פורום וטרינריה - יש לך שאלה?

שלום לירון,
"נפיחות" במקום בו מצויה ארובת העין עשויה להיווצר ממספר גורמים הנפוצים שבינן הנם מחלה ססטמית המתבטאת בזיהום רקמות עמוקות של העין או אף אבצס המצוי מאחורי העין.
חשוב מאד לפנות לוטרינר בהקדם על מנת שיוכל לאבחן ולטפל בהתאם!
כל טוב!

שלום דן,
הבעיה אותה אתה מתאר מכונה "עין יבשה"- במחלה זו יש לקות בייצור השכבה המיימית של הדמעות, החשובות עד מאד לחיוניות ותפקוד תקין של העין. המחלה עשויה לנבוע מגורמים שונים הכוללים: רקע גנטי, מחלה ססטמית, לקות נוירולוגית או פגיעה טראומתית לבלוטה שאחראית על ייצור הנוזל. הפרוגנוזה לעין תלויה במידת יכולת העין ליצור דמעות, יכולת זו נמדדת ב"מבחן שרימר" בו מודדים במ"מ את כמותן. תוצאה ראשונית של 0 מ"מ מעידה על לקות חמורה, כך או כך כפי שציינת מדובר על טיפול לכל החיים (אינני יודעת מהו גיל כלבך) בתרופה אימונוספורסיבית יקרה (מדובר בתרופה הומאנית ). הניתוח המוצע בו מעבירים צינור בלוטת רוק לצורך הרטבה קבועה של העין אינו חף מסיכונים והוא אכן אינו בעל אחוזי הצלחה מוחלטים, הוא מומלץ במקרים בהם אין משיגים תוצאות די טובות בעזרת טיפול אימונוסופרסיבי. כמובן שהצלחת הניתוח תלויה רבות במנתח ונסיונו, ובמידה ואתה אכן שוקל זאת מומלץ לעשות כן אצל כירורג עיניים מנוסה! זוהי בהחלט אופציה אם כי הייתי ממשיכה לנסות את יעילות הטיפול האימונוסופרסיבי,
רק בריאות!

שלום סיגל,
מדברייך עולה תופעה מוכרת בה הכלב מפגין תוקפנות שעשויה להיות דומיננטית או טריטוריאלית. כפי שהנך בוודאי יודעת כלבים שונים משמשים למטרות שמירה. דבר המתאפשר הודות ליצר השמירה על הטריטוריה הקיים בכלב. ישנם כלבים בהם יצר זה חזק במיוחד, ועשוי גם לגרום לתוקפנות. כלבים כאלו יראו תוקפנות בעיקר כלפי זרים. תוקפנות כזו עשוייה להיות מופנית לאנשים, כלבים או בעלי חיים אחרים. ישנם גזעים בהם תוקפנות כזו נפוצה יותר מאשר בגזעים אחרים. סירוס עשוי לסייע בהורדת תוקפנות זו הואיל ודומיננטיות נפוצה ביותר בכלבים זכרים, ומביניהם קיימת בעיקר בזכרים לא מסורסים. בנוסף רצוי להיוועץ עם מומחה לפתרון בעיות התנהגות!
בהצלחה!

שלום עמית,
PDA הנו מום מולד השכיח במספר גזעים של כלבים (יותר בנקבות) הגורם לעלייה משמעותית בנפח הדם אותו "רואה" הצד השמאלי של הלב והריאות, וזאת בשל חוסר התנוונות של ה"דוקטוס" שאמורה להתרחש מוקדם עם הלידה. סגירה של הצינור בניתוח מומלצת מוקדם ככל שניתן. הניתוח נחשב לבעל סיכויי הצלחה גבוהים כאשר נעשה מוקדם (מורטליות של 10% על פי הספרות) ובאם מצליח, הרי שתוחלת החיים הצפויה לבעל החיים הנה נורמלית. ללא ניתוח יותר מ-50% מהכלבים הפגועים ימותו בשנת חייהם הראשונה, ועל כן כפי שציינתי מומלץ לפנות במהרה לכירורג מומחה!
בהצלחה רבה!

שלום נועה,
ריח רע מהפה שכיח עד מאד בכלבים, בעיקר מגזעים קטנים והוא נובע מדלקות חנייכים והצטברות אבן שן, אולם ייתכנו גם מצבים נוספים שעשויים להעיד על מחלות ססטמיות שיביאו לכך כגון כיבים, גידולים שונים ועוד. בדומה לכך ריח גוף חזק מן הרגיל גם הוא עשוי להעיד על מצב של דרמטיטיס- האם כלבך מתגרד? האם ניתן לראות לקויות עור שונות על גבי גופו? האם מטופל דרך קבע כנגד פרעושים?
מומלץ להגיע לבדיקה אצל וטרינר בהקדם!
כל טוב!

אנה שלום,
מהתמונה נראית נפיחות מתחת ללסת התחתונה של כלבתך. נפיחות זו עשויה להיות מסה, הגדלה של בלוטת רוק, אבצס, ציסטה או התנקזות של נוזלים- אפילו דם (תופעה הנראית במצב של הרעלת קוטלי מכרסמים-הרעלה שיכולה להביא למוות ללא טיפול מתאים!).
מומלץ לפנות מוקדם ככל האפשר לוטרינר על מנת שיבדוק את כלבתך ויוכל לטפל בהתאם!

שלום מיכל,
שלשולים כרוניים המופיעים עם הקאות עשויים לנבוע מגורמים רבים הכוללים מלבד פרזיטים (שאותרו אצל כלבתך) גם אי סבילות למזון (לפי מספר מחקרים אחוז קטן מהכלבים יגיבו למזון היפואלרגני רק לאחר 3 חודשי טיפול, גירודים עשויים גם הם להלוות לכך השל הנטייה לדלקת עור אולם ישנן עוד סיבות רבות לגירודים שאינן קשורות בכך), שגשוג ביתר של אוכלוסיית חיידקי מעי (SIBO(בשל סיבות שונות, אי ספיקת לבלב, לקות בניקוז לימפטי או דלקת מעי כרונית שעשויה להיגרם על רקע אימוני. גם בהדבקות פרזיטריות עשויה להיות תקופה "שקטה" ואחריה חזרתיות של הפתוגן הדורשת טיפול נוסף (הכולל ניקוי משטחי רביצה בבית, שטיפה של הכלב מחשש לביצים שנותרות בפרווה וכו). כך או כך, הייתי ממליצה לחזור על משטח צואה (לאחר הצפה), לבדוק רמות ויטמין B12 וחומצה פולית (שיכולים לאשש מצב של בעית ספיגה במעי), ניתן לבדוק רמות אנזים לבלבי (TLI( על מנת לוודא כי אין בעית לבלב, ולוודא כי רמות האלבומין (החלבון הדומיננטי בדם) תקינות. מומלץ וחשוב לספק ויטמין B12 לפי הצורך הואיל וחוסר בו עשוי לכשעצמו להגביר את בעיית הספיגה ואף להחמיר מצב של אנמיה, וחשוב כפי שאמרתי להמשיך עם המזון ההיפואלרגני. במידה ולאחר כל זאת עדיין הבעיה איננה נפתרת כדאי לערוך ביופסיית מעי על מנת לרדת לעומק העניין.
ברור לי כי מדובר בתהליך ארוך אולם אל ייאוש- לרוב הבעיה באה על פתרונה!
בהצלחה!

שלום מיטל,
נראה כי תהליך הגמילה לא הושלם במלואו וכי יש להמשיך ולחנך את כלבך.
ישנם מספר עקרונות שחשוב ליישם כגון הגבלת אזור עשיית הצרכים בבית, ירידות תכופות(תחילה כל 3 שעות על מנת לאפשר לכלב להבין כי מקום עשיית הצרכים הוא מחוץ לבית), מתן חיזוקים חיוביים על עשיית הצרכים בחוץ ועוד-על פי הגישות השונות-מדובר ב"תורה" די פשוטה ברגע שאוכפים את הכללים-את מוזמנת לערוך חיפוש באינטרנט אודות "חינוך לצרכים" ובאם את מתקשה מומלץ להתייעץ במאלף או במומחה להתנהגות,
בהצלחה רבה!

שלום אלי,
מתאורך נשמע שחתולך זקוק לבדיקה רפואית באופן מיידי. נסי לתפוסו (ניתן ללטפו ראשית ואז לנסות בעזרת מזון שיוכנס לתוך כלוב נשיאה לגרום לו להיכנס בעצמו ),ולהביאו לוטרינר מהר ככל האפשר,
בהצלחה!

שלום דן,
גם באם התוכי מחוסן עדיין מומלץ לפנות לרופא, ייתכן ונדרש טיפול נוסף: מקומי / אנטיביוטי. לגבי חששך- מחלת האיידס איננה מדבקת או מועברת על ידי תוכים.
כל טוב ורפואה שלמה!

נאמר 10 דק' לפני או יו יומיים לפני התוכי נשך מישהו שיש לו איידס.
מה אז? אני עדין בסיכון?
כי הרי בדם אפשר להידבק.

על מנת שנגיף האיידס יעבור נדרשת כמות גדולה של חלקיקי הויריון-כלומר נדרש תהליך של רפליקציה אצל מאכסן שמהווה נשא. מאחר שכמו שציינתי התוכי אינו מהווה נשא של המחלה אין הדבר אפשרי. כפי שייעצתי קודם- אני ממליצה גם לפנות לרופא המשפחה על מנת לוודא כי לא נדרש המשך טיפול.
כל טוב

היי שרון- זה קורה- בגיל הזה ניתן לגשת למישהו- מגדל או וטרינר- ולשים פלסטר- או להמתין מכיון שהוא עדיין בגיל שהסחוס באוזן רך ויכול להעמד או להתקפל.

רק בריאות

שלו שלום
המלצתי היא לחזור לוטרינר להעזר בו בניקוי וטיפול האזניים. במידה ויש צורך בטיפול נוסף בקשי ממנו הנחיות כיצד לבצע את הפעולה גם בבית.
בהצלחה

שלום תהל,
על פי סיפורך ניכר כי:
א. כלבך אינו רוצה לשמש משחק לביתך הצעירה מכל מיני סיבות אפשריות.
ב. אתם אולי משקיעים בו פחות תשומת לב ממקודם.
באופן כללי אני חושבת שאם תיצרו מצב שבו נעים לכלבכם להיות עם ביתכם ולא רק יסבול ממשיכות והטרדות- הרי שבקלות רבה יותר הוא יקבל אותה. כלבכם החביב - לא תוקף- פשוט מזיז את עצמו מסיטואציה שאינה נוחה לו כרגע. זה הכל יכול להשתנות עם הזמן כמובן.
כמו כן אני מאמינה שאם תשקיעו בו מעט יותר זמן - כאשר אתם יורדים לטיול עם הילדים - או סתם פעם ביום רק איתו- החיים שלו ייראו יותר טוב ואולי אז יהיה שינוי בהתנהגותו כלפי בני המשפחה וייתכן גם ביתכם.
אם אתם מרגישים שהבעיה מחמירה - ניתן לפנות למאלף או לוטרינר שעוסק בהתנהגות בעלי חיים ולנסות לקבל ייעוץ אצלם לגבי הטיפול במצב שנוצר
רק בריאות

שמרית שלום,
קשקשת - בייחוד אם היא מלווה בגירודים - עלולה להצביע על בעיה עורית מדבקת ולאו דוקא על בעית תזונה בגיל צעיר. פרעושים, דלקת חיידקית, טפילי עור וכיוצא באלה- עלולים להראות במצג מתאים לתיאור שלך. על כל בעיה להיות מאובחנת ומטופלת לפי הגורם. את יכולה לשים חומר לפרעושים באם אלה קיימים- באם דבר זה פתר את הבעיה הרי שיש להקפיד לטפל בחתולייך למניעת פרעושים. כמו כן- מומלץ וכדאי לקחת אותה לבדיקה על מנת לשלול טפילים אחרים מלבד פרעושים - כיון שחלקם- כמו למשל סקאביאס- עלולים להיות מדבקים גם לבני אדם. מלבד זאת נראה לי שעור שנראה כמו בתמונה אינו נעים לחתולה ולמענה מומלץ לטפל בו בהקדם.
בהצלחה ורק בריאות

האם יכול להיות שלחתול נגרמת עצירות כתוצאה מתולעים ? לא ראיתי כלום, אבל האם זאת יכולה להיות הסיבה ??

תודה.

לא שהבעיה לא נפתרה באיזה שהיא סיבה,אבל בכל זאת מה עושים כשלחתול יש עצירות לעיתים? יש משהו שיכול להקל עליו ?שמן פרפין, או משהו שומני ?

תודה מראש על התשובה .

מיטל שלום
עצירות מתאפיינת בנסיונות מתן צואה תכופים, שאינם פרודוקטיבים. מכאן שתאורך אינו מתאים למצב של עצירות. סביר שגורם לפחות צואה במקרה שכזה, הוא ירידה באכילה. שימי לב לכמויות שהיא אוכלת(במיוחד לאור העובדה שהיא כנראה סובלת מעודף משקל)
וכמובן במקרה שהתופעה חוזרת גשי לוטרינר לבדיקה.
המון בריאות

הסתדר ואכן שמתי לב שהיא אכלה פחות בימים אלו .
אבל רציתי לשאול אותך -למה התכוונת כשאמרת שהיא לא אכלה בשל עודף המשקל ?יש קשר בין הדברים?

תודה .