פורום טיפול משפחתי, קשר משפחתי - יש לך שאלה?

עופר היקר שלום.
אני מאמינה שטיפול זוגי ייתן לכם כלים להתמודד עם הבעיות שאתם מתמודדים איתם כזוג.
לגבי הטיפול בעקיפין בבעיית השליטה בכעסים. אינני יכולה לענות לך. אינני יודעת על מה ובאיזה רמת כעסים מדובר.
בברכת חג שמח
סימונה

רותם היקר שלום
תודה שפנית אלי, כדי לא להרגיש כבשה שחורה, או נחות או כל רגש שגורם לנו חוסר נעימות. אני תמיד ממליצה לחשוב על הדברים שאתה אוהב, חזק, טוב .ולפתח אותם לעצמך. נקודת הבטחון וההרגשה הטובה לעצמינו תמיד תתחיל מהמקום שעושה לנו טוב.
גם אם זה אומר ללכת לקבל קצת הכוונה והדרכה לטפח את המקום הזה. הייתי ממליצה בחום.
המון בהצלחה רותם.
בברכה
סימונה

מירית יקרה ערב טוב
הגבול מאוד דק לדעתי.
אני חושבת ששיחה גלויה עם בנך תביא להבנות בינכם והגדרת ברורות יותר למה איך כמה ולמה חשוב לך לדעת מה קורה איתו. היי כנה איתו ושתפי אותו בתחושותייך.
אינני יודעת על איזה גיל מדובר. אך זה לא משנה. בכל גיל הגדרת התקשורת תקפה.
בברכה
סימונה

נוגה יקרה ערב טוב.
אני ממליצה לקבל הדרכה וכלים להתמודד עם הסיטואציה שאת מתארת.
הצבת גבולות בעיקרון באה כשאת מאמינה בגבולות שאת מציבה.
בברכה
סימונה

לי יקרה שלום
מציעה לדבר עם איש מקצוע ולבדוק איפה ולמה זה יושב אצלך ברמת הפגיעה.
בברכה
סימונה

סוזי יקרה שלום.
בלי קשר לגיל, ובכל גיל .אני תמיד אומרת 90% רגיעה . 10% דאגה. ומי יקבל את תשומת הלב? הדאגה ,כמובן.
עכשיו לבנך:
האם חל איזשהו שינוי לאחרונה?
האם חוץ מההתחצפות יש עוד שינויים שאת שמה לב אליהם?
אכילה, לבוש וכו....
בגיל זה ילדים מביעים יותר את התנגדותם ובדיקת המקום שלהם כלפי עצמם , לבית ולחברה. כך שזה טבעי והגיוני.
יחד עם זאת לא היתי שמה לב לשינויים , מנסה ליזום שיחה, מגדירה את הקווים האדומים שלי כאם.
בהצלחה יקרה
בברכה
סימונה

אין לי אפשרות ללכת לטיפול עם בעלי רוצה לדעת מה לעשות בתנאים כאלו לטובת בני.

אורית יקרה שלום.
את מתארת שינויים בהתנהגותו של בנך, טבעי לחלוטין, בין אם זה גיל ההתבגרות או לאו.
כמה נקודות לתשומת ליבכם כהורים:
1. לא לתווכח מול הילד., ממליצה לכם לשוחח בינכם ולעשות תיאום עמדות לגבי נושא השיעורים ועוד נושאים .
2. לא לצעוק על הילד. במיוחד כשהילד מתחיל תקופה רגישה בחייו. הצעקות לא יובילו לשום דבר. רק להיפך ממה שאתם רוצים.
3.אני לא תומכת בדמי כיס כפרס למשהו שעושים.
4. בהחלט, לא מסכימה לזלזול בבני אדם, ובפרט הורים. זה משהו שאתם צריכים לנהל עליו שיחה ברורה.
5. תיאום עם בנכם, איך ומה עושים בנושא השיעורים.
בברכה
סימונה

תמר יקרה שלום.
הנושא מאוד מורכב מאז ומתמיד. חמות וכלה .
היתי אומרת לך לא לקחת ללב. את הרי נשואה כבר לבן שלה. זו עובדה ואף אחת לא תיקח את מקומך.
אבל,
ואני ממליצה לך , לחשוב על כמה מפגשים עם מנחה או איש מקצוע שיעזור לך לבנות את הביטחון שלך עם עצמך למול המצב שאת עומדת בו. שהוא לא קל.
הייתי מציעה גם לבן זוגך לשוב על עבודה והדרכה בשבילכם למען הזוגיות שלכם.
בברכה
סימונה

בלה יקרה שלום.
אינני יודעת מהם אחוזי הצלחה בטיפול זוגי.
אך, רוצה להסב את תשומת ליבך לכמה נקודות מאוד חשובות בתהליך של טיפול והם:
כימיה עם המטפל.
שיטת העבודה של המטפל
מה רמת העיינות שלכם להיכנס לטיפול.
לדעת שמדובר בתהליך. וזמן העבודה שלכם אינו יכול להיות מוגדר מראש.
המון המון בהצלחה .
בברכה
סימונה

עתליה ערב טוב.
זמן יקרה. זמן. אתם עוברים שינויים לא פשוטים. לוקח \זמן להתרגל לשינוי. ובמיוחד לגירושין.
וכן, זה בהחלט נורמאלי שבנך יביע ניכור והסתגרות.
ממליצה לשים לב יותר לבן, אם אפשר לשאול אותו אם רוצה לדבר על הגירושין.
אולי יש מישהו שקרוב אליו ויכול לאוזן קשבת

להיות יותר רגישים אליו.
בברכה
סימונה

אביתר היקר שלום.
נראה לי שמערכת היחסים בין אחיך להורייך מורכבים מזה שנים. כפי שאתה מתאר. אני לא יודעת כמה אתה יכול להשפיע עליו.
לדעתי רק כשהוא יבין שההתנהלות שלו לא מכבדת וצריך לעשות משהו. הייתי ממליצה ללכת למישהו שיוכל לעזור לו להתנהל אחרת.
אני חושבת שהדרכה מקצועית בינו לבין ההורים תיהיה הכי נכונה .
בברכה
סימונה

אביב היקר ערב טוב.
צר לי כל כך לשמוע על מה שאתה עובר ובאיזה מצב אתה נמצא.
אני מציעה שתפנה ל" קהילה התומכת בחוזרים בשאלה".
גם לחפש פורום ל" חוזרים בשאלה".ולקבל תמיכה, אוזן קשבת וכל מה שאתה צריך כדי לעבור ולהתחזק בעצמך בתקופה זו.
אשמח להתעדכן.
בברכה
סימונה

שלום מילי.
ללכת להדרכה יקרה.
יועץ או יועצת שיוכלו לעזור להפיג את התחושות שאת מסתובבת איתם.
המון בהצלחה
סימונה

עינת יקרה ערב טוב.
לתת לזמו לעשות את שלו. זה בסדר לכעוס. תני לו לעכל את המצב החדש של הגירושים. ותני לו את הזמן של הכעס. זה טבעי מאוד.
אני מאמינה שהזמן יעשה את שלו ואולי תוכלו יום אחד לדבר על הדברים. כרגע רגשית הוא לא פנוי לכך.
בברכה
סימונה

נורית יקרה שלום.
מאחר והשאלה מאוד מאוד כללית קצת קשה לענות ובכל זאת אנסה בכמה נקודות להאיר את הראיה במצב.
מאחר ואת יודעת שאמך על פי רוב מבקרת וכמו שופטת, ספרי עד 3 וזכרי שזה שלה. לא שלך. ועל זה אין לך מה לעשות הרבה.
נסי לא לקחת ללב.
בסיטואציות שחשוב לך לענות ולהסביר את עצמך, עשי זאת. ובאחרים הבליגי. לא על כל דבר צריך לענות ולהתיחס.
מצאי מה חשוב לך באמת. ואזרי אומץ להביע את דעתך.
בברכה
סימונה