פורום פסיכיאטריה - יש לך שאלה?

רציתי לשאול עם בכללית יש אפשרות להגיע לפסיכטר והם זה בתשלום?

היי אני בת 30 סובלת כעשר שנים מחרדות, טופלתי ברסיטל שלא עזר ואז בויפאקס שמינון 75 בהתחלה עזר אחרי שנה כבר פחות השפיעה אז העלו לי ל 150 וכך אחרי שנה שוב הייתי צריכה לעלות, ואז כבר הפסקתי את התרופה, טופלתי ב cbt שלא עזר כל כך
נכנסתי להריון, וכיום המצב שאני סובלת רק מחרדת נהיגה, (התמודדתי עם שאר החרדות) התחלתי שוב טיפול תרופתי כי קשה לי בלי לנהוג נתנו לי סורבון שלא עזר וציפרלקס ועוד איזה תרופה שכלום לא עזר לי, כיום אני נוהגת מסלול אחד מהבית לעבודה ובחזרה שגם המסלול הזה מאוד קשה לי, וקשה לי בלי האפשרות לנהוג לאן שאני רוצה. השאלה מה אפשר לעשות, כי משום מה התרופות לא משפיעות עליי, מדוע הם לא משפיעות ומה כן אפשר לעשות, רציתי לציין שטופלתי עם פסיכולוגים וולט מצאנו סיבה להפרעות חרדה האלו.

איך מתחילים בצורה הדרגתית את המעבר מסוליאן (900 מ"ג) שלא עבד לזאפה 5? קיבלתי מרשם אך לא קיבלתי הוראות. אם לא תהיה לי תשובה מוסמכת איאלץ לחכות עם ההחלטה למחר.

לפני שלושה ימים הייתי אצל פסיכיאטר שנתן לי התחלת טיפול במירו (אחרי שני טיפולים כושלים בעבר עם תרופות ממשפחת הSSRI והעובדה שיש לי הרבה בעיות שינה).
אמר לי להתחיל עם שמינית כדור וזה מה שעשיתי.
למחרת כמעט שלא יכולתי לקום, ישנתי 13 שעות ועדיין רציתי לחזור לישון ולא היה לי שיווי משקל כל היום ובקיצור - פשוט תופעות לוואי נוראיות שלא יכלתי לתפקד.
אמרתי לו את זה והוא אמר לי באותו יום לא לקחת ולמחרת (שזה היה אתמול) לקחת ממש קמצוץ, פחות משמינית כדור.
זה מה שעשיתי ושוב אני נורא נורא עייפה... ישנתי עשר שעות בערך וקמתי כבר לפני שעה וחצי ועדיין אין לי כוח לזוז ולעשות כלום. זה לא נוראי כמו שהיה בפעם הראשונה אבל עדיין זה ממש משפיע עליי חזק.
הבעיה היא שיש לי עבודות לעשות למועדי ב׳ ועם איך שאני כרגע - אין מצב שאני מסוגלת לעשות אותן!
אני יודעת שהגוף צריך להתרגל אבל בתור סטודנטית אין לי מתי...
יש לזה פיתרון?

שלום רב ,
אני בחור בן 50 אשפוז אחרון בשנת 1981 . מאז הספקתי לסיים לימודים ולעבוד במספר מקומות שחייבו רמת ארגון ואחריות גבוה.
טני מטופל קבוע בליתיום 600 מ"ג . לעיתים יש חרדות ואובססיות לא חריפות שלא משפיעות בד"כ על התפקוד.
ברצוני לדעת מה משמעות אבחנתי לאור תפקודי .
אבקש תשובה של רופא בלבד.



תודה נפ

שלום רב ,
הנני בחור בן 50 לפני למעלה משלושים שנה אושפזתי עקב משבר נפשי.
מאז אני מטל בליתיום 600 מ"ג קבוע. בדיקות דם ממוצע של 0.80 קבוע.
יש לציים שאשפוז אחרון היה בשנת 1981 ומאז ללא אשפוזים. הצלחתי לסיים
שני תאריפ אקדמים ועבדתי במספר מקןמות עבודה שחייבו אחריות די גבוהה
בתחומים שונים. יש מצבים של חרדה קלה ואובססיות שלא מפריעים בצורה קשה לתפקוד השוטף. למרות שיש מחשבות טורדניות , בד"כ נשלטות .
אין לי שינויים קיצונים במצב הרוח .
הנני מאובחן מאז כסובל מהפרעה ביפולרית בלתי ספציפית unspicified .
ברצוני להבין את משמעות אבחנה זו לאור תיאור זה . אני לא נמצא במעקב פסיכיאטרי מסודר שנים רבות .
בתודה מראש !

שלום אני לוקחת ציפרלקס במשך שנים הפסקתי לשבועים על דעת עצמי האם אפשר לחזור לקחת למרות ששבועיים לא לקחתי

שלום רב
ברצוני לשאול,אני מעוניין להפסיק את הטיפול במודאל 50 מ"ג
האם
יש סכנה להפסיק את התרופה הזאת ?

והאם הפסקת התרופה יכולה לגרום
לחוסר איזון,אובססיות,הזיות,מחשבות כפייתיות
או התקף פסיכוטי ?

היום התחיל טוב קמתי יצאתי ובאיזה שהוא שלב ישבתי באיזה שהיא מיסעדה כן עשינו גוינט הכול היה בסדר ופיתאום הרגשתי שהמוח שלי מתחיל לדבר לעצמו ולצייר סרט איימים ממש ככה.. הכול חזר על עצמו בראש במהירות מטורפת הרגשתי שזהו ככה מתים הלב דפק כמו משוגע חשבתי שככה מישתגעים זהוא והתחלתי לחייך בראש כמובן וניתפסתי על מה שקורה בראש והתחלתי לחשוב למה השתגעתי מה עשיתי וכול זה ואני קפוא במקום אנשים מדברים איתי משקים אותי מים ופתאום משום מקום לקחתי מיספריים שהיו קרובות אליי נ.ב באותה מידה יכלתי גם לקחת סכין ..ודקרתי את הבחור בצווארו..אנשים שהיו במקום וגם הבחור מכירים אותי טוב והבינו שקרה לי משהוא ודאגו לי במשך שעתיים עד שזה יצא ממני ..במשך השעתיים האלה חשבתי לעצמי שוב ושוב שככה אני ישאר וזה העולם הבא וככה הנשמה סובלת .. זה קרה לי בעברי גם שעשנתי גוינט וגם חשבתי שאני מישתגע והייתי במיטה עים אישתי והמוח לא הפסיק עד שהערתי את אישתי בבהלה ואני מצוטט״קומי קומי בעלך הישתגע אני הולך להיפרד מהילדים הייתי בטוח שתוך דקה אני מקבל דום לב וכעבור חצי שעה נירגעתי מאז זה חזר פעמיים אבל ברגע שזה חזר ישר התחלתי לשיר ולא להיכנס לזה היום דקרתי מישהוא בצוואר .. נ.ב אני לא אדם אלים ביכלל אני ממש נימנע מעימותים בבקשה עיזרו לי מה יש לי ... אחרי כמה שעות חזרתי למסעדה רגוע ובשוק ממה שהתחולל . הגעתי לשם ושאלתי את חברי שיסבירו לי מה קרה .. הם אמרו לי שהם ראו בי גם את השטן וגם את אלוהים ושהם בחיים לא ראו דבר כזה נ.ב הם חברים שלי וסיפרתי להם מה שקרה לי בעבר.. והם אמרו לי ביגלל שסיפרתי להם פעם מה שקרה לי הם הבינו מה יש לי ותפסו אותי רק שזה היה מאוחר מידי ..הם לא כועסים עליי גם לא הבחור שנידקר הם אומרים שזה לא הייתי אני

תמיד שאני נמצא בסביבה מלאה באנשים אני כמעט מאבד את עצמי לדעת.

זה כל פעם אותו סיפור.. אני שומע את כל הקולות של האנשים ביחד מתערבבים, כאילו כל הדיבורים של האנשים נשמעים מסונתזים ולא אנושיים. קשה לי לעבד כמו שצריך את כל הרעש של הסביבה ולהיות בעצם יותר ממוקד במישהו אחד מבין כל האנשים ולהבין מה הוא אומר. מאוד קשה לי לפתח שיחה ככה.. אני כל דקה עובר מנושא לנושא. גם יש תחושת ניתוק כזאת כאילו יש לי בכלל ממד לגמרה משל עצמי.

זה מתבטא בתחושות של חרדה, דיכאון, חוסר ריכוז, התכנסות עצמית, פרנויה, סחרחורות, ויש גם מעט תחושה של עילפון.

ניסיתי כמעט את כל ה SSRI ולא רק שהם לא עזרו, הם גם גרמו לפרנויה שלי להחריף עד כדיי כך שהרגשתי ממש עוינות מהסביבה. אבל מה שכן תחושת החרדה קצת ירדה, אבל עדיין לא יכולתי לתפקד כמו שצריך בגלל כל שאר התופעות.

יכול להיות שהבעיה שלי בכלל לא בעיה פסיכיאטרית?

אוליי זה ADD/ADHD בצורה ממש חריפה, אוליי זה משהו גופני בכלל..!?

אני לא יודע מה זה, אבל SSRI או קנאביס רפואי רק מחמירים לי את זה באותו רגע, למרות שנתקלתי בזני קנאביס שמידיי פעם קצת עזרו אבל גם לא ממש.

אלכוהול למשל עוזר לי להרגיש ביטחון יותר ונותן לי להרגיש טוב עם עצמי, אבל גם לא ממש עוזר לכל שאר התופעות להיעלם, למרות שהדיכאון והחרדה בזמן ההשפעה שלו מופחתים לגמרה.

ריטלין וקונצרטה הפסקתי לקחת בגיל 14, ככה שאני לא ממש זוכר אם זה עזר, אבל אני גם פוחד לקחת אותם שוב, מהמון אנשים הבנתי שאותם תרופות לקשב וריכוז מגבירים חרדה דיי בקלות. ככה שלא הייתי רוצה סתם להסתכן.

האם מישהוא ניסה גמילה של חודשיים עם ציפראלקס ומירו בטיפול הומופאטי ?
האבחנה חרדה

שלום,
אני נמצא בטיפול קרוב לשנה.
בהתחלה לא יצרתי קשר עין בכלל.
אני לא מרבה ליצור קשר עין עם אנשים ובפרט עם המטפלים שלי, שהיו.
כשהגיע אמצא הטיפול כן הצלחתי להרים את העיניים מהרציפה..
ועכשיו שוב, לאחר שנה.. אני לא מסוגל להסתכל בעיניים, אני מנסה, זה פשוט לא הולך. אוטומטית הן יורדות.
למה? מה הסיבה לזה? איך להתגבר?
האם זה משהו שהמטפלים עושים לא בסדר? האם אני דפוק? אני כבר לא מבין

לחברי הפורום שלום רב,

אבא שלי, בן 75, סובל מ ocd (הוא חושב כל הזמן שהוא לא יכול לנשום למרות שלמעשה

אין לו בעיות נשימה). כל התרופות שניסינו לתת לו אינן עוזרות. הבדיקות , שעשינו לו , שללו

את האפשרות לדמנציה ולאלצהיימר. האים יש אפשרות לתת לו תרופות שיעזרו לו להתמודד

עם התופעה הזאת? אנא ענו לי בהקדם.

שלום רב
ברצוני לשאול
האם התרופה מודאל 50 מ"ג חייבים לקחת
את התרופה הזאת כל יום באופן קבוע ?
או
שאפשר לקחת את זה לפי הצורך ?

האם אפשר ומותר לקחת את התרופה
פעם ב 3 ימים ?

מישהו ניסה את המכשיר?
לטיפול בחרדות דיכאון ונדודי שינה?
מומלץ או בולשיט?