פורום טיפול משפחתי, קשר משפחתי - יש לך שאלה?

אני הצעירה מבין שלושה אחים, אבא שלי נפטר לאחרונה ואמא שלי סובלת מבעיות בריאותיות רבות ועכשיו אחרי אבא שלי גם מדיכאון. אני היחידה שדואגת לאמא שלי, גם מבחינת חברה וגם מבחינת כלכלת הבית. האחים הגדולים שלי בכלל לא מעורבים, אחד גר מחוץ לעיר והשנייה גרה קרוב אבל פשוט אין לה כח לזה. אני לא רוצה לנטוש את אמא שלי אבל אני מותשת ואני לא יכולה יותר לעשות הכל בעצמי, זה גם עולה לי בחיים הפרטיים שלי

בן הזוג שלי בגד בי, היה משבר קשה אבל החלטנו שאנחנו מתגברים על זה. מאז עברו כמה שנים, התחתנו, יש ילדים והכל כאילו נשכח. אבל מדי פעם עוד עולים בי חשדות ואני פתאום חושבת שלמרות כל האושר שיש לי מהשפחה שיצרנו, אולי לא עשיתי את הבחירה הנכונה שנשארתי איתו...

אבא שלי הזמין אותי ואת אחותי לנסיעה לחו"ל, שתינו בנות 30+, אנחנו עוד לפני הנסיעה וכבר יש מחלוקות וריבים - מה עושים, מה רוצים לעשות ודברים כאלה. עוד לא על המטוס ואני כבר מתחרפנת, ממשהו שהיה אמור להיות כיף ומיוחד זה נראה כאילו זה עומד להיות סיוט...

שלום רב ,
בפלפון של הבן בגיל 11 נמצאו טכנים פורנוגרפיים. אנחנו הורים גרושים . האב רכש פלפון לבן ובקשתי ממנו שידאג לתוכנה שחוסמת טכנים אלימים.אודה על יעוץ לנו ההורים מה לעשות והגיד לילד שלנו ומה הנזקים הנגרמים כתוצאה מצפייה בטכנים מיניים אלימים.
בתודה, מיכאלה

אני גרושה כבר הרבה שנים, הגרוש נשוי בשנית ויש לו משפחה משלו, הוא בקשר טוב עם בתנו המשותפת ואני שמחה על כך. לבת שלי יש קשר טוב עם אשתו של אבא שלה ואני מעודדת את זה, אבל בזמן האחרון היא יותר ויותר פונה אליה ואני לא יכולה שלא להיעלב ולהרגיש מחוץ לעניינים. אני והיא בסדר אבל הקשר מאוד ענייני ולא אישי או אינטימי לעומת מה שנראה לפחות הקשר שלהן. אני חלילה לא רוצה לחבל ביחסים שלהן (למרות שחשבתי על זה לא פעם...) אבל אני אשמח לקבל עצה איך להתמודד עם זה ביני לבין עצמי ואיך לחזק את הקשר ביני לבין הבת שלי

שלום לכולם
אני בגיל ה30+ נשואה 7 שנים +2בנים
במהלך שנות הנישואין היו קשיים על רקע פערים בהשקפות עולם, קשיים בגידול הילדים....
לפני חצי שנה לאחר ריב קשה הכולל קללות והשפלות החלטתי לעצור את זה ונסעתי לאמא שלי עם הילדים.
במהלך השבוע הראשון בעלי לא יצר קשר ולא שאל לשלומם של הילדים.
לאחר עידוד של המשפחה הוא יצר קשר וחזרתי הביתה.
ראיתי שאנחנו לא מצליחים לשוחח בכלל.
לפתע גיליתי התכתבויות עם נשים. אחת מהםן הייתה בעבר בקשר רומנטי איתו.
בבירור ראשוני על הבחורה טען בעלי " אני הייתי לבד, הייתי חייב לדבר עם מישהו"
בסופו של דבר גיליתי שהשיחות יתנהלו עוד שלושה חודשים נוספים. (רק שיחות ללא מפגשים)
במקביל התחלנו תהליך של פרידה וחזרנו לאחר חודשיים לנסות שוב.
בזמן הפרידה ניהל רומן פיזי עם אישה נוספת.
עכשיו הכל מאחורינו,
אני בתוך הלב סלחתי אבל מרגישה שאני לא במקום הנכון מבחינה התפתחותית שלי.
אשמח לשמוע חוות דעת על כל ההתנהלות שהייתה.

יש לי שלושה בנים - 13,11,8. הם כל הזמן הולכים מכות אחד עם השני, הם אומרים שזה בצחוק ושהם מוציאים אנרגיות, אבל לפעמים הם יוצאים ממש חבולים וגם כשאחד אומר שהוא לא רוצה יותר השניים האחרים לא מוותרים לו, בעיקר הגדולים לקטן... לא מצליחה להפריד ביניהם. ניסיתי ענישה, ניסיתי תגמול על התנהגות טובה, שום דבר לא עוזר...

אלמנה, אם לשלושה. הגדולים עזבו את הבית כבר לפני כמה שנים ונשארתי עם הקטנה. שבוע הבא היא נוסעת לטיול הגדול ואני מרגישה ריקנות ועצבות. אני יודעת שזה חלק בלתי נפרד מהחיים ואני שמחה שהיא יוצאת לדרך עצמאית משל עצמה, אבל אני לא יכולה שלא להרגיש בדידות תהומית...

אחותי הגיעה לביקור בארץ והיא מתארחת אצלי, היא פה כבר שבוע ויש עוד שבוע לפנינו. אני מאוד אהבת אותה אבל היחסים בינינו מתוחים והשהות שלה קשה עלי. אין לה מקום אחר להיות בו כרגע ואני גם לא אגרש אותה, אני לא יודעת איך אשרוד עוד שבוע ככה...

אמא חד-הורית לארבעה ילדים, כל בוקר מתחיל ונגמר בהיסטריה, מודה שבעיקר מהצד שלי אבל זה בגלל שאני הילידה שאכפת לה שכולם יגיעו בזמן למסגרות, איך אפשר להתארגן במהירות וביעילות ובלי ליצור התנגדות מצד הילדים?

עוד לפני החתונה כלתי הייתה כמו בת בית אצלנו, אני אוהבת אותה מאוד והרגש הדדי. הבעיה היא שבאיזשהו מקום היא נלחמת עם הבת שלי על האהבה שלי אליה, דבר שהוא לא הגיוני מבחינתי. הבת שלי פגועה ואני מרגישה שלא משנה מה אני אעשה אני יוצאת קרחת מכאן ומכאן

אני יודעת שאנחנו חיים בתקופה אחרת, שהמחירים עלו והסטנדרטים ישתנו, אני אפילו לא יעז להגיד "כשאני הייתי בגיל שלה..." אבל הבת שלי בת 35 ועוד זקוקה לעזרה כלכלית ולסיוע כספי מאיתנו והדבר שאפילו מטריד אותי יותר זה שהיא לא מתביישת לבקש. כמובן שניתן לה כמה שהיא צריכה במסגרת היכולות שלנו, אבל אני לפעמים מרגישה שהיא עוד מתבגרת שרואה בנו כארנק...

אני בן 29, סיימתי תואר ואני מחפש עבודה במרכז. אני אוהב לנסוע לחו"ל לפסטיבלים, עושה מדיטציה וויפאסנה, מעולם לא הייתה לי זוגיות שנמשכה יותר מכמה חודשים. ההורים שלי לא מבינים אותי, הם לא מבינים את אורח החיים שלי, מציקים לי על זוגיות וחושבים שהבחירות שלי לא נכונות, חושבים שויפאסנה ומדיטציה זה מוזר וטבעונות זה לא בסדר וכן הלאה. אני מצדי חי את החיים שלי וחושב שאני ממש בסדר אבל הם פשוט לא מבינים

אני מאוד אוהבת את הנכד שלי אבל הוא מפונק ושתלטן וממש רודה בהורים שלו. אם הוא לא מקבל מה שהוא רוצה הוא מתחיל לעשות סצנה והוא יודע שהוא יקבל מה שהוא רוצה, הוא מאיים על ההורים שיעשה דברים אם לא יקבל מה שהוא רוצה, הוא אפילו גזר לכלתי את כרטיס האשראי אחרי שהיא סירבה לקנות לא משהו שהוא רצה!!! ההורים יודעים שיש בעיה אבל הם לא עושים עם זה כלום, ככל שאני יודעת, והם לא אוהבים שאני מדברת איתם על הנושא

התחתנו בשידוך, מעולם לא הייתה אהבה גדולה אבל הסתדרנו לא רע, בעיקר סביב הילדים. עכשיו כולם יצאו מהבית, שנינו בפנסיה והוא פשוט בלתי נסבל אנחנו בכלל לא מתקשרים מלבד כשהילדים או הנכדים באים. אני לא רואה טעם להתגרש אבל אני לא יכולה להמשיך במצב הזה