פורום התמכרות, התמכרויות - יש לך שאלה?

איך אפשר לעזור לאמא אלכוהוליסטית מתפקדת שמודה שיש בעיה אך לא יכולה לשלוט עליה...טוענת שהיא הכי רוצה להפסיק אבל ברגע אחד היא לא רואה כלום ורק מחפשת את הבקבוק.
למחרת היא בוכה ומצטערת ואז יש רגיעה עד ההתפרצות הבאה לפעמים זה נמשך שבוע שאין עם מי לדבר ולפעמים יום אחד והיא לא שותה שבועיים וטוענת שנרפאה והכל בסדר.
הלכה לA.A זה מחזיק בדיוק כמה ימים ואומרת שהם סתם יושבים מדברים אחד עם השני ושזה לא עוזר לה.

מה אפשר לעשות? המשפחה מתפרקת וזה פשוט סיוט...זה נמשך כבר כמה שנים.
מה האופציות? למי פונים?
תודה.

דנה‏ (5.12.2014, 12:45)
שלום ברשותם יש לי שאלה.
האם נתן לקנות מתדון דרך אישור ומרשם מרופא המשפחה?

באיזה דרכים ניתן להשיג מתדון בארץ חוץ מלהירשם למכוני גמילה?

תודה רבה מראש,

בברכה,

אירית

אני קיבלתי תרופות ליריקה 150 מג וטרגין 10 מג כתוצאה מכאבי גב ורגלים.
לפני כ 10 ימים עברתי ניתוח בגב והכאבים פחתו.
כיצד עלי לנהוג כדי להגמל מהתרופות הנ״ל מבלי לגרום נזק ?

תקופה ממש לא קלה, אני לא מבין איך אני מצליח להרוס הכול במחשבה ואחר כך במעשה. אני רגיל את להאשים את עצמי, או את הגורל או המזל הרע שלי. ככה זה בדרך כלל. הפורומים הללו, אני מתכוון להשתמש בהם ככלי לניקיון, כלי שיכול לעזור לי לרשם בעילום שם, את העובר עליי לפרוק בתקווה שלא שהפורקן יעזור לי לסיכומו של עניין לא להשתמש. כלי פשוט של שיתוף.

אז כן ימים קשים עוברים עליי, ימים של טלטלות והרבה תובנות עם עצמי פורקן מתחים. משבר אמון עם המטפלת שלי, היום הרגשתי נבגד המכתב שהיא כתבה האופן שהיא בחרה לנסח את הדברים, להציג את הדברים לקבוע עובדות שלא בטוח שהן נכונות, לקבוע אותן באופן שלא משתמע לשני פנים, לרעתי.

יצא לספר את הסיפור של לקבוצה של אנשים מאל סם. לספר, להשתנק ולכאוב, תחושה של פורקן, תחושה כאב וצחוק ביחד עלו לי בסוף היום, זה עשה לי כל כך רע וכל כך טוב. קשה לי לתאר אבל ברור לי ששיתוף הסיפור של מול קבוצה של אנשים שאני לא מכיר, מההיסטוריה שלי עוזר במלא מובנים ומחזק אותי. ממש כמו לכתוב את זה כאן.

ואז סוף היום מגיע תחושת הבגידה משתלטת עליי מחשבות של עזיבה, מחשבות של שימוש עולות בי. אני נזהר, אני נשאר אני משתף מדבר עם ההורים נרגע ובא לחפש נחמה בפורום כמו זה, שמנוהל על ידי דוקטורים כאלה ואחרים. ההודעה נמחקה.... אך אני כל כך כואב שזה כבר לא משפיע עליי. ואסור לי לתת לכל מה שבניתי להיהרס.

71 יום נקי, מסמים קשים ואני לא יודע כואב לי כל כך. כל כך רגיל להיות מאוכזב מהעולם הזה שבחוץ, מה הפלא שהמטפלת שלי בגדה בי? מה הפלא שמחקו את ההודעות שכתבתי שם בפורום ? זה העולם שאני מכיר.

אין לי התקף חרדה של פעם ביום ל 10-20 דק
זה פשוט דפיקות לב חזקות מאוד גם במנוחה
זה משהו מעבר לחרדה זה פשוט מהבוקר עד הלילה ללא הפסקה
משהו הזוי שלא עוזב אותך כבר חצי שנה
זה כאילו אתה חי על הילוך גבוה ומושך את הגז בלי לעזוב ממתי שאתה קם עד שאתה הולך לישון
(ואולי גם במהלך השינה גם אותה ההרגשה אבל זה כבר אני לא זוכר או חושב על זה )
אבל אני קם גם בלי חיוך החיים השתנו במכה אחת ללא כל עזערה

עשיתי כל בדיקה אפשרית
הלכתי לנאורולוג קרדיולוג דיקור סיני הומאופטיה פרחי באך שיאצו פסיכולוג N L P ...ומה לא.......
בבדיקות הרפואיות הכל תקין ובשאר הטיפולים עברתי את כולם ולא אמור להיות לי חרדות למרות שאני לא בטוח שזה חרדות
כי אני לא פוחד ממשהו או מישהו זה משהו שאוכל אותי מבפנים לאט לאט

זה כמובן עקב עישון סמים
ניסיתי הכל ונישארתי עם החשיש 10 שנים עישנתי אותו על בסיס יומי
עד שלא יכלתי לעשן בגלל תיקים במשטרה ועברתי "לחוקי"...ניייס גאי
כמעט שנה רצוף עישנתי עד שביום בהיר אחד החלטתי במכה אחת להפסיק..כעבור 4 ימים בערך המצב החמיר
וראיתי הזיות ופרנויות שנמשכו כשבוע ומאז ההרגשנ הנ"ל בלב (אולי בנשמה) לא עוזבת אותי כבר מעל לחצי שנה
(מה שבטוח הלב פועם בחוזקה במנוחה)

שלום רב
לפני חודשיים עישנתי בפעם הראשונה עם לברים שלי מריחואנה,צרכצי כמות דע גדולה שתי ג'ויינטים לפעם ראשונה והייתי ממש בלחץ ופחד ולא שלטתי בעצמי..ושבוע אחרי זה הייתה לי עייפות עצומה אני מניח שזה היה פסיכולוגי כי הייתי לחוץ מאוד, ואחרי זה כבר הרגשתי רגיל לגמרי ושכחתי מהעניין גם עכשיו אני מרגיש מצוין, פשוט מאז אני חולם כמעט כל לילה חלומות מוזרים..אף פעם לא חלמתי כל כך הרבה, אם הייתי חולם פעם בשבועיים עכשיו זה משהו כמו עשרה פעמים בשבועיים..יש לזה סיבה כלשהי?
תודה רבה וחג שמח :)

שלום, אני בן 24 כרגע נמצא בין עבודות ועם הרבה זמן פנוי
אני מוצא את עצמי מעשן כל ערב ולא מצליח להפסיק למרות שאני מחליט; "מחר אני לא אעשן". בעבר הצלחתי להפסיק בלי בעיה אך הפעם אני מרגיש שאני זקוק לזה כדי להירדם. יותר מההנאה של החומר הפעיל אני מרגיש שאני צריך לעשן כדי להירדם ולישון טוב. בקרוב אני מתחיל ללמוד ואני מפחד שיצרתי לעצמי תלות רק כדי להירדם.
האם זה כזה נורא? מה אפשר לעשות?

אני לא ממש זוכר את היום הזה, אני זוכר שהסתובבתי סביב זנב הסמים, עוד עוד עוד לא היה לי הרבה כסף התחלתי למכור דברים. אני לא בטוח אם זה היה יום או יומיים או שלושה מה שבטוח זה שחזרתי מלקוח כי הציוד של העבודה היה ברכב. כהרגלי בסופו של יום מכרתי את הפלאפון אבל זה לא הספיק רציתי עוד, מכרתי את המחשב של העבודה, המחשב הנייד. הדילרית שלי לקחה אותו בהפגנתיות כאילו היא יודעת מה זה הולך לעשות לי ואולי עד עכשיו כל הדיבורים שלה לא הועילו אולי זה יעזור לי. חזרתי בארבע אולי בחמש, הייתי כל הגוף רועד, לא באמת ישנתי. ידעתי מה הולך לקרות, ידעתי שאני צריך את זה. ידעתי שזו תקופה קשה עכשיו, ההורים יכעסו, ובסופו של יום זה יתקדם לעבר העזרה, אחרי מספר ימים של רגשות אשמה וייסורי מצפון הגיעה העזרה בצורת פסיכולוגית שאתה הצלחתי להחזיק את שריר ההתמכרות במשך חצי שנה. כבר בפגישה הראשונה נוצר עמה חיבור, וכבר בפגישה הראשונה היא המליצה שאלך לגמילה.

שלום רב,

זה זמן מה שאני מחפש מקום לכתוב על ההתמכרות שלי כחלק מתהליך ההחלמה.
לצערי לא מצאתי אתרים כאלה למעט פורומים כמו זה.
ולכן, החלטתי לשנה החדשה להצטרף לכאן ולכתוב מדי על ההתמכרות, על הקושי לכתוב עליה ועל תהליך ההחלמה שאני עובר.

אתחיל מכך שאני נקי 40 יום, מהנפילה האחרונה היה קשה לי לחזור לחיי. אני נמצא בכפר גמילה שם למדתי על NA על תוכנית 12 צעדים. שני הכלים הללו, שאני מצטער שלא שמעתי עליהם קודם, יעזרו לי מאוד בתהליך ההחלמה שאני עובר. עוד לא ממש התחלתי את 12 צעדים, וכבר בכל פעם שאני כותב על הנושא של ההתמכרות אני מרגיש שמשהו מתעורר בליבי, משהו שהיה קבור זמן רב.

אז זהו, אני מאחל לכולם שנה טובה, ונקייה לכל המכורים שנמצאים שם ופה.
ואני רוצה להודות למשפחה שלי שתומכת ועוזרת ומארחת אותי בחג.
בפרט לחיינים הקטנים והחמודים שלי שנמצאים לידי, שעצם נוכחותם עוזרת לי.
לאחותי שאילולא היא לא הייתי כאן היום אחרי הנפילה האחרונה.
על יום שהתחיל נחמד מאוד, על השיתופים שהיו היום בקבוצה.
ועל שנה חדשה, שתודה לאל יש לי זכות להתחיל אותה.

שלום

אני מחפשת מטפל למכורים להימורים
חבר מאוד טוב שלי מכור באופן מאוד קשה וחייב להתחיל טיפול, אני כבר כמה ימים בטלפונים ולא מצאתי שום מטפל שמציע טיפול מסובסד (התקשרתי לכל המטפלים שעובדים עם קופת חולים שנמצאים באיזור המגורים שלו, התקשרתי גם למחלקות חוץ של בתי חולים פסיכיאטרים).

יש הרבה מטפלים פרטיים שנשמעים מבטיחים, אבל לא הגיוני שאדם מהמר, שנמצא בחובות עד מעל לראש יצליח לשלם 350 שקלים לפגישה. זה לא מציאותי.

איפה אני יכולה למצוא מטפל עם סוג מסויים של סבסוד?
דרך עמותת אפשר זה לא רלוונטי, כי החבר כבר הלך לשם לתקופה והוא טוען שאין לו רצון לחזור לשם.

אני מחפשת מכון/ מטפל באזור המרכז
כל סוג של הכוונה מאוד תעזור

תודה רבה

איך יהיה מצב שאני אהיה בלי סיגריה בקפה, אחרי האוכל, ביציאות עם חברים.
זה כאילו מקושר אצלי כבר לכל נושא אפשרי.
יש דרך לעשות את זה? שמעתי שיש טיפולים להפסקת עישון... אבל מה הכי עדיף? והכי אפקטיבי?

שלום רב לפרופסור,
אשמח להענותך למס' שאלות חשבות בעניי בנושא, כדי לבחור את הדרך הנכונה היעלה והאפקטיבית.
- מה ההליך לאבחן בתמכרויות והפרעת קשב כלומר האם זה פגישת אבחון.
- האם ניתן לטיפול ביחד, האם מצריך טיפול ממושך ומה אחוז ההצלחה.
- האם הטיפול למסלול דרך קופת החולים יש השלכות שיכולות להוות סיכון לנגמל מהימורים/גרס,לעומת הדרך הפרטית שהיא סודית.

בכבוד רב ותודה מראש

שלום פרופסור.
גיליתי (ללא ידיעתו של בן זוגי) שבמייל של בן זוגי צילומים רבים שצילם מהפלאפון שלו של כפות רגליים של נשים ללא ידיעתן כמובן. יש לו מין פטיש כזה לכפות רגליים, חשבתי שרק לשלי אבל מסתבר שזה משהו שהוא כל הזמן מחפש ומסתכל.
האם זאת עבירה על החוק לצלם באופן הזה?
בכלל לדעתי הוא מכור לסקס או לבגידות. בגד בכל בנות הזוג שהיו לו, באשתן בגד עשרות פעמים, הבטיח לי שבי הוא לא יבגוד כי הוא השתנה ומוכן לעשות הכל כדי שנהיה ביחד.
האם זה אמין? האם אפשר לסמוך על אדם שמכור לבגידות ולסקס?
תודה רבה
לי

שלום,
האם אפשר להתמכר פיזית להרואין כאשר משתמשים אחת לשלושה ימים בכמות לא גדולה?
תודה מראש

בס"ד
חברה שלי מכורה לאלכוהול והיא מדי פעם מנסה להיגמל (או שמכריחים אותה) ואז היא מתקשרת אליי בקריז שאני אביא לה בירה.

אני רוצה להביא אותה למקום שיעזור לה להתנקות, הבעיה היא שע"פ מה שהבנתי ממנה המקומות האלה (כמו למשל מקום בבאר שבע) בתפוסה מלאה.

אז היום היא התקשרה אליי בקריז והתחננתי בפניה שנלך למיון. היא לא הסכימה בטוענה שהם לא יכולים לעשות כלום חוץ מלתת לה וליום.

הבקשה שלי זה לקבל מידע על מה באמת עושים לאנשים כמוה שמגיעים למיון. האם באמת יש להם יכולת לעזור להם? אני יודעת שהם יכולים לעזור לה מבחינה פיזית (למנוע אולי את הרעידות וההזעה) אבל היא צריכה עזרה אמיתית, לטווח ארוך.

אז בפעם הבאה מה אני יכולה להגיד לה שעושים במיון שיכול לעזור לה, כדי שלא תצחק לי בפנים, תגיד שאני לא מבינה שאין להם שום דרך לעזור ותסרב לבוא?