פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

לפי התיאור, נראה לי שצריך אולי לקחת אותו לטיפול פסיכולוגי ולא טיפול פסיכיאטרי (תרופות).

אני מאמין שזה יוכל לעזור לו יותר. לתרופות הפסיכיאטריות ישנן תופעות לוואי קשות, שעלולות להוציא אותו מכלל תיפקוד.

בכל אופן, לא ניתן לכפות על בן-אדם טיפול פסיכיאטרי. ניתן לאשפז בן-אדם בכפייה רק אם הוא במצב פסיכוטי והוא מסוכן לעצמו או לסביבתו.

ייתכן והתיאור מתאים למצב פסיכוטי ואם אכן מדובר בפסיכוזה חובה תרופות.
יש לערב עו'ס רווחה, רופא משפחה, פסיכיאטר פרטי, פניה לפסיכיאטר מחוזי, במקרה של אלימות ומסוכנות - לפנות מיד למשטרה.
ניתן לגייס משפחה, חברים קרובים ולגבש תוכנית פעולה לעזרה, שיחה משותפת וכו..

שאלה מאוד קשה ואינדיבידואלית.
קשה מאוד להפסיק לפונקס.
לפונקס ידוע כתרופה יעילה במצבים עמידים, היחידה שמוכחת בהורדת אובדנות והרעלת מים ( שתייה קומנפולסיבית).
זה שאלה מורכבת שרופא מטפל חייב להעריך, תועלת מול סיכון, לפעמים יש צורך באשפוז.

מומלץ לדווח ולעקוב אחר ההמלצות.
באופן כללי לא אמור להיות בעיה משמעותית, השאלה מה הנהלים של מכון ההדמייה.

זה נושא מאוד אינדיבידואלי, ממליץ להתייעץ עם רופא מטפל בנדון, אשר אמור לעקוב אחר התפתחות תופעות לוואי והשינוי המינון....

לא נראה לי שיש תשובה ברורה וחד משמעית לשאלתך. השיקול לגבי תרופה מסויימת צריך להיות האם התועלת מרובה על הנזק או לא, והיא שאלה שאין לה תשובה כללית, והיא יכולה להתשנות ממטופל למטופל.

אני מציע לך לבדוק בצורה מעמיקה יותר את עמדתה של רופאת המשפחה ואת עמדתה של הפסיכיאטרית.

את ההכרעה תצטרך לעשות בעצמך.

האם יש נזק או לא ???
אם הבנתי נכון, רופאת המשפחה טוענת שיש, הפסיכיאטרית טוענת שאין. על מי לסמוך ?

נראה לי שאם רופאת המשפחה אומרת שעלול להיות נזק, אז היא יודעת מה שהיא אומרת. נראה לי שהפסיכיאטרית מודעת לנזק, אך לדעתה התועלת מלקיחת התרופה עלוה על הנזק.

שוב פעם, אני מציעה לך לשאול את רופאת המשפחה מה בדיוק הנזק שעלול להגרם, ולשאול את הפסיכיאטרית מה התועלת הצפויה מאותה התרופה, ולהחליט בעצמך.

בלקיחה מעל מספר חודשים, יש סכנה להתמכרות, פגיעה בריכוז, ירידה בתגובות ועד.
אסור להפסיק באופן חד - סכנה לפרכוסים
אסור לערבב עם אלכוהול - סכנה להרעלה ואפילו מוות.
מומלץ לנסות להפסיק, להיות על מינון נמוך,הפסקות לעיתים בסוף שבוע, הכל תחת מעקב צמוד של רופא.

..

תרופות ממשפחת SSRI יעשו את העבודה במיוחד בשילוב CBT, טיפול התנהגותי קוגנטיבי.

יש קושי להעריך באופן מדויק, סביר שתופעות לוואי של פגיעה בשינה יהיו בתחילת הטיפול ולא יופיעו לאחר כחודש. יש צורך בבירור קליני מסודר בנדון.

שלום גדעון.

קודם כל, אני מברך אותך על החלטתך האמיצה.

חשוב מאד להוריד את המינון בהדרגה, ולא להפסיק בבת אחת. מנסיוני (אם כי לקחתי כדורים ולא קיבלתי זריקות לאורך זמן), הפסקה פתאומית גורמת להרגשה פיסית לא טובה. קצת קשה לתאר זה; בגדול, מרגישים משהו מוזר בראש.

אני מציע שפשוט תודיע לפסיכיאטרית, שאתה לא מוכן לקחתיותר זריקות, ותבקש שהיא תחליף לך את הזריקות בכדורים. אם היא לא תסכים, אז פשוט תחליף רופא.

בהצלחה.
שמוליק.

מה יותר מזיק לקחת תרופות או לא לקחת תרופות ? מה זה תועלת מול נזק ?
למה הפסיכאטרים מצדיקים את עצמם ? מי יכול לקח אחריות על הטיפול בי ? הפסיכאטרים איכפת להם מהמטופלים ? הם מרגישים שליחות ? ( אלוהית ) הם משנים את העולם ? מי יכול לענות ?

גדעון שלום.

השאלה של נזק מול תועלת היא שאלה נכונה, אך היא התשובה משתנה מאדם לאדם. לכל תרופה יש תופעות לוואי שמתשנות מאדם לאדם. השאלה של נזק לעומת תועלת היא זו שצריכה להנחות אותך אם לקחת תרופה או לא. האם היא מביאה יותר תועלת, או שתופעות הלוואי שלה בלתי נסבלות ועדיף שלא לקחת אותה.

בכלל, נראה לי שלרב הפסיכיאטרים לא ממש איכפת מהמטופלים שלהם; עובדה שהם דוחפים לאנשים כדורים, וממש לא איכפת להם שהם סובלים מתופעות הלוואי. אולי מדובר בשיתוף פעולה עם חברות התרופות...

קשקוש - יש הרבה פסיכיאטרים שאכפת להם מהמטופלים שלהם, וחלקם לוקחים תרופות בעצמם. די לדמוניזציה של פסיכיאטרים!

אני מטופלת שנים רבות בנוגדי דיכאון ומייצבים, ויש לי פסיכיאטר מקסים שמעולם לא לחץ עליי לקחת תרופות.

תפסיקו להמציא סיפורים על הפסיכיאטרים הרשעים שהרסו לכם את החיים. יש לכם בחירה חופשית - לקחת תרופות או לא.

אני לא אוהב את הסגנון הנ''ל , שמכלילים את הפסיכיאטרים
ומנסים לתת כותרות נגד הפסיכיאטריה.
המטרה היחידה של הפסיכיאטריה , זה להקל על הסבל והכאב
ולנסות את המאקסימום להחזיר לתיפקוד.
חלק הגדול מהאוכלוסיה סובל מבעיה נפשית , אך בתחום הנוירוטי.( יותר קל, לדוגמה : חרדה ודיכאון)
חלק קטן מאוד מהאוכלוסיה,המטופלים הקשים ביותר ( הפרעות פסיכוטיות), יהיו במסלול
כרוני של החמרה מנטלית קוגנטיבית, בידוד חברתי ואי יכולת לעבוד.
התרופות חשובות, אך לא רק, חשוב המרכיב הפסיכולוגי וכן סוציאלי ( חברתי, תעסוקתי, משפחתי ועוד ..).
ללא טיפול ומעקב מסודר, המסלל הכרוני יחמיר, יוביל לאשפוזים חוזרים ואף מוות.

זה נכון שחברות תרופות מנסות לדחוף ולעודד תרופות שלהם, שווק( גם בטלוויזיה ורדיו..) הרופאים מחוייבים למטופל ולא לחברות , מוגבלים על פי קריטריונים של משרד הבריאות וקופ''ח.

המטרה היחידה של הפורום( לפחות שלי) : שיהיה מידע זמין למשתתפים , שאנשים פחות יסבלו, יחזרו לתפקוד מהר ככל שניתן וישכחו את התרופות באם ניתן.

הסטיגמה שיצאה לפסיכיאטריה היא מוטעית, לפי ארגון הבריאות העולמי , דיכאון קשה יהיה אחד מהגורמים המשמעותים לנכות, עד 2020 .( הרבה יותר אובדנות בעולם)
מספיק להסתכל לצדדים ולשאול, האם יש מישהו לידי שממש ממש שמח ,? האם אני ממש מרוצה מחיי ? האם טוב לי ? למה כל כך הרבה מתגרשים ?
לדעתי יותר בושה וחבל, לסבול בשקט, להוביל לסבל עצמי , לגרום סבל לסובבים ולפספס את האפשרויות בחיים, לעומת פניה לעזרה.
אני לא אומר שזה קל, אני לא אומר שתמיד אנחנו מצליחים, אך בהחלט יש הצלחה גדולה לפסיכיאטרים בהפחתת הסבל והכאב הנפשי, לפעמים גם מצליחים להוביל להחלמה.
לכן , אני כותב זאת מנסיון, מטופלים רבים סירבו לטיפול, הפסיקו, חלק קטן אכן החלים, אך רוב המטופלים שהפסיקו טיפול ואובחנו ממחלה קשה, חזרו לאשפוז במצב הרבה יותר גרוע.(לאחר כל אשפוז פסיכוטי קשה , יש נפילה במצב ולא חוזרים למצב טרם האשפוז) . אחרי אשפוז יחיד מותר לשקול ניסיון להפסיק טיפול, אך זה חייב להיות במעקב מסודר ותחת ניטור פסיכיאטר.
מאחל בריאות לכולם.

את כנראה מעולם לא לקחת תרופות אנטי-פסיכוטיות שמרדימות חבל על הזמן...

הפסיכיאטרים הסבירו שהעייפות היא "סימפטום שלילי של המחלה"; לא היה להם את האומץ להגיד שזו תופעת לוואי של התרופות.

אחרי זה היה לי דיכאון בתוצאה מחוסר יכולת לתפקד. אמרו שזה "דיכאון פוסט פסיכוטי" ודחפו לי כדורים נוגדי-דיכאון, שכמובן שלא עזרו...

זו ממש לא דמוניזציה!!!

אם כבר יש פסיכיאטר צדיק בסדום, אז אולי תציעי לו שיערוך מחקר על גבי הניסוי המורסם שמראה שרב המטופלים שחוו פסיכוזה והפסיקו את הטיפול התרופתי חזרו למצב פסיכוטי זמן קצר אחר כך.

הגיע הזמן לבדוק מה ההבדל בין אלה שהפסיקו ולא חזרו למצב פסיכוטי לאלה שהפסיקו וחזרו. אלה שלוקחים תרופות אנטי-פסיכוטי - רובם סובלים מעייפות נוראית.

כדאי שפעם מישהו ינסה לבדוק את זה בצורה מסודרת. אם יפצחו את החידה ויכלו מצוא את הגורם שבעטיו אלה שהפסיקו התאשפזו שוב, יהיה ניתן להקל על הסבל הנוראי שנגרם מהתרופות.

הבעייה היא שמי שיעז לעשות מחקר כזה - כנראה שחברות התרופות יעשו לו רצח אופי, כי זה ייפגע בכיס שלהם...

פגיעה בזיכרון יכול להיות משני לחרדה ודיכאון.
תתחילי עם רופא משפחה, בירור גופני, וויטאמין B12 וכו''

גמילה מהווה נושא אינדבידואלי, ההפסקה בהתאם לתמונה הקלינית על ידי רופא שמכיר, תוך כדי ניטור. אין זמן אחיד שמתאים לכולם.

מדברייך נשמע כי מדובר בילד(שחבל לי עליו שמכריחים אותו לקחת רטלין שזה סם בגיל7!)ש1.רוצה תשומת לב ואהבה 2.חקיין 3.אוליי סובל מתופעות לוואי של הרטלין?ובגלל זה הוא עצבני?ומוציא את זה על אחותו הקטנה כי בעצם רק עלייה הוא מסוגל.

למה אנשים פשוט לא חושבים בהגיון,למה לקרוא לדבר כזה תופעה כאילו הילד חולה במשהו.רוצה להרוס לילדך את החיים בכך שתעמיסי אותו בכדורים(כשאין לו אפילו את זכות הבחירה)בחירה שלך אבל הוא ישנא אותך בעתיד ואת תהרסי את חייו.

את יכולה להגיד שזה לא מה שאת רוצה לעשות אבל נכנסת לפורום של פסיכיאטרים וכל מה שהם עושים זה לתת מרשמים לכדורים.

הילד זקוק לתשומת לב של ההורים ולהרבה הרבה אהבה ללא תנאים ובלי קשר אם הוא ילד טוב או לא (ולא עונשים!!!). את זה שום פסיכיאטר לא יכול לתת לילד, אלא רק ההורים.
חוץ מזה, כדאי לבדוק לעומק האם נטילת ריטלין יכולה להחמיר את המצב.

מומלץ לפנות להערכה מיקצועית.
לשם גילוי נאות, אנחנו מומחים למבוגרים ולא ילדים.

הנושא אינדיבידואלי.
ייתכן ויש עמידות, פעמים רבות בהפרעה דלוזיונלית
( DELUSIONAL DISORDER ) יש עמידות לטיפול ויש צורך בשילוב טיפול בשיחות.
לגבי ZYPADHERA , לדעתי עוד לר בסל.

כמו יטתר SSRI , כאבי ראש, תלונות של מעיים( כאבי בטן, בחילות, שילשולים),החמרה בחרדה ועצבנות, הפרעות שינה ועוד..
לכן חשוב לקחת לאחר אוכל, להתחיל מינון קטן שאפשר ולעלות מינון תוך מעקב רופא.

סרוקסט מהווה אתגר בהפסקה, בגלל זמן מחצית חיים ( זמן הכדור משפיע בגוף) קצרה, כאשר מפסיקים באופן חד יש תופעות גמילה, בנוסף סרוקסט בעל השפעה מרגיעה , כל הפסקה תוביל להחמרה בחרדה ואי שקט, יש צורך להפחית לאט לאורך חודשים ותחת מעקה רופא.
לחילופין ניתן להעביר לפרוזאק ( בעל מחצית חיים הכי ארוכה ) להוסיף נוגדי חרדה לזמן קצר, ואז להפסיק בהדרגה את הפרוזאק ( אשר יותר קל...)
בהצלחה !

יש צורך בזהירות, לפעמים תוספת נוגד דיכאון יכול להחמיר מצב פסיכוטי, לכן יש צורך לאזן ראשית את המצב הפסיכוטי ולשקול בזהירות תוספת טיפול נוסף.
יש לברר האם הדיכאון תופעות לוואי של התרופה ? האם חלק מצב פסיכוטטי או חוסר איזון ? האם מדובר בדיכאון "נקי" אמיתי ? האם יש גורמי דחק סביבתיים ? האם יש מצוקה נפשית פסיכולוגית ?
לאחר קבל כל התשובות ניתן להחליט לגבי הטיפול הרצוי.