פורום התמכרות, התמכרויות - יש לך שאלה?

שלום, אני בת 40. גרושה +. מסניפיה ריטלין מזה 4 שנים עם הפסקות פה ושם. לא בכמויות גדולות. היום אני מספיק כנה עם עצמי בכדי להודות בכך שאני כנראה מכורה ומקווה שלא גרמתי לעצמי נזק בלתי הפיך. התלות שלי היא בהרגשה הטובה בערנות והאופטימיות שמציפה אותי עם השימוש שעם הזמן בשל הסבילות מן הסתם, הולכת ופוחתת ואני חוששת מדיכאון שישתלט עלי כי אני נמצאת גם בתקופה לא פשוטה. לפני כשנה בעקבות משבר קיבלתי ציפרלקס במינון מינימאלי אותם נטלתי כשבועיים והפסקתי כי חששתי מתלות והעדפתי להתמודד עם הקושי ללא תרופות.
שאלתי היא האם במקביל להפסקת הריטלין לחלוטין אוכל להתחיל שימוש בציפרלקס למספר חודשים כדי שאעבור את שלב הגמילה מבלי לשקוע לדכאון התקפי חרדה וכל מה שמשתמע מכך. כאמור אני מפרנסת יחידה עם קושי תעסוקתי בשלב זה ובמקביל נפרדתי מבן זוגי.
תודה מראש

לפני 3 חודשים סיימתי טיפול קצר בן כמה שבועות בסובוטקס. במהלך הטיפול הבחנתי בירידה קוגניטיבית ובזכרון, אשר לצערי לא חלפה. עוד כמה זמן עלי להמתין עד שהבעיה תחלוף?

שלום.

אני בן 19, מגיל 14 בערך אני מאונן מול האינטרנט בתדירות של פעמיים בשבוע בערך. אני יודע שזה לא טוב ומרגיש גרוע אחרי כל פעם שאני עושה את זה. לא שיתפתי אף פעם אף אחד בדבר הזה, בגלל הבושה. אני רוצה להפסיק, אבל תמיד אחרי כמה ימים אני נופל שוב. אני מאד רוצה להפסיק כי זה פוגע בתפקודים אחרים שלי- לימודים, קשרים חברתיים, ניצול זמן. איך אפשר להפסיק??

שלום
אני אם חד הורית לשניים ותלויה בכדור הזה
צריכה עצה פרקטית ודחופה איך יוצאים מהתלות הקשה הזו בלי לפגוע בתפקוד היום יומי בטיפול ילדי ועבודה וכדומה
ללכת לגמילה לא בא בחשבון אז צריכה עצה איך לעבור את זה בטוח בבית ולהמשיך לתפקד רגיל
תודה רבה

הסנפתי ריטלין למשך תקופה מסויימת. כעת, אינני יכול להשתמש בתרופה דרך הפה במינונים רגילים משום שהיא גורמת לי לבלבול ודיספוריה. האם ידוע על תרופות מסויימות שיכולות להחזיר את הרגישות לריטלין כמו שהיא הייתה לפני האביוז?

כיצד אפשר לעזור בימים הראשונים לנגמל מנייס גיי?
האם אפשר להיגמל לבד או שיש צורך בליווי מקצועי ובתרופות?
אנו זקוקים לעצתך בהקדם האפשרי. תודה רבה

שלום.
בעלי נכנס לאתר אינטרנט המשווק את עצמו כהשקעה בבורסה אך בפועל זהו אתר הימורים לכל דבר. במהלך השנתיים האחרונות הוא נכנס לאתר 3 פעמים ובכל פעם הפסיד כ 20 אלף שקל. כלומר כל עןד מסגרת האשראי מאשרת (ההרשמה באתר עם ערטיס אשראי). הוא עושה את זה בערך פעם בשנה ושמתי לב שזה קורה בחופשות ארוכות (הוא מורה). בשנה שעברה זה קרה בחופשת החגים והשנה בחופש הגדול עכשיו. הוא מתוןדה בפניי בכל פעם שעושה את זה ולטענתו עושה את זה כי רוצה לשפר את איכות החיים ושלא נחשוב פעמיים האם לטוס לחו"ל או לא. אציין כי המצב הכלכלי שלנו הוא ממוצע. יש לנו דירה שרכשנו. רכב ואנחנו טסים פעם-פעמיים בשנה לחו"ל ולא חסר לנו דבר בחיים. ובכל זאת הפסד של 20 אלף בשנה בבת אחת מאוד כואב בכיס וכמובן בנשמה.
האם זוהי התמכרות?
איך ניתן לעזור לו ולעצמנו כדי שדבר כזה לא יקרה שוב או חלילה לא יתדרדר להימורים בסכומים גדולים יותר, הלוואות או חלילה עולם תחתון ואנשים מפוקפקים.

לפחות ולוקחת והמינון שלי הוא 1 מ"ג ליום ולפני חודשיים הפסיכאטר שלי שינה לי אותם למדבקות בוטרנס שאומר שהם אותו דבר כמו הסבוטקס כי הוא טוען שמשרד הבריאות יצא עם תקנון שרק מי שנרקומן יכול לקבל מרשם לסובוטקס זה נכון? אני לא נרקומנית לי יש בעיות של כאבים בגוף ומאז שאני לוקחת את המדבקות הבוטרנס נהיה לי כאבים עצומים
אשמח לקבל תשובה בהקדם
בתודה מראש
לימור

אני לא יודעת איפה בדיוק לרשום את זה מכיוון שזה קשור גם לפסיכיאטריה והתמכרות, אז ברשותכם אעתיק את זה גם לפורום פסיכיאטריה.
אני מאוד נוטה להתמכרויות. כלומר, אני יכולה להתנסות במשהו בקושי פעם אחת ולהיתקע עם מחשבות לחזור לזה במשך חודשים. יש גם התמכרויות שסבלתי מהם שהם דברים שבמקור לא אמורים למכר, כמו - סקס, דיאטות אובססיביות (אומנם קשור להפרעות אכילה, אבל היו לזה מאפיינים ממכרים).

ביום חמישי עבר עליי לילה מאוד מאוד קשה, חוויתי טראומה, מן הסתם ההתמכרות נובעת מסיבות נפשיות, ואתמול קיבלתי אישור מהפסיכיאטר לקחת 2 כדורים של פנרגן - כל אחד 25 מ"ג, כלומר לקחתי 50 מ"ג. ישנתי במשך כל הלילה והיום, והמחשבה הראשונה שעברה לי בראש כשקמתי הייתה לקחת עוד שתיים, אפילו עוד לפני שנזכרתי בכלל בטראומה ובסיבה שאני רוצה לקחת. בינתיים המחשבות עדיין ממשיכות. הסימנים האלה מאוד מוכרים לי לצערי. הגיע הזמן להתחיל לדאוג? להעיף את הכדורים? אני בדילמה קשה, מצד אחד יש בעיות נפשיות ומצד שני יש התמכרויות שיש להן פוטנציאל להכפיל אותן. אני בן-אדם מתפקד ואני לא צריכה את זה. תודה רבה לעוזרים\ות.

שלום, אני בן 24 ולאחר כעשור בערך של שימוש כבד (יומיומי ורצוף) של מריחואנה החלטתי להתנקות. לאחר בערך יום ללא עישון שבו אצלי התסמיני גמילה המוכרים מפעמים קודמות שניסיתי להפסיק. הם כוללים חוסר תיאבון, בחילות, אי נוחות בבטן, רעידות (בעיקר בשיניים) ותחושת קור משוללת מציאות (כמעט יולי, לאף אחד חוץ ממני לא קר). ישנם עוד תסמינים כמו דיכאון ואי יציבות רגשית (לפי מחקרים אלו הם אכן תסמיני גמילה מגאנג'ה) שמופיעים אצלי גם בלי ניסיונות גמילה, אז מידת הרלוונטיות שלהם לא ברורה,

בכל מקרה, השאלה שלי היא בעצם כזאת - אם לאחר שאתנקה לגמרי ונניח בעוד שישה חודשים מעכשיו אני אחליט לעשן ערב אחד, האם אהייה בסיכון לחוות שוב את תסמיני הגמילה? או לחילופין, איזו תקופת זמן מספיקה כדי לפתח שוב תלות בTHC?

אני שואל מאחר ואין לי שום רצון להפסיק לגמרי עם הגאנג'ה, אלא רק להפחית ולהתחיל לצרוך אותה במידה בריאה (או יותר בריאה מהנוכחית) האם אפשר לחזור לצרוך חומר שכבר הייתי מכור אליו במידתיות בלי לפחד לחזור לתלות הפיסיולוגית?

אני ממש חייבת עזרה מכם כי אין לי יותר לאן לפנות.
אני בת 17 וגם חבר שלי, שהחיים שלו לא היו הכי קלים בעולם, בזמן האחרון מעשן הרבה מריחואנה.
כל איזה כמה חודשים הוא נכנס לתקופה כזאת שהוא פשוט כל הזמן מסטול. אבל הפעם זב נהייה ממש רציני כי הוא התחיל לשקר הרבה מאוד, מה שלא קרה פעם. הוא נכחיש שהוא מעשן, למרות שלפני זה הוא היה מודה.
אני בקשר קבוע עם ההורים שלו ומסתבר לי שגם להם הוא משקר.
אני ממש חייבת את עזרתכם כי אני כבר לא יודעת מה לעשות.
בגדול אני חייבת לגרום לו להפסיק לעשן(בפעמים הקודמות זה עבד לי).
אבל אני עוד יותר צריכה לגרום לו להודות בכך שהוא מעשן מריחואנה וזה יהיה הצד הראשון שלי.
אם למישהו יש עצות באיזו צורה לגשת אליו, איך לדבר איתו ואיזה שאלות לשאול אני אשמח. (להיפרד ממנו לא בא בחשבון, אז תחסכו ממני)
תודה מראש
:)

שלום רב ,


גדלתי בבית דתי וסגור, בגיל 17 גיליתי שאני גיי , מאז ועד היום ( בן 44) יש לי אובססיה לסקס מזדמן ומסוכן עם טיפוסים בד"כ 17-25 מפוקפקים / עבריינים / בני מיעוטים / תמורה כספית וכו. אין יום שאני לא מנסה ומצליח לכבוש שיא נוסף אך לעיתים זה נגמר בסכין צמודה לגרוני או בגניבות מביתי.


רוב זמני מוקדש לאובססיה זאת , יצויין גם שרק בגיל 40 גיליתי שיש לי הפרעות קשב וריכוז קשות ואני על קונצרטה באופן קבוע.


אני יודע שיום אחד זה יגמר בבית חולים או במעצר על הסעת שבחים (כפי שקרה לי לפני חודש) אני חייב להפסיק ואין לי בעיה לקחת תרופה שתוריד לי כל יצר מיני כלשהו ואשקיע יותר בעבודה ובמשפחתיות .


אשמח לכל עצה מעשית





תודה

אני לבד ואין לי עם מי לדבר על זה
קשה לי, קשה לי מאוד, פיזית ונפשית.

שבוע שנכנסתי לגמילה בכוחות עצמי מהסנפת קסנקס ובונדורמין ונטילת ויפאקס ואוקסיקונטין. לסירוגין הפרזה באלכוהול ושימוש בקוק.
קשה לי.
הגוף שלי לא מפסיק לכאוב, לפעמים בא לי להרביץ לעצמי.
קשה לי בראש, הזרמים, הסחרחורות, הכאבים.
קשה לי בעור שלי, קשה לי בשרירים. הכל כואב לי.

בא לי לצאת מהגוף הזה ולהתחיל הכל מהתחלה
בא לי לקום מחר בבוקר כאילו הכל בסדר, הגוף לא יכאב, לא יהיו לי סחרחורות, אני אצליח לעמוד.

אני לא יודעת מה לעשות, אני לא יודעת איך אצליח להמשיך.
אני לא רוצה להשבר.

אני לבד ואין לי עם מי לדבר, אין לי חבר שישמע אותי.
העיניים שלי תמיד נעצמות, תמיד כבדות. לא טוב לי.
הלשון שלי רדומה, הרגליים שלי כל כך כואבות, לוחץ לי בריאות, כואב לי הלב.

אני רק רוצה לפרוק ולומר למישהו שקשה לי
אני לא רוצה להשבר, וקשה לי.

אני רוצה שיהיה לי טוב, שהכאבים יעלמו, שאסתכל על זה במבט לאחור ואומר לעצמי שזהו- זה עבר.
למה לכולם הכל קל? למה זה לא עובר לי? אני רוצה שזה יעבור.

אם מישהו קורא את זה, תדע שקשה לי.
אין לי למי לומר ואני צריכה לצעוק את זה.

אני מקוה שאתעורר ליום טוב יותר
שלאט לאט אצליח ללכת, ולאט לאט אצליח לאכול, לישון, לדבר.

תחזיקו לי אצבעות שאצליח לעבור את זה.


אני רוצה לעבור את זה.

שלום דפנה,

הייתי נשואה כ20 שנה לגבר פגוע התמכרות למין(פורנו ושרותי זנות בתשלום).
החיים המשותפים היו טראומה קשה(אתחיל בקרוב טיפול רגשי)אני חוששת לילדיי שנחשפים לתרבות של זנות ופורנו בבית אביהם בימי הסדרי הראייה הנרחבים.
אבקש לדעת מה ההשלכות של ילדים הגדלים בבית של הורה מכור?
בתודה,יוכי

שלום לך זה שלומי שדיבר איתך מקודם בפורום בקשר לגמילה מריטלין. .ברצוני לדעת יותר מידע עליך ועל הניסיון שלך עם תרופות לפני שאני מגיע לפגישה אצלך ובכן:
יש לי שתי שאלות שברצוני שתגיב עליהם כי זה מאוד חשוב לי לדעת והנא הן:
1)האם אתה מכיר בעצמך או נתת למישהו בעבר או שמתוך הידע שלך אתה מכיר תרופות חלופיות לריטלין?
2)אני צריך לדעת אם תוכל לשלב לי טיפול אינטגרטיבי כי אני בעבר נגמלתי מריטלין למשך תקופה של חודשיים

כשהייתי מאושפז בבית חולים אבל עדיין לא תפקדתי רוב הזמן ישנתי ורוב הזמן הלכתי ממקום למקום והייתי מאוד

עצבני אך היה דבר אחד שעזר לי הסביבה היא גרמה לי לשכוח מהכמיהה ולהרגיש שלישון זה חובה עשתה לי סדר

בראש אבל עדיין הראש לא תפקד(חוסר ריכוז אדיר קרה לי אחרי כמה ימים מאז ההפסקה של נטילת כדורי

הריטלין,אבל עדיין הצלחתי לשמור על שגרה כלשהי היה לי קשה אבל התגברתי על כל המחשבות שהפריעו לי

לחשוב שהם חלק מהמחלה שלי הסכיזופרניה, בעזרת (סביבה עם גירויים שגורמים לך להרגיש טוב עם עצמך

ושאתה לא צריך להרשים אף אחד ושאתה חי בשלום עם אחרים בקיצור
במצב פסיכוטי,פרנואיד). ובכל זאת תפקדתי בבית חולים למרות התופעות לוואי שהרגו אותי כמו אי שקט ניכר

ועצירויות ונדודי שינה פה ושם וגם חוסר ריכוז אדיר שהזכרתי את זה ובעיקר סבלנות לאנשים. רק הסביבה איכשהו

הרגיע את האי שקט ואת הצורך לקחת. הרגשתי שאין ציפיות שאני בשליטה והרגשתי מחוייב כלומר הרגשתי חזק

יותר נפשית.אז מזה אני מסיק ואומר לך שטיפול בתרופות וגם טיפול עם פסיכולוג או מדריך או מה שלא יהיה יתן לי

הרגשה של סביבה חופשית עם הגבלות ותקל עלי פסיכולוגית לחשוב אחרת.אז בקיצור ישרן ולעניין נקצר אם אתה

חושב שאתה יכול לספק לי את הכלים האלו כמו מדריך,פסיכולוג או שיהיה משהו אחר שיעזור לי פסיכולוגית וגם

נפשית להתגבר על הכמיהה ועל התופעות לוואי וגם בנוסף תחליף לריטלין אם אתה מכיר אז תגיד לי כאן ואז אחרי

זה אני אהיה מוכן לבוא לפגישה מצדי שיימשך מעקב של מספר פגישות כל חודש כמה שצריך אתה מבין שאני צריך

לדעת שאתה יכול לעזור לי אחרת זה יהיה בזבוז זמן שלי ושלך אם אין פתרון לזה. ואם אתה תוכל להביא לי את

הנייד שלך או להביא לי מספר פקס שאני אשלח לך עוד מידע על האשפוזים שלי ועל התרופות שאני מקבל כיום ואו

שקיבלתי בעבר בקיצור כל העבר הרפואי שלי והנוכחי אז אני אשמח כדי שתוכל להבין יותר טוב על מה מדובר.זהו

מצפה לתגובה מהירה ממך ואל תשכח במיוחד השתי שאלות הללו עליהן מדובר כל העניין.זהו.