פורום התמכרות, התמכרויות - יש לך שאלה?

מרפרוף בתשובות שלכם לא ניראה כי אתם משקיעים מאמץ במתן עזרה ותשובות הולמות. את ההפנייה לרופא משפחה או לעמותת אפשר ניתן להשיג גם בחיפוש הכי פשוט. אנא לתשומת ליבכם אנשים מעלים פה בעיות כבדות משקל- תנסו לתת תשובה ומענה אמיתי ולא להפנות לגורמים ממשלתיים חסרי תועלת. אתם לא עוזרים וזה רק מייאש יותר

שלום ,
בימים אלה נערך מחקר חדש מסוגו בעולם לגמילה מהימורים פתולוגיים באמצעות גרייה מגנטית.למעונינים ,נא לפנות לד'ר רוזנברג 089284293

אבי הולך לעבור מכדורים לטיפול בסוכרת לאינסולין לנטוס שנאמר לנו שהאינסולין מפחית את כמויות ההיפוים ויעיל ליום שלם מזריקה אחת ככה שהוא רוצה להזריק. השאלה אם אינסולין יכול להיות ממכר??

בת 38... נשואה מזה שנתיים ללא הצלחה להכנס להריון....
מכורה קשות לאלכוהול וסיגריות.... בודאי שלא מוסיף ל"חוסר הפוריות"!!!
על פניו, חיה חיים "נורמליים", מצד שני, לא מסוגלת לעבור יום בלי לשתות
חצי/שליש בקבוק וודקה ומעל לקופסת סיגריות.
מטופלת בפלוטין וקלונקס במינונים גבוהים....(במעקב פסיכיאטר).
מתמודדת עם מוות של אב לפני כ-3 חודשים מאוד טראומתי לי ולמשפחה..... ועוד ועוד
מרגישה שאין לי כח יותר להתמודד עם החיים
רוצה למות!
מה עליי לעשות......??????????????.

אני מודה אני מכור אני אוהב את זה אבל אני שונא את עצמי מיום ליום אני די צעיר אני בן 25 ואני לא מצליח להתקדם בחיים שלי יש ימים שאני לא רוצה לקום בחיים שלי אבל שאני מהמר אני שוכח הכל אני כאילו מתנתק מכל מחשבה הגיונית שאומר לי ברח!!! אבל זה לא קורה אני לא מוצא את הנקודה שתקח אותי לדרך חדשה לא מוצא עבודה ודי חי בשקר אני לא חושב שאיזה כדור ישנה את האני שבי שאני מהמר אני יכול להגיד שזה לא נעים והראש תמיד במחשבות ואני רוצה ומקווה שאני יוצא לדרך אחרת הפעם אני די חזק אופי ואני ראלי אני מודע לכל דבר שאני עושה או שאחר עושה אני מכיר בגירעונות שלי בצורה הכי ברורה ואני לא רוצה יותר אבל הבעיה האמיתית שלנו המהמרים שאנחנו מאמינים שאולי יהיה לנו מזה והכל יחזור לקדמותו בדרך הקשה וחסרת האחוזים אבל זה לא קורה כל פעם מחדש ואז עד לפעם הבאה המוח חושב רק על בעיות בעיות בעיות אתה לא יכול לעשות כלום בשביל להוציא את הבעיות מהראש וזה מה שבאת יש לנו בראש למה אנחנו כאלה דפוקים ומה אפשר לעשות עם זה

אני נשואה לאלכוהליסט מיזה 6 שנים בתחילת הנשואים לא ידעתי שזוהי בעיה חשבתי שותה כי היה יום גרוע בעבודה (כך תירץ לי כל פעם) זה אמר לו זה עשה לו אז ניסיתי כל פעם ליעץ לו כיצד להתמודד עם החיים ושלא יפנה לאלכוהל לאט לאט התחלתי לחקור את העניין באינטרנט דרך אנשים ששתו ונגמלו בעבר והבנתי שזוהי בעיה רצינית וזה לא קשור למישהו שאמר או עשה לו זה פשוט שהוא רוצה לשתות (אביו היה גם אלכוהליסט כך הבנתי בדיעבד) ויש כל הזמן תירוצים זה אמר לי זה עשה לי הרבה אשמים וגם אני בניהים כי אמרתי לו משהו שלא מצא חן בעיניו או היה בנינו ויכוח על משהו מיד רץ לשתות ולאט לאט הפכתי לאשמה עיקרית מצידו עד שהתחלתי להבין שיש לו בעיה רצינית מאוד וזה לא קשור אליי. ניסיתי מספר פעם לקחת אותו לעמותת אפשר היינו שם כמה פעמים באופן פרטי גם ניסינו אפילו שאין לנו גרוש ולא עזר עכשיו יש לנו תינוק בן 8 חודשים (שדרך אגב הוא הבטיח לי שכאשר יוולד יפסיק עם השתייה - טען שהתינוק יציל אותו) ולא כך הוא לא מפסיק לשתות ועובד בעבודה גם שיש בה הרבה יין בקיצור אני לא יודעת מה לעשות כלומר יותר נכחון שאני מבינה שאני צריכה לעזוב אותו אך כואב לי על התינוק כואב לי על הנישואים יש לי רגשות כלפיו הוא אדם טוב מטיבעו תייעצו לי בבקשה אני גם דיי לבד וקשה לי לקום ולעזוב אותו עם התינוק אני קצת מרגישה אבודה אני מקווה שתוכלו להאיר את עיניי ולעזור לי לפתור את זה או לנסות משהו שיעזור לי לקום ולשנות בשביל התינוק שלי ובשבילי תודה רבה

שלום

אני נמצאת במערכת יחסים מס' שנים, הנה הגיע הרגע לקבל החלטה האם ממשיכים לחתונה ואני פתאם נכנסתי לדילמה ולא יודעת האם זה הגבר איתו אני רוצה לחיות את חיי
מצד אחד הגבר שלי מבין אותי, יש לנו נושאי שיחה וחברות , נאמן ואוהב אך מצד שני יש בי תמיד את התחושה כי אינו מספיק לי וכי בציפייה שלי ובמחשבותיי תמיד רציתי משהו אחר
גבר מצליחן יותר,ואף במראה טוב יותר לאורך כל הקשר אני מרגישה כי אינני גאה ומעריכה את הגבר שלצידי ואך לא מרגישה את ה"פרפרים" אך מול זאת עולה בי המחשבה כי ייתכן כי זה נובע מהשאיפה שלי לשלמות ומחוסר היכולת להנות ממה שיש לי
אך אם היה לי טוב תחושות אלו לא היו צפות לא ?
אני ממש מבולבלת , הנושא של זוגיות ומיסוד היחסים מאד חשוב לי כרגע יותר מתמיד
מצד אחד מפחידה אותי המחשבה להתחיל לחפש "גבר" אחר בשל הגיל (32)ובשל העובדה כי אף פעם לא הייתי חיית בילויים ואף בשל המחשבה שתחושות אלו ילוו אותי גם בקשים אחרים

אשמח לקבל עזרה בנושא

תודה

אני מכור כבר שנים לאוננות באינטרנט. למעשה זה התחיל מייד כשגיליתי את האינטרנט . אני נהנה מכל סוגי הפורנו למעט הבלתי חוקיים ( כולל גברים וקוקסינלים) אם כי במציאות אני לא ממש נמשך לגברים ואישה יפה יכולה לגרום לי להתרגשות ברחוב בקלות

לאחרונה התחלתי להבין את עומק הבעיה. אני חייב לציין כי זה קרה גם כשהייתי בקשר ארוך טווח עם מיניות טובה ומגוונת מאוד . כיום אני בקשר בן 7 שנים עם בת זוג נהדרת מצד אחד ומצד שני אין בינינו התאמה מינית מלאה שכן אני פרוע וסקרן והיא שמרנית יותר. פעמים רבות אני נהנה יותר באינטרנט מאשר בחיי הסקס ומעבר לכך, אני נוטה לעשות שימוש בסרטים מהרשת גם בזמן סקס ( גם בת הזוג שלי נהנית מכך)

הבעיה החמירה שכן אני מתקשה להגיע לאורגזמה עם בת הזוג. יתכן שיש לכך השלכה גם מכיוןן שאני לא בטוח שאני רוצה שתהיה אם ילדיי ולכן אני מפחד לגמור בפנים וחש אשמה אם אני גומר בחוץ ( היארוצה להיכנס להריון) .

מעבר לכך, אני גם מבזבז זמן עבודה יקר ( יכול להגיע לבין שעה לשעתיים ביום עבודה)

אני מטופל בסימבולטה בשל דיכאון שאני חש ונוטל גם ריטלין (SR ) בגלל שיש לי ADHD

קשה לי מאוד . אני גם לאחר שנים רבות מאוד של טיפולים אצל מטפלים שונים וואין לי כח לעוד טיפול . נמאס לי מהבעיות של עצמי .....

ראיתי שכתבו כאן על התמכרות דומה.
אז.. אני בת 35, גולשת באינטרנט כבר שנים רבות ו.. מכורה.
לפני כ-9 חודשים גם פתחתי בלוג שבו אני כותבת על בסיס כמעט יום-יומי, מחשבות, תחושות, רגשות. בחלוף הזמן הבלוג הפך להיות חלק מעולמי הפנימי, אני רואה בו את ראי הנפש שלי.
הבעיה היא שאני באמת מכורה וקשה לי מאוד בלי האינטרנט ובייחוד בלי הבלוג.
כאשר יש איזה תקלה באינטרנט שבגללה אני לא יכולה לגלוש, אני ממש נכנסת לקריז. למשל זה קרה היום בבוקר, כשקמתי (אני נוהגת לגלוש באינטרנט לפני היציאה לעבודה) גיליתי שיש איזה תקלה שבגללה אני לא יכולה לגלוש באינטרנט. מכיוון שזה היה לפני היציאה לעבודה לא היה לי זמן להתקשר לתמיכה הטכנית וכו'. אבל זה הכניס אותי לקריז רציני עד כדי התקף בכי. האמת, ניסיתי בהתחלה להירגע בכל מיני שיטות, ניסיתי לנצל את הזמן הזה לתירגול יוגה (אני מתרגלת יוגה כבר שנים רבות) אבל לא הצלחתי לתרגל בגלל המצברוח הרע שהיה לי.
עכשיו אני עדיין נטולת אינטרנט בבית (כרגע גולשת מהעבודה) ולכן נטולת בלוג, כי מהעבודה אני לא יכולה לגלוש בבלוג וזה משגע אותי.

השאלה שלי היא כמובן איך נגמלים, לא איך מפסיקים לגלוש באינטרנט או בבלוג אלא מה לעשות כדי שמצבים כאלה לא יערערו אותי כל כך? זה מגיע למצב שזה ממש משפיע לרעה על המצברוח שלי. איך בכל זאת נכנסים לפרופורציות בעניין הזה?

תודה מראש,
נטע המכורה.

הבת שלי מכורה להסנפת מחקים (שיפשוף מהיר על נייר ושאיפה או טבילת המחק באצתון או בוודקה שיפשוף מהיר ונשימה) אנו לא קונים לה מחקים יותר,אך היא הולכת וקונה בחנות השקל במחירים מועטים ביותר היא עושה את זה גם בזמן הבצפר 0ששם הכי קל לה לעשות את זה) ניסינו לידע את המורה אבל היא אמרה שזה לא מסוכן להריח מחק ובטח שלא ממסטל (זה מאוד ממסטל אחרי שהבת שלי או שהחברות שלה עושות את זה הם מאוד מסטולות) מה אנחנו יכולים לעשות ?

שלום,

רשמת לי בתגובה למה שרשמתי שאת ממליצה להבדק אצל רופא עור על מנת לשלול ממצא פתוגני. אשמח אם תוכלי לומר לי מה הוא ממצא פתוגני והאם זה משהו שיכול להגרם מהגירוד (והפציעה עקב כך) או הכוונה למשהו שגורם לי להתנהגות זאת..?
בנוסף האם יש איזשהי שיטה שתוכלי להמליץ לי עליה כדי להפסיק?

תודה רבה!

לפני כשלוש שנים התחיל בעלי להשתמש במורפין של אימו שחלתה בסרטן. שיכנעתי אותו ללכת לייעוץ אצל פסיכיאטרית והוא פנה. מאז הוא מכור לכדורים ומשתמש בהם לרעה. כל חודש מקבל נוקטורנו "ומחסל" הכל תוך כשלושה ימים. בשאר ימי החודש לוקח מהוריו כדורים (שניהם אנשים חולים) לפעמים מצליח למצוא את המורפין שמסתירים.

כל נסיונותי לשכנע אותו לקבל עזרה, לספר על מצבו האמיתי לרופאה שרואה אותה רק כל מספר חודשים, לא הצליחו.

ניסיתי אולטימטום שאם לא יפנה לטיפול אעזוב, הוא הפך תוקפני והשמיץ אותי בפני משפחתו, רמז שיש לי חלק במה שקורה לו.

גם נסיונותי להפרד לא הצליחו. עד כה. איים להתאבד וסיפר למשפחתי שהבעיה אצלי, הוא לוקח רק חשיש פה וחשיש שם כמו כל צבר טוב, שסיים צבא וטייל במזרח וכו' ואני לא מנקה ולא משמשת כאם לילדים (בגיל הגן).

מצבו הנפשי והפיסי הולך ומתדרדר, כבר היו לו נפילות רציניות. וגם אספירציה כתוצאה "מנשנוש לילה" של אוכל לאחר לקיחת מנת כדורים.
לעיתים הוא מבולבל, לעיתים מאוד עצבני וכועס ומאשים אותי בדברים לא רציונלים. גלמשל אם איבד את המפתחות , כועס עלי, ומתרגז.

פניתי לרופאה שלו והיא סרבה לדבר איתי "מאחורי גבו " של המטופל שלה. אני מבינה אבל לא יודעת מה עוד לעשות

הוריו החולים גם חסרי אונים מולו.

במשך הזמן פוטר מעבודתו וכן מכרנו את דירתנו ואנו חיים בין השאר מהיתרה כרגע.

אני לא רוצה להיות זו שלוחצת על ההדק, לכן אני לא עוזבת כרגע, הוא אבי ילדי ואני רוצה לדעת שעשיתי הכל כדי לעזור לו.

האם יש משהו שאפשר לעשות, האם יש מקום שאוכל לקבל תמיכה להתמודד עם כל מה שקורה.

סליחה על האורך ותודה רבה
לילך

הבת שלי (12) מכורה כבדה לסיגריות היא מעשנת כול יום לפחות 3 חפיסות אני ובעלי ניסינו לישלול לה את דמי הכיס אך היא גונבת סיגריות מהמכולת או מבקשת מחברות שכתה וכאלה אנחנו כבר לא יודעים מה לעשות בבקשה תעזרו לנו.

ניסינו פסיכיאטר ! הוא אישפז אותה אבל היא ממשיכה ! אנחנו כבר לא יודעים מה לעשות הגענו למצב שהיא עושה עניים ברחוב לכול הגברים רק בישביל סקס ! בבקשה מה לעשות ?

אני נשואה כ-10 שנים בת 36, יחסים עם עליות וירידות.
מאז שביתי נולדה לפני 4 שנים נכנסתי לצ'ט ולפורומים ואז התחילה ההכרות שלי עם העולם הוירטואלי. מאז אני מנהלת קשרים וירטואליים מזדמנים, כולל גם שיחות אירוטיות ומתגרה מכך מאוד.הדבר פגע במערכת היחסים עם בעלי, הוא תפס אותי פעם והאמון נפגע. הבטחתי לו במספר הזדמנויות שאפסיק, הוא חושב שהפסקתי, אולם אני לא מסוגלת להפסיק. הריגוש שבשיחה עם גבר זר או אישה זרה (אני דו) גורם לי לתחושות נעימות וכשאני בהפסקה כמו עכשיו למשל, אני חשה שיעמום רגשי ומעין דכדוך.
יש לציין כי בגדתי בבעלי פעמיים בפועל, פעם עם אישה ופעם עם גבר ושתי הפעמים היו מדהימות, מספקות וגרמו לי לרצות עוד, אולם אורח חיי התובעני אינו מאפשר לי לקיים קשרים ממושכים. אני אוהבת לכבוש, לפלרטט, לגרום לאנשים להתאהב בי ואז כשזה קורה הריגוש יורד ואני מפסיקה את הקשר. אני רוצה להפסיק את כל הטיזינג הזה שהורס את משפחתי ולא יודעת איך.