פורום וטרינריה - יש לך שאלה?

שלום אריק,
מהתיאור שלך נשמע שהחתולה סובלת מאחד או יותר גורמי מחלה המרכיבים את קומפלקס מחלות הנשימה של חתולים (וירוס ההרפס, וירוס הקליצי, קלמידיה, חיידק הבורדוטלה ועוד חברים נוספים). בתקופת החורף יש בדרך כלל עלייה בתחלואה של מחלות הנשימה בקרב חתולי הרחוב.
במידה ולחתולה יש מערכת חיסון פעילה ותקינה, והיא לא סובלת מ-FIV (האיידס של החתולים), תוכל לעזור לה בתמיכה תזונתית וחימום. אם אינך יכול לממן ביקור אצל הוטרינר תוכל אולי לרכוש במרפאה וטרינרית טיפול אנטיביוטי עבורה ולנסות לתת לה.
במידה ולחתולה יש כשל חיסוני כלשהו ייתכן ולא תוכל לעשות הרבה עבורה.
בהצלחה

בדקתי את האוזנים ומיששתי והכלב לא הביע כאב או התנגדות אין לו עצם זרה והוא כל הזמן מתחכך הכלב לא נראה סובל הוא פעיל ואוכל ולא בוכה

שלום מרי,
ברוב המקרים של דלקות האוזניים הכלבים אינם "חולים", כלומר, הם מרגישים טוב, התיאבון שלהם תקין, הצרכים תקינים וההתנהגות הכללית שלהם בריאה.
הסימן היחידי לפעמים לבעיית אוזניים הוא ניעור האוזניים לעיתים קרובות וגירודן. לא בכל הדלקות הכלבים מגיבים בכאב או התנגדות למגע כך שהבדיקה שביצעת אינה שוללת קיום של דלקת אוזניים.
אני ממליצה לגשת עם הכלב למרפאה וטרינרית, שם יבדקו את האוזניים באופן יסודי ויסתכלו על תעלת האוזן באמצעות אוטוסקופ שמאפשר לזהות דלקות בשלב מוקדם.
הניעור שאת מתארת יכול לגרום לנזק לאפרכסות האוזניים ועל כן חשוב לטפל בדלקות אוזניים גם אם הן קלות יחסית.
בהצלחה

שלום ריטה,
שלשול הוא סימן קליני כללי שיכול להיגרם כתוצאה ממצבים רבים. גם מחלות סיסטמיות כלליות שאינן קשורות ישירות למערכת העיכול יכולות לגרום לכך, ובחתולי רחוב מגוון המחלות יכול להיות נרחב.
ראשית חשוב לאושש את החתול ולוודא שהוא מצליח להשלים את כמות הנוזלים המופסדת בשלשול ע"י שתייה. אם הוא לא מעוניין במים רגילים תוכלי לבשל עוף בסיר מים ולתת לו את מי הבישול (לאחר קירור כמובן). לגבי תזונה, רצוי לתת לו תזונה המבוססת על עוף ואורז (בישול נקי ללא שמן, תבלינים או עצמות כמובן) ולקוות שבכך תוכלי למצק את הצואה. תוכלי לרכוש אצל וטרינר טיפול כנגד תולעים ולתת לו, לאחר שיתאושש, שני טיפולים עוקבים כדי להוריד את עומס תולעי המעיים שוודאי קיים.
חשוב שתדעי שייתכן ולא יהיה די בטיפול קונבנציונאלי זה ויידרש טיפול יותר אגרסיבי בנוזלים במרפאה וטרינרית כדי לאוששו מהמצב בו הוא נמצא
בהצלחה

שלום שגית
נשמע שהחתול החליט לבצע סימון טריטוריה של חצר הבית שלכם. האם יש חתול/ה בתוך הבית שמהווה מטרה או סיבה לסימון?
כאשר חתולי בית מבצעים סימון ההמלצה היא ראשית לנטרל את הגורם המאיים או המדרבן, לנקות היטב את השתן כדי לבטל את ריח השתן הקיים ולהשתמש בחומרים מיוחדים המבוססים על פרומונים במטרה לחקות את פעילות הסימון כך שלא יהיה צורך בה.
מאחר ומדובר בחתול רחוב קשה לנטרל את גורמי האיום. חנויות לבעלי חיים מחזיקות בדרך כלל חומרים המיועדים להרחקה סביבתית בטוחה של בעלי-חיים, כדאי גם לשוחח עם מאכיל/ת החתולים השכונתי ולבקש אותו/ה לדאוג לסירוס החתול אם לא נעשה כבר
בהצלחה

שלום מתן,
אכילת יוגורט לבדה לא תגרום לחתולה שלך להרגיש כך. חשוב לדעת אם היא יוצאת החוצה ואם יש לה גישה למזון פרט לזה שאתה מאכיל, בת כמה היא והאם היא מחוסנת. ישנם גורמים רבים להקאות ושלשולים, לא כולם קשורים ישירות למערכת העיכול.
אני ממליצה להביא את החתולה למרפאה וטרינרית שם יטפלו בה טיפול ראשוני על מנת ליצבה (נשמע שיש צורך בכך) ויתחילו בתהליך איבחוני לבירור הגורם למצבה.
לגבי הטיפול שנתת, ברפואה וטרינרית לא משתמשים בנורופן (Ibuprofen) לטיפול בכלבים וחתולים באופן שגרתי. וכדאי לציין בפני הוטרינר את הכמות שנתת כדי שהוא יוכל לבדוק האם המינון נמצא בטווח הבטוח.
בהצלחה

היי סמדר החתולה שלי היא לא יוצאת לבחוץ היא בבית ויש לה חולות בבית כך שאין לה גישה למזון מלבד המזון שאנחנו מביאים לה. החתולה שלי בערך בת 4 חודשים. אבל להופתעתי היא החל מאתמול הלילה התחילה לחזור לשגרתה. היא חזרה לשחק לאכול ולתפקד כרגיל. את חושבת שבכל מקרה להפנות אותה ליעוץ וטרינרי?

אני ממליצה להמשיך לעקוב אחר המצב. במידה ומגמת השיפור שאתה מתאר תיעצר או שתחול החמרה כדאי לקחת אותה למרפאה.
כשהיא תחזור לעצמה לחלוטין חשוב להשלים את סדרת החיסונים, אם לא סיימתם אותה, ולהגיע באופן שגרתי למרפאה לצורך חיסונים (פעם בשנה) או טיפול נגד תולעים (אחת לחצי שנה) כך גם תבוצע בדיקה כללית באופן שגרתי.

בנתיים היא מרגישה מצויינת ואם תחול בעיה אני יפעל לפי ההוראות שלך. תודה רבה לך ויום טוב.!

שלום ספי,
ראשית כל מזל טוב על אימוץ הכלבה! ייתכן ויקח לה קצת זמן להתרגל למספר קצוב של ארוחות, אני הייתי ממליצה להעלות את מספר ההאכלות אבל לא להשאיר מזון באופן חופשי.
חשוב שהמזון יהיה מאיכות טובה ומיועד באופן ספציפי לגורים. שקלי את הכלבה והתאימי לפי משקלה את הכמות הכללית המתאימה, תוכלי לחלק ל-3-4 ארוחות.
כדאי גם לוודא שהכלבה קיבלה שני טיפולים עוקבים נגד תולעי מעיים בהפרש של 10 ימים עד שבועיים. חשוב להגיע עם הכלבה למרפאה וטרינרית כדי לוודא שהיא באמת במשקל הרצוי ולא רזה/שמנה מדי.
בהצלחה

שלום.
צר לי לשמוע שכלבתך חולה ואני שמחה שפנית לרופאה מומחית באונקולוגיה על מנת לטפל בה.
חשוב לי מאוד להסביר לך שעקרונות הטיפול האונקולוגי שונים בצורה מהותית בין בני-אדם לבעלי-חיים. בבעלי-חיים אנחנו לא יכולים, וגם לא מנסים, "לנצח" את הסרטן. בשביל לנסות ו"להבריא" אחנו צריכים לתת טיפולים אגרסיבים מאוד במינונים גבוהים שיביאו לתופעות לוואי קשות (בדומה לבני-אדם) שאינן מקובלות עלינו כמטפלים בבעלי-חיים.
כלבים המטופלים בכימותרפיה צריכים להיות כלבים בעלי תיאבון, שמחת חיים, שמסוגלים לצאת ולהנות מטיול קצר עם הבעלים,כלומר, להישאר כלבים. אם המצב לא כזה, כנראה שהטיפול לא מתאים להם ועדיפה האפשרות להמתת חסד.
אני בטוחה שהאונקולוגית שלך תוכל לענות לך לגבי שילוב של רפואה אלטרנטיבית ותרופות נוספות בפרוטוקול הטיפול שהיא נותנת. מסגרת הזמן שהיא "נותנת" היא למעשה ממוצע שנבדק במחקרים קליניים בהם בדקו את התגובה וזמן השרידות של כלבים בשלבי מחלה דומים לפרוטוקול הטיפול בו היא משתמשת. חשוב לדעת יש כלבים ששורדים יותר זמן ויש גם כאלו שפחות...
אני ממליצה לך בחום להנות איתה מהזמן שנותר, לשפר את איכות חייה ככל שניתן ולראות את עצמך בר-מזל שניתנה לך האפשרות לבלות את התקופה המיוחדת הזו איתה בתנאים הטובים ביותר מבחינתה.
בהצלחה

שלום חני,
לא ציינת בת כמה הכלבה והאם היא התייחמה בעבר. חשוב לדעת שלא כל דימום מהוגינה הוא בהכרח חלק מהייחום, ייתכן וטפטופי הדם בבית (אם אכן אלו הסימנים שאת רואה) הם בכלל ממקור של מערכת השתן.
אני ממליצה לגשת עם במבה למרפאה וטרינרית, שם יבוצע תיחקור טוב של היסטוריית ההתנהגות בייחומים קודמים (אם היו), בדיקה פיסיקלית כללית, ואולי גם בדיקות נוספות כמו בדיקת שתן, משטח וגינלי, בדיקות דם וכו'.
דיכאון הוא סימן כללי מאוד, לעיתים הוא יכול להיות הסימן היחידי שמאותת לנו שמשהו באמת לא בסדר ולפעמים אין מאחוריו הרבה... חשוב לבדוק מה קורה עם במבה
בהצלחה ורק בריאות

שלום נועה,
לא ציינת מה גילה של החתולה ואם קדמו לאפיזודה הזו סימנים אחרים של מערכת העיכול (צואה רכה, שלשול, הקאות). באופן עקרוני, יש להבין מה סוג הדימום, האם מדובר בדם מעוכל (גוון שחור בדרך-כלל) שמקורו במערכת העיכול העליונה, או בדם טרי (אדום, כמו דם רגיל). אם מדובר בדם טרי יש לבדוק מה מקורו (מערכת השתן, מערכת העיכול, מערכת המין או דימום חיצוני באיזור פי הטבעת). הגורמים שיכולים לגרום לדימום ממקור של מערכת עיכול הם רבים מאוד, החל מטפילים, דלקות מעיים (חיידקיות או ויראליות), כיבים, הרעלות מזון, גידולים וכלה במחלות סיסטמיות שונות והפרעות קרישה שמשפיעות בין היתר גם על מערכת העיכול.
אני ממליצה לגשת למרפאה וטרינרית ולהתחיל בסדרת בדיקות. תוכלי להביא איתך דגימת צואה של החתולה כדי לזרז את התהליך.
בהצלחה

שלום לביא,

חתולי בית שנשארים בבית אינם מוגנים בפני גורמי מחלה, במיוחד לא כנגד הגורמים הויראליים המצויים בחיסון (פנלויקופניה, הרפס וקליצי) שעוברים גם באוויר. חיידק הכלמידיה שחיסון כנגדו נמצא בתרכיב המרובע, נחשב כגורם מחלה המדביק בעיקר חתולים שיוצאים גם החוצה.
לכן, ללא קשר לתוספת החדשה לביתך, אני ממליצה בחום לחסן את החתולה בהקדם האפשרי לפחות בתרכיב המשולש. גם תילוע (טיפול נגד תולעים) וטיפול כנגד פרעושים ניתן באופן שגרתי ומניעתי בחתולים שנשארים בבית.
לגבי הכלבלב, יש לוודא כמובן שסיים באופן מושלם את סדרת החיסונים טרם יציאתו החוצה. מעבר לכך אין גורמי מחלה העוברים באופן ישיר מכלבים לחתולים. הבאת גורמי מחלה מהחוץ יכולה להיעשות דרך הכלב, דרככם או סתם כך דרך האוויר.
הערה אחרונה וחשובה: החומרים לטיפול נגד טפילים חיצוניים (פרעושים וקרציות) שונים בין כלבים וחתולים. יש לוודא לפני המתן שאתה משתמש בחומר המתאים לבעל החיים הנכון.

בהצלחה

חתולים צעירים טיבם שהם פעילים יותר מחתולים בוגרים (אשר מבלים כ60% מהיום בתנומה). וחתולים בכלל טיבם שהם פעילים יותר בלילה ואז בדיוק כשרוצים לישון הם רוצים לשחק.
הדרך שבה ניתן לנסות ולהתגבר על המצב הינה להפעיל את החתול יותר במשך היום עם פעילויות שונות ומשחקים שונים (בסבב - לא שיהיו כל המשחקים לרשות החתול כל הזמן), לנסות לתת משהו שיעסיק את החתול בלילה. באם כל אלה לא עוזרים אפשר להתייעץ עם וטרינר או יועץ התנהגות לחתולים ולמצוא דרכים אחרות בהן תוכלו לישון.
אבל נקודת אור בקצה המנהרה- סביר להניח שכאשר החתולה שלכם תתבגר - היא לאט לאט תרגע ותתרגל לסגנון חיים שליו יותר.

רק בריאות

שלום ריוי,
כדי להבין מה מקורו של הגוש צריך לבצע מספר בדיקות. ראשית כל צריך להבין לאיזו שכבה בדיוק הוא שייך (עור, תת-עור, רקמות עמוקות יותר), האם הוא נייד או קבוע (מעל הרקמה או חלק ממנה), האם הוא משנה את גודלו, אם כן באיזה קצב, האם הוא ממוקם מעל מפרק, ועוד. לאחר שהוטרינר יעריך וימדוד את המסה הוא ידקור אותה עם מחט, ישאב מהתוכן שלה ויבצע בדיקה ציטולוגית להערכת התאים/הנוזל. במקרים מסוימים הוטרינר יעדיף לבצע ניתוח להסרה של המסה ובדיקה היסטופתולוגית שלה (ביופסיה) במעבדה מקצועית.
המסה יכולה להיות קשורה לתהליכים רבים, החל מציסטה של נוזלים, אבסס סביב גוף זר, סרומה, שטף דם, עקיצה, וכלה בתהליכים פחות סימפטיים כמו גידול (שפיר/ממאיר). המלצתי היא לגשת למרפאה וטרינרית לביצוע הבדיקות הנחוצות ומעקב.
בהצלחה

שלום קארין,
התופעה שאת מתארת היא אכן חרדת נטישה והיא בעייה מוכרת ונפוצה במסגרת בעיות התנהגות של כלבים. הדרך להתמודד איתה היא בלימוד הכלב להתמודד עם אותם אירועים שגורמים לו לחרדה בלי לפחד מהם. ראשית צריך להרגיל את הכלב לסימני עזיבה שלכם (לקיחת מעיל, מפתחות, תיק וכו') ולתת חיזוק להתנהגות רגועה. בשלב הבא יש לתרגל עזיבות קצרות של הבית של מספר דקות ולאט לאט, בתנאי שהוא נשאר רגוע בין עזיבה לעזיבה, להעלות את אורך ההעדרות שלכם. בכניסה הביתה לאחר ההעדרות צריך למנוע התרגשות יתר, להיכנס באופן רגוע (בלי הכרזת נוכחות "אנחנו כאן") ולצאת באופן רגוע. לאורך כל הדרך יש לעודד ולחזק את ההתנהגות הרגועה של הכלב. במקרים בהם אין הצלחה בטיפול ההתנהגותי או שהנזקים קשים במיוחד ,אנחנו שוקלים גם טיפול תרופתי. למידע נוסף את מוזמנת להמשיך ולהתייעץ גם עם מאלפים ומטפלים התנהגותיים.
בהצלחה

שלום אביה,
מערכת העיכול של הצ'ינצ'ילות מאוד רגישה, שלשול יכול להיגרם משינויים בתזונה (אפילו קטנים), מטפילי מעיים (בעיקר ג'יארדיה) ומצבים נוספים. אני ממליצה לגשת עם הצ'ינצ'ילות לוטרינר שמטפל בחיות אקזוטיות כדי שיבצע משטח צואה. אם הנקבה בהריון מתקדם (לפחות 90 יום) הוא גם יוכל לאבחן זאת.
למידע נוסף את יכולה לפנות לפורומים שעוסקים בחיות אקזוטיות
בהצלחה

שלום מיקי,
בשביל לתת חוות דעת מקצועית עליי לבדוק את החתול בעצמי וסביר שיהיה צורך בבדיקות מעבדה נוספות.
יש שלל רב של גורמים שיכולים להביא את חתולך למצב שכזה, לא ציינת את גילו והאם הוא חי בבית או בחוץ.
אם חתולך עדיין לא אוכל, שותה ולא מתפקד כראוי אני ממליצה לגשת בדחיפות למרפאה וטרינרית ולבצע אבחון וטיפול בהתאם