פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

בוקר טוב,
בתי קמה בלילה ונכנסה למיטה שלי בטענה שהיא לא יכולה להרדם כי יש לה מחשבת רעות
שהתרוצצות לה בראש וזה מונע ממנה להרדם. היא טוענת שזו לא הפעם הראשונה,
אך זו הפעם עם החוויה הכי חזקה והכי מפחידה.
למחרת בוקר היא קמה עייפה מאוד וללא יכולת לתפקד, היא לא הלכה ללימודים.
ברצוני לדעת האם היא צריכה פסיכולות או פסיכיאטר. (היא בת 21)

שלום רב,
רציתי לדעת מהם ההשפעות של שילוב בין איקסל (Milancipran) SNRI שאני לוקח לבין לקיחה יחדיו עם MDMA או LSD. הבנתי שיש סיכון לסינדרום סרטונין ושיש סיכון עם הדבר.
ניסיתי בחו"ל לשלב כמה סמים מביניהם - כדור X וMDMA בצורת אבקה (הסנפה MD) כמו כן ניסיתי קטמין, אך אף אחד מהם לא השפיע אלי. שאלתי היא האם אני לוקח סיכון על ידי זה שאני יקח מינון גבוה יותר, או שבכלל יש בעיה בהשפעתוהים המשותפים של הכדור עם הסמים, או שבכלל רק סמים אחרים כמו מריחואנה וחשיש יכולים להשפיע, וגם אם אפשר התיחסות קטנה לGHB (G) אשמח לקבל תשובה..
אני יודע שלא ממולץ לקחת סמים ככלל ובטח שעם כדורים, אבל אני הולך לנסות אותם גם ככה ורציתי לדעת מה הכי פחות גרוע, מה מסוכן ולא לגעת ומה עדיף שלא במילים אחרות.
תודה רבה על התשובה מראש.. היא עלולה למנוע הרבה טמטום וטעויות בעתיד (:

שלום
1. האם סכזופרניה שונה ממניה דיפרסיה , האם יש הבדלים בתפיסה כלומר בסכיזופרניה האדם מאבד את האישיות ובעוד במניה דיפרסיה האישיות נשארת . ?

2. האם סכיזופרניה זו נתק בין הגוף לנפש , ? אני אדם גדול 186 ס"מ למעלה מ 100 קילו , לפני יומיים ישבתי בחוץ וראיתי במראה השתקפות שלי . ואז אמרתי אני בחור גדול . אבל אני לא מרגיש גדול . אז אם תוכלו לענות לי על השאלה הזו . ?


תודה

לפני כחצי שנה פניתי לפסיכיאטר בעקבות הפרעת דה ריאליזציה שנוצרה אצלי באורח פלא אחרי שתייה מוגברת של אלכוהול. הפסיכיאטר הסיק שאני סובלת מבעיות חרדה ומיד המליץ לי על 3 כדורי לוריבאן. לאחר חודש-חודשיים של נטילת הכדור הבחנתי כי הוא עושה לי רק נזק ובארבעת החודשים שלאחר מכן התחלתי בהורדה בכמות הכדור בהדרגה, וככל שהפחתתי בכמות-ככה הרגשתי יותר טוב. היום הפסקתי לקחת לגמריי את הכדורים, ובתור בחורה נורמטיבית בת 19, אחרי חצי שנה בלי אלכוהול-נורא נורא מתחשק לי לחזור לשתות, כמובן במידה ובהדרגה. השאלה היא האם כדאי לי בכלל לחזור לשתות? אם כן אז מתי פחות או יותר אני אוכל לחזור לשתות?

שלום
בן 32. מזה 5 חודשים נוטל סימבלטה 60 מ"ג שניתן לי ע"י הפסיכיאטר שלי עקב דיכאון
למרות ההטבה בחודשים הראשונים, בחודש האחרון הרגשתי חזרה למצב קודם ולכן פניתי שוב לרופא שאמר לי להוסיף 30 מ"ג כל יום, כך שהמינון יהא 90 מ"ג.
שאלתי - רופא המשפחה שלי הרים גבה כשראה שהפסיכיאטר רשם לי 90 מ"ג סימבלטה, ובנוסף ראיתי שהמינון המקסימאלי לדיכאון הוא 60 מ"ג.
ברצוני לשאול האם מינון 90 מ"ג לדיכאון הוא אפשרי או שמא כדאי לפנות לפסיכיאטר שיחליף לי את התרופה במקום להעלות למינון לא תקין ?
תודה רבה.

התחלתי לקחת ציפרלקס 10 מג לפני 3 חודשים לחרדות ודיכאון והיפוכונדריה
בהתחלה היתה הטבה אך פתאום הפסיקה והיו לי נדודי שינה קשים והזעות הרופא הוסיף בונסרים 30 מג בלילה לקחתי 10 ימים וההשמנה היתה מהכדור נוראית,והיתה החמרה וללא שינוי הרופא ביטלה את הבונסרין והעלתה את הציפרלקס ל15 מג במקום 10 והורדתי את הבונסרין כבר 3 ימים שאיני נוטלת אותו והעלתי את הציפרלקס יש שינוי קצת לטובה אך עדיין איני מאוזנת יש לי כאבי ראש שרובו באיזור העיניים ויש לי טישטוש ראיה האם זה מהעלאת המינון????מתי הציפרלקס ישפיע יותר טוב???.כרגע אני מודאגת מהטישטוש שמופיע לי לסירוגין בעיניים ונימולים מעט ברגל

שלום רב,

לפני כשנתיים התחילו לי התקפי חרדה.
לאחר פניה לפסיכיאטר התחלתי טיפול בציפרלקס,
במהלך הטיפול נתקלתי בתופעה קשה של פיהוקים במהלך כל שעות היום גם מיד לאחר שינה ארוכה וטובה.
לאחר שיחה עם הפסיכיאטר ובהמלצתו החלפתי את הכדורים לסימבאלתה 30 MG.
היום אני מבין שתופעת הפיהוקים נבעה מהתקף החרדה עצמו ולא כתופעות לוואי של הכדורים.

הטיפול בסימבאלתה היה מהיר וענה לצרכיי,
מייד הופסקו תופעות החרדה, מצב הרוח היה מצויין והרגשתי כאילו נולדתי מחדש.
לאחר 8 חודשים של טיפול רצוף בסימבאלתה החלטתי שאני גיבור גדול והחלטתי להפסיק את הכדורים בצורה מבוקרת ואיטית. ובמשך כחודש התחלתי להוריד במינון בצורה מבוקרת עד להפסקת נטילת הכדור לגמרי.
היום אני כ-8 ימים לאחר הפסקת הכדור, תופעות הסחרחורת הולכת ונעלמת.
מאתמול התחלתי להרגיש שאני נכנס שוב להתקף חרדה ומצב הרוח משתנה מקצה לקצה (כאבי בטן, בחילות, תחושה של צורך לבכות והחשק לפעילות כלשהיא שואף ל-0).

את הכדורים הפסקתי מאחר וגיליתי את תופעות הלוואי של הסחרחורות לאחר ששכחתי פה ושם לקחת כדור.
אני ממש חרד מלקיחת הכדורים אבל לא יכול לחזור לתקופה הרעה שעברתי.
אני מעדיף לחזור ליטול ציפרלקס ולא סימבלטה מאחר וקראתי שמחקרים מעידים על כך שהיא יותר בטוחה.

שאלותי הן:
1. האם לחזור לקחת טיפול כלשהוא או שעדיף להמתין ולראות כיצד הגוף מתמודד אם הפסקת נטילת הכדורים?
2. אם כדאי להמשיך בכדורים, האם אני יכול לחזור לקחת ציפרלקס במקום סימבלתה בתקופה כזו קצרה של הפסקת הסימבאלתה (יש לי מרשם לשנייהם)?
3. האם המבחן הזה מעיד על כך שמעתה ועד סוף ימי אצטרך ליטול כדורים כאלה או אחרים?

תודה מראש וסליחה על אורך השאלה.
קובי

שלום,אני בחור בן 25.

התחלתי לפני חודש וחצי טיפול בציפרלקס.שמתי לב לירידה בחשק המיני שמאוד מפריעה לי.האם כדאי לי לעבור לכדור אחר ממשפחת SSRI?
האם כדור אחר (למשל רסיטל) יפגע לי בחשק המיני פחות?

תודה על העזרה.

שלום
אני לוקחת פבוקסיל 150 מ"ג כבר שנים, ועכשיו מתחילה טיפולי פריון. האם יש משהו שעלי לדעת על תגובות בין התרופה לבין ההורמונים? רופאי פריון ביקשו שאברר. לא יודעת היכן מבררים... אולי אתם יודעים את התשובה? תודה רבה, ניצה

אני בת להורים במשבר. לפני כשנה וחצי אמא שלי הבינה שאבא שלי בוגד בה מאז החיים של כל המשפחה התהפכו. חשוב לי לציין כי היחסים בין ההורים שלי אף פעם לא היו יחסים תקינים. מערכת היחסים ביניהם דמתה לעסק שצריך לנהל: בית שצריך לשלם את חשבונותיו וילדים שצריך לגדל. מאז הגילוי נעשו נסיונות רבים לגשר ביניהם. אבא שלי טוען כי הוא סוחב איתו "תיק" של 30 שנה על גבו. טען שאמא שלי כל החיים ניסתה להשתלט עליו, עשתה אותו "קטן" ולא חיוני כדבריו.אימי הייתה נוהגת לצעוק עליו תמיד, דבר שגרם לריחוק מצידו וחיפוש ריגושים מחוץ לנישואים. כשניסינו לדבר איתה בכדי שתבין את הסיבה למעשה ניתקלנו בדו קוטביות מצידה: מצד אחד היא אמרה שרוצה לשקם ותעשה הכל. ומצד שני היא לא מפסיקה להתפרץ עליו ולצרוח בבית. וכל פעם זה מחדש: היא מגיעה למסקנה שהיא צריכה להיות רגועה יותר ולעזוב אותו לנפשו ויום אחרי כאילו לא קרה דבר, הצעקות בבית ממשיכות. היא שרוייה במצב דיכאוני כבר שנה וחצי. לא מוכנה לעשות שום שינוי בחייה ומחכה שהדברים ישתנו מעצמם. אין לה חברות, אין תחומי עניין. שום דבר לא מעניין אותה פרט למצב שבו היא נמצאת. היא לא מפסיקה לבכות , לצרוח, להאשים את כל העולם במה שקרה מבלי לנסות לתקן את המצב. אני חושבת שאינה יודעת מה לעשות על מנת לשנות. היא לוקחת כדור מסויים נגד דיכאון על דעת עצמה אך לא נראה כי הוא משפיע. היא לא מפסיקה לדבר על המצב עם כל אחד שנקרא בדרכה. אנחנו מיואשים ולא יודעים מה לעשות. בהמלצתינו היא הלכה לפסיכולוגית אף טענה שזה שטויות , דיקור על מנת להרגיעה גם זה לא הועיל, דימיון מודרך- גם זה לא עבד. חשוב לציין כי אימי סובלת מרגשי נחיתות קשים מאוד, מנתחת מצבים ללא הרף בראשה אפילו כאלה שטרם קרו, חושבת שכולם מדברים עליה מאחורי גבה בכל מקום. מה עושים???? האם טיפול פסיכיאטרי יועיל??? המצב הוא מאוד מטריד וקשה עבור כל המשפחה. אודה לכם באם תוכלו לייעץ או לכוון אותי - מה אני יכולה לעשות על מנת לעזור לה או אפילו לשניהם.

שלום בן 32

סובל כ 3 חודשים מחרדת בריאות (בעיקר לב)

ביום שישי הרגשתי דופק מהיר ודפיקות לב ובחילות נלחצתי מאוד מזה

האם זה תסמינים של התקף חרדה?

והאם התקף חרדה יכול להגיע פתאום? ראיתי טלויזיה והייתי רגוע.

ראוי לציין שעשיתי בדיקות מקיפות וברוך ה הכול היה תקין.


תודה

שלום
אני מטופלת בציפרלקס כ-10 שנים עם הפסקות מדי פעם. בגלל חרדה. לפני שבועיים התגלה אצלי חיידק הליובקטר פלורי בקיבה. והרופא רשם לי לקחת אומפקדקס 2 כדורים ביום, מוקסיפן פורטה 500 מ"ג-4 כדורים ביום, וקלרידקס 250 ג"ר ארבעה כדורים ביום.
כל זה למשך שבועיים. אני לוקחת את הכדורים האלה חמישה ימים. ותופעות החרדה שלי חזרו והתעצמו, קשיי נשימה, מועקה בחזה , וחוסר שקט
האם ידוע על התנגשות ציפרלקס עם אחת התרופות. ומה מומלץ לעשות לא יודעת אם אוכל לתפקד עד סוף השבועיים.
אודה לתשובה מהירה

שלום
האם הדיסמורפופוביה בכלל ניתנת לטיפול?
אם יש פה מישו מאובחן BDD ורוצה לדבר אני אשמח (תשאירו מייל)

אי אפשר לחיות עם BDD זה קשה מה עושים?

שלום,
אני בת 65. עברתי כריתת שדיים לפני כשנה עקב סרטן שד. אני מטופלת בטיפול הורמונלי. בני התגרש ולאחרונה אני סובלת מקשיי נשימה. הגעתי למיון ולמר"מ מספר פעמים ולאחר שעשו לי את כל הבדיקות הרפואיות התברר שקשיי הנשימה על רקע של חרדות. אני גם סובלת מדיכאון 'לייט' כבר הרבה שנים.
אני לוקחת ציפרלקס 5 ימים ולוריוון 3 פעמים ביום בנתיים, עד שהציפרלקס יתחיל להשפיע. אני לא חשה שום הקלה. אני מתקשה לנשום, האויר כאילו לא נכנס לראות. זה ממש סיוט, זה נמשך לאורך כל היום, יום אחרי יום. יש לציין שאני ישנה טוב.
מה עליי לעשות? האם יש טיפול תרופתי חלופי ללוריוון שכן יעזור במיידי?
תודה

שלום רב.אני בת 28 ויש לי שאלה קצת מסובכת.לפני קצת פחות משנה אובחנתי כadd ע"י פסיכיאטר.האבחון נערך תוך כדי טיפול בעניין אחר שבגללו הגעתי.אני סובלת מקשיי הרדמות בלילה מילדות ועייפות קשה ביום,טופלתי לא נכון בבונדורמין אליו "התמכרתי",תפקוד לקוי,מצב רוח ירוד ודאגה כי אני לא מצליחה לתפקד מה שמאוד כואב לי ולסביבה שלי כי אני גם מאובחנת כמחוננת אך לא מגשימה את הפוטנציאל.שלב ראשון קיבלתי תכנית גמילה הדרגתית מבונדורמין בעזרת מירו(הייתי אז במינון ארבעה בונדורמין ללילה) והוחלט שאיני סובלת מדיכאון וחרדה ראשוניים לכן אין מקום לטפל בתרופות נוספות.לאחר מכן עם האבחון התחלתי ריטלין,כעת במינון יומי של 70 מ"ג(52 ק"ג) עם השפעה שהולכת ופוחתת מיום ליום.בשלב הבא הוחלף מירו בטראזודיל 50 מ"ג כי מירו הפסיק להרדים אותי והייתה נסיגה.לאחר מכן אובחנתי גם כסובלת משעון ביולוגי דחוי והתחלתי מלטונין 5 מ"ג עם כל נושא החשיפה לאור,שעות קבועות וכ'ו.כעת אני נוטלת ריטלין ביום,מלטונין בשעות הערב,לפני השינה טראזודיל ועדיין חצי כדור בונדורמין.מאז המלטונין יש לי בחילות,קוצר נשימה,בכי וממש תסמיני דיכאון ולכן הומלץ לי על רמוטיב והפחתת מינון מלטונין(עד שאקבל את המינון החדש הפסקתי כי התופעות נוראיות).בעצם שאלתי היא האם כל התרופות האלו בכלל מסתדרות אחת עם השניה,האם יתכן שירידה בהשפעת ריטלין וחוסר אפקטיביות נובעת משאר התרופות ומעבר לכך האם קיימת אופציה תרופתית שיכולה לסייע לבעיות הנ"ל בלי לקחת כ"כ הרבה תרופות שונות?אני חוששת לבריאות,אני עדיין בריאה לחלוטין (בוצעו כל הבדיקות הרלוונטיות) אך חוששת שזה לא לאורך זמן... בתודה.