פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

שלום רב.

אינני רופא.

אי אפשר לדעת מהו הטיפול התרופתי הנכון מבלי לבדוק את העניין בצורה יותר מעמיקה.

בכל אופן, חשוב לי לומר שאפשר להתמודד ולא צריך לחשוש מסטיגמות ודברים כיו"ב. אני אומר את הדברים כמי שעבר ארבעה אישפוזים.

כל טוב,
שמוליק.

שאלתי בעיקר היא אם ישנה תרופה שיכלה לגרום למצב הזה בשימוש או בהפסקת שימוש בה

לעיתים תרופות עלולות לגרום לתופעות מסוג זה אצל אנשים מסויימים
כלומר שמעתי על אנשים שפיתחו פסיכוזה כתוצאה מנטילת תרופה לדיכאון.
אני לא רופא אבל שימוש בסמים עלול גם כן לגרום לתופעות כאלה
מצב של איבוד בוחן מציאות ופרנויות יכול להיווצר גם ללא קשר וללא טריגר ברור.
השאלה כמה זמן זה נמשך וכמה רחוק מהמציאות היא נמצאת.
יתנו לה תרופות אנטיפסיכוטיות ויאזנו אותה.

שלום רב.

מה שאלי כתב הגיוני.

התרופות האנטי-דיכאוניות מגבירות נוראפניפרין וסרטונין. ידוע שהסם L.S.D. הוא מגביר סרטונין, כך שייתכן שתרופות אנטי-דיכאוניות יגרמו לאותו אפקט כאשר שינה רגישות מיוחדת לכך, או כשמדובר במינונים גבוהים.

כל טוב,
שמוליק.

אדון שמוליק היקר ..תרופות נוגדות דיכאון אינן מגבירות סרטונין !!! הן חוסמות את הסרטונין שכבר קיים בתא העצבי זה הכל!!! כל הניסיונות לתאר כאילו תרופות נוגדות דיכאון גורמות להחמרה של מצב או משהו מהסוג הזה זה סתם תרוץ עלוב של כל אותם אנשים שלא לוקחים אחריות ומנסים להאשים גורם אחר בבעיה שלהם! אני מזכיר שוב..מי שמחליט לקחת טיפול תרופתי עושה זאת לאחר שכבר יש לו בעיה והוא מנסה לפתור אותה ולא ההפך! אז שמוליק שאתה כותב משהו תשתדל להבין מה אתה כותב ולא סתם להטעות את הקורא.

שלום רונן.

תודה על ההערה; היא אכן במקומה. אני שמח שאתה מבין את הדברים יותר לעומק ומדייק יותר.

אכן תרופות אנטי-דיכאוניות הן מכבות ספיגה חוזרת של סרוטונין, וע"י העיכוב הסרוטונין נשאר יותר זמן בסינפסה וזה מגדיל את הסיכוי שהסרוטונין ייקשר לקולטן בתר סינפטי ויגרום לפוטנציאל פעולה, ולכן הן אגוניסטיות לסרוטונין.

אבל תעשה לי טובה, מי שאינו מכיר את המושגים האלה, לא יבין כלום, ולכן העדפתי להשתמש במושגים שיותר קלים להבנה מאשר לרדת לרזולציות גבוהות יותר.

חוץ מזה, מי שצריך טיפול תרופותי וזה מביא לו יותר תועלת מאשר נזק - צריך לקחת, אבל צריך להפעיל שיקול דעת של כל מקרה לגופו.

כל טוב,
שמוליק.

אני שמח שיש בינינו הבנה...לצערי גם אני למוד ניסיון ועדיין לצערי ולא לשמחתי לי הטיפול התרופתי עזר ולצערי אני ממש חושש להפסיק להשתמש בו מחשש שאחזור לאיך שהייתי לפני הטיפול. עד היום אף רופא לא הצליח לפתור לי את שורש הבעיה וגם לא שיחות! אם הייתי יודע היום שאני יכול ללכת לישון בלילה להרדם לישון 7 שעות ולהתעורר בטבעיות עוד היום הייתי מפסיק לצרוך את הכדורים. הסיפור שלי דומה לעוד הרבה מקרים של בעיית שינה,בדיקות דם תקינות ,בדיקות נוירולוגיות תקינות ,עיסוק בספורט ,עבודה מסודרת ועדיין לא נרדמים בלילה ולאף אחד אין תשובות ,לא מעבדת שינה ולא רופא משפחה .פשוט המוח מסרב לתת פקודה לגוף להרדם..

שלום רונן.

אני באמת מאחל לך הצלחה רבה בהתמודדות עם בעיות השינה. אני התמודדתי עם משהו אחר, כך שהנסיון האישי שלי לגמרי לא רלוונטי עבורך.

אתה אדם יקר, ובכל פעם שהנושא של בעיות שינה עולה לדיון, אתה מנסה לתרום מנסיונך האישי.

אני מאחל לך שתהיה חזק עד שתמצא פיתרון לבעיות השינה.

שמוליק.

שלום סיון.

סכיזו-אפקטיב הוא איזה שילוב של סכיזופרניה ומאניה-דיפרסיה.

אצלי האיבחון היה מאניה-דיפרסיה ושונה מאוחר יותר לסכיזו-אפקטיב, והיו לי תסמינים של שמיעת קולות.

בכל אופן, ניתן להתמודד עם המחלות האלו, וצריך לאזור כוחות ולהתמודד. אני הצלחתי להתמודד עם המחלה, וצריך לראות בכך מסר מעודד לשאר המתמודדים.

כל טוב,
שמוליק.

בהחלט יכול להיות מצב פסיכוטי ( כולל שמיעת קולות)

שלום אלון.

אינני רופא.

מבדיקה באינופמד, עולה שזו תרופה אנטי-פסיכוטית מהדור הראשון, וכנראה שבגלל הסיבה הזו מעדיפים שלא להשתמש בה לסכיזופרניה, אלא מעדיפים תרופות של הדור השני ומעלה.

בכל אופן (והאמת היא שממש לא ברור לי עדיין למה) תרופות אנטי-פסיכוטיות יעילות גם נגד דיכאון וחרדות, וכנראה שבפועל זה השימוש העיקרי בתרופה הזו.

כל טוב,
שמוליק.

תרופה נוגדת פסיכוזה.
במינונים מאוד נמוכים, כגון : 50 מ'ג, מהווה פיתרון יעיל למצב חרדה ודחק.

שלום רב.

אינני רופא.

מדובר בהאשמה חמורה מאוד.

עצם זה שלא הייתה תגובה מהרופאים - זה רק מעצים את ההאשמה.

ניתן אולי לומר שמשום מה הרופאים של הפורום דילגו על השאלה מבלי משים לב. אם זה נכון - אז אני מקפיץ את השאלה ומקווה שהרופאים יענו.

הדבר היחידי שאני יכול להעלות על דעתי הוא שאולי צריך פסיכו-גריאטר, אבל זה נראה לי תמוה ביותר שאף אחד מהרופאים שפנית אליו לא הפנה לפסיכו-גריאטר.

כל טוב,
שמוליק.

אבל אני לא יבע את דעתי הלא טובה בלשון מעטה. אבל זה סך הכל מניסיוני .
ושהיה רק טוב אך לצערי אין לי עצות איך לעזור לך.

שלום יוכי.

אינני רופא.

לדעתי, בלי שום קשר לשאלה מה צריך וכדאי לעשות, צריכים להיות קשובים לרצונותיו ושאיפותיו של הבן, וצריך להיות לכך משקל רציני.

צריך לבחון האם הוא מעוניין להמשיך לשרת בצבא; אם כן, אז האם הוא מעדיף להמשיך כחייל קרבי או שהוא היה מעדיף להיות ג'ובניק.

אם הוא מעוניין שלא להמשיך לשרת, אז החשש מסטיגמה הוא מאוד קטן ושולי. אותי שיחררו שלא בצדק על סעיף נפשי, והחשש המוגזם מהסטיגמה דרדר אותי, ולו היה לי את הידע שיש לי היום, סביר להניח שההתדרדרות הזו לא הייתה קורית.

בכל אופן, פסיכותרפיסט הוא אדם המוכשר להעביר טיפול בשיחות, ופסיכיאטר, פסיכולוג קליני ועובד סוציאלי קליני נכנסים תחת הכותרת הזו וכל אחד מהם יכול לתת חוות דעת לצבא. אבל כפי שציינתי, חשוב מאוד להקשיב לבן ולשמוע מה רצונותיו ושאיפותיו; אי הקשבה עלולה לערער את היחסים עם הבן.

כל טוב,
שמוליק.

במקרה הכי קיצוני והיה וכבר ישוחרר מסיבות נפשיות תמיד הוא יכול להתנדב ויש מסגרות בצבא בהן הוא יוכל לסיים את השירות שלו וגם יבואו לקראתו
צבא זה מאוד חשוב לעשות אבל הבריאות הנפשית קודמת לזה .
אם בנאדם לא מסוגל אפשר לבקש דחייה מהצבא של השירות מאוד חשוב להיות מאוד בקשר עם הצבא ולבדוק מהן האופציות שהצבא יכול לעזור.
אני השתחררתי מהצבא בשל סיבות נפשיות לא התנדבתי לא כלום עד היום אני הולך לראיונות חושבים שאני משתמט ולא רציתי לעשות צבא ולא מקבלים בשל כך.

שלום אלי.

באופן די מעניין גם לי הייתה בעייה להתקבל לעבודה. גם לי זה לקח הרבה מאוד זמן, וגם אני הרגשתי באיזה מקום שהפטור מהצבא זה מה שמפריע.

אולי כדאי שאנסה לעזור על סמך הנסיון שלי:

לפני שנתיים רציתי לחפש עבודה אחרת כי בעבודה הנוכחית עבדתי כקבלן (כלומר דרך חברת כוח אדם, והתנאים בהתאם), אבל לפני שנה קיבלתי קידום לעובד חברה מן המניין, ולכן נשארתי.

אני כתבתי שקר גס ביותר שהייתי ביחידה טכנולוגית מסווגת. מבחינה מוסרית, אין שום בעייה עם לשקר, אבל עם זאת, זה לא מתאים לכל אחד; צריך למצוא נקודת איזון בין מה ש"פוליטיקלי קורקט" לבין גבול המצפוניות; להגיע לראיון עבודה עם שקר שלא מרגישים איתו בנוח - זה הדבר הכי גרוע.

ישנם שקרים פחות גסים שאפשר לשקר, כגון פטור בגלל תנאי שירות, מצב משפחתי, השתייכות לחברה חרדית בעבר שבה הדבר אינו מקובל, ועוד הרבה.

אגב, אם אני לא טועה אז זכור לי שכתבת פעם שאתה עובד כנהג משאית. אני זוכר טוב?

כל טוב,
שמוליק.

אני עובד 3 שנים כנהג על רכב מסחרי מחלק סחורה אני גם מלגזן ואחראי על מחסן של סחורה.( רכב רישיון ב' לא משאית פיאט דוקאטו רכב גדול כזה )
את העבודה הזאת סידר לי הבוס הקודם שלי העבודה אצלו ירדה הוא אמר לי אתה אחלה בחור אם אתה רוצה אני אכניס אותך לחברה של אחי תעבוד אצלו בתור נהג.
לא היה לי שום ראיון עבודה ולא שאלו אותי הרבה שאלות פשוט אמרו לי יאללה תתחיל
אני הנדסאי קירור וחשמלאי מוסמך וכשהלכתי לראיונות עבודה בתחום הזה לא התקבלתי ספציפית בגלל הצבא .
מה שאתה מציע זה רעיון מעולה לא צריך לפחד ולחשוש הייתי אמור להיות חשמלאי רכב בצבא ויצאתי בטירונות בפעם הבאה שאלך לראיון עבודה אכתוב שירות צבאי כחשמלאי רכב 3 שנים.
אני רק צריך למצוא מישהו ששירת כחשמלאי רכב וללמוד על שירותו הצבאי קצת בשביל שאם ישאלו שאלות איפה בדיוק ומה עשיתי.
אופציה נוספת היא לספר את האמת בראיון אני סובל מבעיות נפשיות ובשל כך שוחררתי משירות צבאי מאז עברתי טיפולים פסיכולוגיים ומצבי השתפר מאוד ואני מתפקד כמו אדם רגיל בזמן השירות עברתי משבר נפשי ולא הייתי מסוגל לשרת וביקשתי להשתחרר דרך קבן.
אולי האמת תעבוד.
עד עכשיו אני בהתלבטות מה לומר בראיון עבודה לגבי צבא.
אני עובד בעבודה שלפי דעתי לא הולמת את כישוריי ואני לא ממצה את הפוטנציאל שלי
העבודה נחמדה והשכר סביר אז אני עובד אבל בעתיד אהיה חייב למצוא משהו טוב יותר ולהתקדם
תודה רבה לך שמוליק על העצה הטובה שלך בקשר לראיון עבודה

שלום אלי.

השאלה מה להגיד תלוייה גם בהרגשה שלך. מי שלא מרגיש בנוח לשקר - עדיף לומר את האמת מאשר שלא להרגיש בנוח, אבל מבחינה מוסרית בהחלט אפשר לשקר, ובלבד שהשקר יהיה הגיוני כך שיהיה קשה לעלות על כך שזה שקר.

אופציות נוספת שאפשר לשקול אותן:

מצב משפחתי. אתה יכול להגיד שהיית יתום ובן יחיד, והשתחררת על בשל כך.

אפשר להגיד שגדלת במשפחה חרדית ולכן השתחררת. בקיצור, ישנן עוד הרבה אופציות, אבל מה שחשוב זה לומר משהו שאתה מרגיש איתו בנוח.

אני מאמין שעם כל העזרה שאתה נותן כאן לחברים בפורום - באמת מגיע לך למצוא עבודה שהולמת את כישוריך, ואני מאחל לך הצלחה רבה.

שמוליק.

עזוב תבן דם הוא בן 90 תן לו לעשות מה שבא לו גם אני בגיל 90 ארצא שקט וסתם לשכב לי בכיףחחח

שלום רב,
התסמינים שתוארת אכן יכולים להיות חלק ממחלה או הפרעה שפוגעת בתפקוד קוגניטיבי כגון דמנציה. אמנם, כדי לאבחן את המצב ולקבוע כשירות משפטית, יש צורך בבדיקה של מומחה (פסיכיאטר או גריאטר) ולא ניתן לעשות זאת במסגרת הפורום.

שלום רב,
באופן כללי ניתן ליטול סימבלטה פעמיים ביום (למשל בוקר 60 מ"ג וצהריים/ערב 30 מ"ג). יחד עם זאת, יש לציין כי ההרגשה המתוארת לא בהכרח תוצאה של נטילת התרופה וכדאי להתייעץ עם הרופא המטפל בנוגעה אליה.

ובחילה האם זה לא תקין?

שלום מאיה.

אינני רופא.

סימבלטה היא תרופה אנטי-דיכאונית, וזומביות איננה אמורה להיות תופעת לוואי שלה, אדרבא היא אמורה לעורר. זומביות היא תופעת לוואי ידועה של תרופות אנטי-פסיכוטיות. על כל פנים, יודע לב מרת נפשו, ואם את מרגישה שהתרופה הזו היא הגורם לזומביות, אז כדאי לבדוק אופציות נוספות.

יכול להיות שעדיף להתמקד יותר בטיפולים הפסיכולוגיים, שיכולים לעזור ולשפר את המצב עד שלא יהיה צורך הטיפול תרופתי.

אפשר וכדאי לברר את האופציה מול הרופא המטפל.

כל טוב,
שמוליק.

למה לא עונים????

אני לא רופא אבל חשבתי שלהתמכרות לכדורי הרגעה מומלץ לתת אסיבל לצורך גמילה

פירורים לא משפיעים.
אם מדובר בסרווקאל שיחרור רגיל, 25 מ'ג , נסות לחצות לחצי או 1/4 ..
מרכיב הגמילה מורכב..
מומלץ חוו'ד נוספת בנדון.

שלום רב.

אינני רופא.

מה שאתה מתאר זה בהחלט חריג ולא נורמלי. אבל לא די בכך כדי שהדבר ייחשב להפרעה פסיכולוגית.

כדי שהדבר ייחשב להפרעה פסיכולוגית זה צריך לגרום לסבל (לעצמך או לסביבה) וצריכה גם להיות חוסר הסתגלות; כלומר ירידה ברמה התיפקודית באופן משמעותי.

אם שאר הקריטריונים אינם קיימים - לא מדובר בהפרעה פסיכולוגית, אבל אם אתה חש בסבל - כדאי לטפל ולא לסבול.

כל טוב,
שמוליק.

אני לא רואה את זה בתור סבל. אלא דיון עם עצמי והמחשבות שלי כמובן שכל התהליך אילם לחלוטין.

שלום רב.

אינני רוצה לומר חלילה שהדיון אינו לגיטימי, אבל לצורך מה שאלת את השאלה?

אם אתה לא סובל - אז הכל בסדר.

כל טוב,
שמוליק.

שלום עידן.

אני מאחל לך בהצלחה :-)

כמי שעבר ארבעה אישפוזים, חשוב לי להגיד שהמטפלים צריכים להאמין בעצמם, שהם מסוגלים להיטיב למטופלים. יש על הענף הזה ברפואה סטיגמות מרושעות שהרבה פעמים מונעות שלא בצדק לאפשר למטופלים לקבל טיפול טוב.

אני משתדל לעודד כאן בפורום אנשים להתמודד, ואם אני יכול גם לתרום מנסיוני האישי - מה טוב.

עם זאת, נראה לי שגם מטפלים צריכים להאמין בעצמם, וביכולת שלהם לעזור.

כל טוב,
שמוליק.

לצערי זה לא המקום, רוב המנהלים כאן , בעבודה פרטית או קופ'ח.
בדר'כ משכורת מקבילה ליתר המתמחים במוסד ממשלתי.

( אני אישית חושב שבהתמחות כל כך משקיעים בנו כרופאים לא מנוסים, מדריכים , מלמדים ותומכים , שכל משכורת זה אקסטרה, לדעתי מתמחים היו צריכים לשלם .. אבל כנראה אני חריג וכן מזל שלא משפיע :-)) )

שלום רב.

אינני רופא.

על פי מה שידוע לי, דבריו של הרופא נראים הגיוניים, אבל לדעתי, ישנו עניין נוסף שצריך לברר אותו;

הטיפול התרופתי הבסיסי למאניה-דיפרסיה הוא מייצב מצב רוח. תרופה אנטי-פסיכוטית ניתנת כנגד הפאזות המאניות, כאשר המייצב אינו מספיק יעיל.

זה לא נראה הגיוני שאשתך איננה מקבלת מייצב מצב רוח, ואת העניין הזה צריך לבדוק.

כל טוב,
שמוליק.

קשה לענות חד משמעי.
השפעת זיפרקסה , בהחלט ההשפעה דו שלבית, ראשונה - המרכיב ההרגעתי והשני, ההשפעה ברמה מולקולרית.. שלוקחת חודשים.

אביליפי , יעיל בדיכאון עמיד, לפעמים מינון נמוך עדיף, תחילת הטיפול מלווה בהחמרה קשה באי שקט ומחיב טיפול הרגעתי...

בכל מקרה, לא הייתי מאשים שום תרופה במצב, יש ליזכור שגורמי רבים יכולים להוציא מאיזון, לדוגמה:
אני יכול לתת את הטיפול הכי טוב בעולם, ברגע שיהיה גורם סטרס קשה, מצד המשפחה או קרובים , HEE , ( ביקורתיות, מעורבות יתר ועויינות) , המצב יכול להוביל ליציאה מאיזון ולפעמים אפילו לאישפוז.
ליזכור התרופות לבד לא מהוות טיפול מספק !! ולפעמים פחות חשוב לעומת התערבות סביבתית, טיפול פסיכולוגי , הרגלי חיים ועוד..

שלום רב.

אינני רופא; עברתי ארבעה אישפוזים, ואני רואה חשיבות רבה לעודד אנשים להתמודד עם הקשיים ולהאמין בעצמם.

עצם הפנייה שלך לפורום מעידה על נכונות להתמודד, ואין שום סיבה שלא תצליחי.

מה שנחשב לטיפול העיקרי ב O.C.D. הוא אכן טיפול קוגניטיבי התנהגותי (C.B.T.), אבל לעיתים נותנים טיפול תרופתי כדי להקל על התסמינים, ולו רק בתחילת הטיפול.

בכל אופן, הטיפול הוא אינדבידואלי, וכדאי לסמוך בעניין על שיקול הדעת של איש המקצוע (פסיכולוג קליני או פסיכיאטר) ועל הגישה האישית של המטופל, שאם יש למטופל נטייה להעדיף טיפול תרופתי או טיפולים פסיכולוגיים - הדבר ישפיע.

בין כך ובין כך - תאמיני בעצמך שאת יכולה להתמודד, והשאלה איך להתמודד היא שנייה בחשיבותה.

כל טוב,
שמוליק.

שלום רב,
היום , הטיפול המקובל בהפרעות חרדה למיניהן הוא טיפול תרופתי בנוגדי דיכאון וחרדה מקבוצת SSRI. הטיפול בדרך כלל מביא לשיפור יחסית מהיר, עם מיעט תופעות לוואי כאשר התרופות בטוחות גם לאורך זמן.
טיפול התנהגותי קוגניטיבי CBT - יכול לתת גם הוא מענה טוב להפרעות חרדה רבות, אך הטיפול דורש שיתוף פעולה והשתתפותו הפעילה של המטופל כגון ביצוע שיעורי בית, חשיפות וכד'. בחלק מהמקרים ניתן להעזר בשני סוגי הטיפול, זאת בהתאם למאפיינים הספציפיים של הפרעת החרדה אצל אותו המטופל.
כדי לקבוע מהו הסוג המועדף של הטיפול מבחינת הסיכויים שלך להגיע לשיפור מהיר ויציב לאורך זמן, מומלץ לפנות ליעוץ של המומחה בתחום - פסיכיאטר.

חד משמעי : כן
מזיק , פעולה מזיקה למוח, דיכוי הפעילות, פגיעה במחסום BBB , המסננת ששומרת על המוח, פגיעה בקיבה, כבד ועוד.. שיכולים לפגוע בתפקוד התרופות ועוד..

לא לשתות בכלל? אני לא יכול לשתות בירה לפעמים בירה אחת ?

שלום גל.

אינני רופא, אבל אנסה לעזור.

ד"ר דוידאור פרט לך מהם הנזקים שצריכת אלכוהול עושה (או לפחות עלולה לעשות), ולכן, באופן כללי ההדרכה היא להימנע מצריכת אלכוהול.

עם זאת, לכל כלל יש יוצא מן הכלל. אני מניח שצריכת האלכוהול גורמת לך תחושה של תענוג , כך שההימנעות עלולה לגרום לדכדוך, ולדכדוך יש גם השפעות פיסיולוגיות מעבר להשפעות הפסיכולוגיות.

צריך למצוא נקודת איזון שמותאמת אליך באופן אינדבידואלי, ולכן כדאי לבדוק את העניין מול הרופא המטפל, על מנת למצוא את נקודת האיזון, וגם לחשוב על העניין בצורה יותר מקיפה לגבי העתיד, כגון, האם ניתן למצוא תחליף פחות מסוכן לבילוי עם החברים הכולל צריכת אלכוהול.

כל טוב,
שמוליק.

הקשר לסרוטונין, איכות השינה, שלבי השינה ובמיוחד שלב REM.
לפעמים ניתן להחליף תרופה.
אפקסור במינון 225 , השפעה הסרוטונרגית מאוד חזקה..

באם מדובר בסיוטי לילה,
ניתן לישקול קלונידין ( נורמופרסן)
באם הפרעות שינה , מלטונין.

בהצלחה.

שורש הבעיה אצלי הייתה השינה . בגלל חוסר בשינה מצבי הדרדר והיום עם האפקסור וחצי כדור מירו אני ישן סביר. האם צלטונין יכול לפתור לי את בעיית השינה ואז בעצם לא יהיה צורך באפקסור? איך אפשר לבדוק את זה? בעבר לקחתי מספר ימים סרקדין ולא השפיע עלי בכלל. האם גם בסרקדין צריך להמתין כמה שבועות עד להשפעת הטיפול?

ראשית יש לשלול עיה גופנית
CFS
לישלול סרולוגיה לזיהומים כגון:
EBV CMV

תיפקוד הורמונלי.. פרופיל מלא, מלחים בגוף, ריכוז השתן ועוד..

באם התופעות מופיעות לאחר מתח ומצוקה נפשית, ייתכן קשר.