פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

שלום ירון.

אינני רופא.

יכול להיות שמדובר בעניין נפשי, אך גם יכול להיות שבאמת הפחד הזה הוא איתות לבעייה פיזיולוגית אמתית שקיימת ועלולה לגרום למוות במהלך השינה. יכול גם להיות שמדובר בשילוב של השניים.

אני מניח שיהיה קשה לקבוע מבלי לבצע בדיקה מקיפה, אבל אם יש לרופאים כיוון כלשהו ברור - אני מניח שהם יגידו.

אם אתה מרגיש סבל, אז אין שום סיבה לסבול וכדאי לפנות לאיש מקצוע ולבדוק את העניין. סביר להניח שניתן להקל על הסבל.

ניתן לפנות לרופא המשפחה על מנת לבדוק בעיות פיזיולוגיות, לפסיכולוג על מנת לבחון מרכיבים נפשיים, וניתן לפנות לפסיכיאטר שיכול לבחון את שני הגורמים גם יחד.

כל טוב,
שמוליק.

שמתי לב שהיא מתרחשת אצלי כמה ימים אחרי שהשתמשתי בבנזודיאזפינים... אני פשוט מידיי פעם לוקח לוריוון, פעם אחת בשבוע ככה.. האם זה פשוט דאון של הבנזו.. שפשוט פוגע בשינה.

שלום נירה.

אינני רופא.

ידוע שהאונה הקידמית שולטת על התנועה, ולכן פגיעה באונה הקידמית יכולה לגרום לסימפטומים של התנהגות בלתי רצוייה.

עם זאת, הבדיקה שנעשתה היא בדיקה מתאמית, ולא ניתן להסיק על קשר סיבתי, ואי אפשר לומר שפגיעה באונה הקידמית היא ה-ס-י-ב-ה להפרעה בהתנהגות. כדי לאשש קשר סיבתי, צריך לערוך ניסוי שבו יבצעו באופן אקראי פגיעות מכוונות באונה הקידמית, וברור שניסוי שכזה על בני אדם לא יעבור אישור של וועדת האתיקה.

ישנם גם גורמים פסיכולוגיים, וגם טיפולים פסיכולוגיים עוזרים, ויתרה מזאת, לטיפולים התרופתיים האמורים לתקן את הבעייה במוח יש תופעות לוואי קשות שהן די שכיחות, ולכן נדרש שיקול דעת של כל מקרה לגופו לגבי הטיפול הנכון.

כל טוב,
שמוליק.

בהחלט ניתן ..
פגיעה אורגנית פרונטלית , מצב של דיסאינהיבציה..

אם תכתוב תגובה על השאלה שלך, זה יקפיץ את השאלה לתחילת הפורום.

בדרך כלל זה עוזר.

כל טוב,
שמוליק.

לא שכיח, אך יש צורך לישלול תופעת לוואי ..
האם יש רעד ? שינוי בדיבור ?
מומלץ לפנות לרופא מטפל ולשלול זאת.

שלום

אין רעד, אין בעייה בדיבור, המצב רוח טוב, פחות חרדתית ויותר חשק לעשות דברים.
יש לציין שהכאב הוא באותו מקום ברגל ולא בכל הגוף וזוהי בעיה שקיימת בד"כ.

הבנתי שמבחינת כאב כרוני יש הטבה די מיידית לא?

תודה

לא

בדר'כ 20 מ'ג
מעבר לכך במקרים מסויימים של OCD

בלי גבול, לא יודע אם חייב כדורים,צריך ללמד אותה לאט ולהכין אותה לחיים,לצאת לגור לבד זה טוב,ללמד אותה לאט איך לא לפחד,איך להתמודד בעזרת הכלים שיש לה כרגע עם החיים.

שלום גיל.

אינני רופא.

קודם כל, אני רוצה לומר שאני מעריך את האיכפתיות ואת גילוי האחריות שלך כאם, לפני שאני בכלל נכנס לגופם של דברים.

אמנם מדובר בבחורה בגירה, אבל למעשה, התלות הכלכלית בהורים בדרך כלל נמשכת עוד כמה שנים, ומהסיבה הזו תמיכה של ההורים היא חלק נכבד מהטיפול, וצריך להאמין ולקוות לטוב.

קודם כל צריך לדעת מה הסיבה. יכול להיות שקרה לה משהו בצבא או לפני כן. אם ידוע לך על משהו כזה - הידיעה הזו יכולה לסייע בטיפול ממוקד יותר.

אם לא ידוע על משהו מיוחד, אז יהיה צורך בטיפול פסיכו-דינמי שבתחילתו צריך לנסות לאתר את הגורם לבעייה ב"לא מודע". טיפולים מהסוג הזה הם ארוכים ולא רואים תוצאות באופן מיידי.

נראה שבנסיבות העניין, טיפול תרופתי ללא טיפול פסיכולוגי לא יהיה יותר מספיק יעיל, אך עם זאת, הגורם הכי חשוב בטיפול הוא אמון בין המטופל למטפל, ולכן אם יש אמון ואותו רופא פסיכיאטר נותן בפועל גם טיפולים פסיכולוגיים - כדאי להתייעץ איתו בעניין.

מה שלא יהיה, שיהיה בהצלחה בהתמודדות.
שמוליק.

חובה , בדיקת פסיכיאטר חוזרת ..
יש לשים דגש על מרכיב האבחנה
האם דיכאון ועצב וירידה במוטבציה, או שינוי תפקודי, ירידה הדרגתית כוללת נסיגה חברתית ללא מרכיב מצב רוח ואמוציה... ?

שלום לכם .ביתי בת 19.5 שהשתחררה על רקע נפשי מהצבא לאחר 5 חודשי שירות איננה מעונינת לעבוד או לילמוד.היא כול היום בבית לא ניפגשת עם חברות ולא חברים אין לה פייסבוק כי היא לא רוצה קשרים חברתיים ומבלה רק בבית.אים אני מוציאה אותה אז היא יוצאת לטייל בערב איתי ,ככה רק בבית מול הטלויזיה ,האוכל והשינה.,נאלצתי לקחת אותה לפסיכיאטר הוא נתן לה כדור לוסטרל נגד דיכאון כימעט חודשיים היא נוטלת את הכדור 1 ליום אבל אין לה רצון כלל לעבוד או ללמוד.מתיי יהיה לה שינוי בחשיבה או שינויים לטובה? כבר 3 חודשים שהיא בבית ולא אכפת לה מכלום.קשה לי ליראות אותה ככה , כול הזמן היא רוצה רק ליהיות לידי, היא מיתנהגת כמו תינוקת,היא רוצה שאחבק אותה לעיתים קרובות ונשיקות בלחי. אין לה מצב רוח או מרץ היא מאוד איטית בפעולות בבית ובקושי מתפקדת .יש סיכוי שתגיע לחיים נורמליים?ממש אני מיואשת כי יש לי רק אותה בבית ואנחנו גרות יחד לבד.תודה לכם

שלום לך,
מה שאת מתארת מאפיין חלק ניכר מבני הנוער והצעירים בוגרי צבא של היום, כך שאין צורך להכנס לפניקה.קשרים חברתיים אמיתיים (בניגוד לפייסבוק) זה לא משהו שקונים במכולת או מזמינים באיביי, אלא צריך לבנות ולפתח במשך זמן.
נשמע שאת קשוחה עם הבת היקרה שלך ומתנהגת איתה כאילו היא, כבר עכשיו, אמורה להיות מסודרת בחיים : דירה משלה, זוגיות, תואר ראשון, קריירה, רכב...היי, הבחורה פאקין בת 19 ובקושי השתחררה מהצבא. מה עם קצת סימפטיה ויותר אנושיות, אהבה ? נשמע שאת שיפוטית ושכחת שהבחורה כבר לא בצבא.
האם ניסית לעזור לה, חוץ מללכת לפסיכיאטר ? למשל לעזור לה למצוא עבודה, להכיר חבר'ה בגילה, אולי איזה קורס, חוג, אפילו התנדבות ?
תני לבחורה להתאושש, לנשום קצת, כל החיים לפניה.
חבל שהתחלת להלעיט אותה עם כדורים, אין לדעת לאילו נזקים זה יביא בהמשך, וזה לבטח לא פיתרון אמיתי (אלא אם כן הבעיה לא חשובה אלא רק התסמינים שלה...) מקווה שהבת שלך לא תמצא את עצמה במחלקה סגורה, כי אין בימינו אין לדעת (והיו מקרים). לא היה קורה כלום אם היית מציעה לה ללכת לפגישת היכרות עם פסיכולוג בקופ"ח. והכי חשוב - לפעול בשת"פ איתה, ולא בכוח, לא בכפייה !

למה למה לתת לה כדור כמו לוסטרל?

את יודעת מה זה בכלל הכדור הזה?

ידעת שהוא מגביר את הקולטן סרוטונין שאחראי על תסמינים של סכיזופרניה תקראי על הקולטן הזה בויקיפדיה... (5-HT2A) הוא גם אחראי על קליטת של סמים פסיכודלים כמו LSD, DMT מריחואנה...

אחרי חצי שנה על הלוסטרל מהניסיון שלי הדיכאון חלף בהתחלה... ושאני אומר חלף, אז זה רק לתקופה של שבועיים, בשבוע הראשון הייתי בתחושה של "היי" לא נורמלי כאילו דחפתי איזה אקסטה למוח... ואחרי חודשיים בערך התחלתי לסבול מתחושות של פרנויה, הרגשתי את כל הסביבה מסתכלת עליי ושאני אומר מסתכלת אז בעין ממש לא יפה, כאילו כולם עוינים כזה... וכל התקופה שלקחתי את הכדור הזה סבלתי מסיוטי לילה קשים ביותר שפשוט חשבתי שאני משתגע!!!!

אני יכול להישבע שלפני הכדור ממש אבל ממש לא היה לי סיפטומים שמזכירים סכיזופרניה... כמו זה שכולם מסתכלים עליי כל הזמן, או עוקבים אחריי.. זה התחיל רק מהכדור המסריח הזה. ואז הופתעתי שהתחושות של פרנויה, עוינות, סיוטי לילה... כתובות באופן ברור על ההוראות של הכדור.


זה כמו כאלה שמעשנים גראס כל יום וכל יום הם ב"היי" אבל אז הם מתחילים לסבול גם מפרנויות שעוקבים אחריהם.

לוסטרל נחשב לאחד הכדורים הקלים יותר. הוא לעולם לא יגרום למשהו שלא היה כבר לפני מלבד תופעות הלוואי שחולפות עם הזמן ברובם.אני מציע שתבדוק את עצמך שוב ...

ממליצה לשים לב ולגשת לעזרה....

אולי "חשיבה מאגית"

מה שאדם חושב יכול להתקיים במציאות..
לדוגמה : "אם אשבור את הספל , אבי ימות.. "

למעשה מדובר בסוג מסוים של הפרעת אוסידי.

תקן אותי אם אני טועה.

כי ריספרדל הוא זול, והתרופות האנטי-פסיכוטיות הטובות הן יקרות.

גלוטאמט וגאבא מאזנים את פעילות המוח כולל הפרשת דופאמין..
הגברה או עיקוב..
המערכת הגלוטאמינרגיט בסופו של דבר יכולה להשפיע על עודף פעילות דופאמין ולעזור באיזון כימי.

ניתן לקחת בבוקר 500 מ'ג
ובערב 500 מ'ג
יום אחרי לחזור לקחת בלילה כרגיל
( אם מדובר בדפאלפט כרונית בעייתי - מושהה)

יש לאפשר עוד שבוע שבועיים..
אם אין שום שיפור ( אפס) יש מקום לישקול לשנות תרופה.

אין בעיה.
חשוב להתיעץ עם רופא מטפל בנוסף.

יש מקום לישלול תופעת לוואי..
מומלץ בדיקה אצל פסיכיאטר.
ייתכן שיש צורך בכדור נוגד דיכאון וחרדה ממשפחת SSRI.

אני חושב שכן. שכן כדאי לך לחכות ולראות אם העלאת ויטמין די תעזור. יש מצב שכן. אז שווה לחכות. וגם, כל הכבוד לרופא שהלך על המהלך הזה ולא סתם מיהר ונתן לך משהו

נדיר, פחות שכיח. קשר ישיר..