חשוב מהקשר שלנו לפני וברור שצריך הפסקה להחלמה אבל אני יודע שמבחינה רפואית כבר מותר לה, אבל היא לא רוצה...

היי, אני בחורה צעירה ומושכת וישנו גבר בן 55 שאני מאוד בעניין שלו ולמרות שהוא גבוה ומושך חיצונית אין לו ביטחון בגבריות שלו ונראה שלמרות שנמשך אלי מאוד הוא פוחד ממני וממה שאני משדרת... אני לא יודעת איך לעזור לו להפתח ולהצליח לסמוך עלי כי אני מרגישה שהוא חרד מאוד מפגיעה ולמרות זאת שומר על קשר יחודי איתי וגם בו הוא לא באמת מצליח לבטא את עצמו, הוא בעיקר מסמיק ומתנהג כמו ילד קטן.

אשמח לעצה, תודה.

איך אפשר לדעת שגבר באמת אוהב (מלבד היותו אומר זאת)?

הכרתי בחור במסיבה והיה לנו סטוץ שנמשך קצת מעבר. אני מתחילה לפתח רגשות אבל אני לא מרשה לעצמי בגלל הדרך שבה נפגשנו, אני חוששת שאם זה יהפוך רציני הוא יעזוב ואני לא רוצה להיפגע

כשחבר שלי ואני רק התחלנו הייתה המון המון תשוקה, לא יכולנו להוריד אחד מהשני את הידיים והיה לנו סקס מטורף. ברור שדבר כבה לא יכול להחזיק הרבה זמן, וזה באמת דעך אחרי כמה חודשים, אבל אני מרגישה שזה לא דעך - זה נעלם. כבר אין ריגוש, הסקס סתמי ותכלס זה מוריד לי את החשק מסקס בכלל וגם ממנו, למרות שהוא אחלה ואני מרגישה אליו רגשות חזקים. האם זה אומר שהקשר נגמר או שיש דרך להחזיר איזשהו ריגוש?

אני בן 40, נשוי 10 שנים, אב לשני ילדים. התחתנתי עם אשתי לאחר שנפרדתי מהאהבה הראשונה שלי מסיבות ילדותיות. מתחילת הנישואין לא אוהב את אשתי ואין חברות. אלו נישואים פרקטיים, ולפני שנתיים חשבתי להתחיל בפרידה ואז פתאום
לפני שנה האהבה הראשונה שלי הופיעה במקום העבודה שלי (משרד עורכי דין). היא ספרה לי שברחה ממני ומצטערת על זה עד היום והתחתנה עם בעלה ולא טוב לה בנישואין, אין חברות, אין אינטימיות. יש לה 2 ילדים קטנים, הקטן בן 3.
מאז חודש הקשר במלוא עוזו מבחינה נפשית, מוגבל רק לעבודה, לא מתכתבים ולא מדברים לאחר שעות העבודה. יש ביטויי אהבה וחברות ואין ספק שטוב לנו יחד. אין שום מגע גופני וזה גבול ששמנו כל עוד אנחנו נשואים. מבחינת העבודה אני מאוד עוזר לה להתקדם (בכיר ממנה ומקל עליה מאוד את החיים)
אני מוכן להתגרש כבר כעת אך היא אמרה שלמרות שאומללה לא תתגרש עד שאחרון ילדיה יגדל. היא אהבת חיי ומוכן לחכות לה גם 15 שנים. אשמח לשמוע דיעות (לא שופטות) מה לעשות? אני מחפש שאחכה 15 שנים שזה המון זמן ובסוף היא לא תפרד ואבזבז את החיים. היא אמרה לי מצידה שהיא לא מרמה אותי וזה לא הוגן לתת לי לחכות אם לא היתה לה כוונה והיא הגונה והכוונות שלה זהות בסופו של דבר. היא גם אמרה לבעלה שלא אוהבת אותו ורוצה להפרד בעתיד. אני גם מפחד שאולי כרגע אוהבת אותי ובאמת מאמינה בזה אבל זה גם כי אני מאוד עוזר לה ובעתיד תסתדר בעבודה ואז תחשוב אחרת. מאוד מבולבל לי הכל. בבקשה דיעה בלי שיפוט

אני יוצא עם מישהי כבר כמעט חודשיים, הקשר מאוד זורם, כיף לנו יחד והכל. לפני כמה ימים היא אמרה לי שכיף לה איתי אבל הקשר לא מתרומם, היא לא רוצה לחתוך אבל לא בטוחה שהיא גם רוצה להמשיך. אני מאוד שמח שהיא שיתפה אותי, הייתה לנו שיחה טובה, אמרתי לה שאני רוצה שנמשיך ושאני רואה לנו עתיד והיא הסכימה וכאילו הכל חזר להיות רגיל, אבל זה לגמרי ערער אותי, פתאום אני מאוד מודע להתנהגות שלי, לאיך היא מגיבה לדברים וכאלה

שלום רב,

התחלתי קשר עם בחור ואנו יוצאים מה 3 חודשים. טוב לי איתו מאוד, מעניין לי איתו ,אני נמשכת אליו ומרגישה עימו בנוח. יחד עם זאת, אני אדם שמאוד אוהבת את המרחב האישי שלו וסוליסטית באופיי. אוהבת אנשים, אך גם מאוד את הלבד שלי. לחזור אחרי יום עבודה או לימודים וערב שקט עם עצמי של מנוחה, טלוויזיה, א.ערב..
אומרים שבתחילת קשר רוצים כל הזמן להיות עם בן הזוג. אני מרגישה שבא לי להיות איתו אבל לא 24-7... אלא מספיק לי שנפגש 3 פעמים בשבוע כוולל שינה משותפת וחלק מהימים בנפרד...האם זה מעיד שמשהו לא טוב ? או שמא זה נורמלי? כי אני מרגישה שבא לי מאוד להמשיך וכשלא היה לי קשר זוגי הרגשתי רע ומאוד כמהתי לזה.. או שמא זה נורמלי להרגיש ככה ?

אני בת 20, יש לי חבר שנה ו- 9 חודשים. הוא החבר הראשון שלי והנשיקה הראשונה שלי.
לאט לאט התקדמנו מבחינה מינית אבל נעצרנו לפני חדירה. בכל פעם שניסינו נכנסתי ללחץ, עצרתי אותו ולפעמים דחפתי אותו ממני.
אני מאוד רוצה את זה ואני מבקשת ממנו להתנגד אלי ולנסות למרות שאני עוצרת אותו אבל זה לא מצליח, אני לא מצליחה להרגע ונכנסת ללחץ בכל פעם מחדש.
לאחר כמה פעמים פשוט הפסקנו לנסות, הוא כבר לא מעוניין במין איתי, אין לו חשק והוא משוכנע שגם לעולם לא יהיה לו.
כבר מעל לחצי שנה שאנחנו לא מנסים בכלל, וגם לפני זה אחת לכמה חודשים. סך כל הפעמים שניסינו לא עולה על 10.
מבחינתי יש עוד טעם להמשיך ולנסות אבל הוא לא מעוניין.
הצעתי שנפרד כי בעיניי מערכת יחסית ללא סקס היא לא ריאלית, למרות שכרגע זה לא מפריע לנו, אני מאמינה שבשלב מסויים זה כבר יהיה אחרת.
הוא לא מוכן שנפרד כי הוא אוהב אותי והוא אומר שהוא מוכן לוותר על סקס.
אני חושבת שאנחנו מבזבזים את הזמן שלנו ושמערכת יחסים כזאת לא תחזיק הרבה זמן.
אני לא מסוגלת להשלים עם העובדה שלא ננסה יותר לעולם, אך אנחנו לא מוכנים להפרד כי אנחנו מאוד אוהבים אחד את השנייה וחוץ מזה הכל מושלם.
איך אפשר לגרום לו להמשך אלי שוב ולהתגבר על ה"טראומה"? איך אני יכולה להתגבר על הלחץ ועל הרפלקס הבלתי נשלט שלי לעצור אותו בכל פעם?
תודה רבה.

שלום :)
אני ת 27 ויוצאת עם בן זוגי כבר 3 שנים ולא מזמן עברנו חגור ביחד בדירתו. הוא בחור טוב חם ואוהב. אבל יש משהו שנורא מפריע לי בו. הוא נורא מקטין ראש בנוגע לנושאים מסויימים ולא רואה את הדברים שאני רואה או שרואה ומעדיף להתעלם כי "אין לו כוח לעזור".
אני לא אחת שמבקשת תמיד עזרה ומשתדלת תמיד לפתור הכל בעצמי. אך לפעמים אני צריכה את עזרתו לדוגמא ביקשתי ממנו שיקח אותי עם הרכב למרפאה שנמצאת בעיר אחרת (אין לי רישיון כרגע) כ20 דק' נסיעה ביום שהוא פנוי יחסית. ובהתחלה הוא ישר היסס כרגיל ואמר שאנסה להסתדר לבד כי יש פקקים לא בא לו להיתקע (בלי לחשוב שבאוטובוסים אני אסבול יותר). או למשל לבוא ולבחור איתי פריט לבוש מסויים בקניון "אין לו כוח להסתובב" לטענתו הוא לא חייב. כשאני כן עושה למענו את הדברים האלה ומקלה עליו בהמון מובנים. כנל לגבי המטלות בבית, משום מה לי זה יותר חשוב ממנו, כשמדובר בכלל בדירה שלו. דוגמא נוספת למשל כשאחד מההורים שלו צריכים עזרה במשהו (תיקון טלפון, שטיפת כלים, הרמה של שקיות מהסופר) הוא לא נרתם ישר לעזור אלא אם משיהו יעיר לו וגם אז הוא מקטר ועושה בכוח. גם שאר האחים שלו כאלה. ואני נורא שונה ממנו אני תמיד אוהבת לעזור גם בדברים שאינם נוגעים בי ישירות. אני חא יודעת איך לגרום לו לרצות לעזור לי ולא להרגיש כל פעם שהוא עושה לי טובה בכוח!! הרי זוגיות זה הדדיות בכל המובנים ואיתו אני לא מרגישה ככה לפעמים.

תודה והמשך יום מקסים

לא משנה כמה מחמאות אני נותן לה היא כל הזמן צריכה חיזוקים וזה כבר נהייה ממש מתיש

שלום, בעלי ואני מעוניינים להתגרש. אולם כידוע לא מדובר שנפתר ביום אחד. אנו גרים יחד בדירה קטנטנה. אין מיטות נוספות. בעלי אמר לי שאני לא אשן במיטה שלי (איתו) יותר ועקב כך פשוט אין לי איפה לישון!!! האם הוא יכול למנוע ממני לישון במיטה שלי? הוא רוצה שאעזוב את הבית המשותף שלנו.