פורום יחסים, זוגיות ונישואין - יש לך שאלה?

בחג ראש השנה , שבוא אלינו ב"ה בברכה, אני ובני משפחתי רכשנו כרטיס טיסה להולנד+ רכישה למגורים בכפר נופש .
בנוסף לבני משפחתי (בעלי + שלושת ילדים + חתני + נכדה) , מצטרפים אלינו שתי משפחות של בעלי.
שתי האחיות שלו כולל בני משפחותיהם .
הבת שלי האמצעית רבה עם הבת של גיסתי , הם החליטו לנתק את הקשר , הריב היה אחרי שרכשנו את כרטיס הטיסה .
אני אמרתי לבעלי שאין לי חשק לנסוע עם אנשים שלא בקשר איתי .
הוא לא מגיב, תעשי מה שאת רוצה . רק שתדעי אנחנו נפסיד את הכסף.
לא כל כך מפריע לו מה שמפריע לי, הוא שותק, השתיקה פשוט מוציאה אותי בדעתי .
תמיד בעלי היה בצד של המשפחה שלו.
כרגע אני נמצאת במצב שלא יודעת מה לעשות, מפחדת לעשות טעות, משפחת לפגוע בילדים שלי.
אשמח לקבל את עצה מה לעשות .

שלום
החיים שלי כבר לא חיים, כבר אין לי את מי לחבק ולספר לו את חוויות יומי בכל סוף יום. האישה שצמחה לצידי נובלת.
התחתנו לפני 4 חודשים והחתונה הייתה שמחה מאוד והחיים שאחרי היו בסדר גמור עד שלפני כחודש וחצי היא נכנסה לחדר המקלחת למשך 4 שעות אך לא הצליחה להתקלח (לא ידוע בברור ממה זה נגרם לטענתה אך ככל הנראה חוותה הפרעות חרדה מתוך לחץ של לימודים ועבודה). מאותו יום, היא חדלה ללכת לעבודה ולהיות זמינה בטלפון. בימים שאחרי היא יצאה רק בצוהריים מהמיטה וכמה ימים אחרי, לאחר שאמה הגיעה לראות מה קורה איתה, היא חזרה לבית הוריה ולמעשה עברה לגור שם מאז מבלי להתייעץ איתי בטענה שאני לא יכול להיות איתה בצורה ממושכת ביומיום עקב הלימודים והעבודה שלי ושהיא לא רוצה להיות נטל עליי (אני אמנם עמוס אבל כן יש לי זמן סביר בשביל קיום מערכת זוגית נורמלית). בנוסף, בהזדמנות אחרת סירבה להעלות לדירה והחלה לבכות. כיום כדי לדבר איתה אני נאצץ להתקשר לאמא שלה או לטלפון הביתי בבית הוריה.
מהטיפולים (NLP ועוד משהו) שהיא כרגע עוברת נודע לי ממנה שככל הנראה יש לה OCD והפרעות חרדה. אני שם לב שבאמת יש כל מיני סימנים שמחברים את הפאזל (אין סמרטוטים על השיש, היא מתיישבת באוטו רק על סדין וטוענת שהמושב מלא אבק למרות שהוא במצב סביר, היא הייתה מעבירה מגב בבית כמעט כל פעם אחרי החזרה הבייתה, מתקלחת לא מעט זמן, לא מוכנה לשבת בחצר אלא אם כן זה מפגש משפחתי, לא מורידה אף פעם את הפח, זורקת לסל כביסה את התחתונים והמכנסיים כאשר התחתונים מולבשים בצידם החיצוני של המכנסיים למרות שביקשתי ממנה להפריד)
במשך התקופה שגרנו ביחד לפני החתונה (שנתיים וחצי) כלל לא הייתי מודע להתנהגות יוצאת דופן ברמה כזאת.


שאלות:
1. האם בחורה כזאת יכולה לחזור לעצמה? האם ב100%?
2. האם כדאי להמשיך את הזוגיות? איך אני יכול לעזור לה במידה ואני רוצה להמשיך את הזוגיות?
3. האם כדאי להתגרש? מה עליי לעשות במידה ואני רוצה להתגרש?


תודה רבה ובריאות לכל עם ישראל

היי,
שנינו גרושים טריים יחסית ונמצאים כשנה בזוגיות. הוא נוסע לחו"ל לשבוע עם חברים, כולם רווקים או פנויים, ושאל אם זה יהיה בסדר אם יקרה שם משהו עם מישהי. למשל אם יצאו כולם ויכירו בחורות ויהיה משהו מיני בלבד. טוען שיש לו הכל איתי והוא הכי מאושר בעולם, ושגם אם משהו יקרה, זה יקרה רק לשם החוויה המינית החד פעמית בלבד.
מצד אחד, הנטייה הראשונית שלי היא לא. מצד שני אני מנסה להיות עם ראש פתוח, לנסות להבין את הקטע הזה של גברים וריגוש, וכן להתייחס בכובד ראש לכך שהוא בא לדבר איתי על זה מראש ולא פשוט נסחף שם בתוך הסיטואציה. מנסה לתת חשיבות לכך שאולי זו הדרך שלו "לנהל" את הריגוש.
מה דעתכם? מה אתם חושבים שאני צריכה לעשות? או שאולי יש משהו שאני לא רואה?
רק אציין, שהסקס שלנו מושלם, שוכבים לפחות 4 פעמים בשבוע, יש המון המון משיכה, תשוקה ופתיחות אינטימית בינינו.
תודה רבה!

בן זוגי בן 42, אני 39, אין ילדים. בעיקרון אנחנו זוג של בית, אוהבים לארח אבל לא יוצאים הרבה. לאחרונה בן הזוג שלי התחיל להיות בליין והוא כמעט כל ערב יוצא. לפעמים אני מצטרפת אליו ולפעמים לא.
אני שמחה שהוא יוצא ונהנה אבל אני מרגישה שאנחנו כבר לא באותו המקום ביחד...

יצאתי עם מישהו כמה פעמים ובפגישה האחרונה הוא היה ממש מנייאק. חתכתי ולא דיברתי איתו יותר. עכשיו הוא חזר לשלוח לי הודעות ורוצה שננסה שוב, לפני שהוא היה מנייאק היה לי ממש כיף איתו אבל איך אני יודעת שהוא לא יחזור להיות כזה?

טוב קצת ארוך אבל תסלחו לי ... אני נשואה מעל 10 שנים , ללא ילדים. ביני לבין בעלי הייתה אהבה גדולה מאוד, הוא לא הזוגיות הראשונה שלי אבל בחרתי להתחתן איתו כי הוא היה האחד בשבילי. לפני כמה שנים נוצר משבר ביננו בגלל תקופה לא טובה של בעלי . בתקופה זו היינו רבים הרבה, הוא כעס עלי על כל דבר ואפילו עזבתי את הבית למספר שבועות. דיברנו על גירושים והפסקנו לקיים יחסים. הייתי מאוד בודדה וכאובה מהיחס שלו ולא ידעתי מה לעשות, חברות שאלו אותי למה את נשארת? אבל אני לא וויתרתי עלינו, ידעתי שזה רק תקופה קשה שלו ושעמוק בלב אנחנו מאוד אוהבים. אכן עבר קצת זמן ולאט לאט המצב החל לחזור לקדמותו אבל לא לגמרי. לא חזרנו לשכב עדיין למרות שיש אהבה.לא יוצאים ולא מבלים.. שגרה. התחלתי לפתח כעס כלפיו על שלא העריך את זה שחיכיתי לו שיחזור לעצמו ולא קמתי והלכתי . למרות שהמצב ביננו עדיין לא אידיאלי החלטתי שאני לא מוותרת על ילדים והתחלנו בטיפולי פוריות. לאחרונה עברתי מקום עבודה והכרתי מישהו... הוא קולגה ועובד איתי צמוד. נשוי ואב. פעם אחת שוחחנו על עבודה, הסתכלנו אחד לשני בעיניים , מבט שנמשך טיפה יותר מדי זמן... ונשביתי. התחלתי להימשך אליו בטירוף. מתח מיני אבל כזה שעושה טוב, שמחזיר אותך לחיים.. אני מרגישה שגם אני מוצאת חן בעיניו. אני אישה יפה, היו לי תמיד הרבה מחזרים .חוץ ממעט פלירטוטים אין ביננו כלום. ברור לי שאף אחד לא יעשה צעד , אני לא רוצה להרוס את הקשר עם בעלי ויודעת שעם כל מה שקורה - הוא האהבה האמיתית שלי. הקולגה גם הוא לא יעשה כלום. אז לפעמים מסתפקת בזה וכיף לי ונחמד לי.. ולפעמים פשוט קשה. אני מרגישה שהתאהבתי באישיות של הבנאדם , הוא מושך אותי מאוד ונהיה יותר ויותר קשה להתאפק להגיד לו מה אני מרגישה... נהיה לי קשה לא לגעת בו... אני לא אעשה כלום כי מבינה את ההשלכות , אבל קשה ליי! התחלתי להיות עצובה בסופ"ש כי רק מחכה לראות אותו..לפעמים בא לי שיקרה משהו רק פעם אחת..להתמסר לתשוקות שלנו פעם אחת.. ובמיוחד כאשר בעלי עדיין לא מתייחס אלי כראוי , כל הזמן יש לו טענות כלפי והוא לא מעריך כלום . ובין כל אלו יש את טיפולי הפוריות- השעון הביולוגי מתקתק .. וכמה שרוצה להיכנס להריון אני מרגישה שגם את מה שקורה עכשיו זה ישנה.. יפסיקו מן הסתם הפלירטוטים ביננו שאולי זה טוב אבל כרגע זה מה שגורם לי להרגיש חיה!! ומה אני אעשה עם כל הרגשות והמשיכה אליו? אי אפשר פשוט לבטל זאת .. בקיצור חיי בבלאגן ...

היי. אני בת 17, ובעוד כמה ימים ימלאו לי ולחבר שלי שלושה חודשים. הוא החבר הרציני הראשון שלי (שכבתי עם מישהו לפניו וגם איתו) והראשון שאני יוצאת איתו שהוא בן גילי ולא מבוגר ממני. אין לי ספק שאני אוהבת אותו ושהוא אוהב אותי, הוא מאוד תפס ממני ורצה אותי לפני שנהיינו יחד, לכן אני יודעת שהוא מעריך אותי ומשתדל בשבילי. מצד שני, אני מרגישה חוסר קשה בתשומת לב בחודש האחרון (ואנחנו ממש מעט זמן יחד) לדוגמה שהוא לא מתקשר וכותב לי מספיק, למרות שהוא עסוק מאוד וטוען שמשתדל ורוצה. באופי שלי אני מאודדד פלרטטנית והוא יודע את זה... לפני שבוע הכרתי בחור בן 23 בעבודה שלי שממש מצא חן בעיניי ופלרטטנו ברמות ואתמול הוא הסיע אותי הביתה, עצר בחניון ועשינו כמה דברים. ממש רציתי לשכב איתו אבל עצרתי את עצמי והרגשתי קצת רע וקצת טוב. אני לא יודעת להסביר את זה, אין לי רגשות אשמה כלפי חבר שלי, להפך אני אפילו רוצה להיפגש איתו שוב למרות שאני לא אעשה את זה. האמת שהחלטתי לשתף פה רק על מנת לשתף ולא לקבל עצה. בשורה התחתונה אין לי בעיה שזה קרה ואני מרגישה שזה יקרה שוב (גם אם זה לא יהיה איתו). אני באה ממשפחה שנהרסה על רקע בגידה שזה בכלל גרוע, אבל בכל מקרה זה קרה ואני די שלמה עם זה...

יש לי פלירט עם גבר נשוי, לפני כמה שבועות הפלירט הפך למשהו מוחשי והיה מדהים... מאז אני לא מפסיקה לחשוב עליו. הוא אמר שהוא לא יכול להמשיך את הקשר איתי, התנצל וניתק את הקשר ואני מרגישה שאני משתגעת...

שלום ...
אני מיואשת מאוד ונמצאת במשבר זוגיות רציני
בעלי ואני נשואים 20 שנה באושר ועושר ברמת השרון, יש לנו שלושה ילדים משותפים . המצב הכלכלי טוב והחברות היתה טובה . היינו מאושרים והייתה אהבה- כך חשבתי...
בחודש מרץ השנה בעלי החליט שהוא רוצה ללכת למסאז ללא ידיעתי רק שהוא לא ידע שזה מסאז ארוטי, כשהבין זאת קם בזמן והלך- חשבתי שניצלתי מהתופת הזו ,אולם לא כך היה הדבר.
מעשה זה היה מלווה בשקרים ורמאויות. מסתבר שכבר המון שנים ישנם שקרים מצידו ,כשאני מגדלת את הילדים ומאפשרת לו לפתח קריירה משגשגת .
פנינו לייעוץ זוגי היה בכי כעס חרטה ובקשת סליחה . הבנתי שכעת ,כשנפל בפעם הראשונה לא יקרה יותר כי הבין מה יש לו להפסיד, יש לציין שהיא בחור חכם מאוד!!
הסכמתי לקבל אותו בחזרה עברנו טיפול זוגי והבנתי כיצד עלי לתקן את המעוות. השתדלתי מאוד לתקן ולבנות זוגיות חדשה. לפני מס ימים יצא לחול מטעם העבודה הבטיח לי ונשבע שלעולם לא ילך למקומות כאלה , שאין לי מה לדאוג ושהדבר לא יחזור על עצמו כיוון שזו היתה מעידה חד פעמית
הסכמתי להשאירו בחיק המשפחה.
הבנתי שאני יכולה לאפשר לו לטוס בלב שלם, לצערי, לאחר עבודת בילוש שלי גיליתי שהפעם טען שהולך למסעדה אולם בעצם הלך למכון מסאז שוב בפעם השנייה זאת למרות הבכי וההבטחות שלעולם לא יהיהשוב.
כשהוכחתי אותו טען שאני זקוקה לטיפול ולא היה מעולם דבר כזה! כאשר הבין שהראיות נמצאות אצלי בידיים הודה במעשיו . מיותר לציין שחיי אינם חיים כל הזמן אני דואגת האמון נעלם לגמרי וכעת בפעם השנייה במסאז של שעה!! אצלנו לא מקובל הדבר הזה - גם אני לא אעשה זאת !
כאשר חזר מחול ישבנו לשיחות והסברתי לו שזהו!!! הבטחתי שהפעם מתגרשים לא יהיה!! אמון כבר אין והכל סבב סביב שקרים ותחמנות שחשתי בהם מאוד קטנה ומסכנה - לא שיערתי בנפשי שיעז לקום ולעשות זאת שוב
כרגע אני לא יודעת מה לעשות בא לי לזרוק הכל ולפרק את הזוגיות לא נשאר בי אמון כלפיו, מצד שני כואב לי על הילדים מה הם אשמים במעשיו ? ! לא מצליחה לחזור לשגרת החיים הדבר פגע בי בפעם השנייה בצורה קשה מאוד , כיוון שהמעשה היה מלווה בשקרים וטיוחים רבים.
רוצה לדעת מה אתה מייעץ לי לעשות במצב כזה ?!
האם ישנו מסמך שיוכל להגן עלי ולהבהיר לו שבפעם הבאה הוא ישלם במחיר התא המשפחתי, תשלום מזונות וכמובן הפנסיה הצבאית שתפגע לו אם בכלל...
אשמח לייעוץ כי אני ממש אובדת עצות
כיצד אוכל להבהיר לו שבמעשה זה הוא פוגע בעצמו פעם אחר פעם.
לדעתו אין כאן התמכרות
מה הייתם עושים?!
העצובה

אני יוצאת עם מישהו שמצהיר בתוקף שהוא לא רוצה ילדים, גם אני עוד רחוקה מזה אבל זה עדיין משהו שאני רוצה בעתיד. יש טעם בהמשך יחסים?

לפני שבועיים פגשתי בחור בן 21, הוא היה מתרגל למתמטיקה בבית ספר שלי, יצא לנו לדבר הרבה ואז יצא שנפגשנו, הפגישה היתה מושלמת ובסוף היה בינינו מגע נפגשנו אחרי זה עוד 8 פעמים אבל הוא אמר לי שבגלל משבר ממש קשה שהוא עבר בצבא קשה לו זוגיות והוא לא רוצה הגדרות... הוא אמר שהוא לא רוצה לנתק קשר כי כיף לו איתי ואני חשובה לו. הוא מסתבך אותי ממש כי הוא נמשך אליי ורוצה להמשיך לראות אותי, אבל לא מסוגל להגיד שאני חברה שלו ולהתחייב אליי.. הוא שאל אם אני מעדיפה לחתוך את המגע ולהיפגש איתו בלי זה וזה לא מה שאני רוצה בכלל, וגם לא מה שהוא רוצה מה לעשות?

זו פעם ראשונה שאני כותבת
אז אתחיל בזה שאני בחורה שמעולם לא ניהלתי רומן אסור היו לי עקרונות שחונכתי ושמרתי עליהם עד לרגע שהכרתי אותו!..עד היום אנני יודעת מה היה ומה קרה ביום הראשון שהכרנו...הוא נעמד מולי כשאני יושבת על כיסא ודלפק מפריד בנינו..הצטלבו מבטינו חייכנו אחד לשני וברעים אלה עברה לי של תחושה מוזרה בבטן עכשיו שאני כותבת ונזכרת עוברת לי את אותה ההרגשה בבטן ..החלפנו כמה מילים ונתתי את הנייד כשביקש.התקשר לאחר יום שוחחנו ולמחורת שוב פעם עד שהפגשנו ככה מספר פעמים כשמיום ליום אני ממתינה לשיחה מתי היא תגיע..
וממפגש למפגש התרקבנו יותר ויותר..
בשיחתנו באחד מהמפגשים הראשונים הוא סיפר לי שהוא נשואי ושנשואים הם על סף סיום.שאין שיחות אין קירבה נפשית ולא פיזית..האמת נרתעתי והתרחקתי למספר ימים
עד שיצר שוב קשר וביקש רק לישתות קפה ושיחה.מיותר לציין שבימים האלה חשבתי עליו המון,כך שהיה לי קשה לעמוד בהחלטתי כי חלק ממני כן רצה..ולצערי (הים)נענתי וומכאן כבר הקשר התהדק הסקס היה מטורף הוא התחיל לקנא לי בטירוף..כשלא עניתי לו לפון הוא התקשר כמו מטורף ורצה לבוא בשעות לא שעות אלי על מנת להיות איתי..אני שחלק ממני לא היה שלם שם לא רציתי שביתו יתפרק באשמתי ועצרתי אותו ברגעי טירוף..
אחרי קשר של כמעט שנה הסיפר נחשף לאישתו החל מהרגש הזה נותק הקשר ביננו למשך שבועיים..ואם אצטרך לתאר את הרגשות שהתעוררות אצלי כשמעט לא הרגשתי בקיומם והקושי של יום ביומו היה כאב עצום שהתלווה בחוסר אכילה.בכי.חוסר שינה ומחשבות שלא מרפות ממני לשניה..ועוד יותר כאב שהוא לא יצר קשר לשאול לשלומי כאילו הייתי אוויר משך כל התקופה הזו מה שבעצם הוא לא נתן לי מעולם להרגיש..שכחתי לציין ברגע שאישתו עלתה על הסיפור שיתפתי איתו פעולה כשביקש שנעשה שיחה ביננו שמעולם לא נפגשנו ורק התכתבנו..כן עשינו העיקר שלא יתגרש ויתפרק לו הבית..הסתפקתי במה שהוא נתן עד לרגע שאישתו גילתה!
לאחר שבועיים של יסורים סמסתי לו שוחחנו ונפגשנו.שפכתי את כל מה שעבר עלי ובכיתי לידו
הרגיע מעט ושכבנו..
מאז הקשר המשיך אבל זה היה רק ממני רק אני דאגתי ליצור מפעם לפעם הוא התרחק יותר..אבל לרצות בי ולחשוק בי הוא לא חדל..וכששאלתי אותו למה הוא לא בקשר הוא אמר "אני מנסה להתנתק ממך"וכשעניתי לו אז למה אתה משתף איתי שיחה כשאני מתקשרת הוא טען הוא חלש אלי...
יומיים לפני סיום הקשר דיברנו בפון ויותר מאוחר התכתבנו בהודעות וביקש שאגיע לאיזור מגוריו כי הוא רוצה להיות איתי..לא הסכמתי להגיע.כי לא רציתי לסכן אותו יותר
כיומיים אחרי אישתו שוב עלתה על הקשר והבינה שזה לא נותק והיה הרבה מעבר למה שהוא סיפור בפעם הראשונה..ושוב הוא מבקש ממני לא ליצור איתו יותר קשר כי הוא מאבד את הבית..אני שכבר לא יכולתי להכיל עוד פעם ניתוק איך גם אין ברירה בחרתי לסיים בצורה שבה אני משחררת את כל הכאב שלי וכל מה שעשה לי משך התקופה האחרונה והודעתי לו חד משמעי שאותי הוא לא ימשע יותר..עברו שבועיים מאז והאמת שוב פעם מוצאת את עצמי חלשה אך לשמחתי גם אספתי את האגו שלי במקצת ולא מרשה לעצמי ליצור איתו קשר!
אבל תמיד מתהלכת בתחושה שאת המעגל הזה אני חייבת לסגור והוא יסגר רק אחרי שהוא יפנה יתן לי להרגיש שהייתי שם משהוא.כי להיות שם אני לא רוצה יותר

כמה זמן אחרי שהיא התאלמנה אפשר לנסות להזמין אותה לדייט? היא הייתה נשואה 40 שנה.

הגענו למצב שבו השגרה שחקה אותנו, הכל מתוכנן, הכל ידוע מראש, לא שזה רע אבל אני מרגישה שאני צריכה גיוון. בעלי אומר בסדר בסדר אבל לא משתף עם זה פעולה, כל היוזמות באות ממני והוא עושה טובה אם הוא משתף פעולה, זה מאוד מייאש אותי

התחלתי לצאת עם בחור שקטן ממני בכמה שנים, הוא אחלה וכיף לנו ממש אבל יש לנו הבדלים מהותיים באורח החיים ובמקום שבו אנחנו נמצאים, לא יודעת אם שווה את המאמץ...