פורום התמכרות, התמכרויות - יש לך שאלה?

חבר שלי ואני היינו ידידים במשך כמה שנים ומעולם לא שמתי לב לבעיה. להפך-יצאנו,שתינו, מעולם לא ראיתי אותו משתכר או מאבד שליטה. בתור ידידה ידעתי שהוא לא מאושר בחיים ושהוא לא ממצה את עצמו ומוותר לעצמו בהרבה דברים, אבל לא ידעתי לשים את האצבע על הסיבה. כשהתחלנו לצאת ובאופן טבעי לבלולת יותר זמן ביחד שמתי לב שהוא שותה המון. בשבוע האחרון הגעתי אליו ומצאתי אותו שוכב בקיא של עצמו, צועק, מקלל. לא זיהיתי אותו. הזעקתי את אמא שלו והסתבר שהוא מתמודד עם בעיות שתייה כבר עשור, ותמיד סירב ללכת לטיפול כי הוא לא מודה שיש לו בעיה ולא מאמין בטיפול פסיכולוגי או קבוצת תמיכה.
אני מאד חוששת.
כשהוא פיכח הוא הבחור הכי אינטיליגנט ומקסים שיש. מתפקד, עובד, אהוב על כולם. כשהוא משתכר הוא משקר, מסתיר. הוא לא הלך לעבודה כל השבוע מבלי להודיע למרות שאמר לי שהודיע להם מראש - וקיבל מכתב התראה לקראת פיטורים. הזמנתי לו אמבולנס כשלא הפסיק להקיא - והוא תקף את הצוות הרפואי. כשהגענו לבית החולים הוא סולק משם כי הטריד מטופלים אחרים במקום להמתין בסלנות לתורנו. הוא הכה אותי, וכמובן שלאחר מכן לא זכר את כל זה. זה לא קרה אף פעם!!!
לאט לאט התגלו יותר ויותר שקרים שסיפר לי במהלך הכרותינו, והבנתי שכולם נועדו להסתיר את הבעיה. אני מודה שבעברי סבלתי מהפרעות אכילה והתנהגתי בצורה זהה - שיקרתי, הסתרתי, עד שהאמנתי לעצמי. לכן אני לא כועסת עליו אלא מבינה שמדובר במחלה, אבל אני רוצה לעזור לו להחלים.
אני חוששת שהוא ימשיך ויהרוס לעצמו ולא יודעת איך לגרום לו להודות בבעיה ולנסות לטפל בעצמו.
חשוב לי לציין שאנחנו לא חיים בארץ והוא לא ישראלי, אבל אני כן ואני אובדת עצות. אני מתקשה להתמודד עם כל זה לבד ומרגישה שהאהוב שלי הופך לתינוק שצריך לרדוף אחריו, ואני לא יודעת מה לעשות.
אשמח לעצות, תודה.

שלום לך פרופסור דנון.
אני כבר למעלה מ6 שנים לוקח בבוקר ובערב 40 מג אוקסי. (80)מג
רציתי כמו כולם להגמל אחרי שקיבלתי קנביס (התרופה הטובה ביותר לכאב. שינה .אוכל. מצב חברתי. ועוד מלא מלא)
הייתי אצל פסיכאטר בשיבא גם קיבלתי סבוטקס ולא התחלתי כי אני קורא פה
מה אנשים אומרים על זה ומיד זה מפחיד אותי .
לצערי אני מתחיל להשלים עם העובדה שמכבי (קופח) לא מתכוונים להשקיע ברצונותיי
להיגמל כמו באישפוז אלא להיות במרכזי גמילה עם אנשים שאני והם לא מאותו רקע כלל .ולי זה מפריע .
השאלה היא האם זה בטוח לחיות עם כדור זה עד סוף ימי אני בן 44
או שתוכל להמליץ או לעזור לי בגמילה? אני יודע שזה יקר ואין באפשרותי לממן לעצמי
אישפוז .
האם יש מקום לתבוע את קופח מכבי ?
תודה ..

מיכה

שלום

אמי בת 50, אני בסביבות גיל 30.

לפני מספר שנים (כ-7), התחלתי לחשוד באמי כי היא שותה בסתר, זה קרה לאחר מס' ריבים בין שני ההורים וכתוצאה מכך התחלתי לחקור האם יש בסיס למריבות אלה ואכן מצאתי בקבוק אשר היא היתה מחביאה בבית. היא הבטיחה והתחייבה בפניי שדבר זה לא יחזור אך לאחר כשנתיים מריבות אלה חזרו ביניהם והתחלתי לשים לב שדפוס זה חזר. לפני כשנתיים עברה על משפחתי טראומה קשה כאשר אבי עבר אירוע מוחי, דבר זה פגע במצבה הנפשי כנראה עוד יותר. לאחר אירוע זה היא החלה לקנות לעצמה בקבוקי בירה הביתה זה התחיל עם 4 פחיות בירה בשבוע לפני כשנתיים (5%) ועומד כיום על 8 פחיות בירה בשבוע של (8.6%) שזו הבירה החזקה ביותר הנמכרת. אך לדעתי זו לא הבעיה העיקרית אלא רק מה שגלוי לעין ומאחורי שתיית הבירות היא שותה ומחביאה גם דברים אחרים.

הריבים ביניהם על רקע זה ממשיכים. אני במשך ה-4 השנים האחרונות קיימתי איתה אינספור שיחות וניסיתי להסביר לה כמה היא פוגעת בבריאותה ובי אך ללא הועיל. ניסיתי בכל הדרכים, במריבות ובהקשבה. אך תמיד היא שמה עצמה במשבצת הקורבן בכך שטוענת שכולם מתערבים לה בחיים ונתפלים אליה.

אני רוצה לציין כי בעיית השתיה לא פוגעת לה (בינתיים) בשגרת יומה היא עובדת מתנהלת והמביט מהצד לא ירגיש בבעיה כלשהי. דבר שני מצבה הנפשי לא הכי מאוזן כתוצאה מקשר "לא בריא" עם אבי, והתמודדות עם בעיה כלשהי של אחי הקטן ובעיות יומיומיות נוספות ובנוסף טראומה מהמחלה של אבי.

לאמי אין משפחה, קרובי משפחה ובנוסף אין חברות קרובות. אפשר להגיד שאני החבר הכי טוב שלה ודמות היחידה עליה היא יכולה להישען ולשתף.

אמי לא מוכנה להודות או אפילו לנסות לשאול את עצמה את השאלה האם באמת יש לה בעיה? מה עלי לעשות? כיצד אני יכול לעזור לה? כמפלט אחרון החלטתי להתנתק ממנה לתקופה מסוימת ואולי בכך לזעזע אותה ולגרום להסתכל על הדברים ולשאול שאלות.

אשמח לעזרה

תודה

הבן שלי בן 23 מכור להימורים.איפה ניתן לקבל עזרה ומה אתם מייעצים לי לעשות

שלום רב. בני בן 17 לומד בבית ספר תיכון בכיתה יא (התקבל לחטיבת ביניים לכיתת המחוננים).
נכון להיום הוא כמעט ולא נוכח בבית הספר עקב כאבי ראש, בטן, סחרחורות וכו'.
בדיקות רפאויות מקיפות לא הביאו שום תוצאות.
כנראה, מדובר בבעיה פסיכוסומטית (מסקנות לאחר פגישות עם כמה אנשי מקצוע).
הילד מוכשר מאוד אך עקב התמכרותו למשחקי מחשב כמעט ולא לומד.
פגישות עם פסיכולוג לא יעלות גם כן.
איך ניתן לעזור לילד כדי שיוכל לסיים את בית הספר בהצלחה ולקבל תעודת בגרות?

אני ואישתי (33) חיים יחד כבר שנים, הכרתי אותה כשהיא הייתה מסניפה כל מיני כדורים ולוקחת אוקסיקודון, קוק, סירופים למיניהם, כדוקי הרגעה, אלוכוהול חופשי (למרות המתכרות של שנים לפני) ועוד ועוד

עם הזמן שנכנסנו לקשר רציני בכוון של חתונה היא ירדה מהדברים האלה לאט לאט.

כיום היא מסניפה כדורי שינה, היא טוענת שזה עושה לה טוב. שהיא אוהבת לשכב במיטה, רגועה, מוזיקה טובה, ולשכוח לחצי שעה מהכל.

שאלתי אותה למה היא לא לוקחת את הכדור מהפה, והיא אמרה שמהפה זה לוקח זמן וזה נמשך למשך הרבה זמן אז במקום זה היא מסניפה שיעלה מהר וזה נמשך רק חצי שעה.

אני רוצה לציין- יש לנו ילדה, במהלך ההריון היא לא נגעה בשום דבר, הקפידה לקחת ויטמינים ולאכול נכון, אבל אחרי לידה היא חזרה לכדורי שינה. היא מטפלת יפה מאוד בילדה, מגלה הרבה אחריות, לא חושפת בפני הילדה שום דבר שקשור לכדורים, לא נוהגת אחרי לקיחת כדור וכו' וכו'

אני גם רוצה להגיד שההתנהגות שלה לא משתנה אחרי שהיא לוקחת את הכדור, היא נחה 10 דקות, הולכת לנגן קצת ונראה סך הכל שהיא נהנת מזה.

אבל כבעלה- מה אני אמור לעשות?

אני יודע שבשבילה "כל הזבל" מאחוריה, אבל היא ממשיכה להסניף כדורי שינה.

האם זהו מצב חמור שיש לטפל בו בהקדם? האם אני נלחץ יתר על המידה?

שלום,
אני צורכת כמות אדירה של מסטיקים ליום, עשרות רבות מאד.
לועסת כ-10 שעות ביום.
מה לעשות? כיצד אפשר להיגמל?
יש לציין שהלסת כואבת מאד ואיני מצליחה להפסיק.
תודה.

אני משתמש בריטלין קרוב ל3 שנים עם הפסקות, בעיקר מסניף את הרעל
כרגע אני במצב שאני מפחד להפסיק מעידך אני מרגיש פשוט נורא
מרגיש שהמוח נשרף לי, יש לי רגעים וימים שאני רוצה לסיים את הסיוט
ברקע אני סובל שנים מדיכאון בינןני כול חיי,רוב הכדורים החדשים ssir לא ממש עזרו
אנא עזרו לי בעיצה
אין כבר איש מבוגר למי לפנות

עד כמה שניתן לקרוא לזה ככה...

שנים שאני מסניפה בנזודיאזפינים, עם הפסקות וניסיונות להפסיק, עכשיו אני מבינה שעלי לעבור גמילה.

עדיין לא התחלתי גמילה אך יש בי כוונות כנות להתחיל פרק חדש בחיים ולצאת מזה אחת ולתמיד.

לבנתיים, חבר שלי סבור שאני יכולה לחיות ללא שום חומר, והמצב מקשה עלי.
אני לא צריכה כל יום וכל היום, אבל יש רגעים שאני מרגישה שאני חייבת, ואין לי יכולת לשתף אותו בזה כי הוא חושב שזה דחף פסיכולוגי, הוא כל הזמן מציין שהוא לא בסדר עם זה (לא שהוא אמור להיות בסדר עם זה), אבל קשה לי להסביר לו שעד שלא אעבור גמילה, עלי להשתמש בחומר כזה או אחר מידי פעם. ואני באמת באמת מנסה לגעת כמה שפחות, באמת.

מה אני צריכה לעשות איתו?
דבר מסוג זה יכול להוביל לריב, ומה שגורם לי "להחביא" ממנו את הצרכים שלי.

האם יש טיפ?
איך להתמודד עד לתחילת הגמילה?

תודה רבה.

שלום
אני מעוניין במידע לגבי טיפול בהתמכרות למין (פורנו, אינטרנט בעיקר) באזור הדרום
קראתי בתגובות שיש פסיכיאטרים מומחים שמטפלים וגם ראיתי כל מני ארגונים פרטיים שמטפלים בהתמכרויות באופן כללי. איך אני יכול להגיע לאנשי המקצוע המתאימים ?
אני לא מבין בנושא התמכרויות וגם לא קיבלתי טיפול פסיכולוגי בעבר לכן קשה לי גם לשאול את השאלות הנכונות בנוסף אני רוצה לבחור אם אפשר את הטיפול המתאים ביותר בשבילי (דיסקרטיות, מחיר, אורך הטיפול)
תודה מראש.

האם לכסוס ציפורניים הוא ביטוי של OCD? למעשה טקס?

יש לי חבר טוב שהיה מעשן נייס גיא והוא אמר שהוא כבר נקי מזה הרבה זמן ובזמן האחרון אני רואה אותו שוב בדאונים כאלה כאילו הוא עישן
יש בדיקה לנייס גיא ואם כן מה הם בודקים בה כי הוא יודע לתרץ....

שלום!!
אז ככה אני בת 29 גרה בחול יש לי שלושה ילדים מקסימים
לאחרונה התחלתי לבקר בקזינו (חודש וחצי) אבל מאז אני כול יום נמצאת שם, מרדימה תילדים ויוצאת לי ככה עד השעה 4 בבוקר, (אני לא יודעת אם אפשר להמכר כ״כ חזק תוך חודש וחצי אבל זה נורא מפריע לי בחיי יומיום)
אני מרגישה את הצורך ללכת לשם זה ממש בוער בי זה עושה לי סוג של רעידות ואפילו חולשה מהתרגשות כשאני נוסעת לשם.. אבל בסופו של יום זה ממש משפיע עליי לרעה, הנידודי שינה חוסר תאבון עצבים דיכאון בחילות. אני כבר לא מרוכזת בכלום... אני חושבת על זה כל הזמן.. עד כדי כך שאפילו מתוך שינה אני מתעוררת לרגע והמחשבה כבר אצלי בראש זה נורא קשה לי כי אני מרגישה שזה לוקח מימני כוח פיזי וגם נפשי אני נורא פוחדת להדרדר לזה יותר, אני מתחילה להזניח את הבית את הארוחות שלי, אני בקושי מבשלת לילדים שלי.. ההפסדים גם משפיעים עליי.. אני הכי פוחדת להיות כמו ״אמא נרקומנית..״ אוףףףף..
לא יודעת מה עליי לעשות תעזרו לי פליזזזז לא יודעת מימי לבקש עזרה בעלי כל היום יורד עלי שאני בלתי החראית אבל חוץ מזה הוא לא עושה כלום למעני אנלא מאמינה שהוא יציל אותי מזה, המשפחה שלי גרים בכלל בארץ.. ואין לי למי לפנות.
אגב את זה אני כותבת לכם אחרי הפסד היום בקזינו.. אני באמת לא רוצה ללכת לשם מחר שוב. וכמה שאני ישבע בבכי שיותר אנלא יחזור לשם זה רק הרגשה של רגע, כי עובדה שאני כל יום שם, גם אחרי הפסדים ובכיות ובעיקר מצפון מבטיחה לעצמי שזה פעם האחרונה שלי.. זה לא פעם ראשונה שלי שאבטחתי לעצמי שאני הולכת לשם רק פעם בשבוע או לוקחת חופש מהקזינו אפילו לארבע ימים אבל זה לא קורה כי הצורך גובר עלי ולכן אני מוצאת תעצמי שם כל יום
בבקשה תעזרו לי תנו לי עצות מה לעשות אני רוצה להיות אמא טובה ללא הסתבכויות נפשיות.. אני מלאת מצפון והרגשת אשם קשה לי...
פליז פליז תעזרו לי אני די לבד
תודה מראש!!!

היי לרופאים ולאורחי הפורום. אני אשמח לעזרה.
לחברה שלי (מזה חצי שנה) היה הרגל עוד בימים שהיינו ידידים- להסניף קסנאגיס.
כשנכנסנו לקשר רציני היא הפסיקה (הפסיקה בוודאות).
לאחרונה אני מוצא שהיא מסניפה מידי פעם כדור בשם אלפריד (מקוה שאינני טועה בשם).
היא אומרת שהיא לא מסניפה ונוטלת אותם באופן נורמלי, אבל אני לא מאמין לה כי מצאתי נייר מגולגל (כזה שאני יודע שהיא השתמשה בו בעבר לשם הסנפה).

עכשיו- מה אני צריך לעשות? אני יודע שיש לה עבר עם סמים קשים יותר (כגון הסנפת כדורים, קוקאין ואלכוהול), ואני לא יכול ללחוץ עליה כי זה רק יגרום לה לרצות זאת יותר.

אני מתוסכל ולא יודע מה לעשות

עזרה? בבקשה?

בעלי התמכר לדייג...מזה מספר חודשים שהוא הולך לדוג שעות על גבי שעות..בהתחלה זה היה רק בסופי שבוע ואילו עכשיו בכל הזדמנות שיש...כל סופי שבוע הוא הולך לדוג מחמישי עד מוצש חוזר רק להתקלח ולאכול..חוזר מסריח מהים והדגים..הוא קנה מלא פריטים ומתעסק בזה כל היום..זה נמשך כך כבר מספר חודשים..הוא בקושי מתעניין בי ובילדים..כמעט פרקנו את החבילה ואפילו הגעהו לרבנות..הוא היה מוכן להתגרש העיקר להמשיך לדוג הוא טוען שהוא מחפש שקט וחופש...אני מתחילה להבין שאולי מדובר בדכאון וזה מה שמנחם אותו..בעלי אדם סגור ומופנם וחווה לחצים בעבודה ולא משתף אף אחד מה שגורם לי להאמין שהוא בסוג של משבר או דכאון מה גם שההרגשה היא שמדובר באדם אחר כאילו יקריב את כל מה שבנה בחייו העיקר שימשיך לדוג...האם מדובר בהתמכרות..בדכאון שגרם להתמכרות? .ואיך מטפלים אם הוא לא מודע למצבו...עליי לציין שהוא גם חסר רגש ואפאתי כלפינו וכלפי כל המשפחה..