פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

פרנגן ורדזין לא עוזרים לי, אז זה צריך להיות כדור אחר.

לא ניתן לנחש, בדר'כ יש צורך בשילוב.

היי רונית. אני גם לוקח אפקסור באותו מינון כבר שנה. אכן יש קושי בגמילה מהכדור הזה. אם אני שוכח אפילו יום אחד לקחת אני כבר מרגיש זרמים בראש והרגשה לא טובה. הבעיה שאין בכדור הזה ,עד כמה שידוע לי מינונים נמוכים שאפר לרדת בהדרגה. האם גם את חולמת חלומות מוזרים מאז שהתחלת עם האפקסור? לי יש חלמות ממש מוזרים ואמרו לי שזה ידוע שלוקחים את הכדור הזה. אשמח לתגובתך ובכלל לשוחח למה בעצם את לוקחת את הטיפול הזה. לצערי יש לי המון ניסיון וידע בתחום.

ייתכן וצודקת.
אישית לא בעד פבוקסיל ( הרבה אינטרקציות עם תרופות אחרות )
סביר להניח , לאחר טיפול ב SNRI , יהיה צורך ב SNRI אחר ,
מומלץ לישקול IXEL
אם מרכיב דיכאוני , חוסר מוטיבציה וריכוז ללא מרכיב חרדתי בולט,
אז : וולבוטרין.

טבעי : קלמנרבין, וואלריאן וכו...
פרוטיאזין 25 מ'ג רופא משפחה
אטומין , מודאל - פסיכיאטר

אני לא רופא רק סכיזופרן
סכיזופרניה מתפתחת אצל אחוז אחד מהאוכלוסייה בדרך כלל יש מרכיב גנטי מעורב בעניין.
שימוש בסמים יכול לגרום להתפרצות המחלה.
לא ניתן להעריך מראש מי יפתח סכיזופרניה ומי לא .
במידה ובמשפחה אין בעיות פסיכיאטריות הסיכויים שתתפרץ סכיזופרניה נמוכים סך הכל.

לא מחייב שימוש בסמים. לפי מה שהבנתי ממך התופעה גנטית וכימית במוח ללא קשר להיבט פסיכולוגי כמו ילדות קשה וכו'...

ילדות קשה טראומה לחץ נפשי ואירועים סביביתיים עלולים לגרום לפריצת המחלה אבל לא אצל כל אחד רק אצל המועדים לכך אותו אחוז אחד של אנשים.
כלומר המרכיב הגנטי הביולוגי משחק תפקיד חשוב.
לחץ טראומה ילדות קשה לא תגרום כל אחד סכיזופרניה

שלום עדי.

אינני רופא.

צריך לראות באלי דמות מופת. הוא התמודד עם הסכיזופרניה ומנהל אורח חיים טוב. צריך לקבל השראה ולהאמין ביכולת להתמודד.

גם אני התמודדתי עם משהו דומה. אצלי האיבחון היה קצת שונה; סכיזו-אפקטיב; זה איזה שילוב של סכיזפורניה עם מאניה-דיפרסיה.

יש בינינו הבדל שבעייני הוא משני בחשיבותו; אני הפסקתי את הטיפול התרופתי. לדעתי הפרט הזה הוא משני בחשיבותו, לעצם העניין שמי שמתמודד יכול להאמין ביכולת שלו להתמודד גם מהסיפור של אלי וגם מהסיפור שלי - וזה בעיניי המסר הכי חשוב.

שאלת הטיפול התרופתי היא שאלה פחות חשובה, ולכל מטופל מתאים טיפול אחר, כך שאין זה מן הנמנע שמטופל אחד נזקק לטיפול תרופתי ומטופל אחר לא. בכל מקרה, צריך להתייעץ עם הרופא המטפל.

כל טוב,
שמוליק.

אם זה מופיע פתאום בחיים, ולא היה לפני, ייתכן ומדובר בהתחלת מצב פרודרומלי של סכיזופרניה , במיוחד עם מלווה בנסיגה חברתית , אקדמית ותעסוקתית. באם יש ספק , מומלץ בדיקה, לפעמים התחלת טיפול נוגד פסיכוזה בשלב מוקדם יכול לתרום לשמירה תפקודית וקוגנטיבית טובה יותר.

שלום רב.

ראשית, אני מכבד את דעתו של אלי. הוא פעיל בפורום הרבה מאוד זמן, והוא באמת משתדל לעזור לאנשים הפונים לפורום, ויש הרבה אמת בדבריו.

אני רואה בו דמות ראויה לחיקוי והערצה בעצם זה שהוא התמודד עם התפרצויות פסיכוטיות שנבעו בגלל שימוש בסמים. מי שמתמודד עם התפרצויות פסיכוטיות, צריך לשאוב ממנו עידוד ולהאמין שגם הוא יכול להתמודד.

עם זאת, ד"ר דוידאור כתב כבר הרבה פעמים, שההתייעצות בפורום - גם אם מדובר בתשובה של אחד מהרופאים המנהלים את הפורום - איננה הווה תחליף לייעוץ של הרופא המטפל המכיר טוב יותר את מצבו של המטופל.

לאחר ההקדמה הזו, אני אציין, שגם אני סבלתי מתופעות של עייפות וקשיים תיפקודיים שהיו תופעות לוואי של תרופות אנטי-פסיכוטיות, ומהסיבה הזו החלטתי להפיק אותן. השאלה האם להוריד את המינונים או להפסיק לאחר הטבה במצב היא שאלה שתלויה בכל מטופל באופן אינדבידואלי.

אפשר לנסות להיטיב את המצב ע"י טיפולים פסיכולוגיים, ותוך כדי שיפור במצב - כמובן תוך התייעצות עם הרופא המטפל - ניתן להוריד מינונים ולבסוף גם להפסיק.

ישנם מקרים שבהם הרופאים קובעים באופן נחרץ שמדובר בתסמינים שליליים של המחלה. אמנם ישנם חולים שסובלים מעייפות וקשיים תיפקודיים ואינם נוטלים תרופות, כך שלא ניתן להאשים את התרופות, אך אין וודאות מוחלטת, ולכן צריך לומר את כל האמת שיכול להיות שמדובר בתופעות לוואי של התרופות. כשלא אומרים את כל האמת - זה פוגע באמון של המטופל, וכאשר האמון נפגע - לא ניתן לטפל כראוי.

לדעתי, אסור לייאש מטופלים שסובלים מתופעות הלוואי של התרופות שאין להם תקנה והם יצטרכו כל החיים לקחת תרופות (או להיות בסיכון גבוה של התפרצויות פסיכוטיות).

יש לרופאה שלי מטופל שהיה במשך 15 שנים באישפוזים חוזרים ונשנים, וכעת הוא כבר שנה בלי אישפוזים, ומבחינתה, אע"פ שכרגע היא איננה רואה לנכון להוריד מינונים אע"פ שהוא סובל מתופעות הלוואי - יכול להיות שבעתיד המצב ישתפר ויהיה אפשר להוריד מינונים ואף להפסיק את הטיפול התרופתי לגמרי. סתם כך לייאש מטופלים, זה עלול להחמיר את המצב שלהם.

כל טוב,
שמוליק.

תודה רבה אגב מה אלו תסמינים שליליים? אתה הפסקת את השימוש בתרופה האנטי פסיכוטית?

סוליאן עובד במנגנון מיוחד
עד מינון 200- 300 מ'ג , יכול לעורר ולשפר מוטיבציה.
מעבר ל 400- 600 מתחיל לעבוד כנוגד פסיכוזה לכל דבר, כולל תופעות לוואי ככל שעולים .
השאלה מורכבת, ראשית למה להפסיק ? האם טיפול יעיל ? מה המצב הקליני תוך כדי ירידה במינון ?
רופא מטפל שמכיר, היחיד שיכול לתת תשובה מדויקת ומקצועית.

סוליאן אכן עזר לי. אך נורא רציתי להוריד אותו בגלל העייפות ואף הרופאה יעצה לי לנסות. ניסיתי להוריד אותו בצורה מאוד מתונה ובסוף קיבלתי הרבה אי שקט. האם הגיוני הדבר שבהמשך יהיה ניתן להוריד אותו?

שלום רב.

תסמינים שליליים, הם בהגדרה דברים שבדרך כלל אדם רגיל מסוגל לעשות ואילו חולה מתקשה בהם, בכלל זה נכנסים תסמינים כגון עייפות, חולשה, קשיים תיפקודיים וכיו"ב. בניגוד לתסמינים חיוביים שבהם החולה מדמיין דברים שאינם קיימים, ובכלל זה קליטה בחושים של גירויים שאינם קיימים ומחשבות שווא.

אני הפסקתי את הטיפול בתרופות האנטי-פסיכוטיות לגמרי.

כל טוב,
שמוליק.

מותר לי לשאול אותך:
-איזו תרופה לקחת
-במשך כמה זמן לקחת
-והאם היא ניתנת במקרים חריפים יותר או פחות -מהתחלה של סכיזופרניה (כמו שהיה אצלי) , בעצם אם המשבר שאתה חווית נחשב קל יותר משלי בסקירה שטחית אם מותר לשאול

בברכה ובהודאה משתמש בסוליאן

שלום רב.

התרופות האנטי-פסיכוטיות שלקחתי היו טרוקטיל, ואח"כ היו הרבה החלפות: פרפנאן, זיפקרסה, סמאפ, ובסוף ריספרדאל.

את הטרוקטיל לקחתי למשך כחצי שנה אחרי האישפוז שהיה בגיל 18, ובסוף הפסקתי.

את שאר התרופות שהיו אחרי האישפוז השני לקחתי במשך כ3 שנים.

ההבדל בין מקרין חריפים יותר לחריפים פחות אמור להתבטא במינון של התרופה, ולא בסוג התרופה.

נראה לי שהמקרה שלי שייך למקרים החמורים, שכן היה מדובר במצב פסיכוטי חריף.

מקווה שעזרתי.

שמוליק.

יש אופציה משפטית, אפוטרופוס לרכוש במקרי של התקף מאני, " כשרות משפטית פגומה לסירוגין" .
ניתן לחייה מורשה חתימה נוסף ועוד.
יש להיוועץ עם עו'ד.

זה מורכב ולא פשוט, בהחלט שיש משקל, ניתן להביא חוו'ד נגדית..

שומע בעדויות ולפי שהעו"ד הקשה עליו ופרופ פניג נתן תשובות שדי מסכימות עם העו"ד שאבי היה במצב מאוד בעייתי ושחוות דעתו נשענת על תלי תילים והשערות ולפי מה שעולה בעדויות בתיק הוא מודה שאבי היה תלותי ופחות משפיע.

מה הבעיה לפרופסור לאמר אני חוזר בי מחוות הדעת?
העו"ד אמר לנו שהסיכוי שפרופסור יחזור בו מדעתו שואף ל 0 גם אם תוכיח לו שהוא טעה.
מדוע זה כך?

שלום חומי.

אינני רופא.

תחושת הבטן שלי, שזה עניין של כבוד, ולכן הרופא לא יחזור בו מחוות הדעת שלו.

עם זאת, השופטים אינם טיפשים, וסביר להניח שהשופט יבחין בכך.


בכל אופן, שיהיה בהצלחה.

שמוליק.

התהליך הלך והתעצם.
כשסיפרתי עליו לאחותי היא עמדה על כך שנלך לפסכיאטר.
כשסיפרתי עליו לפסכיאטר הוא רשם לי כדורים אנטי- פסיכוטיים למניעת פסיכוזה.
הסכמתי לשתות שליש מהכדורים במהלך שבועיים רק כדי שאחותי תהיה רגועה.
חוץ מעייפות, האטה בקצב המחשבות (תכלס, באה לי טוב) וטיפטוף של חלב מהפטמות הם לא עשו לי כלום. הפסקתי איתם. המשכתי לקלף שכבות.
מצד אחד הרגשתי בדידות נוראית כי אף אחד לא הבין את מה שאני עוברת חוץ מגוגל ויוטוב. מצד שני, ידעתי שאני עוברת תהליך מאוד מהותי.
לא רציתי לעצור אותו. עם כל הקשיים שבו.
ככל שהבנתי יותר על עצמי ככה הבנתי יותר על האנושות כולה ולהיפך.
הבנתי שיש לי השפעה על האנושות ולה יש השפעה עלי.
אנחנו מערכת אחת.
חיפשתי להבין את המערכת הזאת בפסיכולוגיה פסכיאטריה, מדע, מוסיקה, ספרות, פילוסופיה, קולנוע, דת, בודיהזם, קבלה, מודעות, התעוררות רוחנית, חלומות צלולים.
הייתי צמאה לתשובות. חיפשתי אותן מבפנים ומבחוץ.
"צירופי מקרים" לא פסקו להגיע.
הרגשתי שיש סינכרון בין המחשבות שלי למה שקורה במציאות.
הרגשתי שאני בהצגה. כמו בסרט "המופע של טרומן".
תהיתי אם אני משוגעת.

עברה שנה מאז שזה התחיל.
זה עדיין נמשך.
איכשהו, כל הזמן הזה, הצלחתי להישאר עם הרגליים (לפעמים עם קצות האצבעות) על הקרקע ולא לאבד את הקשר עם המציאות האובייקטיבית.
אני מותשת מצד אחד, מתרגשת ממה עוד נשאר לי לגלות מצד שני.
הרי, תוך שנה הזאת, גיליתי כל כך הרבה. ניסיון לנסח את זה במילים נידון לכישלון.
אני רק יכולה להעיד שמאז שזה התחיל, אני מרגישה הרבה יותר חזקה, מודעת, מאוזנת ושלווה עם עצמי ועם סביבה שלי.


אודה להתייחסותכם!

שלום רב.

אינני רופא.

התמודדות עם קשיים נפשים, אמורה להביא לתחושה של סיפוק ושל משמעות בחיים.

על מנת להגיד את מה שעובר עלייך כהפרעה פסיכולוגית - חלק התנאים לכך הם חוסר התסגלות וסבל, ויש להטיל ספק האם המקרה שלך עונה על הקריטריונים האלה.

גם אם כן, אז עדיין לא בטוח שטיפול תרופתי הוא הפיתרון האידאלי; יש הרבה מטופלים שסבלו ממה שתיארת, ועבורם ייתכן שעדיף להתמקד יותר בפתרונות המבוססים על טיפולים פסיכולוגיים.

כל טוב,
שמוליק.

בהחלט ייתכן, בתחילת הטיפול, יש עליה בסרוטונין, תופעות לוואי יכולות להיות אי שקט, רגזנות, פגיעה בשינה ועוד..
בכל מקרה , חובה בדיקה בהקדם, יש צורך לישלול אקטיבציה, החמרה על רקע הפרעה דו קוטבית "רדומה" , במיוחד עם יש סיפור משפחתי.

בהחלט מצב מאני תחת טיפול נוגד דיכאון, מכוון לכיוון אבחנתי של הפרעה ד קוטבית.
לגבי מעבר לרופא פרטי, זה מאוד אינדיבידואלי, תלוי בקשר עם הרופא המטפל, זמינות ועוד..

תיאורתית : נכון , לא מומלץ לחצות..

?

קסנקס יכול להגיע למינונים מאוד גבוה ..
הוא כדור חזק ביותר שמקהה את הרגשות.

ממליץ על הפסקתו לחלוטין ומעבר למשהו אחר.

בדר'כ עד 2 -3 מ'ג

כדור טבעי : קלמנרבין, וואלריאו וכו..
כדור שינה ללא מרשם: טוננייט
כדור הרגעה לא ממכר מרופא המשפחה : פרוטיאזין 25 מ'ג..

אסור לשלב גראס !!!

לדבר עם רופא המטפל ולהציע לו..