פורום מחלות זיהומיות - יש לך שאלה?

שלום אריג,

לא רק האבצסים חוזרים אלא גם השאלות (כי הרי כבר הפנית אלי את השאלה ...)

בסופו של דבר,
זיהום חוזר כפי שאת מתארת מכון לכך שבניתוחים וההטריות שמבוצעות לא מצליחים לנקות את כל החיידקים שנמצאים בתוך כף הרגל ומשמעות הדבר היא שככל הנראה הם נאחזים בגוף זר כלשהו (שככל הנראה כבר אין שם) או בעצם/גיד.
זיהום כרוני בעצם הוא סיפור לא פשוט לטיפול ומשלב טיפול כירורגי (הטריה) + טיפול אנטיביוטי ממושך מכוון ספציפית כנגד החיידקים שצומחים מהאבצס (האם תמיד צומח אותו חיידק?)
אין הרבה טיפולים אחרים שאני מכיר (יש אנקדוטות על טיפול בחמצן היפרבארי שזה שהיה ממושכת בתא לחץ בו ריכוז חמצן גבוה)
אני מניח שאין לך בעיה בזרימת הדם לרגל וכן שאין לך בעיה של חסר חיסוני כלשהו אך גם את זה ניתן לבדוק כסיבה לכשלון הטיפולים.

בברכה,
ד"ר איל נדיר

שלום יעל

לא ברור לי המינוח שלך "תקופת צינון".
ככלל, מומלץ לקבל חיסון לקדחת צהובה לפחות 28 יום לפני כניסה להריון (או במילים פשוטות יותר, לדחות את ההריון במחזור אחד)
חיסונים רלוונטיים אחרים הם פחות בעייתיים אם כי אני לא ממש נהנה לתת אותם לנשים בהריון. עדיף לסגור את הכל לפני ההתעברות, הזמן פה פחות משמעותי מאשר בקדחת הצהובה.

בנוסף, מומלץ גם לבדוק נוגדנים לאדמת לפני החיסונים כיוון שאם רמת החיסוניות נמוכה - שווה לקבל מנה נוספת וזאת חייבת להינתן באותו יום בו ניתן החיסון לקדחת צהובה (ואז כאמור, לחכות חודש)

בברכה,
ד"ר איל נדיר.

שלום עידו

הן לריאם והן מלרון הן תרופות מקובלות ויעילות לטיפול במלריה (עם הסתייגות שלריאם כבר פחות פעיל כנגד מלריה שנרכשה בדרום מזרח אסיה).
עם זאת, מלרון מועדפת בין שתיהן (ונחשבת לטיפול קו ראשון) מאחר ולריאם ניתנת לטיפול במינון גבוה שעשוי לגרום לתופעות לואי נוירופסיכיאטריות.

בברכה,
ד"ר איל נדיר.

שלום

יש שאלות שאפילו הספרות הרפואית הספציפית ביותר שקיימת לא מסוגלת לענות עליהן. אחת מהן היא זו ששאלת.
הסטטיסטיקה אומרת שעד 99% מהמתחסנים יפתחו נוגדנים שניתן לאתר בבדיקות דם שגרתיות.
מה קורה לאחוז הנוסף (זה שאתה בתוכו)? - או שמפתחים נוגדנים ברמה נמוכה מסף הגילוי של הבדיקה או שלא מפתחים בכלל. (ובהערת אגב ... גם בדיקת נוגדנים אינה אמינה בכל מאת האחוזים, גם בבדיקות יש טעויות אפשריות), למה זה קורה? אף אחד לא יכול לענות לך על זה, אם את/ה לא סובל/ת מזיהומים חוזרים לסרוגין - אזי ככל הנראה אין בעיה גלובלית של ייצור נוגדנים.

בכל מקרה, אנו גם יודעים שאילו שחוסנו אך לא פיתחו נוגדנים, במידה ויחלו - יפתחו מחלה קלה יותר מאילו שלא חוסנו בכלל. כנראה שיש גם זרועות אחרות של מערכת החיסון (שאינן באות לידי ביטוי בנוגדנים בדם) שמקנות הגנה וזיכרון חיסוני.

כך שבשורה התחתונה, אין אינדיקציה ברורה לחיסון נוסף ונשאר רק לקוות לטוב.

בברכה,
ד"ר איל נדיר.

שלום אורן,

חוסר שביעות הרצון שלך מהרושם של רופא העור נשמע לי מוצדק. אכן פצע חוזר בקוטר של יותר מ-2 ס"מ לאחר דרום אמריקה הוא משהו שדורש התייחסות. מחלת ליים לא נשמעת סבירה אבל לישמניה (דומה לשושנת יריחו שיש לנו כאן) או מיאזיס (תולעת המוחדרת על ידי זבובים אל מתחת לעור) - אפשריות יותר. ויש גם דברים אחרים שבאים בחשבון.
השלב הבא הוא כנראה לראות רופא אחר ולשאול אותו האם יש מקום לבצע תרבית או ביופסיה מהמקום.

בברכה,
ד"ר איל נדיר.

שלום סמדר,

צפון הודו עם ילדים נשמעת לי כחוויה נפלאה (אם כי אני לא יודע איפה יש שם פארק דיסני כלשהו), אבל אכן את צודקת: הסיכון הבריאותי בנסיעה בכלל ובהודו בפרט גבוה יותר. עד כמה ילדים נמצאים בסיכון מוגבר לעומת מבוגרים (כל זמן שהם נמצאים תחת השגחה הורית) - קשה לי להעריך.
הבכנות העיקריות הן בכל מה שקשור:
1. לאוכל וסניטציה (וזה ניתן לשליטה חלקית) - וכנגד זה יש הן חיסונים והן תרופות לטיפול בשלשולים.
2. מחלות העוברות סעקיצות יתושים (דוגמת מלריה) - וגם כאן כנדג רובן ניתן להתמודד עם חיסונים/תרופות/התמגנות פיזית ובחירת מסלול "בטוח" יותר.

מקווה שעזרתי בהחלטה,
ד"ר איל נדיר.

שלום רונית

שאלתך מורכבת מדי. אם הייתי יכול להתמודד עם שאלה שכזו אזי רופאים היו יושבים בבית מול מחשב או ליד הטלפון ומטפלים. אבל זה הרבה יותר מורכב ובשביל זה יש רופא משפחה שיכוון אותך (כי הוא גם יודע למשל בת כמה את ומודע להיסטוריה הרפואית שלך). כמו כן, כל נסיונות "אבחן את עצמך" דרך האינטרנט מביאים לכל מיני אבחנות נדירות ולא סבירות כמו restless leg שאפילו אני לא ממש זוכר מה זה חוץ מזה ששמעתי את זה פעם איפשהו.
כרופא למחלות זיהומיות, אני יכול לומר לך שלא נראה לי שכל הסימפטומים שלך הם עקב "משהו ויראלי". התפרצות הזוסטר שלך היא אכן מחלה זיהומית אך לא היא שגורמת לכל שאר הסימפטומים.
אפשר להעלות המון השערות: תגובה אלרגית לאנטיביוטיקה, תגובות שאכן מקורן במועקה נפשית, חסר ויטמין B12, תת-תפקוד של בלוטת התריס ועוד.
בשורה התחתונה, יש מקום להמשיך מול רופא ראשוני, להיבדק גופנית על ידו, לקחת בדיקות דם כאלה ואחרות ולבדוק מולו עם אילו הפניות כדאי להמשיך.

בברכה,
ד"ר איל נדיר.

שלום

אכן סידרה מלאה של 3 חיסונים מקנה הגנה לכל החיים.
הסיכוי להידבק בדקירת מחט לאחר החיסון אפסי.
רוק אינו מדבק.

לגבי דקירה לפני שלוש שנים, אשאיר זאת לרופא המטפל של הילד שישאל את השאלות הנוספות שצריך לשאול.

בברכה,
ד"ר איל נדיר

שלום ריטה,

הדבר אינו מעיד על שום דבר. כל אחד מגיב שונה למחלה (גם גופנית וגם נפשית) וגם התיאור שלך (בתור חברה) אינו אובייקטיבי ואינו מנקודת ראות של איש מקצוע.

בברכה,
ד"ר איל נדיר

שלום דנה,

אז ככה,
אין כל עוררין על זה שנדבקת ב-CMV בעברך. אי לכך, הסיכויים לפגיעה משמעותית בעובר עקב CMV בהריונותייך הבאים הינם נמוכים מאד מאד.
הסכנה העיקרית לעובר הוא במידה וההדבקה הראשונית (שאת כאמור עברת לפני שנים) מתרחשת בזמן ההריון ותאורטית גם בשלושת החודשים שלפניו.

IgG הוא סמן שעולה ונשאר לנצח ולכן מעיד על מחלה בעבר.
IgM הוא סמן בדם שעולה בזמן המחלה ואמור לרדת לאחריה לרמה אפסית. הבעיה היא שירידת רמת ה-IgM בדם עשויה להיות איטית מאד ואפילו להימשך שנים. אני אישית נתקלתי במקרה של התמדת ה-IgM בדם למשך 3 שנים לאחר המחלה הראשונית.

לסיכומו של עניין:
1. הימצאות ה-IgM בדם אינה מעידה דווקא על פעילות הנגיף ולכן אין שום מניעה מנסיון להרות (וממש אין סיבה לחכות לבדיקה שלילית). ההמלצה היא לחכות חצי שנה מההדבקה הראשונית לפני נסיון להרות בלי שום קשר לרמת ה-IgM.
2. אין לדעת האם ומתי תרד הרמה לשלילית - אפשר לבקש בדיקה בשיטה מדוייקת יותר הנקראת VIDAS - יכול להיות שבשיטה זו תקבלי תשובה שלילית שתרגיע אותך.
3. אם עדיין את או רופאייך (שכדאי להתייעץ גם איתם) מוטרדים מאד מהעניין - מי שפיר כמובן שנותנים תשובה מדוייקת לגבי הדבקה של העובר.

בברכה,
ד"ר איל נדיר.

שלום אלה,

היסטורית, משרד הבריאות חלש על שירות רפואת המטיילים אך בהמשך הוקמו מרפאות בבתי חולים ואף בקהילה (חלקן בחסות שרותי בריאות כללית וחלקן פרטיות או בחסות אחד מבתי החולים).
השירות במרפאות בסופו של דבר דומה. במרבית המרפאות הייעוץ ניתן על ידי רופא.
תכל'ס... בחירת מרפאה כדאי לעשות על סמך שלושה שיקולים:
1. מיקום גיאוגרפי (נוחות)
2. הסדר בין המרפאה ובין קופת החולים שלך בכל הנוגע להחזרים כספיים מהביטוחים המשלימים. לדוגמא, כללית לא נותנת החזרים למבוטחים הפונים למשרד הבריאות כיון שמרפאות של כללית פזורות בכל הארץ. לרוב הפרטים נמצאים באתרים של הקופות.
3. המלצות.

בברכה,
ד"ר איל נדיר.

שלום אופיר,
לשאלותיך:

1. אין כל מניעה.
2. גם כן אין מניעה. שתי התרופות בטוחות לשתי המחלות. יש איזו מחשבה שהורדת חום לכשעצמה מחלישה מעט את מלחמתו של הגוף במלריה ומאריכה את זמן שהיית הטפיל בדם. מן הסתם יש בזה מן האמת אך זה כנראה לא מספיק על מנת לא להוריד את החום.

בברכה,
ד"ר איל נדיר

שלום טל,

ייעוץ שכזה אינו מתאים לפורום אלא יותר לשיחה פנים אל פנים שלך ושל בן זוגך עם מומחה. וגם בגלל שכבר עברת "סיפור" בגלל הנגיף הזה.

בכל מקרה (ועל קצה המזלג). עליה מחודשת של IgM עשויה לכוון להתלקחות מחודשת של הנגיף. לעיתים זו רק טעות מעבדה ויש בדיקות רגישות יותר של IgM (בדיקה שיטת VIDAS - שווה לבקש). בדיקת ה-avidity כלל לא רלוונטית למקרה שלך (כי זמן הדבקה ראשונית כבר ידוע). הסיכוי להדבקת עובר בהתלקחות משנית הוא נמוך מאוד והסיכוי לפגיעה עוברית משמעותית הוא נמוך אף יותר.
דיקור מי שפיר תקין עשוי בהחלט להרגיע אך את ההחלטה עליו, אני שוב אומר, כדאי לקבל יחד עם מומחה בתחום.

בברכה,
ד"ר איל נדיר

שלום דני,

אין שום אינטראקציה בין תרופותיך הקבועות ובין מלרון.
כמובן שהתמגנות פיזית ושינה בחדרים סגורים וומוזגים עשוייים בהחלט להפחית את הסיכון ללקות במלריה בצורה משמעותית. אינני חושב שמישהו יכול לתת מספרים מדוייקים.

בברכה,
ד"ר איל נדיר

שלום מלי

נסיעה קצרה לסרי לנקה אינה כרוכה בסיכונים בריאותיים משמעותיים. אני ממליץ להתחסן כנגד שתי מחלות העוברות במזון וסניטציה (צהבת A וטיפוס הבטן) וכן מומלץ לבדוק מה מצב החיסון לטטנוס וגם לצהבת B.
יש איזורים בסרי לנקה בהם יש פעילות של מלריה וצריך גם לשקול טיפול מונע בתרופות כנגד זה.
מומלץ לפנות למרפאת מטיילים על מנת להתחסן ולסגור את כל הפינות.

בברכה,
ד"ר איל נדיר.