פורום קונדילומה, פפילומה, קוניזציה - יש לך שאלה?

שלום רב,

הבדיקות שחשוב לעשותן הן כדלקמן:

זיבה וכלמידיה - בשתן בשיטת PCR או ANTIGEN DETECTION . את זאת ניתן לבצע כבר ימים ספורים אחרי המגע.

עגבת - SYPHILLIS בדיקת דם שניתן לבצע כ 3 שבועות לאחר המגע

צהבת B ו C - בדיקת דם שניתן לבצע כחודשיים לאחר המגע אך רצוי לחזור עליה לאחר 6 חודשים.

HIV בדיקת ELISA שניתן לבצע לאחר חודשיים מהמגע. קיימת גם בדיקת COMBO שניתן לבצע שבועיים לאחר המגע.

חלק מן הבדיקות ניתן לבצע בקופ"ח אך בדיקת COMBO למשל או בדיקת זיבה וכלמידיה בשתן אי אפשר לבצע דרך קופ"ח .

את כל הבדיקות ניתן לבצע במרפאת STD תוך זמן קצר ובדיסקרטיות.

בברכה.
[a href='http://www.std-clinic.co.il' id='link']ד"ר גרדשטיין - מרפאת STD למחלות מין[/a]

שלם רב,

ל א כדאי לבסס אבחנה של הרפס על פי בדיקות דם - י ש הרבה "FALSE POSITIVE" בבדיקות אלה.
אבחנה של הרפס נעשית או לאור ממצאים קליניים טיפוסיים של פריחה שלפוחיתית כואבת וחוזרת באותו אתר מדי פעם. או במיקרים לא ברורים על ידי תרבית מדגימה הנלקחת מנגע טרי.

בכל אופן אם זוהאבחנה הבטוחה , מדובר בזיהום אשר אינו חולף כי הוירוס נשאר בגוף לכל החיים. יחד עם זאת ההתקפים יכולם להתמעט או לחלוף לחלוטין עם הזמן.

בברכה.
[a href='http://www.std-clinic.co.il' id='link']ד"ר גרדשטיין מרפאת STD למחלות מין[/a]

שלום רב,

אין לדעת את קצב הופעת היבלות או היעלמותן. סבה"כ יבלות אלה נוטות להעלם עם הזמן גם בלי טיפול. הטיפולים השונים נועדו להעלים את היבלות אך אינם מכחידים את הוירוס ולכן י ש נטיה להישנות אחרי הטיפול. כאשר מדובר ביבלת גדולה במיוחד או הממוקמת באתר בעייתי הנתון לשפשוף למשל או הגורם לחסימה כלשהי יש כמובן אינדיקאציה להוציאה באופן כירורקי /לייזר/חנקן נוזלי. אם לעומת זאת מדובר ביבלות רבות וקטנות אשר חזרו לאחר טיפול ראשוני הייתי בוחר בהמתנה בתקוה שתחול היעלמות ספונטאנית. לא נראה לי מוצדק לחזור לארץ בכגלל בעיה כזו.
אציין רק שקיים קשר בין הופעת יבלות ומצב נפשי או גורמים לא ברורים אחרים. אנשים מסויימים רואים את יבלותיהם נעלמות באורח פלא כאשר עוברים לארץ אחרת ... או ההיפך. יתכן ושהותך בחו"ל מסבה לך דחק נפשי שאולי מסביר את הופעת א אי נסיגת היבלות.

בברכה.
ד"ר גרדשטיין

שלום רב,

מטרת הפורום הוא לתת עצות. לא מדובר בביקור רופא. זה גם לא יהיה נכון לעשות.
בשביל זה יש רופאים לא וירטואלים. לגבי המינונים אנא פנה לרופא.

למשחת זובירקס אין השפעה מוכחת למרות שאנשים מסויימים שמשתמשים בה מוכנים להישבע שזה כן עוזר להם.

בברכה.
ד"ר גרדשטיין

שהרי זה בסך הכל פורום ואני משער שגם פעולותיך כאן הן התנדבותיות .
בכל אופן שאלותי הינן כלליות ועקרוניות ולחלוטין לא ספציפיות .
וזה לא במקרה , אלא בכוונה ניסחתי אותן כך שיהיו כלליות ויאפשרו גם לנו
להרחיב מעט את יריעת הידע וההבנה הכללים של המחלות הנידונות בפורום זה.

בכל מקרה תודה על התיחסותך

רונן

שלום רב

כ 90% מהמבוגרים נדבקו בעברם בהרפס 1 - לרוב בילדות. גם אם אינם יודעים או זוכרים.
לכן רוב הסיכויים שהחבר שלך מוגן/מחוסן מפני הדבקה בהרפס 1.


בברכה.
ד"ר גרדשטיין

שלום רב,

לא ולא - כך אי אפשר להדבק.

בברכה.
ד"ר גרדשטיין

ד"ר שלום!
התנשקתי עם בחור, לא קיימנו מכלל מגע מיני אוראלי או אנאלי, אבל כן התנשקנו והיה לי הרפס, ולאחר מכן ראיתי שיורד לי דם מהפצע של ההרפס. האם אני יכול להידבק מאיידב כתוצאה מזה?אני מאוד מודאג

יש מצב אבל קלוש.

שלום רב,

איני מאמין שיש כאן בעיה זיהומית. יתכן והיה גירוי כימי מחומר חיתוי או חומר אחרבשימוש סביב הניתוח.

כדאי בכל אופן להראות זאת לרופא המשפחה . יתכן ומשחה סטרואידאלית יכולה לעזור.

בברכה.
ד"ר גרדשטיין

שלום רב,

יש שתי גישות לגבי התקפים חוזרים של הרפס. האחת היא לתת טיפול מלא ממש עם התחלת ההתקף - בשלב העקצוצים ולפני הופעת השלפוחיות. זה בד"כ לא מונע אלא מקצר ומחליש את ההתקף.
הגישה השניה היא לת באופן קבוע תרופה אנטיויראלית כגון זובירקס או וולטרקס במינון נמוך יותר מהמינון הטיפולי לתקופה ארוכה (6 חודשים או אפילו שנה). זה יכול למנוע התקפים אם כי אין 100% הצלחה. הנסיון שלי הוא שרוב המטופלים כן נהנים מהטיפול באופן מלא , מטופלים מסוימים אינם רואים שינוי ואחרים עדיין סובלים מהתקפים אך פחות תכופים.
עם הפסקת הטיפול המונע חלק מהמטופלים אינם סובלים עוד מהתקפים וחלקם רואים הישנות של ההתקפים ונזקקים לתקופה נוספת של טיפול מונע.

בברכה.
[a href='http://www.std-clinic.co.il' id='link']ד"ר גרדשטיין מנהל מרפאת STD למחלות מין[/a]

שלום רב,

אי אפשר לאבחן זיהום בכלמידיה בדם ( לא חייבים להופיע נוגדנים) כמו כן אי אפשר לגדל כלמידיה בתרבית ולכן תרבית שתן אינה אבחנתית. הצורה היחידה לאבחן כלמידיה היא בביצוע PCR או ANTIGEN DETECTION בשתן או על גבי דגימה מהפרשה.

באשר לזיבה , גם שם קשה לגדל את החיידק ובוודאי לא בשתן. גם שם מאבחנים על ידי תרבית ישר מהפרשה עם זריעה מהירה בקרקע מזון או עדיף לבצע PCR או ANTIGEN DETECTION מהפרשה או משתן.

בברכה.
ד"ר גרדשטיין

שלום רב,
אין כל מניעה לבצע תרגילי כושר תחת טיפול אנטיביוטי.

בברכה.
ד"ר גרדשטיין

שלום רב,

קונדילומות נגרמות על ידי וירוס בשם HPV
זני הHPV אשר גורמים ליבלות חיצוניות (מה שקרוב לודאי יש לחבר שלך) אינם גורמים לסרט צוואר הרחם . דהיינו אותו וירוס - זנים שונים - ביטוי שונה.

וירוס ה HPV נמצא בעור בכל מיני אזורים ולרוב לא גורם לממצאים אך הוא בהחלט נמא שם. הקונדום אינו מכסה את כל אותם איזורים שבהם שוכן הוירוס לכן שימוש בקונדום אינו מגן בפני העברה.

צריך להבין שלרוב האנשים הפעילים מינית יש את הוירוס (עד 80%) רק שהם אינם יודעים זאת מכיוון שאצלם הוירוס לא גרם להופעת יבלות או כל ביטוי אחר. יכול אפילו להיות שאת נושאת את הוירוס למרות שאינך סובלת מביטוי קליני שלו. גם אם לא ואם את נדבקת ממנו הסיכוי שלך לפתח יבלות חיצוניות הוא כ 1% בלבד . וכפי שכתבתי לא מדובר בזנים שגורמים לסרטן צוואר הרחם. גם אם תתפתחנה יבלות חיצוניות , לרוב הן נסוגות באופן ספונטאני עם הזמן.

מכל מה שנאמר ניתן להבין שיבלות חיצוניות נובעותמ זיהום נפוץ מאוד טריוויאלי ולא מסוכן. קיים עיוות בתפיסה הרווחת לגי זיהום ב HPV גם בקרב רופאים מסויימים. זו בהחלט לא צריכה להיות הילה לבעיות בין בני זוג.
באשר לעניין סרטן צוואר הרחם (שכאמור אינו קשור ליבלות) , הצורה להשמר ממנו היא לבקר באופן קבוע אצל רופא הנשים - פעם - פעמיים בשנה . כמו כן כדאי להתחסן בחיסון החדש אשר יצא לשוק לאחרונ (GARDASIL).

בברכה.
ד"ר גרדשטיין

שלום רב,

ראשית עליך לבדוק את סגנון חיי המין שלך שהביאו אותך ללקוט פעמיים בזיבה...

שנית , בהחלט חשוב לבדוק מחלות מין אחרות בעת הדבקות במחלה מסוימת , הייתי מציע לך לבדוק HIV, עגבת , צהבת B וצהבת C . מדובר בבדיקת דם פשוטה. אני מניח שאתה יכול לבצע את הבדיקות בצבא. אם רצונך בבדיקות דיסקרטיות יותר אתה כמובן מוזמן לבצען אצלינו.

נקודה אחרונה, הטיפול בזריקה (רוצפין) ניתן מפאת נוחות המתן החד פעמי והעדר הצורך לעקוב אחר המטופל. זה כמובן מתאים במיוחד באוכלוסיות בסיכון הן מבחינת הדבקות במחלות מין אך בעיקר מרקע סוציואקונומי בעייתי , אנשים שאינם נוטים לפנות למוקדים רפואיים ועוד פחות להגיע לביקורת ושקשה לאתרם לצורך מעקב וכו'... במסגרת הצבא , אין בעיה כזו הרופא יכול לעקוב אחריך ולכן אין את הצורך בטיפול בזריקה ואפשר בהחלט להסתפק בטיפול פומי באופלודקס אות תרופות אחרות.

בברכה.
[a href='http://www.std-clinic.co.il' id='link']ד"ר גרדשטיין מנה מרפאת STD למחלות מין[/a]

שלום רב,

אם היבלות גדולות במיוחד , אכן מוצדק לבצע טיפול כירורגי/לייזר/חנקן נוזלי. אנחנו במרפאתינו לא מבצעים טיפולים כאלה. יש לפנות לרופא עור .

בברכה.
ד"ר גרדשטיין

כאבי בטן לאחר זיון הם סימפטום של חוסר סיפוק מיני, היית קרובה לאורגזמה ובן זוגך גמר. זה מתבטא בכבי בטן.

שלום רב,

אם הכאבים מופיעים רק סמוך לאחר קיום יחסי מין עם שפיכה ונעלמים בהמשך, הייתי אומר שאין כאן חשד למחלה זיהומית. אלא גירוי מכאני או כימי (נוזל הזרע יכול לגרום לגירוי בריריות , הוא רווי אנזימים שיכולים לגרום לגירוי כזה.

בברכה.
ד"ר גרדשטיין

1)הרוב הגדול של היבלות הכרוביתיות עם גבעות או בלי גבעות נגרמות מזיהום בוירוס ה HPV. ישנן יבלות עגולות חלקות ובלי גבעול הנקראות מולוסקום קונטאגיוזום והנגרמות מוירוס ה POXVIRUS .
2)ההדבקה בוירוס ה HPV היא במגע. מן הסתם יבלות המופיעות באזור איברי המין מקורם ממגע מיני אם כי תתכן הדבקה גם במגע אחר במיקירם נדירים יותר.
3)לא סביר להדבק בהרפס 2 שלא במגע מיני. לעומת זאת אין לבסס אבחנה של זיהום על ידי הרפס 2 בבדיקת דם. בדיקות אלו יכולות רק לרמוז על כך אך אינן אבחנתיות בשל אמינותן הירודה. יש הרבה מיקירם של בדיקות "FALSE POSITIVE" להרפסים השונים. האבחנה של הרפס היא בד"כ אבחנה קלינית בהסתכלות על הנגעים בעת התקף. במיקרים בעייתיים ולא חד משמעים אפשר לקחת דגימה מנגע טרי לתרבית.
אפשר להדבק בהרפס 2 בלי שיופיע סימנים אם כי ברוב המיקרים הזיהום הראשוני הוא סוער יחסית. היו ומדובר בשתי מחלות מין עם אופן העברה דומה ועם חפיפה באוכלוסיות בסיכון ,יש קשר נסיבתי בין זיהום בהרפס לזיהום בHPV אך לא סיבתי.

4) נוכחות קונדילומות יכולה להסביר כאבים בעת קיום יחסי מין אם היבלות מוקמות באיזורי שפשוף.
5) שוב הקשר בין זיהום ב HPV לבין דלקות בנרתיק הוא נסיבתי ולא סיבתי. דלקת קשה בצוואר הרחם יכולה לתשתש נגעים מHPV. יחד עם זאת תתכן הופעת הנגעים מHPV באופן מיקרי לאחר חלוף הדלקת האחרת.
6)הרוב הגדול של זיהומי ה HPV הוא שקט ללא כל ממצא עורי. ישנם רופאים אשר מבצעי בדיקת PCR מתאים המתקבלים בהברשת איזור איבר המין (גם אצל הגבר). בדיקה זו שנויה במחלוקת . אם היא חיובית היא יכולה להצביע על זיהום אך אם היא שלילית אין היא מוכיחה דבר שהרי התאים המופקים לא בהכרח מייצגים את כל תאי האיזור.
צריך להבין שזיהום ב HPV הוא זיהו נפוץ מאוד וקיים כנראה אצל יות ר מ 50% מהאוכלוסיה שפעילה מינית (יש אומרים 70%). לכן אפשר להגיד שעצם קיום יחסי המין חושף אותנו בשכיחות גבוהה ל HPV ובאמת סביר שנדבקת ממנו אם הוא היחיד.. ואז מה? המ ניתן לעשו עם זה .? איני רואה טעם לבדוק אותו כלל. כמו כן זיהומי HPV לא צריכי כלל להוות סיבה לריב ומדון בין בני זוג או לשבוש החיסים לאור השכיחות הכלכך גבוהה של הזיהום הזה באכלוסיה.

6) המשך - העובדה שקיים קשר בין סרטן צוואר הרחם לבין זיהום ב HPV הופך את תפיסת הזיהום הטריויאלי והנפוץ הזה לטעונה למדי. אך צריך להבין שברוב המיקרים הזיהום אינו גורם להשתנות ממאירה בצוואר הרחם ורק במיעוט שבמיעוט המיקירם יכולה להתפתח השתנות ממאירה שם. הגישה הנכונה והבריאה לעניין היא שאשה צריכה להבדק דרך שגרה , אחד לחצי שנה על ידי רופא הנשים שלה.

7) הסרת היבלות הוא אקט קוסמטי בלבד...הוירוס נשאר שם. לכן אין חובה להסיר אותן אלא רקם אםם הן גורמות להפרעה תפקודית. חלק או כל היבלות יכולות להעלם באופן ספונטאני עם הזמן. טיפול מקומי באלדרה למשל אינו מומלץ בתוך הנרתיק אלא רק על פני העור. בנגעים חשודים בצוואר הרחם יש לטפל בכל מיקרה לאחר אבחנה ברורה בעזרת ביופסיה.
8)בדיקת הPCR בעיקר חשובה על מנת לזהות את הזן הנגיפי (למשל זני 16 ו 18 קשורים באופן מיוחד להופעת ממאירות בצוואר הרחם). כפי שכתבתי קודם אין טעם לחפש את הוירוס בעור בעזרת ה PCR - אפשר פשוט לפספס אותו- דהינו בדיקה שלילית אינה אומרת דבר.

בברכה.
ד"ר גרדשטיין