פורום טיפול משפחתי, קשר משפחתי - יש לך שאלה?

בוקר טוב Jack,
מתנצלת שחוזרת לאחר כמה ימים.
אני לא יודעת איך להמליץ לך לבחור עורך דין, פרט אולי לשאול חברים או מכרים שיתנו מענה.
מאחלת לכם למצוא עורך דין אמין וטוב ושתהליך הגירושין יעבור בדרך טובה לכל הצדדים.
בברכה,
סימונה

צהרים טובים הלית.
כאם לחמש בנות הדרך היחידה שמצאתי לנכון לדבר איתן על צניעות היא באופן ישיר, להגיד את הדברים ממקום אישי מה את חושבת. אתן לך דוגמה שתוכל להמחיש יותר את כוונתי:
"לדעתי לא נכון לצאת החוצה בלי חזייה." "אני חושבת שלא כדאי ללבוש את המכנסים האלה כשהחברים באים." וכו....
שימי לב, כשאת מדברת איתה מהמקום שלך האישי, התקשורת בניכן תהייה פתוחה, ולא מאיימת ולוחצת. ובתך תוכל להקשיב לך בלי להרגיש שמבקרים אותה.
בברכה,
סימונה

בוקר טוב דורית.
אני כל כך מבינה את מה שעובר עלייך. הדאגה ההבנה ההכרה שאין לנו הידע והשליטה מה שקורה עם ילדינו מחוץ לבית.
הדרך הטובה שמצאתי להיות בתקשורת פתוחה עם בנותיי היא דרך הקבלה.
ואני אסביר
הדיבור והשיתוף בין הורה לילד יהיה מקובל כאשר לא נשפוט, לא נטיף, לא נכעס, לא נתנגד וכו.. אם תוכלי להגיע עם בתך למצב של תקשורת פתוחה, שבה כל אחת מכן תוכל להשמיע ולשמוע מה שיש לכן להגיד אחת לשנייה זה יהיה נהדר.
ובכך לפתוח את " הדלת" עבור שתיכן.
אשמח לקרוא איך הולך.
בברכה
סימנה

מרב יקרה.
אני מברכת אותך ואת אחיך שחידשתם הקשר עם בת דודתכם.
הרבה פעמים אנחנו רוצים להשפיע על הסובבים אותנו, גם אני כמנחה רוצה מאוד לעזור ולהשפיע,
אך
אין הדבר בידינו. אנחנו יכולים להשתדל ולנסות. אנחנו לא יכולים לגרום לצד השני לעשות צעד או שינוי כלשהו. כרגע בחירתה של בת דודתך, הוא לא לשתף פעולה. זה שלה, לא שלך. אתם תמשיכו להיות בקשר ברמה שמתאפשרת לכם. וימים יגידו כמה היא תרצה להיות איתכם יותר בקשר. אתם את שלכם עושים וזה מה שחשוב.
המון בהצלחה
בברכה,
סימונה

בוקר טוב נעמי.
נסיעה לחו" ל היא אתגר בכל גיל,
אני מסכימה אתך:"להזמין חדר נוסף לא בא בחשבון"
מה בכל זאת ניתן לעשות על מנת להנות או לעבור את החופשה בשלום:
1.לקיים שיחה ובה להבהיר שההנאה והאווירה בחופשה בידן. מה הכונה? יש להן את הבחירה לאן לקחת את החופשה הזאת, בין אם לריב ולרטון או להתפשר ולהנות מהטיול.
2.אתם כהורים, לנסות להתערב כמה שפחות, ולא לנקוט צד. (במקרה ואתם עושים זאת)
3.לבחור את ה"מלחמות" שלכם עם הבנות. יש עובדות מסוימות וצריך לקבל אותם, כמו הטיול תוכנן, יש רק 2 חדרים וכו..
להתייעץ איתן מה הן מציעות וזה רלוונטי, כדי לעבור את הטיול בשלום ובהנאה כלשהי.
4. לקחת נשימה עמוקה, ולהחליט בתוך תוכך, שאת הולכת להינות מהטיול הזה.
נסיעה טובה,חופשה שקטה.
אשמח להתעדכן.
בברכה
סימונה

יולי שלום
אני מתארת לעצמי כמה קשה להיות בבית עם שלושה ילדים בהפרש גילאים שונה, ולמצוא לכולם עניין ותעסוקה משותפת.
מה הוא גיל הילדים?
אני אנסה לעזור:
למצוא זמן אישי שבו את תהיי עם בנך הגדול לבד.

אם יש אפשרות להביא משהי/משהו שיעזור עם הקטנים ואז תוכלי להתפנות להיות עם הגדול. גם יקל עלייך.
לעשות שיחה עם בנך ולשאול לדעתו מה ואיך אפשר לעשות שיהיה נעים לכולכם ביחד.
אם, אם את מעירה לגדול הרבה על התנהגותו ה"לא ראויה" להפסיק ולא להעיר.

אשמח להתעדכן.
בברכה,
סימונה

ל.א יקרה שלום.
קראתי בעיון רב את הפירוט של התנהלותך במהלך היום.
האם הוא ישן לידך במיטה? או בחדר איתכם?
האם השינוי בשינה קורה לאחרונה?
הסיבות שבגללן ילד לא ישן טוב בלילה או שהשינה שלו משתנה ,הן רבות ומגוונות. לא תמיד נדע מה הסיבה באמת, כל עוד הילד לא מדבר ולא יכול באמת להביע את עצמו ולשתף במה שקורה לו.
את כותבת שהוא ישן בין 16 ל18, אני מציעה ,אם אפשר להקדים את זמן השינה הזה? ואז כל השכבה יותר מוקדמת.
כמה סיבות לאפשרות של השינה הלא שקטה שלו:
הימים האחרונים מאוד חמים,
שיניים שיוצאות
הייתי גם עושה בדיקה כללית, כדי לוודא באמת שלא מפספסים משהו.
הייתי ממליצה לקשור לו את המגן מיטה. על מנת שלא יתקע, ויוכל להסתובב בעצמו.
ישנם תקופות שאנחנו נחווה שינויים ,אם זה בשינה , אכילה, הרגלים של הילד, מקלחת וכו..
תקופת הטעימות היא תקופה מאתגרת בפני עצמה, כי הטעימות הן לא ארוחה, ולפעמים אין רצון בקבוק בגלל הטעימה, האם הוריד את מנת בקבוק?
מאחר והמוצץ שאת נותנת לו מרגיע אותו ומחזיר אותו לשינה , כמובן תמשיכי .בידיעה שההתעוררויות הן זמניות ויהיו ימי שינה רצופים וטובים יותר
אשמח להתעדכן איך הולך.
בברכה,
סימונה

גלי שלום.
ידוע שחוזרי בתשובה רוצים להשפיע ולהראות כמה דרכם החדשה נכונה וטובה. יש כאלה שמנסים לעשות זאת בדרך כפתיית ויש כאלה שפחות. הם ידברו על הדת וכו, אבל ידעו לכבד את האחר שלאו דווקא חושב כמותם.
צריך הרבה כוחות נפש להיות ליד מישהו שמנסה להשפיע בכל דרך אפשרית על דעותייך, ולא רק הדת ,דרך אגב. גם טבעוניים בחלקם ינהגו ברצון אז להשפיע. ולא תמיד קל להיות לידם.
עצתי, ברגע שאת מרגישה שזה יותר מדי באותו רגע, לקחת צעד אחורה. כפי שאת כותבת, "אני כועסת ונעלבת" נכון לעכשיו ,אני מבינה שאין עם מי לדבר. תתרחקי מעט, שמרי על עצמך ובריאותך הנפשית.
דבר נוסף, אם מתפתחים עימותים, אל תכנסי למקום זה.
תקשורת מתקיימת כשיש דו שיח בין 2 אנשים ומעלה. כאן לפי תיאורך. יש צד אחד שרוצה להשמיע ולא לשמוע.
המון בהצלחה ,
בברכה,
סימונה

חנית יקרה שלום.
הדרך להצליח בשינוי היא התמדה, נחישות, ידיעה שבסוף זה יצליח למרות הקושי.
לקחת נשימה עמוקה ולהחליט שעתה זו המשימה שאנחנו יוצאים אליה, ומצליחים.
להתמיד להתמיד להתמיד.
להסביר לו שהוא ישן במיטה שלו, אבא ואמא ישנים במיטה שלהם. לכל אחד יש את המקום שלו.
מרגע זה ,כל פעם כשהוא יוצא מהמיטה, להחזירו למיטה. אני יודעת שזה קשה, והבכי מתסכל וקשה. אך ככל שאתם תתמידו ולא תתיאשו ותראו את נחישותכם, בסוף זה יצליח.
אשמח להתעדכן איך הולך לכם.
בברכה
סימונה

שיר יקרה שלום.
מה גיל הילדים?
במסגרת העבודה לא פעם אנחנו נאלצים להשאר מעבר לשעות העבודה הרגילות כל שכן כשמדובר ביציאה ממשוכת וארוכה לחו"ל, אך זו עובדה.
מה עושים:
לעשות ישיבה משפחתית, ולרשום על בריסטול או דף את הנושאים הבאים:
1. כל אחד יגיד מה יעזור לו לתקופה זו של הנסיעה.
2. אני מתארת לעצמי, שתהיי איתם בקשר טלפוני כל יום, ולומר להם את זה.
3. לשאול, האם יעזור לסמן על הלוח שנה את הימים שעוברים.
4. מחברת, אם יש ילדים שכותבים (אפשר גם לצייר), לרכוש מחברות וכל יום יכתבו איך עבר עליהם היום. גם לך תהיה מחברת כזאת, וכשתחזרו תשתפו אחד את השני.
5. מה היו רוצים שתתני להם ממך שיעזור להם להעביר את הימים? אולי חולצה שישנו איתה או כל רעיון אחר שיצוץ.
6. לשתף אותם שגם את מאוד תתגעגעי ותחשבי עליהם כל הזמן.

אשמח להתעדכן איך הלך.
בברכה,
סימונה

אנונימית יקרה שלום.
כואב לי לקרוא שזה מה שאת חווה בחופש. אני מתארת לעצמי שהריבים לא צצו עכשיו בחופש . אלא תקופת מה.
האם עוצמת הריבים בבוקר גדולה יותר משאר היום, ערב?
מה את יכולה לעשות:
1.לשתף מישהו שקרוב אלייך במה שאת מרגישה ועובר עלייך.
קצת לפרוק מליבך את המועקה שאת חווה.
2.לצאת מהבית, מה הכוונה? הליכת בבוקר,מכון כושר, התנדבות כלשהי,
כל דבר שאת יכולה להתחבר אליו.
3.האם יש אפשרות להציע להורים לעשות משהו עם המצב שנוצר ובאווירה הלא נעימה בבית?
אשמח להתעדכן איך את ואיך הולך.
בברכה
סימונה

שלום נדיה
ישנם כמה נושאים שקשה לנו לדבר עם ילדינו, אחד מהם כפי שציינת הוא נושא הפורנו.

איך מערכת היחסים בניכם?
האם אתן מתקשרות בכללי או שיש איזושהי תחושה של "עזבי אותי בשקט" ..אין כמו החברות ...
אם יש בניכן תקשורת פתוחה יותר, והיא מדברת איתך על דברים ורוצה לשמוע את מה שיש לך להגיד, אני מציעה לעשות איתה שיחה כמו כל שיחה שאת עושה איתה בגיל זה. לא להגיד שראית אותה צופה וכו.. אלא באופן כללי, כמו שאנחנו יוזמים שיחה על סכנות הסמים, אלכוהול וכו.. גם פה במסגרת הדוגמאות, לתת את הדוגמא של הצפיה בפורנו שלא מיצגת את האמת,
משהו נוסף וחשוב מאוד. לקיים את השיחה כשנוח לשתיכן. לא כדרך אגב, אני מציעה ליזום הליכה משותפת. בהליכה אפשר לדבר על כל נושא, אין את המבוכה במבט עיניים. וזה סוג של שחרור המתח מדיבור על נושא שלא תמיד קל לנו.
לגבי המבוכה, הנושא מביך וזה בסדר, גם אנחנו כמבוגרים מרגישים מבוכה ואי נוחות. וזה בסדר. שהרי למרות התחושה הנ"ל. צריכים לדבר על הנושא. קחי נשימה עמוקה,
אשמח להתעדכן.
בברכה
סימונה

בוקר טוב סמי,

אחד החוליים הגרועים בעיני זה קנאה. לקנאה יש כל כך הרבה סיבות אפשריות, וההשלכות על המקנא והסובבים אותו הן אף פעם לא טובות. כפי שאתה מתאר, זלזול, השפלה, חוסר הערכה, וכו'.

מה הסיבות לקנאה במקרה שלך, אינני יכולה להשיב לך. אך אנסה לתת לך כמה עצות בתקווה שיוכלו לעזור לך:
1. אתה חדש במקצוע; מן הסתם זה טבעי שתדבר ותספר חוויות מהמקצוע שלך. דרך אגב, זה קורה לכולנו בתחילת דרכינו, לא משנה במה אנחנו עוסקים. אם כך הוא הדבר, ואתה משתף הרבה, תוריד מינון. תנסה לספר פחות, ובמיוחד ליד אביך, שעינו צרה בך.
2.מאחר ואתה יודע שזו תהיה תגובתו אלייך, חוסר הפירגון והזלזול, תחשוב עם עצמך איך אתה יכול לא לקחת ללב ופחות להפגע. זה נשמע אולי נדוש או פשטני, אבל באמת. תחשוב על איזשהו משפט שאתה יכול לשנן ולהגיד אותו לעצמך שיחזק אותך.
3. זכור: זה שלו, אתה בוגר מספיק כדי לדעת שאין לך שליטה על מה שקורה לו, אך יש לך שליטה במה שאתה יכול לעשות.
4. אתה מציין שיש לך קשר טוב עם אמך. אין מה לעשות יקירי, כשהורה אחד מועדף, זה תמיד יעורר סוג של קנאה אצל ההורה האחר.
שבוע מבורך,
סימונה

בוקר טוב נירה,
גיל ההתבגרות המאתגר הן לילדים והן להורים. כל כך הרבה תהפוכות, בלבול, כעסים ועוד. לצד רגעים יפים וטובים.

זה הגיל שלחברה יש כביכול יותר חשיבות מאשר להורים.
ובכל זאת חשוב לי לציין , שלנו ההורים עדיין יש המקום החשוב לילדים המתבגרים, הילדים צריכים אותנו, ורוצים שנהייה שם בשבילם. הם רוצים אותנו חזקים, בטוחים ואיתנים לצידם.

מה עושים?
1. האם באמת התכוונת כשחשבת על פנימיה? האם אמרת לבתך על כך? או שזה היה בגדר מחשבה ברגע של תיסכול וכאב על מה שקורה עם בתך?
אם לא באמת התכוונת, כמובן לא להעלות זאת, גם לא כאיום והפחדה.חשוב לי לציין שלאמירות שלנו יש השפעה על הילדים, בם בגיל זה.
2. את מציינת שאין לכם שליטה עלייה, האם בכל דבר שהיא עושה או שאתם מבקשים אין שליטה?
האם ישנם נושאים או נושא אחד לפחות, שיש לכם כן תקשורת טובה איתה. אם יש נושא שהולך טוב, תחזקי את הנושא הזה.
הגיעי אל ליבה של בתך מאותו מקום שאתן כן מצליחות לתקשר.
3. אני מבינה שהייתה פרידה זמנית בינך לבין זוגך, ובכל זאת הדברים לא הכי הסתדרו." לא מרגיש טוב, שום דבר לא השתנה" האם זה בקשר לזוגיות שלכם נאמר? אם כן, בדקו איך אתם יכולים להסתדר ביניכם , ולא ליצור אווירה בבית של מתח ומריבות.
4. נדמה שלפעמים אנחנו צריכים ללכת על ביצים ,כדי לא להיכנס למריבה עם המתבגר/ת בבית. אני טוענת שצריך להיות רגישים לילדים בגיל הזה. לא ללכת על ביצים ןלהאמין במה שאנחנו אומרים להם ודורשים מהם.
למצוא את הדברים הטובים שקורים, ולו אחד לפחות, כדי לחזק, לפרגן, להחמיא כדי ליצור פתח לתקשורת עם הילד שלנו.
5. אני מניחה שהיא לא נתנה לך להריח את הפה שלה, כי היא יודעת שאת יודעת שהיא שתתה, ולכן הייתי באה אליה עם הסבר או אמירה בנושא, כשהיא מוכנה ורוצה לשמוע את מה שיש לך להגיד. לצערי אין לנו שליטה על מה שהילדים שלנו עושים בחוץ, אבל בבית שלנו יש לנו שליטה. ועז זה ניקח אחריות כמובן.
אשמח להתעדכן על מה שקורה .
בברכה
סימונה