פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

שילוב אומגה 3, אפשר.
בכל מקרה תמיד מומלץ לידע את רופא המשפחה.
עודף אומגה 3 , או שימוש ייתר בתוספי מזון בכלל ווויטאמינים מסיסים בשומן בפרט ( כגון A D E ..) עלולים להיות מסוכנים.
לדוגמה : תוסף אבץ ( ZINC ) משפר את בריאות השיער, עודף וכמות מופרזת עלולה להוביל לפירכוסים ולסכן חיים..

SSRI יחסית בטוח בהריון.
בטרימסטר הראשון עדיף ללא תרופות המשפיעות על המוח, התקופה
הרגישה של התפתחות המוח אצל העובר.
תמיד ניתן להתייעץ עם המרכז הטרטולוגי של משרד הבריאות.

יונתן דוידאור
פסיכיאטר מומחה, פסיכותרפיסט
טיפול רפואי ופסיכולוגי בהיפנוזה
http://davidor.co.il
הוד השרון כפר סבא רעננה הרצליה
כפר שמריהו נתניה כפר יונה פתח תקווה יהוד
http://davidor.co.il
טיפול בהיפנוזה היפנוטראפיה טראנס רפואי

מותר
התייעצתי עם המכון וגם....
יש לי הוכחה אחת בבית (-:

ייתכן בשלב התחלתי, התחלה, שינוי מינון..ייתכן, אמור להיות זמני , באם ממושך.. יש להתיעץ עם רופא מטפל.

שלום רותי.

אינני רופא, אני רק התחלתי השנה ללמוד פסיכולוגיה...

על פי מה שידוע לי מהקורס מבוא לפסיכולוגיה פיסיולוגית, ציפרלקס היא תרופה אנטי-דיכאונית והיא מגבירה סרוטונין במוח. היא אמורה להשפיע רק על המוח, ולא אמורה להיות לה שום השפעה (לפחות לא ישירה) על התהליך של יצירת תאי זרע. קשה לי להאמין שישנה השפעה.

בכל אופן, אני בטוח שתהיה גם תשובה של הרופאים.

כל טוב,
שמוליק.

אין סכנה ..
תופעת לוואי בדר'כ - שפיכה מאוחרת..

שלום רב.

אינני רופא.

אני מכיר את התופעה הזו מחוויה אישית. אחרי ותוך כדי אישפוז בשל התקפים פסיכוטיים, הרגשתי כמו מת כמוך.

יכול להיות שההסבר לכך הוא תופעות לוואי של התרופות ובמיוחד של תרופות אנטי-פסיכוטיות. לעיתים, אומרים שמדובר בתסמינים שליליים של המחלה, אע"פ שאין בכך שום וודאות ושוללים את האפשרות של תופעות לוואי של התרופות. זה חמור מאוד אם לא אומרים את כל האמת.

יכול להיות שטיפולים פסיכולוגיים ייטיבו את המצב, ובעתיד יהיה אפשר להוריד מינונים ואף להפסיק את הטיפול התרופתי לגמרי. לרופאה המטפלת שלי יש מטופל שבמשך 15 שנים היה באחישפוזים חוזרים ונישנים, וכרגע הוא כבר שנה בלי אישפוזים. אמנם היא לא רואה לנכון להוריד מינונים, אבל בעיקרון, המצב יכול להשתפר, ומבחינתה, קיימת אופציה כזו שבעתיד הוא לא יצטרך טיפול תרופתי כלל. גם במקרים קשים, לא צריך לייאש את המטופל מהאפשרות של הפסקת הטיפול התרופתי ומהסבל מתופעות הלוואי שלו.

כדאי להתייעץ עם הרופא המטפל ולבדוק את העניין.

כל טוב,
שמוליק.

אינני לוקח תרופות,לא מבין בדיוק מה עובר עלי,קשיים בלהפעיל תחשיבה,בקיצור נכה. יש לי נכות.

שלום רב.

יכול להיות שההפסקה הייתה לא מזמן, וצריך לתת לגוף להתנקות.

יכול להיות שיש עליך לחץ מהסביבה (משפחה חברים וכיו"ב) שמנסים ללחוץ עליך לקחת תרופות על פי ההמלצה של הרופאים, והלחץ הזה לכשעצמו יכול לגרום להרגשות רעות.

יכול להיות שהבעייה עצמה עדיין לא טופלה כראוי.

יכול להיות שגם אף אחת מההשערות איננה נכונה...

בכל אופן, אני מאחל לך בהצלחה. מגיע לך לחיות חיים טובים ומאושרים.
שמוליק.

כן זה כנראה מכל הטיפולים,נשארתי דפוק מזה בקיצור,אין דרך חזרה.

וביכלל לא היה לי פסיכוזה. לפני כל הטיפולים הייתי בסדר,היה לי המון רגשות,וזיכרונות,ונפש הרבה יותר עשירה,והיום 80 אחוז מזה נמחק נשארתי כמו איזה צמח שמנותק מעצמו.

שלום רב.

זו לא הפעם הראשונה שאני נתקל בחברים בפורום שמתלוננים על כך שהם סובלים מ"זומביות" זמן רב אחרי שהם הפסיקו את הטיפול התרופתי.

אצלי משום מה זה לא קרה, וכחצי שנה אחרי הפסקת הטיפול התרופתי, חזרתי לעצמי.

אני מניח שלחברות התרופות יש אינטרס ברור שמקרים כאלה לטאטא מקרים כאלה אל מתחת לשטיח, ולנסות לטעון שאין דברים כאלה.

כדאי לציין, שבדרך כלל, מי שכבר נכנס לטיפול תרופתי, במיוחד אם זה קרה אחרי אישפוז, אז כמעט ואין סיכויי להגיע למצב כזה של הפסקת הטיפול התרופתי. מעבירים אותם שטיפת מוח אינטנסיבית שאי אפשר בלי, ואם לא מצליחים לשכנע את המטופלים, אז הרבה פעמים מצליחים לשכנע את המשפחה.

ליבי איתך ועם כל אלה שנמצאים במצב דומה, אבל באמת שאינני יודע מה לעשות, ואין בנסיון האישי שלי שום פיסת מידע שתוכל לעזור.

שמוליק.

ייתכן ומדובר בתופעות שליליות..
יש פתרונות כיום, שינוי טיפול ואו להוסיף אדרונקס.

כלל,נקי לגמרי. מה שאני מרגיש זה מצב מתמשך של נכות בחשיבה,אי יכולת לייצר וליצור,כמו נכות שכלית מסויימת.

זה שאני יכול להגיד לך

אכן שאלה קלינית חשובה..
לפעמים במצבים של איזון קליני
ניתן לשיקול הוספת טופאמקס.

שלום ליאת.

אינני רופא.

אפשר לפנות לפסיכיאטר, והוא אמור לעשות בדיקה מקיפה ובכלל זה גם כורמים פסיכולוגיים וסביבתיים, ויכול להיות שהוא בכלל ימליץ על טיפולים פסיכולוגיים. התקופה של אחרי לידה יכולה להוציא את האם מאיזון נפשי, שיכול להצריך טיפולים פסיכולוגיים ולא צריך להרגיש בכך בושה או אשמה.

גם אם הוא ימליץ על טיפול תרופתי, יכול להיות שזה יהיה לזמן קצר, ובלי שום קשר - מותר לך לסרב.

איך שלא יהיה - אני מאחל לך שתרגישי טוב.

שמוליק.

ראשית מומלץ בדיקה עם רופא משפחה.
ניתן לשיקול טונייט - כדור שינה ללא מרשם
רק לאחר התייעצות עם רופא משפחה.

מומלץ להקדים.
השינוי היה אמור להיות יותר הדרגתי , מינונים קטנים יותר,
עדיף להתחיל סימבאלטה 30 ..
חובה : מעקב ל'ד , דופק אקג, להפחית ממריצים..
ייתכנו תופעות לוואי בשלב ראשוני..

שלום אלה.

קודם כל, לא צריך להרגיש שום רגשות של אשמה או נחיתות בגלל צורך להתמודד עם קשיים נפשיים. הרבה פעמים, דווקא מי שמתמודד מוצא יותר משמעות לחיים.

כדאי להתמודד עם הבעייה. חשוב לי להדגיש שפסיכיאטריה זה לא רק תרופות, ופסיכיאטר טוב יבדוק את כל המרכיבים של הבעייה, וייתן המלצה שיכול להיות שתכלול טיפול תרופתי ויכול להיות שלא, ויכול להיות שהוא ימליץ רק לזמן מוגבל. בכל אופן, גישתם העיקבית של הרופאים בפורום היא שכדאי וצריך לטפל גם במרכיבים הפסיכולוגיים.

הייתי ממליץ לחזור לרופא הפסיכיאטר שנתן לך את הכדורים ולערוך בדיקה מקיפה יותר.

כל טוב,
שמוליק.

הפיתרון צריך להיות משולב, תרופות ושיחות...
שינוי תרופה , לפי שיקול דעת רפואית.
\פאנרגן , אנטי היסטמין , אשר לא מאופיין בגרימת התמכרות, לכן סביר שמדובר בהתמכרות פסיכולוגית.. והטיפול המרכזי שיחות.

יעיל גם במניעת מצב דיכאוני.. תרופה יעילה במצב מעורב .. מאניה ודיכאון.

נוגד פסיכוזה דור 2. לדוגמה ריספונד.

זה פשע,הסמים האלה זה פשע,לי נהרסה האישיות מזה לגמרי,מרגיש כמו אוסף.של תרכובת חומרים ולא יותר מזה,בלי נפש בלי רגש בלי כלום.

זה באמת פשעלהמליץ על זה
454 אני לגמרי איתך

שלום רב.

אינני רופא.

קודם כל, אני עברתי החוויה הזו של אישפוז כפוי כמה פעמים בחיים, ואני ממש לא מתרגש מאירוע כזה יותר מדיי. זה נכון שבשביל מי שעובר את החוויה הזו בפעם הראשונה, זה עלול להראות כסוף העולם, אבל כדאי להתעודד; זה ממש לא סוף העולם.

רק כאשר המצב שלה ישתפר ויהיה יציב, יהיה ניתן לשחרר אותה.

דבר נוסף שנראה לי שחשוב להתייחס אליו הוא הטיפול התרופתי.

מנסיון אישי, אני זרקתי את התרופות אחרי האישפוז הראשון וגם אחרי האישפוז השני, כיוון שהתרופות עשו אותי "זומבי". כדאי לציין שלא לכל אחד זה קורה, ומי שאינו סובל מתופעות הלוואי - לא כדאי להפסיק.

גם מי שרוצה להפסיק - כדאי לעשות זאת בתיאום עם רופא ומתוך אמון בו.

ראשית, צריך להתייעץ עם הרופא לגבי קצב ההורדה כדי למנוע תסמיני גמילה מיותרים. בנוסף לכך, צריך להודיע בצורה ברורה על ההחלטה, מפני שלא ניתן לסבול מתופעות הלוואי, תוך ידיעה לסיכון הכרוך בכך, ולבקש לחזור לטיפול במקרה של החמרה במצב.

את הטיפולים הפסיכולוגיים צריך להמשיך וליידע את המטפל על ההחלטה.

הפסקה ללא ליווי של רופא, גורמת להרגשה ש"עשיתי משהו לא בסדר", שעלולה להגביר חרדות ותחושות של "רודפים אחריי" שעלולים לאפיין את התקופה שאחרי אישפוז כפוי.

בכל אופן, זה ממש לא מומלץ להפסיק מייד אחרי שיחרור מהאישפוז, כדאי לחכות לפחות כמה חודשים עד לרגיעה.

הרופאים ייתנו תשובה בשבוע הבא; לא לפני כן.

מקווה שעזרתי.

שמוליק.

יש לישקול מעבר לאסיבל .. זמן מחצית ארוכה ואז להפסיק בהדרגה. חש להיוועץ עם רופא מטפל.

תלוי במטופל ותלוי בתרופה. בדר"כ לחודש.

שלום רב.

אינני רופא.

כיוון שגם לי היו אי אילו התמודדויות דומות, אשמח לתרום מניסיוני האישי.

אז ככה, אני התחלתי לעבוד בהיי-טק אחרי ארבעה אישפוזים, והצלחתי להתקבל, אך עם זאת, ברור לי שצריך לעשות התאמה אישית לכל אחד באופן אישי.

לדעתי, השאלה האם אתה צריך ח-י-י-ב לספר בראיון העבודה על ההתמוטטות ועל הטיפול התרופתי שאתה מקבל, היא איננה שאלה רפואית אלא שאלה מוסרית, ולכל היותר מדובר בעניין משפטי. בדרך כלל, מה שקובע בעניין הוא הנורמות, ולכן, הייתי מציע לך לשאול יועץ תעסוקתי, ואולי עורך דין, אבל ממש לא מדובר בשאלה רפואית או פסיכולוגית.

אני מניח, שבהתאם לנורמות המקובלות - אין חובה לספר על כך. אני לא סיפרתי בעבודה על האישפוזים שעברתי...

עם זאת, גם אם אינך ח-י-י-ב לספר, אין זה אומר שזו העצב הנכונה עבורך. אתה צריך להרגיש בנוח. אם אתה תרגיש שלא בנוח עם עצמך אם לא תספר על כך - אז מוטב שתספר; ההרגשה הלא נוחה עלולה לגרום רושם רע הרבה יותר מאשר הדיווח על הבעייה. עם זאת, גם במקרה כזה, כדאי ורצוי להתייעץ עם יועץ תעסוקתי, כדי לבדוק כ-י-צ-ד הכי טוב להציג את הדברים.

מקווה שעזרתי.

כל טוב,
שמוליק.

אם זאת עבודה ממשלתית אתה תצטרך לוותר על סודיות רפואית.
זאת אומרת אם הטיפול שקיבלת היה בקופה בה הינך שייך המעסיק ייראה זאת וגם את הכדורים שלקחת.

ככה שלא תוכל להימנע מהחשיפה.

אולם אתה יכול לנסות לרכח את הסיפור.

בהצלחה ואני מקווה שתיפול על מעסיק אמפתי

אני חושב ששים צודק בגלל שזאת עבודה ממשלתית אז הם יכולים לברר הכל.
בכל מקרה אני מקווה שהמעסיק בנאדם טוב ואם אתה גם יעיל בעבודה אז אולי זה יכול להסתדר.