פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

את הרסיטל קיבלתי כטיפול נגד חרדות, במינון של כדור ליום.
אני לוקחת את הכדור בבוקר אחרי ארוחה מלאה, ואף על פי כן הבחילות קשות מאוד ומלוות אותי במשך כל היום והלילה.
אגב, לפני כחמש שנים נטלתי את התרופה הזו לתקופה של מספר חודשים, ולא סבלתי מאף תופעת לוואי.

אני אחלק את זה לכמה אפשרויות ואדון בכל נושא:

- אני מציין שוב שבחילות זה אופייני לSSRI גם אם בעבר השתמשת ולא חווית זאת

- כמה מ"ג נטלת בעבר? וכמה כיום? האם היה שיפור בחרדות בעבר?
כמה זמן לקחת? האם היו עליות ו\או ירידות במינון במשך הזמן הזה? (הכל מתייחס כמובן לעבר) מדוע הפסקת?

- ייתכן שתרופה שנטלת בעבר ולא גרמה לתופעות לוואי - לאחר הפסקה ונטילה מחודשת תגרום לתופעות לוואי בעצמה גבוהה משהיו או יופיעו למרות שבעבר לא הופיעו כלל וייתכנו מספר סיבות לעניין:
1. הגורם הביולוגי - יש אנשים שהרצפטורים (קולטנים) שאליהם נקשרים הנוירוטרנסמיטורים (מוליכים עצביים כמו סרוטונין כשמדובר בSSRI) רגישים או נעשו רגישים עם הזמן ועל כן זה " משחק מזל " בנוגע לתופעות הלוואי.
2. תרופות נוספות שנלקחות ייתכן ומשפיעות (?)
3. מחלה או פתולוגיה חדשה שנמצאה שגורמת לרגישות יתר או לבחילות בלי קשר לתרופה הנוכחית (אף על פי שקשה לי להאמין מאחר והבחילות החלו עם נטילת הרסיטל)

דווחי לפסיכיאטר ולרופא המשפחה שלך על הבחילות אם אין ברצונך לחכות, תוכלי לקבל בינתיים מרשם לאומפרדקס או תרופה אחרת נגד הבחילות.

SSRI מקושר מאוד לתופעות לוואי הקשורות במערכת העיכול. ויש לכך סיבה פיזיולוגית מעבר לסרוטונין עצמו - כל כדור עובר דרך הקיבה לפני הפירוק שלו בכבד משום שהנטילה היא אוראלית (דרך הפה) ולא דרך פי הטבעת (כמו נרות לשימוש רפואי) או חוקן ועל כן סביר שיהיו תופעות.

המשיכי לאכול ארוחות מלאות ומסודרות וליטול את הרסיטל בשעה קבועה פחות או יותר ולאחר ארוחה טובה. אם תקחי את הכדור בימים השונים בהפרשים של 1-3 שעות: סביר ביותר ולא נורא בכלל. הקפידי על שעות וגם על שתיית מים, זה מאוד חשוב באופן כללי.

- שאלה: כמה מ"ג את לוקחת כיום? (של הרסיטל)

כן

סרוקסט תרופה מעולה, מאוד מרגיעה אך גם משמינה.
כמעט כל תרופה ממשפחת SSRI יכולה לתרום במיוחד באם משלבים טיפול פסיכולוגי - CBT .

ההבדל משך זמן ההשפעה, אסיוול משפיע זמן רב יותר.

לא מומלץ להפסיק באופן חד, עדיף לעשות זאת באופן מדורג ואיטי, תחת מעקב רופא.
יש לשלול בעיה גופנית כגורם לתלונות הנ''ל, תופעות לוואי שכיחות בימים - שבועות ראשונים ולא לאחר חודשים.

תוך מספר ימים אך גם מהאסיוול צריך להיגמל

אפשר לטול ציפרלקס עם אספירין או אומפרדקס

1. ויאפקס יעיל ל OCD בד"כ במינונים גבוהים (300 מ"ג)
2. אפשר לשלב עם פבוקסיל במידה ואין תופעות לוואי בלתי נסבלות ותועלת ברורה
3. ריבוטריל זה קלונקס בטיפות וכל רופא יכול לתת מרשם לתרופה זו

ויאפקס עלול לגרום ליובש בפה וסחרחורת. אם התופעות קצרות מועד גדאי לחכות ולקוות שהו יחלפו. אם המצב מחמיר או לא חולף כדאי נסות אפקסור מקורי ולא גנרי כמו הויאפקס.

ריטלין עלול להחמיר דיכאון על כן יש להפסיקו ולהתחיל טיפול אנטי דיכאוני מקבוצה שלא התנסת

אני לא מסוגל ללמוד בלי הריטלין,פיתחתי תלות בכדור ואני לא מסוגל ללמוד בלי זה למרות שהוא מפיל אותו לדיכאונות קשים אבל זה מלית ברירה...מה עלי לעשות?

ריטלין מחמיר דיכאון ויכול גם לגרום לדיכאון. אתה לא הראשון או האחרון לצערינו שמרגיש ככה.
אם הייתה תרופה שהייתה הטבה יחסית משמעותית או ניכרת עימה- אפשר לחזור אלייה לאחר ירידה מריטלין. אפשר להגביר מינון. לכל תרופה הטווח שלה. למשל אם ציפרלקס 10 לא סייע אפשר לעבור ל20 ואפילו יותר.
בנוסף עוד תרופות שעשויות להקל מאוד:
רמרון Remeron מהקבוצה אנטי דיכאוני לא משוייך
אפשר גם אדרונקס במינון גבוה שתגיע אליו בהדרגה. למשל 6-8 מג
שגם עוזר בקשב וריכוז כך תשיג שני ציפורים במכה.
סימבלטה של לילי היא SNRI מעולה גם לכאבים ממקור עצבי ושרירים כנראה וגם לדיכאון.
אם הדיכאון עמיד אפשר לתחזק ssri בסרוקוואל או ריספרדל (ריספרידון)
לא להתייאש. אולי יש בעיה גם עם הדופאמין חוץ מהנוראדרנלין?
גם וולבוטרין עשוי לעזור לדיכאון וגם קשב וריכוז.

מאיזו סיבה הינך נוטל ריטלין?
אפשר לשאול את הפסיכיאטר לגבי מעבר לקונצרטה xr
שזהו מושהה.

חובה לרדת מריטלין בהדרגה כי לכל תרופה נוירולוגית
ופסיכיאטרית יש השפעה על מערכת עצבים.

שיטות נוספות להצליח במבחנים ללא ריטלין:
תכנון למידה
למידה עם מורה
ניסיון להעלות מוטיבציה ולשבת וללמוד
ריטלין הוא לקשב וריכוז וגם היפראקטיביות
והוא לא נועד לנגוג לחץ לפני ובעת מבחן ולכן
הבנתי שאין לך בעיה מהבחינה הזו.

בהצלחה

יש להתייעץ עם הפסיכיאטר המטפל לפני שינוי במינון התרופות

בלילה

שלום יוסי.

השאלה שלך היא שאלה פילוסופית הרבה יותר מאשר רפואית. בעקרון, אפשר לומר שאפילו שפעת היא מחלה כרונית. עובדה שכל שנה מחדש אנשים חולים בה, ומתי שישנה הרגשה טובה אז אפשר לומר שהיא נמצאת ב"תרדמת".

בעיקרון, הפסיכיאטריה מאמינה שסכיזופרניה היא מחלה כרונית, שנגרמת בשל חוסר איזון כימי של המח (עודף בדופמין).

כשהייתי באישפוז פחתתי דיון באחת הקבוצות בשאלה שלא הצלחתי לקבל עליה תשובה טובה; אם מחלות הנפש הן בעיות של חוסר איזון כימי במח אז מדוע הן מיוסות לנפש ולא למח, ושתהיינה מטופלות ע"י נוירולוגים ולא ע"י פסיכיאטרים.

חוץ מזה, ישנם אנשים שיש להם חוסר איזון כימי במח (ניתן לבדוק את זה במעבדה), וההתנהגות שלהם בסדר ולא מייחסים אליהם שום בעיות נפשיות.

אינני מקבל את התיאוריה של הפסיכיאטריה של חוסר איזון כימי; אני מאמין שחוסר האיזון הכימי נוצר כתוצאה ממצבים קשים, וזו אינה בעייה שעומדת בפני עצמה.

אישית, התאשפזתי כמה פעמים, חלקם בכפיה, השתקמתי ואינני לוקח יותר כדורים. מבחינתי, אינני מייחס לעצמי שום בעיה נפשית, וזה ממש לא מעניין אותי מה הפסיכיאטרים או העולם חושב...

בכל אופן, השאלה שלך היא בהחלט פילוסופית ואיננה רפואית.

אתה פשוט מכור לפורום הזה.
בטוח עברת טרואמה מהאישפוזים ומכל מה שעברת..
אך אתה לא מפסיק לחזור על עצמך בלומר.."מבחינתי אין לי מחלה נפשית"
"הכדורים גרמו לרצות לישון כל הזמן".
אחי חלאס תמשיך הלאה אני בטוח שלפני כל מה שעברת לא היה לך בראש אפילו להתעמק בעניין הזה של הפסיכיאטריה,כדורים,מחלות וכו'.
אם אתה בריא וחזרת לעצמך תעשה את מה שתמיד עשית ותנטוש כבר הפורום הזה.
גם ככה שמתי לב שאף אחד אינו מקשיב לך ממש.
לטובתך.

לא תמיד קל לבצע אבחנה של סכיזופרניה. לרב מהלך המחלה לאורך שנים יקבע האם מדובר בסכיזופרניה.

התרופות הפסיכיאטריות לא עוברות במגע מיני

שלום טניה.

הבנתי שלאימך קשה לתפקד. זו כנראה תופעת לוואי של הריספדרל. גם לי היה קשה לתפקד כאשר לקחתי את התרופה הזו שאף היא ניתנה לאחר אישפוז כפוי. ההסבר שקיבלתי מהרופאים על בעיות התיפקוד היה "סימפטומים שליליים של המחלה", ואין שום הסבר שמניח את הדעת לשקר הגס הזה...

בשל חוסר היכולת לתפקד בגלל תופעות הלוואי של התרופות האנטי-פסיכוטיות (ריספרדל היא אחת מהן), נכנסתי לדיכאון, ולא לדאוג, גם לזה יש הסבר: "דיכאון פוסט פסיכוטי". יכול להיות שהדיכאון שיש לאימך נובע מחוסר היכולת לתפקד.

אחרי שלוש שנים שסבלתי מהתרופות האלה, הפסקתי אותן (כמובן בהדרגה) על דעת עצמי והדיכאון והבעייות התיפקודיות חלפו.

יכול להיות שעכשיו זה מוקדם מדיי להפסיק את התרופות; במיוחד אם המצב שלה לא יציב (לא כתבת על זה כלום).

אני מודע לכך שהרבה אנשים שהפסיקו את התרופות, המצב שלהם התדרדר והם התאשפזו שוב, אבל עם זאת, אני חושב שכדאי שהציבור ידע על האפשרות הזו.

במיוחד אם מדובר במטופלים מספיק אחראים שנמצאים תחת מעקב ומוכנים לקחת תרופות אם תהיה החמרה במצב.

השאלה הגדולה היא נזק מול תועלת, והיא שאלה פרטנית שגם אם נגיד ש 99% מאלה שהספיקו את התרופות חזרו והתאשפזו, אין זה אומר על אף אחד שהוא לא שייך לאחוז הבודד שלהם זה לא יקרה. מה גם שאולי כדאי פעם לנסות לחקור לעומק את הסיבות שבזכותן אותם מטופלים לא התאשפזו שוב.

אפשר לקחת רספרדל לוריוון ורסיטל ביחד. הטיפול יכול לעזור אך לפעמים יש תופעות לוואי. במידה והן בלתי נסבלות אפשר לשקול שינוי במינונים או בתכשירים

תודה על התגובות. כן, אמא שלי מדוכאת בגלל חוסר היכולת שלה לתפקד, היא כל הזמן הולכת ואומרת שזאת לא היא, היא לא רוצה בכדורים האלה, היא מרגישה חסרת אונים מחוסר היכולת לתפקד כבן אדם רגיל. הרופאים לא מציאים שום אופציה לשינוי מינון או תרופה אך מצב הולך ומתדרדר, כך אני מרגישה...וכל זה עקב התרופה. נתנו לה עכשיו רסיטל, אני מקווה שזה יעזור אבל למה לא נתנו קודם לכן תרופה נוגדת דיכאון אם יודעים שרספרדל היא תרופה כל כך קשה. האם כל התופעות לוואי האלה לא מספיקות על מנת להחליף כדור או מינון?