פורום אולטרסאונד בהריון, שקיפות עורפית - יש לך שאלה?

המצב ידוע ומוכר. בד"כ עד שבוע 30 לערך לשני העוברים גדילה דומה. אח"כ עלולה להתפתח אי התאמה בגדילה, מצב הקרוי discordancy. יש לבצע מעקב גדילה מדוקדק וביקורת אצל רופא המנוסה במצבים כאלו, או במסגרת בי"ח (יחידה להריונות בסיכון גבוה).

ציסטיק היגרומה הינה תופעה מוכרת בעוברים, בה נצפות ציסטות צואריות בשילוב עם בצקת בגוף העובר. אם הבעיה אינה כרומוזומלית, כמו במקרה שלך, בהנחה שאין מומים בעובר, הייתי נסמך על דעת הגנטיקאית. בל נשכח שאם 92 % בסדר - הרי שב 8 האחוזים הנותרים, תתכן בעיה. ניתן לבצע הפסקת הריון עד 23 שבועות מלאים.

מינה שלום
בדיקת האולטראסאונד מבוססת על מעבר גלי קול מהמתמר (לצורך העניין זה המונח על בטן הנבדקת או וגינלית) דרך הרקמות השונות במקרה שלנו במטרה להגיע לרחם ולעובר . אותם גלי כל פוגשים רקמות שונות בעלות אופי שונה המחזירות את גלי הקול למכשיר האולטראסאונד ומשם מתורגם לתמונה אותה רואים. אכן ככל שדופן הבטן עבה יותר כך התמונה המתקבלת פחות חדה ופחות ברורה. לפעמים יש צורך לשלב בין גישה בטנית לוגינלית בבדיקה. כמו כן למכשירים שונים יכולות שונות
על קצה המזלג אולטרסאונד מהכיוון הטכני
בהצלחה

מועד השאיבה הוא מועד הביוץ - כלומר 14 יום לפני וסת שצריכה לבוא.

איבחון של רחם אחורי או קדמי נעשה או בבדיקה וגינלית או באולטראסאונד (שיטה מעדפת). לגבי תנוחות ספציפיות לכניסה להריון, יש על כך ויכוח, האם זה אמיתי או סתם קוריוז. את התשובה יספקו הסקסולוגים.

קודם כל, התופעה של עובר גדול הגדל עם שבועות ההריון הינה תופעה מוכרת לאור העובדה שעקומות הגדילה נפתחות וסטיית התקן גדלה עם ההתקדמות בגיל ההריון (ככל הנראה עקב קושי טכני במדידות). ככל הנראה, עוברך מלכתחילה גדול מהצפוי (ביוץ מוקדם או מועד וסת שגוי) והגדילה נראית מתגברת לאור הקושי במדידות והקטנת הדיוק שבהן.
הייתי מיעץ לך להבדק ע"י בודק מוסמך, קודם כל, ע"מ לאשר את אמיתות המדידות. היעות ינתן בהתאם לכך.
מטרת היעוץ הגנטי הינה לנסות ולחפש סיבות נוספות, יתכן תורשתיות, שרובן נדיות, הקשורות בגדילת יתר של העובר. יש גם אלמנט של כסת"ח מבחינת הרופא וחלוקת אחריות.

צודק הרופא שבדק אותך. כל הממצאים מתאימים לביוץ מעט מאוחר שלאחריו מופיעים באיחור כל סממני ההריון הצעיר: שק חלמון יופיע ראשון, אחריו קוטב עוברי, ולבסוף הדופק בקוטב העוברי. אנא התאזרי בסבלנות עוד מספר ימים, ואני משוכנע שהדופק יצפה. בהצלחה!

תודה רבה על התשובה המהירה ושנה טובה

ציסטיק היגרומה הינו ממצא די ברור באולטראסאונד. הממצא יכול להופיע בתסמונות שונות, ולכן טוב שבצעת בדיקת סיסי שיליה (אין צורך בדיקור מי שפיר משלים, אלא אם רוצים לבדוק בדיקת genetic chip לתסמונות נדירות). בכל מקרה, הייתי פונה לייעוץ גנטי לגבי המשמעות של ציסטיק היגרומה בנוכחות כרומוזומים תקינים. אם הממצא יספג, ואם אין מומים אחרים בעובר (אקו לב עובר הינו מנדטורי!) אזי יש לעובר סיכויים טובים להיות בריא.

גאיה שלום:
ריבוי מי שפיר הינו AFI מעל 24 או AFI מעל אחוזון 95 לשבוע ההריון. במקרים חריגים (כגון הריון תאומים) משתמשים בעומק כיס מקסימלי מעל 1-3 סמ
בדרך כלל הממצא מתמיד אך בממצא גבולי או בודקים שונים יתכן שינוי באבחנה

נכון שהסיכון לתסמונת דאון בנוכחות כל הבדיקות התקינות אותן מנית, קטן ומגיע למספר אחוזים בודדים, למרות גילך. על פניו, עלייך להחליט לגבי נטילת הסכון שבבדיקה (שהינו נמוך) והרצון לקבל תשובה חד משמעית (בדיוק מירבי של 100%). להערכתי, כיום, כשדיקור מי השפיר נערך בביקורת אולטראסונית רציפה, בתנאים סטרילים ביותר - הסיכוי להפלה קטן ביותר. יתרה על כך, גם הספרות הרפואית האחרונה, מדברת על סיכונים של בין 1:900 ל 1:1600, או תוספת סיכון של 0.17% לסטטיסטיקת ההפלות לפי גיל ההריון. עלייך להחליט, מה את רוצה.
הסיבה שאני חסיד של הבדיקה, נובעת מן העובדה שבמספר הזדמנויות, הבדיקה זיהתה תסמונות כרומוזומליות, שבעקבות הזיהוי, יכלו בני הזוג לקבל החלטה חד משמעית לגבי גורל ההריון. אינני מדבר על תסמונת דאון. כל אחד מאיתנו, עם מעט ניסיון, ודאי נתקל בלידה של ילוד עם תסמונת דאון שלא התגלתה בכל הבדיקות שנערכו. אני מדבר על תסמונות גנטיות נדירות כמו: Crie duChat (חסר של הזרוע הקצרה של כרומוזום מס' 5). תסמונת זו, התגלתה בכלתו של חבר יקר ביותר שלי! אלו ילדים עם פיגור עמוק של 100% המיללים כחתולים. קיימות תסמונות כרומוזומליות הקשורות במבנה לא תקין של כרומוזומי המין: תסמונת ע"ש Turner בנקבות (חסר כרומוזום X אחד), או Kleinefelter (עודף כרומוזום X בזכר) ועוד.
אינני מנסה להשפיע על המטופלות וודאי לא עלייך, אם לבצע או לא את הבדיקה. לדעתי האישית בלבד, לאור הסיכון הקטן שבבדיקה אל מול הבלתי ידוע, יש לשקול דיקור מי שפיר לאור כל הנתונים: גיל האישה, גורמי סיכון, מס' ההריון והקושי בהשגתו, הסיכון להפלה, הסיכוי למחלות נדירות שאינן תסמונת דאון, וכד'. לאחר שקילת כל הprons וה cons תוכלי לקבל החלטה שקולה ככל האפשר.
בכל מקרה, הרבה הצלחה בהריון, ושנה טובה!

אשמח אם תוכל להפנות אותי למאמר/מקור מידע באשר לתסמונות הנבדקות בבדיקת מי השפיר כדי שאוכל לקרוא עליהם יותר לעומק. כ"כ האם התסמונות שציינת הינן שכיחות יותר בגילי מאשר בגיל צעיר יותר? או שבכל גיל ההמלצה שלך הינה לבצע מי שפיר? הרופא המטפל שלי כשראה את תוצאות הבדיקה אמר שאין אינדיקציה רפואית לדיקור, ואת זה גם אני מבינה... האמת היא שכבר הייתי "על שולחן הדיקורים" בשבוע 18+2 אלא שבשל כאבי בטן שהחלו מספרי ימים קודם לכן הרופא המליץ לדחות את הדיקור. בשל החגים נדחה התור לשבוע 20+4 ובינתיים הגיעו התוצאות הסטטיסטיות שהפכו שוב את ההחלטה הקודמת... בנוסף, אני מעט חוששת מהשלכות של דיקור מאוחר יחסית משתי סיבות - 1.הגעת תוצאות סביב שבוע 24. 2. העובר שלי גדול יחסית (בשבוע 17+4 היתה הערכת משקל 275 גרם) אני יודעת שאם מתפתחת לידה בעקבות מי שפיר בשבוע שכזה הסיכוי לעובר בר חיות הוא נמוך, אבל במידה והעובר גדול מהנורמה האם סיכוייו לחיות גבוהים יותר? ואם כן, אני משערת שנדיר מאוד שעובר כזה ששרד גם יכול להישאר ללא מומים - אני טועה? בקיצור, החלטה מאוד מורכבת וקשה. האם לאור נתונים נוספים אלו ניתן אולי לחשוב על דקור בשבוע 32? (שוב מתוך הידיעה שהפסקת הריון תתבצע רק במידה ויתברר כי יש פגיעה קשה מאוד כפי הדוגמא שנתת, שז סביר שגם הועדה תאשר זאת? מקוווה שתוכל לענות על שאלותיי, ומודה לך מראש על הסבלנות.

תוכלי לקרו בספרו של פרופ' שוחט (בעברית): "הכל גנטיקה" את ההסברים המתאימים.
לגודל העובר אין קשר להצלחת דיקור מי השפיר.
התסמונות הנדירות, יכולות להופיע בכל גיל, ולכן המלצתי על שקילת דיקור מי שפיר הינה כללית.
ניתן לדחות את דיקור מי השפיר לשבוע 30-32 להריון, ואז להמנע מהסיכון של פגות קיצונית, ורצוי אז לבע בדיקת FISH הנותנת תשובה על 5 כרומוזומים תוך 24 שעות. הבדיקה בשבוע 30-32 בד"כ אינה מלווה בסיכון ללידה מוקדמת (נדיר ביותר).

גאיה שלום
הערכת ריבוי מי שפיר בהריון תאומים מוגבלת יותר מהערכה בהריון יחיד. ההערכה היא יותר סובייקטיבית
שורה ארוכה של הסברים לריבוי מים.עיקרם לא מוסברים . סיבות אחרות כוללות סכרת הריונית אותה ניתן לאבחן , מומים פתוחים בעמש, בטן או ראש . אולטראסאונד הוא כלי מצויין באיבחונם ולכן אם סקירות המערכות תקינות לא סביר שקיימים. לגבי מומים נדירים אחרים זה לא השלב להכנס. יש מקום לעקוב ובמידה וריבוי נהוג לשלב ייעוץ גנטי ואקו לב עובר
בכל מקרה פני לרופא הנשים המטפל שלך עם הנתונים הנ"ל
שנה טובה והמשך הריון מוצלח

הסקירות היו תקינות ואקו לב עובר היה תקין , כמו כן גילו לי סכרת הריונית ואני בטיפול דיאטטי שמאזן את הסכרת החל משבוע זה, 1. האם יתכן כי הסכרת היא הגורם היחיד לריבוי מי השפיר? 2. איך נקבעים המדדים בתאומים על מנת לדעת אם מדובר בריבוי יחסי או מהותי? לפי מה שקראתי בעובר יחיד מדובר בעומק כיס של 25 ס"מ, ומה המדד בתאומים כמב ס"מ צריך להיות כל כיס מי שפיר ? תודה רבה שנה טובה ומוצלחת

גאיה שלום
ראשית התחלה טובה היא שסקירות המערכות תקינות ואקו לב עוברים תקין
כאמור סכרת הריונית יכולה להיות סיבה אך לרוב במקרים הלא מאוזנים וניראה שלא זה המיקרה
25 סמ מתייחס לגבול העליון של הנורמה בשק הריון יחיד
כיס אחד של 8 סמ נחשב כסמן מחשיד לריבוי מי שפיר ובו נעזרים יותר בתאומים
בשלב זה גאיה ממליץ לך ביקורת כמות מי שפיר כשבועיים מבדיקה קודמת ובהתאם המשך הבירור/ניהול( סקירה מכוונת , ייעוץ גנטי וכו')
בהצלחה

יש סיכוי שכמות המים מצטמצמת? ועומק הכיס קטן?או ברגע שיש ריבוי זה עד סוף ההריון? אלפי תודות שוב

שירי שלום
כאשר גיל הריון מדוייק הרי שבשבוע 6 + אמוריםלראות דופק ובטח ששק הריון . בהריון שבו לא ברור גיל הריון וייתכן שצעיר יותר , ייתכן שלא מודגם עדיין דופק. בטא 6000 תואם שבוע 6 לערך. במידה והריון תאומים /מרובה עוברים הרי יכול להסביר העדר הדגמת דופק עדיין אם בטא הוא סכום של שני הריונות.
התשובה לאחר ביצוע אולטראסאונד נוסף תוך מס ימים
בהצלחה

ככל הנראה, העובר קטן מלכתחילה, וככל שגיל ההריון עולה, ההפרש גדל, וזה מוכר. מה שחשוב, זה להעלות את כל נתוני הבדיקות על גרף גדילה, ולראות אם ב X שבועות בין בדיקה לבדיקה, העובר גדל באמת ב X שבועות. כלומר, אם פוטנציאל הגדילה שלו שמור - לא מעניין אותנו אם הוא מלכתחילה קטן יותר.

הסיכון של 1:310, הינו סיכון לפי גיל. כל יסיון לבצע בדיקות סטטיסטיות רצוי, אך אינו נותן ביטחון של 100% כבדיקת מי השפיר. עלייך להחליט, איזו דרגת סיכון את מוכנה לקחת, ולהיות שלמה עמה. אם החלטת שבדיקת השקיפות העורפית למשל, מספקת עבורך - דעי כי הרגישות של הבדיקה הינה 70%, כלומר את לוקחת סיכון של 30% שאלי מתחבא שם עובר פגום.
אישית אני חסיד של דיקור מי שפיר בגילאים אלו. גם אם היה קשה להרות, אין זו סיבה להביא לעולם ילד פגום, כשניתן לבדוק זאת בדרגת דיוק של 100% ובסיכון קטן יחסית.