פורום בעיות פוריות - תמיכה - יש לך שאלה?

התופעות שאת מתארת יכולות לנבוע מכל מיני סיבות. אני במקומך לא הייתי מזניחה והולכת להסתכלות באחד ממרכזי בריאות האישה או רופא מחליף. חשוב מאוד לא להזניח כי גם ביוץ יתר יכול להיות מסוכן לגוף, במיוחד משום שזו הפעם הראשונה שלך בטיפול מסוג זה. אני מקווה שאני לא מלחיצה אותך יותר מידי אבל אני רואה זאת כחשוב. אשמח לשמוע על תגובת הרופא.

מסתבר שחשבתי כמוך והייתי אצל רופא הבוקר. צרוף מקרה של וירוס שתקף אותי ללא קשר לגונל. שוב, תודה רבה. מקווה שיהיו לי חדשות טובות בקרוב :-)

שמחה לשמוע שהכל בסדר, מקווה גם לשמוע בשורות טובות:-)

ומקווה שבקרוב :-)

שחלות פוליציסטיות נחשבות המקרה הקל של בעיות פריון. ניתן לטפל בשחלות פוליציסטיות בצורה טובה גם ללא טיפול תרופתי. תזונה נכונה כמו דיאטה סוכרתית משפרת מהותית את הבעיה וכמו כן גם יוגה לפריון ודיקור סיני. כמובן שהטיפול צריך להתבצע על ידי בעל מקצוע המומחה בתחום הפריון. אבל אל דאגה שחלות פוליציסטיות היום מזוהות אצל 50% מהנשים עם בעיות ביוץ ו- 99.9% מהם נכנסות להריון כך שיש הרבה תקווה ופתרונות היכולים לעזור.

אני מאוד מזדהה עם המשפט שלך שהרצון להיות אמא לא מפסיק וטוב שכך, זה מה שנותן את הכוח להמשיך. כוחות הנפש הדרושים כדי לעבור טיפולי פוריות הם בלתי נלאים והצפיה והאכזבה הם משולים בפסיכולוגיה לחווית אובדן שבאה חודש בחודשו. אבל חשוב להיות קשובים לגוף ולנפש ואם את מרגישה עייפה, שונאת את הגוף והתהליך קחי מרווח נשימה, זה לא וויתור אלה חידוש כוחות. אני נתקלת רבות בנשים במצבך אולי אם תחלקי את הקושי הרגשי יוקל לך. לא כתבת לי מה הבעייה הרפואית שמלווה אותכם אבל התחושה הרגשית שלך לא פחות חשובה מהבעיה הרפואית. נסי למצוא דברים שמרגיעים אותך, שיחות אישיות,או קבוצתיות, יוגה לפריון טיפולים אלטרנטיבים שמאזנים הורמונאלית ומלווים בצורה יעילה ותומכת טיפולי פוריות או כל דבר שעושה לך טוב אפילו אם זה רק ללכת לים. הקשיבי לעצמך את החשובה ביותר בכל התהליך בלעדייך ובלעדי כוחות הנפש שלך כלום לא יוכל להתקיים. נשיקות וחיבוקים

"הכל בסדר"
אין שום בעיה ספציפית,אנחנו פשוט לא מצליחים.
וזה לא פחות מתסכל- לדעת שהכל בסדר ,אבל בעצם כלום לא בסדר!

הייתי בדיקור סיני ובתקופה האחרונה אני ברפלקסולוגיה ,רק שהיינו צריכות לעשות הפסקה מיד אחרי ההזרעה. נשארו לי עם הרפלקסולוגית עוד 2 טיפולים וקרוב יותר להזרעה השניה אעשה אותם ואולי אוסיף עוד איזה 1 או שנים.
רגשית אני לא חושבת שזה ממש עוזר, גם לא פיזית..אבל אני מנסה כל מה שאני יכולה. היום הייתי גם אצל נומורלוגיות וגם אצל הרב הרנטגן אם את מכירה שאמר שעד ה-15.6 אכנס להריון וכנראה זה יהיה ב-15 למאי. הלוואי! אבל אני באמת משתדלת לא לפתח ציפיות כי אני יודעת כמה האכזבה קשה לי אחר כך.
יש לי עם מי לדבר על הקושי הרגשי כי אני בטיפול כבר שנה אצל עובדת סוציאלית(בגלל התעללות מינית שעברתי) שזה לא מוסיף לעניין. לפעמים אני מרגישה שאני אשמה, שבגלל כל מה שהיה אז אני לא מצליחה להכנס להריון. כאילו עד שאני לא אתנקה לגמרי מכל שהיה הגוף שלי לא יהיה מוכן לקלוט תינוק.
הבעיה שמי יודע מתי זה יקרה ואולי לעולם לא....?

הקושי שלך מאוד ברור ואני חושבת שלעיתים אף קשה יותר להתמודד עם כך שאין קושי אמיתי. אבל בואי ננסה להסתכל על הצד החיובי, את צעירה עושה כל מה שאת יכולה כדי להכנס להריון יש לך עם מי לדבר, מה עוד את יכולה לעשות? יכול להיות שההתעללות המינית קשורה לקושי אבל לא בהכרח, מה עוד את יכולה לעשות כדי להתנקות? השאלה שאני שואלת את עצמי היא האם את מרגישה תמיכה מבעלך ומהסביבה הקרובה לך? האם את מכירה עוד בנות שעוברות תהליך כמו שלך? נראה לי שאולי אם תקבלי תמיכה מהסוג הזה יוקל לך. והעיקר לא לאבד תקווה הגוף הוא נפלא והוא יקלוט הריון בסוף.

קודם כל תודה על התשובה
ו..כן בעלי מאוד סבלני ומבין, הוא גם מאוד תומך גם עכשיו וגם מאז שנזכרתי בהתעללות(שזה קרה ישר אחרי החותונה). וכן יש בנות שאני מכירה שעברו גם את מה שאני עוברת.
אני באמת מנסה לעשות הכל ,אבל הבעיה שכלום לא עוזר!
אני מרגישה חסרת אונים כל כך.
אני באמת מתחילה להאמין שאולי יש קשר בין ההתעללות לזה שאנחנו לא מצליחים להכנס להריון.
ואז האשמה רק גדלה ואני כועסת על עצמי יותר.

מה עוד אפשר לעשות? אני באמת לא יודעת! אולי לך יש רעיון יצירתי?
כי לי באמת נגמרו הרעיונות...

הוא היה מאוד סבלני ותומך ובאיזה שהוא מקום עדיין כזה.
אבל אני מרגישה שהוא מתחיל לאבד סבלנות אליי, למצב, לא יודעת.
גם לו קשה להגדיר מה עובר עליו הוא לא יודע אם זה קשור לטיפולים.
אבל אני חושבת שקשה לו לתמוך בי כל הזמן,כבר שנה וחצי שהוא תומך בי ואני כמעט לא בו.
ומצד שני, אם רק הייתי יכולה להעביר לו את כל הטיפולים, שהוא יעבור אותם ואני אשמש ככתף התומכת הייתי עושה זאת ובשמחה.
קצת אני תומכת וקצת הוא, קצת אני עוברת תטיפולים קצת הוא. ככה הכל היה מתחלק.
אבל לצערי זה בלתי אפשרי ואני לא יודעת מה לעשות... אם רק הייתי יכולה להפסיק לסבול ולהרגיש לא טוב. תאמיני לי כל החיים שלי הייתי קורבן(לא שהתנהגתי ככה כי הדחקתי הכל),אבל כך או כך בטח שלא בא לי להמשיך ולהרגיש מסכנה ושמרחמים עליה. וזאת לא הכוונה.אבל אני כן זקוקה לו עוד. יכול להיות שאני באמת מבקשת יותר מדי?
אבל אם כן,אז איך ממשיכים מפה?

טיפולי פוריות מקשים מאוד על הזוגיות גם מבחינה הורמונאלית וגם מבחינת מינון ההתעסקות עם הנושא של כל אחד מבני הזוג בנפרד. הבעיה היא שאי אפשר להתחלק בטיפולים ובתמיכה אבל חשוב לכבד כל אחד את הספייס של במערכת וכדאי לברר אולי בעלך מוצף ומותש מהנושא בדיוק כמוך. אני הייתי ממליצה ללכת לייעוץ זוגי שיאפשר לכם לבטא את עצמכם וכדי שתוכלו לראות לאן ממשיכים מכאן...

האם לדעתך אני מגזימה כשאני מצפה שיתמוך בי?
אני די מבולבלת מכל העניין, אני יודעת שהעיסוק הוא בי וכאילו הקול שלו פחות נשמע.
אבל מה אני יכולה לעשות? לדוגמא היינו בהופעה ואני ממש לא הרגשתי טוב התאפקתי התאפקצתי ובסוף כעסתי ואמרתי לו שאני הולכת ושאם ירצה שישאר. הוא רואה את זה שבגלל זה ההחלטות מתבצעות לפי המצב רוח וההרגשה הפיזית שלי. ובתחלס הוא צודק באיזה מקום!
אבל אין לי מושג מה אני יכולה לעשות. אני לא מרגישה טוב ובמקרה הזה למשל לא יכולתי להשאר עוד אפילו דקה,אז כן הלכנו הביתה.

איך אני אמורה להסביר לו את המצב. חוץ מזה שאני מבינה אותו ,שהוא רוצה להשמיע גם את קולו אבל אני לא רואה כרגע ברירה אחרת. אמרתי לו שאם היינו יכולים להתחלק קצת הוא יהיה בטיפולים ואני אתמוך ולהפך אז הייתי עושה זאת,אבל אני האשה ואין מה לעשות

בקושי לטיפול שלי בגלל ההתעללות יש לנו כסף, אז לטיפול נוסף אין סיכוי עכשיו!
נראה שנצטרך להתמודד לבד בלי עזרה. אני מאמינה שנעבור את זה, כי אנחנו באמת החברים הכי טובים ומדברים על הכל. אבל אני רוצה שהדרך תהיה יותר קלה עבור שנינו
איך עודים זאת בלי ללכת לטיפול?

שלום רב
קראתי את כל השיחה בינכן ומאוד התרגשתי אין לי הרבה מה להוסיף על מה שכבר רשמו לך כי אני עוברת את אותם הרגשות, אני מאחלת לך בהצלחה והרבה סבלנות,ותזכרי שהכל מלמעלה ומתי שהוא יחליט את תכנסי להריון הכי חשוב בכל התהליך זה הזוגיות שתשאר ותפרח ככה זה יבוא, טיפ שנתנו לי : לא לעשות חישובים לגבי הביוץ עם בעלך לא ללחוץ עליו לקיים יחסים .לעשות את זה בחוכמה לעשות משהוא רומנטי ללבוש בגד סקסי אצלי זה עובד. :)
דרך אגב רציתי לדעת איך הצלחת להכנס לרנגן אני גם מאוד מאוד רוצה
שבת שלום ובשורות טובות

יש את הרב רנטגן בדרום ויש את אחיו שהוא גם נקרא הרב רנטגן שנמצא בקריות.
אני הייתי אצל הרב רנטגן בקריות
עם את מעוניינת אשמח לתת לך את הטלפון ופשוט תקבעי פגישה.

בהצלחה לכם בכל התהליך ומאחלת לך שמהירות תהיי אמא

הי נראל, אני ממש מבינה את המצב בו את נמצאת אך נסי להסביר לעצמך מהי תמיכה עבורך, מה את מצפה ממנו לפרטי פרטים ואולי זה יכול לעזור. מכיוון שבן הזוג אינו יכול לעזור כל כך בתהליך כפי שתארת הוא גם נמצא במצב של חוסר אונים ויש לקחת את זה בחשבון. קראתי את התגובות שקבלת והם מאוד תומכות ונכונות צריך לנסות להוריד מתח לעשות את המצב קצת יותר נעים מבחינה זוגית ונסי לעזור לעצמך אם זה דרך הפורום, קבוצת העצמה לפריון או כל דבר שמקל עליך בהתמודדות. חזקי ואמצי...

עובדת שמחסירה שעות ממקום העבודה זכאית לשעות מחלה בתנאי שהיא מדווחת על כך למנהל האחראי עליה ובחברות גדולות למחלקת רווחה.
הזכויות מתחלקות באופן הבא:
מקום עבודה שבו עובדים 5 ימים בשבוע - 16 ימים לכל סדרת טיפול;
מקום עבודה שבו עובדים 6 ימים בשבוע – 20 ימים לכל סדרת טיפול;
ובלבד שלא יהיו יותר מארבע סדרות טיפול בשנה.

אני שמחה מאוד לשמוע על המודעות הגבוהה שלך להשפעת הנפש על הגוף . כל אחת צריכה למצוא את הדרך שלה להירגע האפשרויות הם רבות ואינדיבידואליות. יש אפשרות של קבוצת העצמה בתהליך פריון, טיפול אישי וזוגי, טיפולים אלטרנטיביים כמו רפלקסולוגיה, שיאצו, דיקור, הומיאופתיה או יוגה לפריון. ברגע שתמצאי מה מרגיע אותך זה יעזור מאוד להשגת ההיריון אם באמצעות הרוגע או באמצעות הטיפול. בכל אופן המון בהצלחה

אני מצליחה לשמוע דרך הודעתך את החשש פן לא יהיו לכם ילדים. אני חייבת לציין שלרפואה היום יש כמעט את כל הפתרונות. אני מציעה שמכיוון שהגבת בהדבקויות בטיפול הקודם כדאי מאוד להחליף סגנון טיפול. לרירית דקה ולבעיות זרע ניתן לעזור על ידי תזונה. דיקור סיני על ידי מומחה לתחום פריון יכול לשפר איכות וכמות של זרע בצורה טובה, וכמו כן גם בעיות קליטה של העוברים. יוגה לפריון גם יכולה לעזור לקליטה, שיפור מחזור הדם למערכת הרביה ולרוגע הנפשי. חשוב להיות עם תקווה. אתם צעירים בתחילת הדרך וילדים יגיעו זה רק עד שתמצאו את הטיפול הנכון ביותר לכם. בהצלחה

בעלי נמצא במעקב כך שאני מתכננת לעשות איפולים ברפואה משלימה כדי לעזור לעצמי
הבעיה היא שביחידה שאני מטופלת אני לא מרגישה שאני מתקדמת זה מעין ניסוי ותהייה
רצו לשלוח אותי שוב להיסטרוסקופיה אבל התעקשתי שמנהל היחידה יעבור על התיק, לא הגיוני שאני אעבור את אותה בדיקה פולשנית חודש אחרי חודש. בסוף נתנו לי תרופה אחרת ואני מקווה שבעזרת השם יהיה טוב.
אני חושבת שרק אם הולכים ומשלמים לרופא פרטי והוא עוקב אחרי כל התהליך אולי מקבלים איזושהי התייחסות הולמת.
כולן מסביבי כבר ילדו ורק אותי שואלים נו מה איתכם...
אני רק משמינה מכל ההורמונים האלו ואני אחת שלא הסכימה להכניס לגוף כדורים אבל אין לי ברירה.

תחושת תסכול שלך מההתקדמות היא מובנת ונשים רבות מתיאשות משירותי הבריאות ועוברות לרופא פרטי. אני מבינה מפנייתך שאת מספיק אסרטיבית בדרישותייך הטיפוליות וזה מצויין. אני חושבת שטיפולים נוספים יוכלו לתרום באופן משמעותי ואולי יוכלו להקל עלייך או למנוע ממך את השימוש בכדורים שאת כל כך רוצה להמנע מהם.

דקפפטיל הן תרופות הורמונאליות הניתנות להשראת ביוץ. אך בפורום פריון שבו עונים רופאים יהיה יותר רלוונטי לגבייך ותוכלי לקבל שם תשובה מקיפה יותר. בכל שאלה תמיכתית נוספת אשמח לעזור.

לאנונימית שלום. אני מבינה את החששות שלך לגבי המשך הטיפול בבעיה. לשמחתך את עדיין מאוד צעירה ולכן האפשרויות העומדות בפנייך הם בלתי מוגבלות. נראה שאת אכן יכולה לעזור לעצמך ולהקל על התהליך קודם כל על ידי הפחתה של החרדה מהתהליך עצמו. אם תדעי לקראת מה את הולכת ותפני אולי למקומות שיכולים לעזור לך באיזון הורמונאלי כמו דיקור או תזונה נכונה יותר אני חושבת שזה יגרום לך להרגע. יש קבוצות העצמה לתהליך פריון שהן כמו קבוצות תמיכה שבהן אפשר לחלוק את התהליך או טיפול אישי או זוגי שיאפשר לך הפחתה בחלק הרגשי. בכל מקרה נסי לא להישאב לטיפול הרפואי והפרוצדוראלי בלבד אלה לתת מקום גם לנפש שיש לה חלק פעיל בתהליך הפריון והשגת ההריון בפרט. המון בהצלחה ולכל שאלה נוספת אני כאן.

אני חייבת לציין שתזונה לפריון היא אינדיבידואלית לכל בעיית פריון. יש המלצות אך הן שנויות במחלוקת. באופן כללי מומלצים: בטטה, ירקות, פירות למעט אבטיח, מוצרי חלב דלי שומן, פסטה בבישול קצר.

הי אהובה, אני מבינה שתשעה חודשים נראים כנצח אבל 80% מהזוגות נכנסים להריון בשנה הראשונה והסיכויים שלך להריון גדלים מחודש לחודש. דבר שני אם אין לך את הסבלנות לחכות את יכולה לעזור לגוף לזרז את תהליך ההריון על ידי יוגה לפריון או רפואה אלטרנטיבית שמתמקדת בפריון. רק כדאי לבדוק היטב שמגיעים למטפלים המתאימים לטיפולי פריון והכי חשוב להרגע כמה שאפשר (למרות שזה קשה) כי הדאגה עלולה להשפיע על הגוף. אני חושבת שאם תתחילי לעשות משהו בנושא שהוא אינו תרופתי ואינו רפואי את תוכלי להרגע ולהרגיש שאת עוזרת לעצמך ולתהליך. בהצלחה :)

תודה על העזרה שלך אני היתי רוצה אם תוכלי להסביר לי מה זה יוגעת פיריון ושוב תודה לך

יוגה לפריון הינה יוגה המתמקדת בהזרמת דם וחיזוק מערכת הרביה. היוגה מאפשרת איזון הורמונאלי וחיבור טוב יותר לגוף בנוסף היא מאוד מרגיעה את הגוף והנפש. בהצלחה

רציתי לשאול איפה השיעור מתנהל. לפי מה שהסברת לי אני מאוד מעונינת בכול מה שקשור ליוגה

במרכז יש מגוון של טיפולים אלטרנטיבים כמו דיקור, שיאצו רפלקסולוגיה הומיאופתיה ונטורופתיה. הייחוד של המרכז הוא שהמטפלים בו מומחים בתחום הפריון ועברו הכשרות מקצועיות בתחום הספציפי הזה. את מוזמנת להכנס לאתר או להתקשר ולקבל פרטים נוספים.

הי מוריה, אני בטוחה שניסית להסביר לבעלך את התנהגותו. חשוב להבין שילדים הם סתגלנים מאוד. במידה וההסבר אינו עוזר כדאי לקבל את התנהגותו, לא מפני שהתנהגותו מקובלת אלה מכיוון שאנחנו לא רוצים לשדר לילדה באופן סמוי ש"אבא לא בסדר". אנו צריכים לסמוך עליה שהיא תדע למצוא את הדרך לליבו ולכבד את ההתנהלות המשפחתית שבה לכל אחד דרך הבעה משלו. בכך אנו נוכל להעניק לילדה זוית ראיה שאנשים הם אינדיבידואלים ולכל אחד יש התנהגות ודרך התנהלות שונה. תגובתך אף חשובה יותר מכיוון שאם תשדרי לילדה שהתנהגותו של אבא אינה נכונה ההתנהלות המשפחתית שלכם כזוג הורים מנחי דרך תתפס אצלה כחלשה ותכביד על הנחלת הערכים החשובים יותר.

תודה אביטל, מאוד שמחתי לשמוע שנהנת מהכתבהץ הכוונה לכבד גם רגשות עוצמתיים כמו שאת מתארת. ילדתך בת שנה וחמישה חודשים רוצה להביע את עצמה ואין לה את השפה הדרושה לכך לכן הביטוי הוא בצורה גופנית. כשהיא זורקת את עצמה ובוכה בכעס ניתן לומר לה שאת רואה שזה מעצבן אותה וכשהיא תרצה היא מוזמנת לקבל נחמה כמו חיבוק ונשיקות כשתרגע. צריך להסתכל על ביטוי הכעס בשלווה וכך היא תלמד שיש גם דרכים אחרות להביע את עצמה, ובזאת הכוונה לכבוד. לתת לה אפשרות ביטוי שיכולה להיות פחות מקובלת עליך וחשוב להעביר זאת אך עם פתיחות לשינוי הדרך כי מותר לכעוס רק את הדרך צריך ללמוד.

ניתן לאזן את החומציות על ידי דיקור ותזונה נכונה שתגרום לחומציות להתאזן. איזה בדיקות את עברת? האם הבדיקות יצאו טובות? תכתבי לי עוד פרטים ואוכל לכוון אותך טוב יותר.

עברתי בדיקות הורמונליות אני לא יודעת איזה בדיוק אבל הכל יצא תקין תודה, האם תוכלי להגיד לי על מאכלים שצריך לאכול פחות כדי להפחית בחומציות דברים בססיים של יום יום
תודה שוב פעם

הי קרן, המזונות שבדר"כ מגבירים חומציות הם מוצרי חלב, פרי הדר, עגבניות. אבל בכל מקרה כדאי להתייעץ עם תזונאית שמומחית בתחום הפריון כדי שתכוון אותך באופן יותר ספציפי. אם הבדיקות ההורמונאליות יצאו תקינות למה היא חושבת שזו בעיית חומציות?

היי יפעת שבוע טוב
דבר ראשון אסור לי מוצרי חלב ועגבניות אני לא אוכלת הרבה אבל אני אבדוק עוד אופציות תודה
לגבי החומציות אני לא יודעת למה הרופאה החליטה ככה את יכולה לתת לי עוד אופציות מה זה יכול להיות ואני אשאל אותה, אני גם יעשה דיקות לפני ההזרעה הראשונה

הי קרן, לפי מה שנראה לי לא מצאו אצלכם עדיין בעית פריון. הייתי ממליצה לנסות לעזור על ידי שיפור קליטה כמו יוגה לפריון או דיקור סיני. יש פעמים בהם לא יודעים בוודאות למה ההריון לא נקלט זה נקרא "עקרות בילתי מוסברת" זה קורה לאחוז שניים מהזוגות אך במצב זה יש 99% הצלחה . כך שאני חושבת שמאוד חשוב לעזור לגוף לקלוט הריון במיוחד שגילך עוד צעיר והאופציות לעזור לגוף הן רבות.

"עקרות בילתי מוסברת" נשמע מפחיד הייתי אומרת.
יש לי שאלה אם המחזורים האחרונים היו 27 27 28 ועכשיו 25 מתי צריך להתחיל את בדיקת הזקיקים כדי לראות אם יש ביוץ ומתי.
אני מתחילה דיקור ביום רביעי, יוגה פחות מדבר אלי.
תודה רבה רבה שאת כאן עונה כל כך מהר ועוזרת

הי קרן, קודם כל הביטוי אכן נשמע מפחיד אך זה לא ממש כך כדי להתחיל בבדיקות זקיקים בין שבוע לעשרה ימים מיום קבלת המחזור. זקיק בשל לביוץ הוא בד"כ בגודל שבין 18-22 ובממוצע זקיק גדל שניים ליום כך שבערך מהיום העשירי כדאי לעשות בדיקה כל יומיים שלושה. דיקור יכול בהחלט לעזור לקליטה. המון בהצלחה ותדווחי איך הולך.

את מקסימה תודה :)

שבוע טוב, לצערי לא תמיד יש סיבה מוגדרת למה לא נכנסים להריון אבל הכי מומלץ זה לעשות את כל הבדיקות גם את וגם בעלך ואם אין סיבה מוצדקת כדי להתחיל טיפול מינורי כמו טיפולים אלטרנטיבים ממוקדים פריון או יוגה לפריון. המון בהצלחה

ילדים כן או לא זו החלטה זוגית. אני מבינה את הרגשתך אבל תנסה לחשוב מה היה קורה לו זה היה הפוך והבעייה הייתה אצלה, איך אתה היית מגיב? אני חושבת שכזוג ניתן לפתור כל בעיה וחשוב להביע את הרגשות שלך בשביל זה החלטתם לחיות יחד ולהביא ילדים משותפים. יכול להיות שאם תביע את הרגשתך תגלה שגם לה יש רגשות דומים. אני חושבת שאימוץ הוא אופציה אבל צריך להסכים ולראות איך אפשר לעבור את התהליך בצורה הטובה והמחזקת ביותר. אני בטוחה שגם לאישתך לא קל, והפתיחות הרגשית בינכם תאפשר סיכויי הצלחה גדולים יותר בטיפולים ובכלל להגיע להחלטה מה לעשות. אני בטוחה שניתן להתחזק ולהתעצם מהתהליך ולהפחית את רגשות האשם. בזוגיות תמיד זה אשמה של מישהו אבל בעיות פוריות הם לא מבחירה אלה אילוץ של המציאות וכדאי ללמוד כבר בשלב הזה כיצד ניתן לעבור משברים יחד. במידה ואתם לא מצליחים לבד קחו ייעוץ ודברו על הדברים, אני בטוחה שזה יכול לעזור.