פורום טיפול משפחתי, קשר משפחתי - יש לך שאלה?

שואלת בשביל חברה טובה-

ההורים שלה חיים יחד רק בשביל הילדים, יש הרבה מתחים, ריבים וכעסים בבית, אחד מההורים דתי והשני פחות ועל הרקע הזה יש הרבה חיכוכים אם כי לא רק עליו, בקיצור אין דוגמא אישית לזוגיות טובה.

חברה שלי בחרדה מנישואין, היא חוששת שתשכפל את הזוגיות הלקויה הזו, שהיא לא תדע איך ליצור קשר תקין ואמיתי, שהיא לא תצליח, שלא יהיה לה שלום בית.

הרי יש ילדים שחיו במשפחה שכזו והקימו בית עם אותו חוסר שלום בית, ויש ילדים שהצליחו לקטוע את הרצף הזה ולשנות ודווקא בגלל הרקע הזה ידעו מה לא לעשות והצליחו. מה יוצר את ההבדל ביניהם?

מה היא יכולה לעשות בשביל לא להגיע למצב הזה? אשמח לחיזוקים, טיפים ועיצות מה לענות לה ומה באמת היא יכולה לעשות.

לד"ר היילפרין וגברת מנדיוק שלום ותודה מראש.
נהייתי סבתא לפני כשנה וחצי. אין אושר גדול מזה.
אבל יחד עם האושר, פעמים רבות אחרי שההורים והילד באים לבקר, אני מתוסכלת ויוצאת מדעתי. קודם כל אציין, שמדובר בזוג מאוד ערכי ואכפתי. זוג שעובד ועושה הכל למען הילד, אבל בקטע של התפתחות רגשית, שניהם לא שיא המפותחים. הם שניהם גם מאוד טובי לב ממש ברמות גבוהות. הם שניהם גם מתנדבים בארגונים שונים ואוהבים לעזור לכולם. ועכשיו אגיע לנקודות הכואבות. אני מרגישה שגם האבא- חתני וגם האישה בתי, והייתי אומרת יותר הבעל, מרגישים שהם צריכים לבדר ולהעסיק את הילד כל הזמן. למשל, יכול להיות שהילד משועמם, וקצת בוכה, ואז הוא מיד בא ומנסה לבדר אותו. וזה כל הזמן ככה. הרבה פעמים הוא גם ממש ירים אותו גבוה וגם ידגדג קצת כדי שהוא יצחק. אני בלבי פנימה ממש נגד זה, אני חושבת שילד צריך לצחוק כאשר הוא רוצה לצחוק. כמובן, שצריך לשמח את הילד, ולא צריך כל הזמן לבדר אותו. ונראה לי שבסופו של דבר זה גם מקשה עליהם, כי זה יכול להיות שעות שהוא קצת בוכה פה ושם וכל הזמן הם מרגישים שצריכים לגשת אליו ולבדר אותו. וזה מוציא אותי מדעתי. אני בעד לעזוב את הילד , לתת לו לשחק עם משחקים וגם אם הוא רגע בוכה, אני בעד גם לדבר איתו ולהסביר לו דברים אפילו שהוא תינוק. אני רוצה גם לומר שכולם מאוד אוהבים אותו, כולנו נותנים לו נשיקות וחיבוקים באהבה ובחום.
כאשר אני מנסה לפעמים להעיר להם בעדינות, הם לוקחים כל דבר קשה. אני ממש נכנסת לדכאון מזה. אגב, הילד תמיד נראה שמח ואהוב, אבל כאשר אני נמצאת איתם שעות רבות, נגיד שהם באים אלי ליום, יומים, אני משתגעת. האם יש לכם איזו שהן עצות? אני רוצה לציין גם ששניהם אינטלגנטים, רק הם לא תמיד מספיק מבינים ברגש. ושוב הם עושים הכל למען הילד, הם רצים לקנות לו כל מה שצריך וגם נותנים לו הרבה אהבה.

אשמח לקבל המלצות על מסגרות טיפול או מטפלים פרטיים אשר עוסקים בקרע במשפחה בדגש על שנאת אחים (בוגרים)

שלום רב טלי,
כתבת שיש לשלול צפייה או חשיפה של ילדים ובני נוער לפורנוגרםיה.ילדיי חשופים וצורכים פורנוגרפיה בבית האב בימי הסדרי הקשר הכוללים לינה.
איך לדעתך ניתן להפסיק את החשיפה והצריכה בבית האב ובכלל.
תודה

שלום,
אני נשואה ואימא לבת שבע ובת שמונה. בשנה האחרונה בעלי מקלל אותי, צורח עלי, וזורק דברים. אני מרגישה מאויימת. לרוב זה בנוכחות הבנות. האם מדובר באלימות? אני מטופלת אצל פסיכולוג, במידה ואספר לו על כך, האם הוא מחוייב לדווח? מה ניתן לעשות? אני ממש חוששת וחשה בושה גדולה.
לינוי

שלום רב
אקצר ואומר כי אין מילים לתאר את מה שעבר ועובר על הנאנסת, שישפיעו עליה אולי אפילו עד סוף חייה, והטיפול היא המרכז בכל חייב לציין שהיה זה במסגרת של יחסים קצרים בניהם. אין חולק על כך. לדיון אני מעלה שאלה שלא מתיחסים אליה כמעט בכלל. נניח שלקורבן ההרוס יש משפחה , בעל וילדים. יסכימו איתי כולם שגם הם קורבנות לאונס , להבדיל, איפה הפגיעה בהם באה לידי ביטוי?? מה עובר על הבעל שאישתו הייתה כל עולמו? האם יש לו זכות קטנה ולו קטנה להרגשה שגם הוא נאנס, מתיחסים בכלל לנפש המנוצת שלו. הרי הם היו אחד, ובשניה כל עולמו קרס והתרסק לשברים קטנים של כלי זכוכית. זה אינדבידואלי אני יודע, אבל מה קורה במצב שבו הפסיק לתפקד, לעבוד התנתק מחבריו ובסל בערה פנימית שנים. וכשהוא פונה לרשויות לקבלת תשובות מנפנפים אותו כאילוההיה כלב רחוב. הרי ברור שחיי הזוגיות לא יחזרו לקדמותם. וקיים סיכוי גבוה שגם המשפחה תתפרק. והיכן הפגיעה האנושה בילדים בגילאים קטנים אומנם אבל מבינים. הרי חייהם פנו למסלול אחר. איפה ממוצבת המשפחה כולה למעשה שמרגישה ולוקחת חלק קשה התמודדות קשה. אף אחד לא סופר אותם. תגובת החברים ושלכם חשובה לי כי אני מאמין שלא כך צריך להיות. האם לא קמה למשפחה הזכות הטבעית לתבוע אזרחית על נזיקין, בהנחה שבפרקליטות החליטו לא להגיש כתב אישום? זה פשוט מקומם . אנא התיחסותכם. בן תודה מראש

שלום לפורום,
אבקש את חוות דעתכם על הסכנות של צפיית ילדים ובני נוער בסרטי פורנו ומה נכון להורים לעשות בעניין זה.
תודה
יוכי

שלום רב
אנחנו משפחה גדולה 6 אחים נשואים כולם עם ילדים וקשיי היום יום אך שורדים וטוב לנו .
הבעיה עם ההורים שלנו .(ואח אחד גרוש שגר איתם.)
ההורים ירשו הרבה והפסידו כל מה שהיה ושיש להם חלק בהימורים וחלק בכך שחיו מזה (כי לא עבדו תקופה ארוכה מאוד כיום מתפרנסים מזקנה ונכות בלבד) הם עברו לגור בשכירות רחוק מכולם כדי שלא ידעו עליהם כלום.. אך לאחרונה כבר לא נשאר להם כסף אפילו לשכירות כולנו תפסנו קצת מרחק מהם בגלל שהם לא הקשיבו כשביקשנו מהם להפסיק להתפזר ושיחשבו על העתיד שלהם.
בימים האחרונים הם פונים אלינו בבקשת עזרה כספית טוענים שהם במצב לא טוב ונשאר להם עוד חודש בלבד לשכירות ולאחר מכן הם נזרקים לרחוב אך אנחנו לא מאמינים להם שזה עד כדי כך..
מה אפשר לעשות מצד אחד אין לנו אמונה בהם ומצד שני נקרע הלב לשמוע
(לאחר שיחה עם אחיי אף אחד מהם לא מוכן לתת מענה כספי כי יודעים שזה ילך להימורים..)
מה אפשר לעשות???
האם יש אפשרות לעזור להם לפחות בדיור באיזה שהיא דרך??

שלום לפורום,
אני גרושה פלוס 3 בנים הקטן בן 9וחצי.
הבן הקטן חווה מעברים קשים בין הבתים בגלל פערים משמעותיים ביני ובין הגרוש.ביני ובין הגרוש לא היה ולא יהיה תיאום הורי. הבן משתמש במגע ובשפה לא נעימה כלפיי.איך עליי לנהוג עימו.
תודה

אני רוצה לדעת האם התפיסה שלי לקויה?
בקצרה :
אני בן 22 גר עם ההורים ועם שתי אחים קטנים מצד האבא החורג שמגדל אותי מגיל שנתיים.
אמא שלי החליטה באיזה יום שלב שכולם שוטפים אחריהם את הכלים של עצמם .
את האחים שלי 11-10 זה לא ממש מעניין ואמא שלי מבליגה להם ומוותרת ,אפילו לא מעירה להם כלום.
לעומת זאת כלפי יש טענות כשאני לא שוטף את הכלים אחרי (שאגב הייתה תקופה ארוכה שאני הייחדי שהיה שוטף את כל הכלים של האחרים עד שהחלטתי שנמאס - כשהייתי קטן בגיל אפילו יותר צעיר מאחיי הייתי מקבל משתי ההורים האלו עונשים אם לא הייתי שוטף את הכלים של כולם . ולאחיי לא אומרים כלום , זה מרגיש לי אפליה ולכן הפסקתי לשטוף את של כולם בגיל שאני אמור לעזור להורים בעניין.

עכשיו אני רואה שאחים שלי לא שוטפים אחריהם ובגלל שאני רואה שההורים מוותרים להם .. (כשאין צורך לוותר ,הם מסוגלים לעשות את זה בקלות -כשאני אומר הם עושים) פשוט לאמא נמאס לרדוף אחריהם . אז אני גם לא שוטף .ולעומת אחיי ההורים כן מעירים לי ושואלים למה אני לא שוטף אחריי (אני לא עונה להם) .
לא מדובר רק בשטיפת כלים ,ההורים שלי לא מציבים לאחיי גבולות ...

בכל אופן חברים אני אשמח לדעת האם התפיסה שלי לקויה אם כן אשמח אם תנמקו ואני כנראה אקשיב לכם ואשנה את הגישה שלי כלפי הנושא הזה ..

סה"כ אין לי בעיה בכלל לשטוף אחריי , אני כבר רגיל לזה .
רק מפריע לי שההורים וותרנים כלפי אחים שלי ולכפי יש טענות, אני רגיל שאני נקניק בבית ואמא שלי תמיד דורכת עליי בגלל שקל להשפיע עליי , וזה לא מתאים לי יותר ,אני רוצה להתחיל להיות אסרטיבי ורוצה לא לפחד מהתגובה שלה, לעומת זאת מהתגובה של אבא שלי לא אכפת לי רק קשה לי לי עם אמא שלי.

תודה רבה.

איך ניתן להסביר להורי כי אהבתם ורגישותם לנכדים גורמים לכשלים משפחתיים.

היי אני גבר נשוי לאשה מדהימה עם 2 ילדים מקסימים, אך הורי תומכים בנו מבחינה כלכלית בצורה יוצאת מן הכלל, מצד שני הם חופרים ומתרבים לנו בכל פרט ופרט בחיים ורוצים שנעשה כל דבר שהם רוצים, אנחנו בבלימה כבר 5 שנים ומאד מאד מקווה שמישהו יעזור לנו לצאת מהמצב הזה תודה מראש

היי
יש לי 2 בנים ובת, בגילאי הילדות וההתבגרות.
לאחרונה הבן הגדול וגם הבת החלו לחצות גבולות..הבן שלי התחיל להרביץ לאחיו הקטן, לעיתים יש בינהם מכות, מנבלים את הפה, לא עומד במטלות שלו וכו'.
לאחר יעוץ החלטנו להנהיג בבית חוקים בעניין, באופן שלכל ילד יש סדר יום וחוקים משותפים לבית,ומי שמפר אותם מקבל עונש.
במקרה הכי חמור זאת אלימות - שעליה לא עוברים בשתיקה, וכל מי שמרים יד מיד נכנס לעונש לחדר פסק זמן לפחות לשעה שלמה, לפעמים יותר.
על אי עמידה במטלות יומיות העונש נע בין לא לצאת מהבית באותו יום לבין איסור מחשב. וכו'.
העונשים יוצרים הרתעה מסויימת...ועדיין אנחנו בתהליך ומנסים גם שיחות וכו'.

הבעיה היא שאני ובעלי יוצאים לחול לשבוע וחצי, והבאנו בחורה לפני צבא שאנחנו מכירים שתשמור על הילדים ותהיה אחראית עליהם.
השאלה שלי היא איזה סמכויות כדאי לתת בידיה...והאם להשאיר את החוקים האלה גם בזמן החופשה ולתת בידיה את הסמכויות הרלוונטיות?
או לכל הפחות במקרים של מכות וכיו"ב? ובכלל האם לתת בידיה סמכויות משמעתיות כלשהן...כי סמכות מסויימת נדרשת על מנת להשליט סדר
והאם לתת לה סמכויות מלאות לאכוף את אותם דברים ועונשים?
לדוגמה על אלימות נכנסים לשבת בחדר ממ"ד שעה-3 שעות. אי עמידה במטלות הבית לא יוצאים מהבית באותו יום. התחצפות מיוחדת או מעשה חריג לא יוצאים שבוע וכו'.
או שיש בכך סוג של השפלה כלפי הילדים

שלום,
אני והבן זוג שלי מתמודדים לאחרונה עם תופעות קשות מנשוא שנובעות מהתנגדויות של הילד הקטן שלו (6 וחצי) בקבלה שלי למשפחה.
אני ובן זוגי חיים ביחד כבר חצי שנה הילדים (11,6) מגיעים פעמיים בשבוע וכל שבת שנייה.
בתחילת הקשר כמו כל ילד, חלו קשיים עם הילדים בקבלה שלי, אך עם הזמן הגדולה התאהבה בי (ואני בה) הקטן גם התחיל להראות סימני קבלה שמאוד הנעימו את החוויה המשפחתית שהחלה להתעופף לנו בבית.
לפני כחודש בן זוגי הציע לי להתחתן (כמובן ששאל את הילדים איך ירגישו אם זה יקרה) , חשוב לציין שהחלו דיבורים על אח או ״אחים״ קטנים ששניהם ישמחו מאוד לקבל.
הגרושה עושה לנו את המוות בלי סוף, בחודשים הראשונים אימללה לנו את החיים בנסיון סחיטה כספי (כשהיא מקבלת מזונות מלאים למרות המשמורת המשותפת) איומים שתפנה לרווחה, שאני מכה את הילד הקטן שלה ועוד ועוד...
בתקופה האחרונה הילד הקטן מתקשה מאוד בקבלה של המצב הנתון, לא מאשר לבן זוגי להיות לצידי לרגע בלי למשוך את כל תשומת ליבו.
המצב החל להידרדר, בסוף שבוע האחרון קרתה טלטלה שהילדה הגדולה סיפרה לי שאמא שלה מכניסה לקטן דברים לראש ״ושזה לא הוא״. סיפרתי על כך לבן זוגי והוא בתקווה ניסה לדובב את הילד. הילד אמר לבן זוגי שהוא מפחד לספר לו שלא יכעס עליו, לאחר כמה דקות, סיפר שאמא אמרה לו שאני מרביצה לו, שאני ואבא נתחתן ונעזוב אותם ונעבור לאמריקה.
בן זוגי שאל אמר לו אבל אתה יודע שאליה לא הרביצה לך, הוא ענה שכן כי אמא אמרה,

אז מה עושים מכאן?? נשבר לי הלב מהמצב הנוראי הזה.
בן זוגי קרוע ביני לבין הילד הקטן, הוא מנסה כמה שיותר לתת לו את כל הביטחון שבעולם ששום דבר מהדברים שאמא אמרה לא יקרו לעולם.
אך איך אפשר לעמוד מול ההסתה של האמא ???

שלום, בתי בת 6 מכורה לאמא שלה מיום היולדה, זה מגיע למצבים שאני חוזר הביתה מהעבודה היא אפילו לא אומרת לי שלום. היא לא מסכימה שאני אלביש אותה או אקלח אותה כלום. ניסינו בכל מיני דרכים אני ואשתי לקרב אותה אליי ללא הצלחה רק אמא, האם יש משהו שאני יכול לעשות ?
תודה