פורום מחלות זיהומיות - יש לך שאלה?

שלום רונהלי

שאלתך אינה קשורה לפורום הנ"ל.
Platelets הם טסיות דם ולא חיידקים/וירוסים/טפילים.

הפני את שאלתך (בתוספת לפרטים נוספים שיעזרו לענות כמו למה לקחו את הבדיקה בכלל) לפורום המטולוגיה/קרישת דם.

בברכה,
ד"ר איל נדיר

שלום שרון,

החיסונים המומלצים לסרי לנקה הם כנגד מחלות שעוברות באוכל וסניטציה, צהבת A וטיפוס הבטן (שניהם ניתנים בזריקה משותפת). מעבר לזה אני מליץ על חידוש טטנוס. משרד הבריאות גם ממליץ לבני גילכם לחדש את החיסון לחצבת/חזרת/אדמת. במידה ומי מכם מעונין להתחסן לצהבת B (שמועברת בדם ומין ודורשת שתי מנות חיסון בטרם הנסיעה) - בבקשה.
אם השהיה היא באיזור תיירותי בחוף הדרום מערבי של סרי-לנקה - אזי אין כל סכנת מלריה, באיזורים אחרים קיים סיכון.

נסיעה ו/או חיסונים בהריון הוא נושא רגיש (ולבטח במקרה של הריונות "יקרים") ואני בפירוש ממליץ להתייעץ הן עם רופא נשים והן במרפאת מטיילים בטרם הנסיעה.

בברכה,
ד"ר איל נדיר.

שלום טלי.
אני חוששת שקרה לי מה שקרה לך.
אשמח להתייעת איתך, לאיזה רופאה הלכת?

תודה,
ליאן

שלום טלי,

הרשי לי להיות סקפטי, מאד סקפטי.
1. מחלת ליים אינה שכיחה בישראל כלל ועיקר, היא דווחה לראשונה באיזור צפון מזרח ארה"ב וככל הנראה קיימת בשכיחות דומה גם באירופה - ומה שמשותף למקומות האלה הוא אקלים קר יותר מאשר במקומותינו.
2. המחלה מועברת על ידי קרציה של צבאים בעיקר באיזורים מיוערים על פי רוב לרוב ופחות בבנייני מגורים בחולון.
3. הקרציה היא קטנה ועקיצתה עדינה עד כי כך שמרבית החולים כלל לא זוכרים עקיצה. יתרה מזאת, ככל הנראה הקרציה צריכה להיות דבוקה לעור כיומיים תמימים על מנת שתעביר את חיידק הבורליה לאדם.
4. בדיקות IgM לסוגיהן (המעידות על זיהום לאחרונה) הן לא ספציפיות ויש להן הרבה תשובות חיוביות שגויות (וזה נכון לא רק לגבי הבדיקה לבורליה אלא לגבי בדיקות נוספות רבות), בדיקות IgG (נוגדנים שמופיעים מאוחר) יותר ספציפיות אך גם הן בעייתיות בכל מה שקשור לבורליה. אצלך הנוגדנים האלה לא הופיעו בדם.
5. מחלת ליים היא מחלה מאוד בעייתית לאבחנה וגם הסימפטומים שלה ביזאריים למדי ועשויים להיות מעורפלים (ולכן ככל הנראה הבדיקה נשלחה), הסימפטום השכיח ביותר הוא פריחה אופיינית באיזור העקיצה ובמקומות אחרים בגוף ובהמשך כאבים/דלקת בפרקים שעשויה ללבוש צורות שונות ומשונות.

בשורה התחתונה, כפי שאת מבינה, הייתי מנסה לבדוק כל דבר אפשרי אחר לפני שהייתי נאחז באבחנה של מחלת ליים.

בברכה,
ד"ר איל נדיר.

שלום מאיר

ככלל אני ממליץ להתחסן כנגד שלוש מחלות המועברות במזון ובתנאי סניטציה ירודים שהן צהבת מסוג A, טיפוס הבטן (שני החיסונים הללו בזריקה אחת משותפת) ופוליו (שיתוק ילדים) שעדיין מסתובב בהודו.
בנוסף לאור העובדה שאתה מתכנן טיול אופנועים אזי יש מקום גם לחדש את הטטנוס (אם לא ניתן בעשר השנים האחרונות) וכן צהבת מסוג B שהיא מחלה שעוברת בדם ומין (אך דורשת לפחות שתי מנות בטרם הנסיעה)

בברכה,
ד"ר איל נדיר

שלום אירית

התשובה היא כן. ברוצלוזיס נמצאת תמיד ברשימת האבחנות האפשריות של חום ממושך ללא הסבר. ואם וכאשר ישנו חשד לצריכת מוצרי חלב בלתי מפוסטרים אז על אחת כמה וכמה.
אבחנת המחלה נעשית על ידי בדיקות דם שונות: תרבית דם בה ניתן לגדל את החיידק (רצוי לקחת אותה בעת עליית חום) ו/או בדיקת נוגדנים שהגוף מייצר כנגד החיידק.

בברכה,
ד"ר איל נדיר

שלום דור,

אין ספק כי בעייתך דורשת בירור מקיף. אנסה לענות על שאלותיך אחת אחת.
1. רמת אאוזינופילים חריגה נמדדת בכמותם האבסולוטית. מעל 500 נחשב לחריג. גם נתון זה מופיע בספירת הדם. כך שלמעשה רק אם סה"כ הכדוריות הלבנות הוא מעל 7000 אזי 7.2% הוא ממצא חריג.
2. לרוב אנו משתדלים למצוא קשר בין על הממצאים לכדי אבחנה אחת, זו צריכה להיות הנחת העבודה של הרופא.
3. אאוזינופילים אינם גורמים לשלשול. רמה גבוהה יכולה להעיד על תהליך כלשהו בגוף אך הם לכשעצמם אינם גורמים לכלום.
4. כן, לא תמיד בדיקות הצואה השגרתיות מוצאות את כל הפרזיטים ולכן האפשרות שישנם כאלה לא נשללה לחלוטין ולעיתים יש מקום לנסות טיפול אמפירי (נסיוני) נגד פרזיטים.
5. טחול מוגדל גם הוא דורש בירור.
6. שלשולים שנמשכים מעל 3 שבועות דורשים בירור מעמיק, יותר בכיוון הגסטרואנטרולוגי מאשר בכיוון הזיהומי.

הייתי ממליץ לך בשלב זה לפנות לפנימאי טוב שינסה לעבור על כל בדיקותיך וינסה לקשור את הקצוות.

בברכה,
ד"ר איל נדיר.

שלום ויטלי,

על סמך תמונה וסיפור חלקי אין ביכולתי לתרום ככל הנראה לאבחנה, מה גם שאני מאד בספק אם מדובר במחלה זיהומית.מה שניתן לעשות הוא לסמוך על רופאי סורוקה שיגיעו לאבחנה בהקדם. ביופסיה היא בהחלט צעד חשוב בהתקדמות.

בברכה,
ד"ר איל נדיר

שלום הדר,

בספרים שלי כתוב ארבעה שבועות, על אילו מקורות את מסתמכת?
במילים אחרות, כדאי לפסוח על הביוץ הראשון לאחר החיסון ומהזה שלאחריו אין מניעה מלהרות.

רק לציין, כי החיסון ניתן גם לנשים הרות אם הנסיעה למקום מסוכן בעת הריון היא בלתי נמנעת והחיסון לא ידוע בתור אחד שגורם לנזקים משמעותיים לעוברים.

שלום רותי,

אכן מורשתו של לואי פסטר לא תפסה לחלוטין דווקא במולדתו ובצרפת משווקות גבינות שעשויות מחלב שאינו עובר תהליך פיסטור. מן הסתם הפיסטור מפריע בצורה זו או אחרת לתהליך הייצור המסורתי בגלל שהוא מחסל את כל החיידקים ופוגע בכל מיני מרכיבים חלבוניים של החלב. עד כמה שידוע לי (ובזאת אני ממש לא מומחה) גבינת הקממבר מיוצרת בצרפת מחלב לא מפוסטר.

ולענינינו, הסכנה העיקרית בחלב לא מפוסטר הוא חיידק הברוצלה אשר יכול לגרום למחלה קשה ולא סימפטית. גם חיידקים אחרים שיכולים לגרום לדיזנטריה עשויים להישאר חיים אם לא מתבצע פיסטור. עם זאת, הדיווחים מצרפת מספרים על מקרים מעטים מאד של ברוצלה במדינה ורב המקרים הוכחו כמיובאים ממדינות אחרות ולא ככאלו שמקורם בגבינה מקומית. הסיבה לכך היא כנראה פיקוח וטרינרי הדוק וחיסון של כל הבהמות מניבות החלב כנגד מחלת הברוצלה.

מכאן ההחלטה היא שלך.

בברכה,
ד"ר איל נדיר

שלום אביב,

לצערי, רק מתיאור הפצעון לא ניתן לתת כל אבחנה. מה שאתה מתאר אינו ממצא אופייני של שום מחלה שאני מכיר.
בהחלט יש מקום להראות את הדבר לרופא עור.

בברכה,
ד"ר איל נדיר

שלום אילנה

השמועה אינה נכונה.
מה שיותר נכון הוא:
1. לריאם היא תרופה שמתפנה לאט מהגוף ולמרות שככל הנראה היא בטוחה לחלוטין בהריון, המחמירים ממליצים להמתין 3 חודשים בין הפסקת הנטילה ובין הריון.
2. בטיחות מלרון בהריון לא ידועה בשלב זה. לפיכך אין להינס להריון תוך כדי נטילת התרופה אך היא מתפנה מהר מן הגוף וניתן להרות זמן קצר לאחר נטילתה.

אני מניח ששמועת החצי שנה נובעת מעצם העובדה שבעת נטילת תרופות ניתן להידבק במלריה מסוג ספציפי (הזן הפחות אלים) שעשוי לגרום למחלה לאחר מספר חודשים קצר מתום נטילת התרופה (לרוב 3 חודשים). התרופות במקרה של זן זה אינן מונעות את ההדבקה אך דוחות את הופעתה של המחלה במספר חודשים.

בברכה,
ד"ר איל נדיר.

שלום,

לעיתים קרובות הקליניקה יותר חשובה מבדיקות המעבדה. גרעפצים שכאלה (שכבר מוכרים לך) לאחר היה בסיני בהחלט מחשידים להידבקות בטפיל מעיים כלשהו (אמבה או ג'יארדיה) אפילו אם בדיקת הצואה לא העלתה זאת.
האם מדובר בהדבקה מחודשת או שמא בהתלקחות של נשאות קבועה של אמבות, קשה לקבוע. לעיתים גם הטיפול המקובל באמבות (פלג'יל/מטרוג'יל) מחסל את הטפילים הפעילים אך משאיר צורות חיים ישנוניות (ציסטות) שעשויות להתלקח בשלב מאוחר יותר. הטיפול באותן ציסטות אפשרי, אך התרופה לא כלכך זמינה בארץ וגם (אם זכור לי) יקרה מאד.
הייתי ממליץ: 1. לבקש דרך רופא המשפחה בדיקת צואה מיוחדת בה בודקים אנטיגן בצואה של אמבה ושל ג'יארדיה. 2. להתחיל טיפול בפלג'יל כמקובל.

בברכה,
ד"ר איל נדיר

עם
גי'נג'ר, לימון ודבש.

מעולה לבעיות עיכול ומעיים.

שלום עדי,

ראי תשובתי המפורטת לעינת על שאלה דומה לפני יומיים.
אין ככלל מניעה לטוס בשלבים מוקדמים של הריון אך לגבי סיכונים הקשורים להריון עצמו, יש מקום להתייעץ עם רופא הנשים. שהיה בתאילנד התיירותית לכשעצמה (ללא טרקים הכוללים לינות שטח) בעונה זו של השנה אינה בעייתית במיוחד מבחינה בקיאותית אך כאמור יש מקום להישמר בכל מה שקשור למחלות המועברות במזון וסניטציה (כפי שפירטתי בתשובה אליה הפניתי אותך)

בברכה,
ד"ר איל נדיר

שלום ג'ון

1. בגיוס מחסנים לצהבת A לוחמים וטבחים. החיסון מתועד בפנקס השבי וניתן לבדוק שם. בלי שום קשר, אין כל סכנה במנה נוספת אם וכאשר זו ניתנת.

2. החיסון לצהבת B (שלוש מנות לפי הפרוטוקול) מקנה הגנה לכל החיים לכל מי שאינו עובד רפואה (כי אז מקובל לבדוק שוב). לגבי צהבת A - הרי שאין כרגע המלצה לתת חיסון מעבר לשתי המנות שבפרוטוקול אבל מאידך עדיין לא ברור אם החיסון יתפוס לכל החיים ואני מניח שתוך כמה שנים תצא המלצה האם יהיה צורך במנת דחף (בוסטר) או לא.

בברכה,
ד"ר איל נדיר

שלום עינת,

טיסה ממושכת בהריון מהווה סכנה יותר לך באופן ישיר מאשר לעובר. בטיסות בהריון יש סיכון מוגבר בהיווצרות קרישי דם בורידי הרגליים אשר עשויים "לעוף" אל ורידי הריאות ולסכן אותך. מה שמומלץ לרוב הוא להסתובב הרבה במטוס, להתמתח ולשתות הרבה מים.

בנוגע לחיסונים. רמת הסיכון בשהיה קצרה תאילנד היא בסופו של דבר נמוכה. הסכנה העיקרית היא בכל מה שקשור באוכל וסניטציה. על רוב החיסונים ניתן לפסוח לדעתי אבל אני כן ממליץ להיות מחוסן כנגד צהבת מסוג A.
לפיכך אני ממליץ: 1. לגשת לרופא משפחה ולבקש בדיקת נוגדנים לצהבת A (כי אפשר וכבר נחשפת בעבר בלי לדעת או שחוסנת בעבר) 2. במידה ואין לך נוגדנים ניתן לקבל חיסון סביל שמקנה הגנה לטווח קצר אבל נחשב בטוח בהריון. 3. להישמר בכל מה שקשור לאוכל ושתיה במהלך השהיה שם.

בברכה,
ד"ר איל נדיר