פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

בהחלט ניתן ליטול בבוקר, זה מומלץ כאשר התרופה פוגעת באיכות השינה.
ממליץ להתיעץ עם רופא מטפל בכל מקרה.

שלום אבי
כפי שאתה מתאר זה נשמע כשייך לתחום הנפש.
הייתי ממליץ שתוועץ עם איש מקצוע מהתחום שיעריך אותך אישית.
תרגיש טוב

יעילות פחותה.

שלום לך
הכי טוב תוך כדי מעקב רפואי ולא לבד...למה להסתכן?

SSRI נחשבות לתרופות די בטוחות.
הן אכן מאוד מסיעות לרפא.
מאידך,הן עדיין תרופות ולא ניתנות למי שלא זקוק להן כלל..

בהנחה שאדם בריא ושמח בלי דיכאון לוקח "ציפרלקס" - אז האם הכדור לא ישפיע עליו כלל?

אומרים שלא יכול להיגרם שום נזק מ-SSRI ושהן תרופות בטוחות

וכל הזמן כותבים שהכי טוב זה SSRI - אז מדוע כל האנשים בכל העולם לא לוקחים לכל החיים SSRI ?

אם כל האנשים בעולם יקחו בכל יום למשך כל החיים SSRI - אז מה יכול לקרות????

כי זה יפגע בתפקוד המיני שלהם.
יש גם אנשים שצריכים לקחת ובוחרים שלא מהסיבה הזו.

אמנם זה נכון שתרופות SSRI בטוחות מאוד לשימוש אך הן בכל זאת תרופות ויש ליטול אותן במידת הצורך בלבד.מטרתם היא לסייע לאדם להגיע לאיזון מצבו הנפשי ואז ניתן להפסיק את השימנוש בהם, כמובן, תוך היתיעצות עם הרופא המטפל.

אמנם זה נכון שתרופות SSRI בטוחות מאוד לשימוש אך הן בכל זאת תרופות ויש ליטול אותן במידת הצורך בלבד.מטרתם היא לסייע לאדם להגיע לאיזון מצבו הנפשי ואז ניתן להפסיק את השימנוש בהם, כמובן, תוך היתיעצות עם הרופא המטפל.

כאשר יש חסימה פוטנטית לקולטן מסויים, המוח מנסה להתגבר ומייצר יותר קולטנים, תהליך שדורש הפעלה של מטען גנטי , ביטוי ויצור חלבונים, תהליך ממושך.
"עודף" קולטנים יוצר רגישות מסויימת לחומר הכימי, וכל עליה בריכוז החומר "החסר" מובילה לתגובה פוטנטית יותר. זה כמו ים עם מעט דגים וזורקים רשת הרבה יותר גדולה על מנת לתפוס יותר דגים.. כך הקולטנים תופסים יותר חומר כימי, מה שמוביל לתגובה ביולוגית חזקה יותר.
המוח מגיב לשינוי בריכוז, עליה או ירידה בחומר הכימי, ירידה של מספר קולטינים או ירידה של מספר קולטנים, אך בטיפול נוגדי פסיכוזה, כאשר התרופות חוסמות באופן פוטנטי זמן ממושך קולטני דופאמין, לאחר זמן מסויים, יש סיכוי שהמוח יאבד את היכולת להפחית מספר קולטנים ובכך להוריד את הרגישות לדופאמין, בגלל זה התגובות הביולוגיות יותר קיצוניות כולל דיסקינזיה מאוחרת( הפרה ניורולוגית שלמערכת חוץ פירמידלית, קשור לוויסות התנועה).
לכן הטיפול : להוריד את ריכוז הדופאמין, לדוגמא, קסאנזין, מוריד את היצור והשחרור של דופאמין בתא המשחרר ( PRE SYNAPTIC ) , לכן התרופה יעילה במצבים ניורולוגיים של TD , טיקים חמורים, וכן האנטינגטון כוריאה.

אז מדוע נתנו לי "אורפ" ולא "קסנאזין"?

הרי כתבת שהתרופה יעילה יותר מאורפ בתזוזות בראש בלתי רצוניות.

יש פרוטוקולים מקובלים, לא ניתן להגיד באופן גורף לגבי יעילות תרופה מסויימת.
קסאנזין מאושר בסל למצב של טיקים קשה בלבד.

האם רעידות בראש שלא מפסיקות נקראות "טיקים"?

שלוםאבי
אכן זה סביר שששני הכדורים יגרמו בצורה זו או אחרת להפרעה בחשק המיני-מי יותר ומי פחות.
צריך לזכור שלתפעות הלואי יש נטיה לחלוף עם התקדמות הטיפול-תן לסיסמבלטה עוד סיכוי.
ובנוסף,האם נשארה שארית דיכאונית שהיא משפיעה גם על החשק המיני?
תרגיש טוב

התחלתי את הטיפול מלכתחילה בגלל חרדה..החרדה התחילה בגיל 19 בערך בצבא עקב לחץ רב ואי הסתגלות למערכת , התבטאה בעיקר בקושי להירדם לעיתים עד הבוקר(כאשר יש משהו לעשות בבוקר) , קשיי נשימה , מתח רב בגוף, שרירים מכווצים וכואבים , וכו , לאחר מספר שנים החלו גם אפיזדות של דיכאון שנבעו מהיאוש מהמצב שהלכו גם הם ונהיו תדירות יותר , במקביל התגברות החרדה גם לסיטואציות אחרות בחיים שבאו לידי ביטוי בעיקר בחוסר ריכוז(במקרים חדשים כגון ראיונות עבודה ,הרצאה חשובה בלימודים, שיחה עם מנהל , או כל מעמד "מלחיץ" אחר.אפילו היה שלב שסתם בשיחה עם חבר חטפתי אפיזודה של דיכאון ו/או חרדה והייתי מנוטרל מהמציאות, חסר ריכוז וחש בפחד לא מוסבר , עושה הכל בשביל "שלא ישימו לב"..), בשלב מסוים התנסתי ברמוטיב כשלושה שבועות , לא ראיתי שיפור , עצרתי את השימוש ולאחר יומיים שלושה קיבלתי "בום" של חרדה "אחרת" לא מוסברת שבאה לידי ביטוי ברעידות ופחד בלתי מוסבר , קפיצת שרירים , באותו יום (לאחר כשש שנים קשות מתחילת הבעיה) החלטתי ללכת לפסיכיאטרית פרטית שאמרה שהדומיננטי זה החרדה ולא הדיכאון , התחלתי טיפול בציפראמיל בהמלצתה , בשבועות הראשונים קיבלתי התקפי חרדה עד כדי כך שהייתי רועד במיטה וממש חושב שאני משתגע ואף חושב ללכת לאשפוז , לאחר זמן עם לקיחת הציפראמיל (למרות שחשבתי שהוא זה שהגביר החרדה) הדברים התאזנו וברוך ה' אכן נהיה מצב מתון אך לא אידיאלי , במקביל אכן חלה ירידה בחשק המיני ובזקפה (שאולי באמת התחילה עוד בתקופה הנוראה שלפני אני כבר באמת לא יודעעעע :(....).
לאחר שנה וחצי עם ציפראמיל בגלל החוסר חשק המיני עברתי לסימבלטה בהמלצת פסיכיאטר אחר ועכשיו אני כבר נוטל חצי שנה סימבלטה (כך שנראה לי שכבר התופעת לוואי הייתה אמורה לחלוף אם היא אכן זמנית) , החשק המיני עדיין ירוד מאד , זקפה חלשה , מרגיש בסדר ומנהל חיים תקינים חיצונית אך עדיין נשארתי בנאדם לחוץ , עדיין מתוח מהחיים , אציין שניסיתי להפסיק סימבלטה וממש לאחר מספר ימים היה שוב חוסר ריכוז.
אציין בנוסף שבעקבות המצב נוצרה לי חרדת ביצוע בעת מצב אינטמי כי "אני יודע מה הולך לקרות"... אך אין לי ספק שמדובר במשהו מעבר לזה והחרדת ביצוע היא רק סימפטום, כי גם ביום יום אין לי חשק מיני ואני לא מתרגש מבחורה מושכת כמו בעבר וגם באוננות זקפה חלשה וקושי להגיע לגמירה -אין אותה הנאה כמו בעבר ממגע מיני ואפילו מאוננות.
נוצרה לי בעצם חרדה אפילו בחברת בחורה עוד לפני המגע המיני לפעמים יש לי "שוק".

איך בודקים את הנושא? אני סובל גם מכאבי גב תחתון ואני מפחד שאולי זה משפיע על זרימת הדם לפין אך אני לא יכול להסיק זאת כי אני נוטל כדור שזוהי תופעת הלוואי שלו.
האם יש דרך להגיד "זה לא הכדור כדאי לבדוק סיבות אחרות" ללא הפסקת הכדור??

אודה לעצתך המצילה
תרומתכם עצומה לאנשים במצבים כמו הנ"ל-ישר כח
תודה

צריך לשקול להחליף תרופה..

שלום לך גדי
אכן ספר האבחנות הפסיכיאטרי מאפשר את האבחנה שציינת שכן הוא מתייחס לסמים כטריגר להופעת המחלה.
נכון הוא שלולא השתמשת בסמים ,אפשר היה שהמחלה לא הייתה מופיעה אבל מרגע שהיא הופיעה יש לה את המהלך שלה ללא קשר לסמים שגרמו לכך!כמובן שאם תמשיך להשתמש המצב עוד עלול להחמיר יותר!
מכאן יוצא המסר לכל המשתמשים ב'חומרים' השונים,חידלו מכך!וכי למה לכם (אולי)לעורר איזה דוב ישן?

שלום גדי.

אני בהחלט מסכים איך, אבל אני רוצה לקחת את דבריך רחוק יותר.

גם אנשים שנכנסו להתקף פסיכוטי בלי שום קשר לסמים, כמוני, מודבקת עליהם אות קיין שאי אפשר להשתחרר ממנה.

מבחינת הפסיכיאטריה, אין דבר כזה שכעבור זמן מה, אדם שאובחן באיזה איבחון, ייחשב לבריא, והאיבחון יתבטל.

אינני מקבל את הסטיגמה, ועל אף שהתאשפזתי כמה פעמים ובלי קשר לסמים, מבחינתי, אין לי היום שום דבר.

אינני מקבל את ההנחה הבסיסית של הפסיכיאטריה שמחלות נפש גנרמות מבעייה כימית במוח. ישנם הרבה אנשים שיש להם חוסר איזון כימי, והתנהגותם תקינה והם אינם נחשבים לחולי נפש.

אני מציע לך ללכת עם האמת שלך. אינך חייב לקבל את העמדה הרווחת בקרב הרופאים. הרפואה, ככל מדע אחר, יכולה להחליף תיאוריות בתיאריות אחרות שמסבירות את המציאות טוב יותר.

זוהי זכותך להאמין שאתה כעת בריא, ולעמוד איתן בדעתך.

אני מאחל לך כל טוב.
שמוליק.

יש להיצמד להמלצת הרופא המטפל.
יש לשקול להוסיף טיפול התנהגותי קוגנטיבי ( CBT ) להשגת תוצאה מיטבית ומהירה.
לפרטים אודות CBT ראה באתר שלי פרטים.

יש קשר הדוק בין חרדה ודיכאון.
דיכאון - התחלה של הבעיה עם תחושת עצב וחוסר הנאה בהמשך מתפתח חרדה.
חרדה - דאגות שהולכות ומתחזקות ומחמירות ולבסוף ייתכן עצב בנוסף.

הסכנה סדציה קיצונית, פגיעה בשיווי משקל, סיכון לדיכוי נשימתי.

יש לישקול תוספת תרופות אנטיכולנרגיות ( כגון דקינט) ולברר את מהות התלונה , לפעמים יש לפנות לניורולוג המתמחה בהפרעות תנועה, למרות שסביר שהתלונות מהוות תופעת לוואי מהתרופה.

רופא נכבד תודה על תשובתך...לקחתי יומיים דקינט וזה לא עזר, מה שעוד לא ציינתי שטווח התנועה שלי קטן ביד בקושי מצליחה להרים אותה וגם ביד השניה,
חוששת שטווח התנועה יקטן בגפיים התחתונות גם עקב הכאבים.
שאלתי כרגע האם הנך מכיר תרופה נגד עקצוצים שלא מכילה את החומרים הכימיים הקיימים בסרואול ובקספליון.
בבקשה תענה לי

החומר - שייך לקבוצת נוגדי הפסיכוזה.
התיאור יכול להתאים לתופעות לוואי EPS ( מחוץ למערכת הפירמידלית במוח).
יש לברר מול רופא מטפל, לברר את אופי המימצא, לפעמים ניתן לישקול תוספת וויטאמין E , וכן קסאנזין.
אך ראשית יש לברר מול רופא מטפל ואו ניורולוג המתמחה בהפרעות תנועה.

חרדה - מצב קליני ממושך, במהלך כל היום.
התקף פאניקה- התחזקות של מחרדה ודאגה , עד לשיא, שבו יש חשש שעומדים למות או להישתגע, לאחר מספר דקות יש ירידה הדרגתית וממושת של עוצמת החרדה והסבל.
נראה כמו עקומה של הר, עולה עולה על לשיא ואז יורד ....