פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

מחשבות טורדניות, לא הגיוניות, שמנסים להתנגד להן, ויוצרות חרדה וסבל= אובסיסיה.
לגבי הנושא הגופני, מומלץ לעבור בדיקה מסודרת אצל רופא משפחה.

מכתב המלצה מרופא מומחה משפיע מאוד.

התרופות הפסיכיאטריות נחלקות לקבוצות שונות בהתאם להשפעה הביוכימית שלהן.
למשל קבוצת SSRI משפיעה על הנוירוטרנסמיטור סרוטונין במנגנון פעולה של ספיגה חוזרת. תרופה מקבוצה זו היא למשל cipralex ציפרלקס, שבהתוויה שלה מיועדת לדיכאון, חרדות, הפרעת חרדה חברתית ועוד.
קבוצת הSNRI מתארת "תהליך ספיגה חוזרת של סרוטונין וגם נוראדרנלין" - תרופה מקבוצה זו תהיה סימבלטה - cymbalta. סימבלטה נועדה לדיכאון מג'ורי\קליני שהוא דיכאון קשה וממושך פחות נניח מדיסטימיה (דיכאון בינוני קל עם פגיעה קלה יחסית בתפקוד לפי הספרות הרפואית ועולם הפסיכיאטריה), אולם אפשר להשתמש בה גם בדיכאון בינוני.

זה תלוי בתרופה ובמינונים. למשל ציפרמיל\רסיטל שמכילה את המרכיב הפעיל ציטאלופראם במינון של 20 מג תשפיע אחרת או במידה מועטה יחסי (כך ניתן לצפות) מאשר 60 מ"ג של אותה התרופה או החומר.

לכל תרופה ישנן גם ת. לוואי לפחות לתחילת הטיפול. לעתים לוקח כמה ימים עד שבוע להפחתת או היעלמות התופעות ולעתים גם שבועיים שלושה ואף חודש.

ישנן גם תופעות גמילה בסיום התרופה ועל כן יש לרדת בצורה הדרגתית במשך זמן מסויים ובפיקוח הרופא ולפי המלצתו.

ישנן תרופות שיעשו יותר נזק מתועלת למטופל או שאינן מתאימות לה בשל תופעות לוואי חמורות או משום שההטבה חלקית ביותר ואז מחליפים תרופה כשמורידים כמובן בהדרגה כפי שתיארתי כדי למנוע תופעות גמילה קשות עקב ירידה חדה ברמת התרופה בדם וכך גם בהשפעה. הסיכון: חזרת המחלה. אם לא הייתה הטבה בכלל עם התרופה והיא לא עזרה אז אין סיכון כזה.

כאשר ההטבה חלקית אפשר להעלות מינון אולם הסיכון: התגברות או הופעת תופעות לוואי.

כאשר נוטלים תרופה יש שינוי ברצפטורים (קולטנים) של המוליכים העצביים השונים.

ישנה קבוצה נוספת שהיא NDRI - פעילות של ספיגה חוזרת של נוראדרנלין וגם דופמין שאחראי לעונג, מצב הרוח ועוד.

נוראדרנלין אחראי למרץ, מוטיבציה, ריכוז, ביטחון עצמי ודימוי עצמי וגם לעשייה ופעולה.

ישנה קבוצה NRI שלמשל תרופה עיקרית שלה היא אדרונקס- Edronax ועובדת על הנוראדרנלין. עובדת על המערכת האנדרונרגית.

צריך הרבה רפואה וביוכימיה בשביל להבין את זה ולסווג תופעות לוואי לכל תרופה או קבוצה בהתאם.

דיכאון וחרדות למשל מושפעים גם מתזונה, פעילות גופנית, הרגלי שינה, הרגלי ודפוסי חשיבה וכו'.

בנוסף לתרופות חשוב לטפל גם בדרך טבעית שתקל לא רק על הסימפטומים אלא "מהשורש" כמו אצל פסיכולוג קליני או עובד סוציאלי קליני בשיחות - פיסוכתרפיה דינאמית.
ישנן בעלי מקצוע המתמחים גם בCBT- טיפול התנהגותי קוגנטיבי.
לפעמים סימפטומים שונים נעלמים חוזרים פוחתים ועולים גם בהתאם למחלה לשיפור או להחמרה ולכן לא ניתן להטיל אחריות על התרופות בלבד.

בהרבה מקרים ישנם גם נזק גם תועלת ואז הפסיכיאטר עם המטופל עורכים מצב של "שיקול נזק מול תועלת". אם יש בעיקר תועלת אז ממשיכים עם התרופה או מקסימום מורידים מינון להנמיך ת. לוואי ולשמור על האפקט.

כעקרון תרופות נוגדות דיכאון יעילות גם במצב קל.

אז אם הדיכאון שלי מתאפיין בסימפטומים של חוסר הנאה מדברים,מצב רוח ירוד,דימוי עצמי נמוך,חוסר ריכוז ומוטיבציה,עייפות קשה וחוסר יכולת לבצע מטלות ,מומלץ לי ללכת על תרופה נוגדת דיכאון מסוג NDRI או NRI שפועל על דופאמין ונודרנאלין?
במצב כזה יהיה עדיף טיפול בסוג הזה של התרופות מאשר SSRI נכון?

אם הוא בן 25, אז ההורים המאמצים שלו אינם חייבים לו כלום. הם פשוט יכולים לזרוק אותו מהבית...

לא צריך להגזים, אבל בהחלט ניתן לפנות למחלקת הרווחה, ולדרוש מהם להתערב בעניין. אם זה לא יעזור אז ניתן לעתור לבג"ץ.

עם זאת, אני ממשש לא מחזיק מהמסגרות האלה. מכריחים שם את האנשים לקחת תרופות, שבד"כ מזיקות יותר משהן מועילות, ואין שום אפשרות להתנגד לזה, אבל לא תמיד יש ברירה...

שלום נינט.

אני אשמח מאד אם תוכלי לציין מקום כזה...

גורמי רווחה במקום מגורים אכן אפשרות טובה להתחיל.
במקרה של אלימות משטרה מיד.

ניתן לנסות אדרונקס.
להיט אחר, מודפניל , להפרעות שינה, עובד במנגנון שונה מדופאמין, מוביל לערנות וכן לירידה במשקל. המינוס: 500 ש'ח עד 1000 ש'ח בחודש , או המלצה ממרפאת שינה.

אסור לערבב !!

מומלץ פעמים ביום, בוקר וערב לאחר אוכל.
אך ניתן לקחת פעם ביום , לדוגמה בבוקר- אם יש פגיעה בשינה.
מומלץ להיות במעקב מסודר, אפילו של רופא משפחה, מעקב לחץ דם ובדיקות דם...
ניתן להוסיף קלמנרווין, לא מומלץ להוסיף תרופות אחרות ללא אישור רופא המטפל.

עדיף לא לערבב, תנסי לפזר את נטילת התרופות.

היי לי
לדעתי חשוב להתייחס באופן כולל, לא רק תרופות, יש להתיחס לחלק הגופני, תזונה , פסיכולוגי וסוציאלי. רק לאחר בירור מסודר ניתן לבנות תוכנית טיפול שלמה הכולל תרופות לפי הצורך.

תסמונת קדם ווסתית + תסמונת נפשית המתרכשת סביב הביוץ , שינויים ברמות אסטרוגן וכו''.
פריזמה ולוסטראל היחידים מבבין SSRI שיש סיכוי לרדת במשקל, לא חד משמעי.
מומלץ לקחת את הכדור אחרי הארוחה, אך ניתן גם לפני( באם אין תופעות לוואי)

תופעות לוואי זה נושא אינדיבידואלי, יש לשתף את הרופא המטפל בנדון, יכול להיות סיבות אחרות, יש צורך במעקב לחץ דם בהתחלה, בדיקות דם ובמיוחד תפקודי כבד...
בהצלחה.

אני נוטל בנוסף גם קלונקס, האם גם הוא עלול להטעות או לשבש את הבדיקה?? ...

תודה מראש!

לסרטלין, אין השפעה ישירה.
נושא הגופני נושא אידיבידואלי, במיוחד במקרה של תופעות לוואי והחמרה באי שקט.

ומה לגבי קלונקס?

תיאורתית יכול באופן לא ישיר, תלוי במינון ובהשפעה , נושא אינדיבידואלי.

אז האם עלי לעבור בדיקה נוספת? ולציין שאני נוטל כדורים אלה?!

תלוי בגורמי הסיכון ובתוצאות, אם הבדיקות תקינות לדעתי זה מספק ואין צורך לחזור.
באם יש ספק ניתן להתיעץ עם רופא מטפל המכיר טוב יותר.

אכן , במיוחד סרווקל.
מומלץ לא להפסיק, אלה לתכנן דיאטה ופעילות גופנית.
יש צורך להתייעץ עם רופא מטפל בנדון.

שבמשך שנים הייתי שפן ניסיונות ללא הצלחה להגיע לטיפול תרופתי שבאמת מתאים לי ולראשונה בחיי מצאתי את נוסחאת הקסם אחרי שנים על גבי שנים של סבל. לכן אינני מעוניינת לשנות דבר בטיפול. אבל כן רוצה להוריד במשקל...

היי רונה.
יש צורך באיזון , יש תרופות חדשות וטובות.
אין שום סיבה שתסתובבי במצב קליני כנ''ל.
בהצלחה.

כבר נכתבה באתר זה תגובה לשאלה כזו. חפשי אותה :-).

בכל אופן, כאשר אחד מבני הזוג חולה (ולא שאחד מהוריו), אז הסיכוי לילד חולה הוא בין 5% ל 15%. ואם רק האימא של הבחור חולה, אז קל וחומר שהסיכויים קטנים הרבה יותר.

חוץ מזה, לסביבה יש השפעה גדולה על האפשרות לחלות; הרבה יותר מתורשה. לכן, אם תגדלו את ילדיכם בסביבה טובה, אז הסיכויים יהיו הרבה יותר נמוכים.

את יכולה להמשיך את הקשר, ואין שום סיבה לדאגה.

איך אפשר לשלוט ב"סביבה טובה" ומה זו בכלל "סביבה טובה"? יש כאלו שכל סטרס הכי קטן יכול לערער אותם.
אבל בלי שום קשר, כל הנתונים מדברים על ילד להורה חולה (ולגביו אני הבנתי שמפאת גילו כבר אין כמעט סיכוי שהוא חולה), לא מדברים על נכד להורה חולה (שזה בעצם יהיה הילד שלי)... האם הסיכון גדוליותר או כמו 1% של כל האוכלוסיה?
מצטערת על ההתעקשות, אני פשוט מאד חוששת לעשות טעות ואני רוצה להיות עם לב שקט ולא לחיות עם דאגות כל החיים/הקשר...

סיכוי לפתח סכיזופרניה אכן קיימת, אך אם בן זוגך בריא, הסיכון לילד משותף חולה , מעל הממוצע באוכלוסיה הכללית ( העומד על 1% ).

מעל הממוצע?

כן ..

מה זה אומר?

4% בקירוב