פורום גיל המעבר - יש לך שאלה?

מתחיל להשפיע תוך 3-4 שבועות והולך ומשתפר עם הזמן. נדרשת סבלנות.

בערך כמו הסיכוי לזכות בפיס. כל כך נדיר ( אבל לא בלתי אפשרי באופן מוחלט) עד שאין צורך להשתמש באמצעי מניעה.

הסיבות למתח נפשי כה רבות בגיל זה עד שפשוט כדאי לך להגיע ואז נרד לשושר הבעיה ובמידה והסיבה הורמונלית תקבלי טיפול הולם.

חוסר המידע נובע ממספר עובדות חשובות- ראשית אין מספיק רופאים בארץ שתחום עיסוקם הינו גיל המעבר. בנוסף ומעל לכל, בדיקות רבות היקף שנעשו בארה'ב לגבי הורמונים המוגדרים כ BIO-IDENTICAL לא הצליחו לאמת את טענות המשווקים והדוגלים בטיפולים אלו ולכן למכלול הטיפולים הללו יש אזהרת שימוש מטעם רשויות הבריאות בארה'ב והאגודות העוסקות בדבר.
היות וכיום הסטנדרט הרפואי הנאות דורש הוכחות ולא אמנות ( והרי כל אחד יכול להאמין במה שהוא רוצה אבל זה עדין לא מוכח כעוזר), ולטיפולים אלו אין הוכחות על תועלת מעבר לפלצבו, ואולי אפילו ( אני אומר זאת בזהירות) גורמים לנזקים, הרי שאין שימוש נרחב בהם ואין מצבור יגע רפואי לגבי בטיחות השימוש בהם שלא לדבר על תועלת לעומת נזק.

ראשית טעות עשית שהפסקת הורמונים. שנית , עם לקחת הורמונים עד לפני שלושה חודשים אז תחזרי לקחת את מה שעשה לך טוב וללא תופעות לואי. אין מיגבלת גיל.

לא מוצדק ולא נכון. הטיפול ההורמונלי לא מספק בשום דרך וצורה לאורך זמן את צרכי ריצפת האגן ולכן הטיפול חייב להיות מקומי או ע'י ואגיפם פעמיים עד שלוש פעמים בשוב - הכנסת כדור אסטרוגן מותאם לנרתיק, או ע'י משחת אובסטין וזאת בנוסף לטיפול הכדורים שאת מקבלת שבמקרה שלך הוא אנג'ליק.

אינני מסכים עם הגניקולוג שלך ואני שוב ושב תמה על הנחישות בה פוסלים רופאים פתרונות כאשר אינם מתמצאים בכך.
כן נהוג לטפל בטסטוסטרון
עם כי לא בהצלחה מלאה. או ע'י מדבקות המשלבות טסטוסטרון עם אסטרוגן ( מקובל באוסטראליה אבל לא נמצא בארץ), והן ע'י כדורי אנדרוקסון והן ע'י משחת אנדרוג'ל אותה מורחים כויפה עבה מעל אזור הדגדגן ( לא על הדגדגן עצמו כי זה יתן תחושת צריבה חזקה), או לחילופין עוברים לטיפול בתכשיר הנקרא ליביאל שמתפרק בגוף גם לטסטוסטרון.
כאמור בשום טיפול אין ערובה למאה אחוזי שיפור אבל שווה לנסות ולא לותר ולא לשמוע עצות לא מבוססות מדעית.

לא , ולכן שווה להמשיך לברר אולי לכיוון פיברומיאלגיה או סיבה אחרת. בכל מקרה ברור רפואי מלא מומלץ.

כל יום שעובר את מתקרבת לגיל המעבר. כמו כולן.
מבחינת הפרופיל ההורמונלי- הוא תקין.
מבחינת היכולת להרות- נדיר ביותר בגיל זה אבל לא בלתי אפשרי.

היות וליביאל מצתפרק בגוף גם לטסטוסטרון, הרי שאינו מתאים למשימת ירידה במשקל היות וטסטוסטרון גורם לעליה במשקל.
הייתי ממליץ לנסות אוויאנה ולעקוב אחרי עובי רירית הרחם שהיא הגורם לדימומים.

הגישה לנשים בגיל המעבר הינה מאד הוליסטית, כלומר הבדיקות כוללות פרופיל שומנים, תפקודי טיירואיד, תפקודי כבר, תפקודי כליות, פרופיל הורמונלי,אמילאז, PTH סידן ומגנזיום, CRP ועוד

תגובה בהמשך השאלה

כל טיפול חייב להיות מותאם אישית בהתאם הן לתלונות והן לתוצאות של מגוון בדיקות אותם אני נוהג לעשות לפני החלטה על איזה סוג, איזה מינון ובאיזו דרך , והאם בכלל יש להמליץ על טיפול זה או אחר

ראשית ראי בבקשה תשובתי לדורית.
שנית- עצם העובדה שלפתע נעלמו הסימפטומים והופיעה רגישות בפטמות מעידה על כך שקרוב לוודאי שהשחלות שלך חזרו ליצר מעט הורמונים ועקב כך התופעות נעלמו ויתכן אפילו שתקבלי מחזור.
ולכן בסיטואציה שכזו דווקא כן הייתי הולך על בדיקות הורמונליות לפני תחילת טיפול.

בין היתר הדיכאון נובע גם מאז שהתחיל מבצע צוק איתן.

כולנו...

לא ידוע לי , בכל שנותי הרבות כרופא , שטיפול בויטמינים כלשהם עוזר למצבי דכאון.
דכאון והעדר חיוניות בגיל המעבר נגרמים עקב חסר אסטרוגנים ולכן הטיפול חייב להיות או טיפול אסטרוגני או טיפול לוסת סרוטונין במוח - שיוצא מאיזון ברגע שאין אסטרוגנים.
מבין השנים העדיפות הברורה והמוכחת היא לאסטרגן. אבל אפשר לנסות גם ציפראלקס או ויאפקס(= אפקסור) במינון נמוך

אבל יש לי שאלה שלא הבנתי,מה זה טיפול אסטרוגני,ובנוסף אני יודעת שכן יש ויטמינים שעוזרים לזה כמו אומגה 3 או b12 תגיד לי אתה?אולי אני טועה?תודה ויום טוב ושקט.

אומגה וויטמין B עוזרים למזער דמנטיה וחיונויים לתפקוד מוחי תקין אבל לא בדיוק יעילים למצבי דכאון. אלא הטיפול שאמרתי.
לגבי איזה הורמון , סוג וכמה ובאיזה מינון עליך לפנות לרופא שתחות התמחותו היא תקופת גיל המעבר.

אני יכולה לשתף אותך בחוויה האישית שלי.
כחלק מהתקופה שאנחנו קוראים לה גיל המעבר התחילו לי כל מיני סימפטומים שחלקם קשורים למקומות הצנועים,חלקם היו קשורים להזעה ולפעמים גם בשינוי מצבי רוח.
אני יכולה לומר שאני גם חיפשתי איזשהו טיפול תזונתי שעשוי לסייע ולבסוף אחרי שיטוטים באינטרנט והתייעצות עם רופא ונטורופטית הגעתי לפרומולה שנקראת פיטו פימייל.
על עצמי אני יכולה לומר שאני מרגישה את התמורה, אך כמובן שאנחנו שונות ולכן זה אינדיבידואלי. הייתי ממליצה לך לחפש עליה מידע באינטרנט אם זה כן הכיוון שלך.
בכל אופן- אני לא רופאה אבל אולי בכל מקווה שאולי אצליח לסייע

פיטו פימל בנוי על בסיס סויה.
סויה יעיל ובטוח במידה ומשתמשים בו מגיל אפס, כמו במזרח.
התחלת השימוש בנגזרות סויה בגיל המעבר מגביר סיכון הן לסרטן שד והן לסרטן קיבה. עליכן לזכור שמחומרים "טבעיים" גם יוצרים את הרעלים המסוכנים ביוצר לאדם כגון ריצין ועוד אבל גם תרופות כגון דיגיטאליס לחולי לב. לא כל מה שטבעי נכון ולעתים הסכנה עולה עשרות מונים על התועלת. חוץ מזה , הרי שבאופן "טבעי" תוחלת החיים של הנשים עמדה על 44-46 שנים ובטבע אין כלל גיל מעבר או סימפטומים של גיל המעבר ורק בני אדם סובלים מגלי חום. הפתרון הטבעי לכן כלל לא נראה נכון בהיבט הנ'ל.

זה מעניין: תוחלת החיים של פעם... ומה היתה אז תוחלת החיים של הגברים?

מאז ומתמיד, לאורך כל חיי האנושות גברים חיים במוצע שנתיים פחות מנשים.

שלום לך גם אני חוויתי את הבעיה לפני 4 חודשים. סבלתי מדיכאון ומצבי רוח משתנים ונדודי שינה. חברתי הטובה המליצה לי על תוסף תזונה פמארל של טבע. בהתחלה לא השתנה דבר אבל לאחר כחודש וחצי התחלתי להרגיש שיפור משמעותי נדודי השינה חלפו להם וחיי השתפנו באופן ניכר . ממליצה מאןד . שרונה .

הבסיס לפמארל הינו סויה.
לקיחת סויה אחרי גיל 50 עשויה להעלות סרטן שד וקיבה.

קשה נורא לעבור את השלב הזה, נסי להעזר במשפחתך או בעזרה מקצועית כמו רופא או פסיכולוג על מנת לעבור את התחושות הקשות. חשוב שתזכרי שאלו הן רק תחושות שאין קשורות למציאות.. לפני שתפני לתרופות המכילות הורמונים (לי זה רק החמיר את הקיצוניות בין מצב למצב) אני ממליצה לך לנסות להתחיל עם תרופות טבעיות כמו פמארל, יוגה, ספורט...
תרגישי טוב!