פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

עד כאדי שינוי באישיות, וזה הולך רק לכיוון של אדם שקט וכבוי וכלוא,ראיתי את כל נוטלי התרופות,נראים כמו בובות סמרטוט. ככה אפשר להתמודד עם החיים,שהנפש כלואה ועצורה בתוך הכדורים האלה
זה אסון,זה יכול לגמור כל בן אדם, מבן אדם פעיל וחי להפוך לחסר צלם אנוש. וזאת לא האישיות של האדם זה הכדורים.

אתה מתאר את עצמך לפני הכדורים כאומן כאדם יצירתי ממש לתפארת מדינת ישראל..אז למה לעזעזל פניתה לעזרה?! למה הייתה צריך לקחת בכלל סוג של טיפול?! מי שכל כך טוב לו לא מחפש פתרונות אצל פסיכיאטרים! הייתה לך בעיה לפני ומסתבר שיש לך בעיה כם עכשיו! אל תאשים את כל העולם תקח אחריות על דברים ועל החיים שלך. נתנו לך כדורים כדי להקל עליך לא כדי להזיק לך . אתה פשוט חרדתי ורדוף!

שלום רונן.

אני ממש לא מנסה להיות הסנגור של מיקי, אני בטוח שהוא ממש לא צריך אותי...

מה שקרה איתי, זה שעד הצבא איכשהו הצלחתי להסתדר, ובעיקרון היה מגיע לי פטור בגלל המצב המשפחתי.

בצבא החליטו פתאום שלא רוצים אותי, אז דפקו לי סעיף נפשי. לא אני הלכתי לפסיכיאטר, אלא הביאו אותו אליי בלי לשאול שאלות.

יכול להיות שאולי גם את מיקי דפקו בצבא...

אגב, אני בעד להפוך את הצבא לצבא מקצועי, ואז לא יהיה אפשר לדפוק סתם כך לאנשים סעיף נפשי; גם מי שלא מתאים ישתחרר על אי-התאמה בלי שום סטיגמה, בדיוק כמו שאין דבר כזה לא להתקבל לעבודה כלשהי על סעיף נפשי, אלא פשוט מקבלים מכתב שאומר שאין אפשרות להציע משרה מתאימה, ולא נכנסים לזה.

מעבר לשיקולים הכלכליים, אתה חיכול לשאול את ד"ר דוידאור שמבין בעניין, כמה בעיות מתעוררות בצבא...

כל טוב,
שמוליק.

כמה אנשים אתה מכיר שהצבא שחרר אותם על סעיף נפשי בלי שרצו או ביקשו? מספיק עם בילבולי השכל והמידע הלא נכון. אנשים פונים לקבן בצבא בשביל להשתחרר ולא ההפך. עד כמה שידוע לי אנשים ממתינים שבועות ולפעמים חודשים לתור לפסיכיאטר ולא שמעתי עדיין על פסיכיאטר שבא עד לחולה. זה אולי באגדות אבל לא במציאות.

שלום רונן.

לפחות אצלי - זה מה שהיה, וזה אומר שיכולים להיות עוד מקרים כאלה; גם אם מדובר בסטטיסטיקות נמוכות.

חוץ מזה, אם תעשה חתך על דתיים לאומיים שמורעלים על הצבא, אני מניח ששם מדובר בתופעה. אצלם, מי שלא הולך לצבא - מחוק. אפילו מישהו שהלך רק לא קרבי - הוא סוג ב'. אני מניח שאצלם מדובר בתופעה.

בכל אופן, לא נראה לי שיש טעם להמשיך את הויכוח. בסך הכל, זו הייתה השערה. אם מיקי מעוניין לחשוף את הסיפור שלו - בבקשה. אם לא - זה ממש לא התפקיד שלי לנחש ניחושים.

בכל אופן, אני מאחל לך רק טוב.
שמוליק.

שלום אבי.

אני בטוח שמאחורי ההודעה הזו מסתתר סיפור כאוב בהתנסות עם המערכת.

יכול להיות שיש מה לעשות. אני גם הסתבכתי עם המערכת, ואינני חושש להעביר עליה ביקורת, ונראה שהדברים יכולים להשתפר.

אם אתה מעוניין, אתה יכול לנסות לפרט יותר מה בדיוק קרה.

כל טוב,
שמוליק.

לא כל מה שאתה חושב זה באמת קורה במציאות.
נראה שאתה זקוק לסיוע של רופא מוחה.

לפני מספר ימים כתבתי את ההודעה.. ואני מצפה לתשובה כלשהי... במידה והפורום לא פעיל אשמח אם תעדכנו אותי על מנת שאחפש את התשובה במקום אחר... תודה

קוקטיל לא..
לפעמים ניתן לתת , במקום SSRI וריטלין :
IXEL , במקבוצת SNRI .

שלום רב.

אינני רופא.

אני שמח שפנית לפורום; עצם הפנייה לפורום מראה שבכוונתך להתמודד עם הקשיים, ואני מאחל לך הצלחה רבה.

החוויה של הפרידה מהחברה היא אירוע קשה שיכול לגרום לאי אילו זעזועים נפשיים, וגם אם בסופו של דבר חזרתם, עדיין יכולות להיות לכך השפעות.

יכול להיות שהדיכאונות וההתמרמרויות נובעים מתכנים בלתי מודעים שצריך לאתר אותם ולצורך זה טיפול פסיכודינמי יכול לעזור, אבל כדאי לציין שמדובר בטיפול ארוך, ויהיה צורך במספר פגישות שהמטרה העיקרית שלהם היא לחפש תכנים בלתי מודעים.

אם אתה מרגיש שתרופות יכולות לעזור, אפשר לנסות, אם כי נראה לי שהעיקר צריך להתמקד בטיפול פסיכולוגי.

איך שלא יהיה, אין שום סיבה לסבול.

כל טוב,
שמוליק.

אתה לא יחיד , אני נתקל במקרים דומים בקליניקה.
יש פיתרון וניתן לעזור.
הסיבה המרכזית, פסיכולוגית.
טיפול תרופתי , כגון SSRI יעזור להשיג הקלה בסבל
טיפול פסיכולוגי משולב, יעזור להשיג תובנות והשגת גמישות התנהגותית
לאחר הנ''ל תוכל לשנות דברים בסביבה, והשגת שינוי בחייך.

רוב המטופלים הקבועים שלי, זה שילוב תרופות ושיחות פסיכולוגיות, וזה השילוב הטוב ביותר לדעתי.

תיאורתית , אין מניעה חד משמעית עם הנ''ל.
מומלץ ידע את רופא המשפחה בנדון.

ניתן לדלג ..ולהמשיך למחרת כרגיל.

יש צורך ביעוץ גניקולוג מטפל

שלום נועה.

אינני רופא.

אני בהחלט מזדהה עם החששות שלך מתופעות הלוואי של התרופות. אני באופן אישי סבלתי מאוד מתופעות הלוואי של התרופות שממש עשו אותי זומבי.

עם זאת, כל מטופל מגיב אחרת לתרופות, ובכל מקרה צריך לעשות את השיקול של תועלת מול נזק.

לא ברור לי האם היו לך תופעות לוואי או שלא, אבל מעצם העובדה שלא כתבת על כך כלום - אני מניח שלא היו לך תופעות לוואי, ולכן יכול להיות שעדיף להמשיך עם הטיפול התרופתי, ואולי אחרי שיעבור זמן מה אחרי הלידה, ולא יהיה חשש לדיכאון אחרי לידה - יהיה אפשר לשקול את הפסקת הטיפול התרופתי.

מעבר לכך, גישתם העיקבית של הרופאים בפורום היא שכדאי לשלב גם טיפולים פסיכולוגיים, ובהרבה מקרים הטיפולים הפסיכולוגיים מספיק טובים ויעילים עד כדי כך שאין צורך בטיפול תרופתי.

כל טוב,
שמוליק.

ההי שמוליק,
אתה לוקח טיפול תרופתי?
הטיפול עזר לך?

שלום נועה.

חפני שאני נכנס לעניין, אני רוצה לומר שאני רואה בחיוב רב את כל מי שמתמודד עם קשיים נפשיים, בלי שום תלות האם ההתמודדות היא עם תרופת או בלי.

לקחתי בעבר תרופות. האם זה עזר ועד כמה - אפשר לומר שכדי להרגיע מישהו במצב פסיכוטי - זה טוב. אבל אחרי שנרגעתי, התרופות עשו אותי זומבי.

בכל אופן, מדובר בתרופות אנטי-פסיכוטיות, ולא בנוגדי דיכאון, וגם כמו שאמרתי, כל מטופל מגיב אחרת. צריך לעשות את השיקול של תועלת מול נזק באופן אינדבידואלי. יש מטופלים שעבורם, נכון יותר להתמודד עם תרופות.

כל טוב,
שמוליק.

שלום דנה.

אינני רופא.

אכן, מדובר בבעייה, שככל הנראה השורשים שלה הם פסיכולוגיים. ליבי איתך בהתמודדות שלך.

נראה לי שהשאלה מה בדיוק האיבחון, היא שאלה, שיכול להיות שתלכי לכמה מאבחנים וכל אחד ייתן איבחון שונה, אבל בגדול יהיה להם איזה מכנה משותף.

הדבר הכי טוב זה אם בעלך יבין ויכיר את הבעייה ויסכים לטפל בה בטובות, אבל לא תמיד זה קורב, ולא תמיד ישנה דרך לכפות טיפול, וגם אם ישנה דרך - לא בטוח שזה הצעד הנכון.

במקרה של אי הסכמה ללכת לטיפול - יכול להיות שהפתרון הוא שאת מבחינתך תתנהלי נכון ותעשי את מה שטוב לך. יכול להיות שלצורך זה תצטרכי תמיכה נפשית - וניתן ללכת לפסיכולוג או לפסיכיאטר.

שיהיה בהצלחה.
שמוליק.

שלום דניאל.

אינני רופא, אבל גישתו של ד"ר דוידאור בעניין ידועה, ואני מניח שהוא ימליץ על בדיקה מקיפה ומסודרת ובכלל הוא בדרך כלל ממליץ לשלב עם הטיפול התרופתי גם טיפולים פסיכולוגיים, שמהווים חלק חשוב בטיפול.

יכול להיות שישנן תרופות שבדרך כלל מתאימות לתסמינים המתוארים, אבל עדיין כדאי לעשות בדיקה מקיפה ולבדוק את כל הגורמים, ועדיין צריך להתאים את הטיפול בכלל ואת הטיפול התרופתי בפרט באופן אישי למטופל.

ד"ר דוידאור יענה לך בשמחה :-)

כל טוב,
שמוליק.

לאחר בדיקה כמובן ושלילת בעיות גופניות ופסיכולוגיות..

תרופות עם מרכב ממריץ, כגון:
אדרונקס
איקסל
וולבוטרין וכו..

על פי הקליניקה ניתן להתאים.

שלום אוראל.

אינני רופא.

ככלל, צריך להתרחק מסמים - גם מי שאינו נוטל תרופות.

עם זאת, לפעמים המזל משחק, ואם אין סימנים מדאיגים - אז כדאי לשמור על אופטימיות.

הרופאים של הפורום יראו את השאלה רק ביום ראשון. אם תהיה איזו הרגשה לא טובה עד אז - ניתן לפנות לחדר מיון.

כל טוב,
שמוליק.

בעיות השינה התחילו לאחרונה?

לא לא מרגיש שום תופעות לוואי , זה היה אחרי שלקחתי 2 כדורים זה היה ממש בהתחלה

לא מומלץ סמים או אלכוהול, בהחלט מזיק ופוגע בטיפול.

פסיכוזה = בוחן מציאות פגום, אי יכולת להבדיך בין דמיון למציאות, אמונות מוטעות ודמיוניות משפיעות על ההתנהגות וגורמות לשינוי....

לפעמים השימוש בנוגדי פסיכוזה מאוד יעיל, ללא קשר לפסיכוזה, בהפרעות אשיות, חרדה, דיכאון, הפרעת אכילה, הפרעות התנהגות ואוטיזם , טיקים ועוד..

כל החיים שלהם,או שתיקח אתה בעצמך נראה איזה יעיל זה,איזה יעיל זה הורס תבן אדם ולא משאיר ממנו כלום ממש כמו סמים.

יעיל למי? למערכת שרוצה להשתיק בן אדם?

טוב.

שלום מיקי.

וואללה, אתה מזכיר לי את עצמי :-).

ככה היו נראות התגובות שלי כשהתחלתי בפורום.

באופן ענייני, הטענה של מטופלים שמקבלים תרופות אנטי-פסיכוטיות וסובלים סבל בל יתואר מתופעות הלוואי שלהן היא טענה חזקה מאוד, ובאמת שאין שום עניין להשתיק אותה.

ההיפך, הרופאים צריכים לגלות רגישות לעניין, עם כל הקושי שיש בכך.

בתור סטודנט שנה א' לפסיכולוגיה, אני יכול לומר שהמצב באמת עגום. מלמדים על מה שהתרופות האלו אמורות לעשות, ונראה שהכל טוב ויפה, אבל אין יותר מדיי התייחסות לתופעות הלוואי של התרופות...

אני באמת מקווה שהדברים יישתנו לטובה.

בכל אופן, אינני חושב שד"ר דוידאור הוא האוייבקט הנכון להוציא עליו את הזעם; אני מציע לך להיכנס לאתר שלו ולהיווכח שלפחות במוצהר הוא מעדיף לטפל מה שפחות בתרופות, ואני בטוח שגם הרבה לפני שהייתי פעיל בפורום הייתה לו רגישות לעניין.

אני מאחל לך שתצליח להשתקם, ושיהיה לך רק טוב. ובכל אופן, מדי פעם צריך להוציא את התיסכול.

כל טוב,
שמוליק.

לפגוע,אבל כל מי שינסה למסחר לי איזה תרופה בלי קשר לפורום שינסה אותה קודם על עצמו.

מיקי חמוד לפי הפניות שלך באתר אתה בהחלט זקוק לתרופות! אני מכיר אותך זמן קצר ובלי כישורים של פסיכיאטר אני אומר לך חד משמעי שאתה צריך טיפול ומהר .

פנה לד"ר דוידאור תגיד שאני שלחתי אותך תקבל 10% הנחה ותחלים :-) קדימה חבל על הזמן

איקסל, בצורה עקיפה יכול להוביל להיצרות השופכה וקושי במתן שתן.
באם התופעה מופיע בתחילת הטיפול, באופן קשה, לפעמים עדיף להחליף ולשנות תרופה.
מומלץ להתיעץ עם רופא משפחה ( היסטוריה רפואית, תרופות נוספות וכו.. )

בהחלט ייתכן קשר ןייתכן חזרה של חרדה. לפעמים יש צורך בהפסקה הדרגתית על פני מספר חודשיפ

הסיבה : מרכיב פסיכולוגי
הפיתרון: טיפול פסיכולוגי

שלום מיכל.

אינני רופא.

נראה לי חשוב לציין, שהתעללות מצד בעל כפי שעברת יכולה לגרום לדברים כאלה, ואדרבא, אם את בדרך כלל בריאה - זה אומר שיש לך כוחות נפש חזקים, ואת מסוגלת להתמודד.

שיהיה בהצלחה.

שמוליק.