פורום ניתוחים לפרוסקופים (כירורגיה לפרוסקופית) - יש לך שאלה?

אכן יש קשר בין הדברים
סביר להניח כי אבן אחת או יותר עברה מכיס המרה לדרכי המרה ומשם כנראה למעיים ובדרכה גרמה לעלייה באנזים הכבד אותו ציינת.
לכאורה קיימת אפשרות לקחת תרופות אשר תפקידן ל"מוסס" את האבנים אולם טיפולים אלו הצלחתם מינימלית אם בכלל
הסכנה העיקרית באבן שנמצאת בצוואר היא חסימת מוצא הכיס וכתוצאה מכך עווית כיס המרה, דלקת של כיס המרה ובנוסף מעבר של האבן לדרכי המרה וגרימת צהבת חסימתית,זיהום עולה בדרכי המרה ו דלקת של הלבלב
לסיכום,לדעתי יש מקום במקרה שלך לעבור ניתוח בתקופה הקרובה כמובן רק לאחר שתיבדק על ידי רופא כירורג, תקופת ההחלמה היא שבוע עד 10 ימים בקירוב, כך שתקופת החגים הינה מתאימה בהחלט

שלום רב,

תודה רבה על תשובתך המפורטת. סייעתי לי מאוד בהחלטה!

שי

כעיקרון ניתוח לכריתת תוספתן אינו נחשב לניתוח מסוכן ואינו נחשב לניתוח בעל מורכבות טכנית גבוהה, אולם כמו לכל ניתוח יש בניתוח זה סיכונים אפשריים, השכיחים יותר הינם: אבצסים תוך בטניים, דימומים לאחר ניתוח ממיטת התוספתן, זיהומים בצלקות הניתוחיות...
זמן ההחלמה הממוצע הינו שבוע -עשרה ימים.

קשירת חצוצרות הינה הליך ניתוחי שבו חוסמים את החצוצרות בדרכים שונות וכך מונעים את המפגש בין הביציות לזרעונים, זהו למעשה אמצעי מניעה קבוע עם אחוז כשלון נמוך ביותר,אשר יכול להתבצע הן בניתוח פתוח והן בגישה לפרוסקופית.
ברמה העקרונית יש להתייחס אל קשירת החצוצרות כאל הליך שאינו הפיך, גם אם במקרים מסוימים ניתן לבצע תיקון ניתוחי של החצוצרות, ניתוח שחזור שבו אחוזי ההצלחה מוגבלים יחסית

ניתוח לתיקון בקע סרעפתי ורפלוקס וניתוח לקיצור קיבה הינם שני ניתוחים שונים בתכלית.
ככל שאני יודע באיכילוב נמצאים מנתחים עם ניסיון עשיר בכל הקשור לניתוחי רפלוקס מה גם שניתוח לתיקון רפלוקס איננו ניתוח כה נדיר כך שלעניות דעתי את יכולה להסיר חשש מליבך.

בכדי לענות על התשובה באופן מלא חסרים לי מספר פרטים, כגון: איזה חלק מהמעי מעורב-מעי דק, מעי גס? מה הפתולוגיה בבסיס הצורך בניתוח? האם אמך עברה ניתוחים קודמים? וכו'...
בכל מקרה היתרונות המוכחים של ניתוחים לפרוסקופיים הינם: פגיעה מופחת בדופן הבטן וכתוצאה מכך פחות סיבוכים פוסט ניתוחיים,כגון:פחות כאבים לאחר הניתוח, פחות סיבוכים ריאתיים,פחות זיהומים בצלקת הניתוחית, פחות בקעים בצלקת הניתוחית, החלמה מהירה יותר ותוצאה קוסמטית טובה יותר. בנוסף הגישה הלפרוסקופית מאפשרת בהרבה מקרים (לא בכולם) ראייה טובה יותר של חלל הבטן והדמייה טובה יותר של תהליכיפ פתולוגיים בבטן.
מצד שני ניתוחים לפרוסקופיים מחייבים מיומנות טכנית של המנתח, לעיתים הם אורכים זמן רב יותר מניתוחים פתוחים (אם כי זה הולך ומצטמצם עם ההתקדמות בעקומת הלמידה) ובחלקם אין עדיין הסכמה חד משמעית בקרב הקהילה הרפואית לגבי ההוריות הניתוחיות.
בסופו של דבר ניתוחים לפרוסקופיים הינם עוד כלי בארסנל הכלים של הכירורג וההחלטה בדבר ניתוח בגישה לפרוסקופית או בגישה פתוחה הינה פועל יוצא של מכלול דברים הקשורים הן במנתח והן במנותח והפתולוגיה אותה הוא מציג.

הנני מומחה בכירורגיה כללית ומבצע ניתוחי הקע בגישה לפרוסקופית ובשעת הצורך אף בגישה פתוחה.דליות האשך מטופלות ניתוחית בדרך כלל על ידי אורולוג . האידאלי הוא שבניתוח בו החולה סובל מבקע ודליות האשך ישתתפו אורולוג וכירורג .לצערי לא תמיד ניתו לערב אורולוג ולעיתים מבצע אני את הניתוח ללא השתתפות אורולוג.

מאחר ואת הניתוח הגנקולוגי עברת בגישה לפרוסקופיה ובאם נוצרו הידבקויות בבטן הן בעיקר בבטן תחתונה קיימת סבירות גבוהה ביותר שניתוח לפרוסקופי לכריתת כיס המרה יצליח ולא יהיה צורך לעבור לניתוח פתוח

לילה טוב פרופ' קידר,

המון תודה וחן חן על תשובתך המהירה והמעודדת.

בריאות והמשך שבוע נעים,

מרב.

הוצאת תוספתן בגישה לפרוסקופית נעשית בד"כ דרך 3 פתחים כאשר אחד מהם נעשה דרך הטבור ודרכו מכניסים את המצלמה ובנוסף עוד שני פתחים אשר ממוקמים על פי העדפת המנתח. גודל החתכים נע בין חצי סנטימטר לסנטימטר וכמו כל חתך ניתוחי משאירים צלקת, אם כי הצלקות מזעריות, בנוסף החתכים נעשים במקומות מוסתרים-בתוך הטבור, על קו השיער המפשעתי וכיוב, כך שבסיכומו של דבר צלקות אכן נותרות אם כי הן מינימליות והתוצאה הקוסמטית הסופית מצוינת בד"כ.

אכו עלול להיות שהכאב מקורו בכך שאיזור הניתוח לא נרפא .רצויי לחזור לכירורג לבדיקה .

אני מניח שהכוונה היא לניתוח טחורים פנימיים באמצעות "שדכן" מיוחד במקום כריתה רגילה. בכל מקרה אין מדובר בלפרוסקופיה שהיא ניתוח עם ניפוח חלל הבטן והחדרת מצלמה ומכשור. השוני בניתוח עם ה"שדכן" הינו בעקרון הפעולה, ומכאן סיכויי חזרה נמוכים מעט. בד"כ אין כאבים משמעותיים לאחר שני סוגי הניתוחים מאמר שהטחורים נמצאים באיזור לא מעוצבב.

אכו באם האבן בכיס מרה גורמת לכאבים רצויי לכרות את כיס המרה כי ידוע שברגע שקיימים כאבים הסיכויי לפתח סיבוכים כדלקת כיס מרה דלקת בלבלב וצהבת חסימתית הוא גדול יותר . במיוחד מומלץ לכרות את כיס המרה על מנת למנוע התפתחות סיבוכים אלו תוך קיום הריון .

מיקום הכאבים שלך אינו מיקום אופייני לבעיה בכיס מרה אולם לעיתים הכאב שמקורו בכיס מרה אינו ממוקם דוקא בבטן ימנית עליונה .ניתן שלב כריתת כיס מרה עם לפרוסקופיה אבחנתית אולם יש לזכור שמאז שבדיקות ההדמיה משוכללות כל כך בדרך כלל בלפרוסקופיה אבחנתית לא מתגלים מימצאים יוצאי דופן .

הכירורג אינו צריך לקרוא את האולטרסאונד אלא רק את תשובת הבדיקה .אין אף צורך לנתח לפי הנחיית סונר . באם קיימים כאבים במפשעות ומודגמים בסונר בקעים ואין הסבר אחר לכאבים במפשעות רצויי לבצע ניתוח בגישה לפרוסקופית . הנך רק צריך לדעת שגם באם ימצאו בקעים בנתוח והם יתוקנו יש סיכויי אומנם נמוך שהכאבים במפשעות לא יחלפו.

ציסטה בטחול בקוטר מעל 5 סמ דורשת ברך כלל טחפול כירורגי מאחר ויכולה לגרום לקרע של הטחול ודימום ודלקת בתוך הציסטה . רצויי לבצע CT בטן על מנת לזהות באופן ברור את סוג הציסטה ולהתייץ עם כירורג לגבי האופציות הטיפוליות . ניתן לבצע טיפול לא ניתוחי על ידי ניקוז הציסטה והזרקת אלקהול לחלל הציסטה .טיפול זה לא תמיד מצליח .ניתן לבצע כרתה חלקית של הציסטה או כריתה שלימה של הטחול .ניתוחים אלו יכולים להתבצע בגישה לפרוסקופית