פורום אורתופדיה ילדים - יש לך שאלה?

אם אתה בן 16 , כן .

שלום מיכל,
"קליק" בפרק ירך ניתן לשמוע, ויותר נכון להרגיש מתחת לאצבעות הבודק כתוצאה מהכנסת ראש הירך הפרוק בתוך המפרק בחזרה .קליקים יכולים להיות ממקום אחר : ברך לדוגמה (בלי שום קשר לפריקה של ראש הירך ).קליקים בברך תופעה שכיחה יחסית אצל תינוקות, ולדעתי זה מה שרופא שמעה בבדיקה (אם אכן US פרקי ירכיים תקין).לא זכור לי שראיתי פריקת ראש הירך עם קליק ןUS פרקי ירכיים היה תקין.
בברכה

רבקה שלום, אם היית מטופלת אצלי לא הייתי מתנגד לרעיון שלך. כדאי לקבל איזור ממי שמטפל בכם.

חן שלום ומזל טוב. שברים סביב הכתף נפוצים בעת לידה. השכיחים הם שברי עצם הבריח (קלויקולה) ועצם הזרוע (הומרוס). לרוב ההחלמה מהירה מאוד וללא סיבוכים. לגבי כאבים - תינוקות מרגישים כאב בהחלט. עם זאת הם זזים מעט והשבר אצלם מחלים בקצב מואץ מאוד (תוך שבועיים בערך יש אחוי ראשוני). צריך להשתדל לתמוך את התינוק בלי הרבה לחץ על האיזור השבור. מרכיב נוסף הוא מעקב אחר תפקוד היד לאחר החלמת השבר בכדי לודא שלא נלווית לשבר גם בעיה עצבית.

אנא שאל שאלה ברורה, הדיון כאן אינו מחליף פניה לרופא בכל עניין אלא מכוון לדיון בנושא שמעניין גם קוראים אחרים

אלישבע שלום. חישובי הגובה הצפוי בבגרות מתבססים לרוב על גובה ההורים והכפלה במקדם מסוים הקשור למין (בת/בן) - ברור שלפי שיטה זו כל הבנים וכל הבנות לזוג הורים צריכים להיות באותו הגובה. לגבי גודל כף הרגל - אני לא מכיר שיטת חיזוי כזאת. שיטה קצת יותר מדויקת היא לפי עקומות צמיחה (גובה). אם יש לך 3-4 נקודות של הילד שלך על עקומה קבועה (יש עקומות באינטרנט), אפשר לחזות באופן מאוד מדויק גובה סופי.

עדי שלום. זו הזדמנות להעלות נושא כאוב. "פלטפוס" זה כנראה מונח או שיבוש של מונח בגרמנית, שנותר מימי ההגמוניה הגרמנית של הרפואה בארץ - המונח והמשמעות הבריאותית שלו, רצוצים מאוד. אני מציע לחדול להשתמש בו בעיקר מכיוון שאין כל הוחכה שיש בעיה בריאותית עם כף רגל שטוחה. בודאי שאין כל רע בהליכה יחפים - להיפך זה כנראה בריא מאוד ולא משנה אם על משטח קשיח או רך. הקשר בין סוג המנעלים וקשת כף הרגל לא ברור - ככל הנראה אין לכך השפעה. ולגבי "דוקטור האם זה יעבור..." - התשובה היא שהילדים לרוב דומים להורים, אם אצל ההורים זה לא קיים, סביר שגם אצל הילדים זה יחלוף (ולהפך). לסיכום, למעט במקרים של עיוותים קיצוניים במבנה כף הרגל, אין קשר בין גובה הקשת (גבוהה או שטוחה) לבין כאבים, נזק לברכיים, לגב, כאבי ראש, בחילות, עקמת בעמוד השדרה, סחרחורת בעמידה ממושכת (את כל אלה אני שמעתי...). השפעתם של מדרסים על אותן הבעיות עצמן - גם היא קלושה (רוב המחקרים על מדרסים קשורים במחלות ממש של כף הרגל ולא במצבים שפירים). אשמח לתגובות

הדר שלום, אני מתנצל בשם ציבור העוסקים ברפואה - השימוש בקיצורים לא מובנים מבטא התנשאות שאין לה מקום בתקשורת עם המטופלים (אני לא ציני אלא רציני).
VDRO - פירושו וארוס-דרוטציה-אוסטיאוטומיה - חיתוך של עצם (לרוב הירך) והטייתה לכיוון וארוס (לכיוון אמצע הגוף) ותוך סיבוב. זה קיצור מקובל לפעולה ניתוחית בירך הקריבנית לשיפור היחסים בין מכתש מפרק הירך, לראש עצם הירך.
bit הוא בודאי שיבוש של bil - בילטרל, שני הצדדים.
המונח intoeing - הטיית אצבעות הרגליים פנימה (לכיוון מרכז הגוף)
גם אני חוטא בקיצורים האלה, שנוחים בעיקר לתקשורת בין אנשי רפואה, ומקשה על המטופל להבין. צריך להשתדל לעבור עם הרופא על מה שכתב ולקבל הסבר על מה שלא ברור.

ארנה שלום,
לפני שמחליטים לאמן ולטפל ,צריך להבין למה נופלים לה חפצים , למה ידיים חלשות ( האיים הם באמת חלשות ?).הייתי ממליץ לך קודם כל להבדק אצל רופא ילדים טוב, ואם יש חשד כל שהוא אז גם אצל נירלוג ילדים.
בברכה

כרם שלום. הטיה של הכפות לכיוון המרכז (אנחנו מגדירים כ- סבוב פנימי) נפוצה מאוד, אין לה קשר לבעיות מפרק הירך, וכפי שהוסבר כאן בדיונים קודמים היא יכולה לנבוע מפיתול בכל אחד מחלקי הגפה - עצם הירך, עצם השוק וכפות הרגליים. הנפוץ בילודים הוא - כף הרגל. שם יש להבדיל בין מצב קשה שכולל עיוותים אחרים ואנחנו קוראים לו clubfoot - גם עליו יש כאן הרבה דיונים, או מצב קל שנקרא forefoot adduction (הטיה של קדמת כף הרגל). במצב זה אכן תרגילים לרוב מספיקים. עם זאת, היות שהיו דעות שונות - אנא המשיכי מעקב ובררי עם הרופאים המטפלים האם אין מקום בכל זאת לטיפול בגבסים סידרתיים או מכשיר לסיבוב חיצוני דוגמת denis-browne-splint - דעי שהתועלת בשיטות אלה לא מאוד מרובה.

האם אתה סבור ששיטה זו אינה אפקטיבית? במידה ולא, מה כן אפקטיבי לפור פוט אדקשיין או לקלאב פוט?

שלום בר,
אין הבדל מהותי בין CDH (רשאי תיבות ?ongenital dysplasia of the hip )לDDH -
developmental dyspalsia of hip
יש רופאים שמשמתשים במוסג יותר ישן -CDH ויש כאלה שמאמינים שDDH "מכסה" את הפתולוגיה טוב יותרת .
כעת לדבר יותר חשוב:אני מאפשר הורדת רצועות ל20 דקות ביום לאמבטיה בלבד(בדרגת חומרה 2A ניתן להתפשר ל30 דקות ללא בעיות).העיקר-לא לאפשר זמן ארוך יותר כדי כל הזמן "להחזיק" ראש הירך משוחזר.כמה בדיאוק זמן חופש לתת לילד ברצועות- תמצאי המון דעות בקרב אורטופדים ילדים (בין 15 דקות עד שעה ביום).לדעתי לא חשוב עם את מחלקת "זמן חופשי" לפעם או פעמיים ביום-העקר שרצועות יהיו 23 שעות ו30 דקות.
בברכה

במשך 3 שבועות לא הורדנו בכלל את הרצועות, אפילו לא לאמבטיה. כשהורדנו אותן לאחר 3 שבועות ראינו שנשארו סימני לחץ על השוקיים. זה נראה כאילו שהרצועות היו מהודקות מדי. השוק באזור הרצועה דק יותר מהאזור שהיה חופשי.
האם זה מסתדר עם הזמן? האם דורש טיפול? (האורטופד שלנו בחופשה).

בר שלום, לגבי סמני לחץ מהרצועות זה רגיל ויחלוף מהר. הרגליים יתחזקו ויתעבו עם צמיחת השריר. הסימנים הם עדות לטיפול טוב וקפדני שהוא המפתח להצלחה ברתמת פבליק. אני מסכים עם דר' אידלמן - כאשר ראש הירך יציב, אפשר כבר להוריד לרחצה, אבל.... לא כדאי מעבר לכך, הסכנה שראש הירך ישוב להתנדנד פנימה והחוצה מהמכתש שלו - היא רבה. חייבים לשמור על היציבות ואח"כ כבר ניתן יהיה להתחיל "גמילה" הדרגתית מהמכשיר.

שלום רב,
הליכה על קצות האצבעות תופעה מאוד שכיחה וברוב המקרים אצל ילדים קטנים אנחנו לא מגלים סיבה .אצל ילד בן 3 שנים עם התפתחות תקינה קרוב לוודאי אין צורך בטיפול מיוחד ונסתפק במעקב בלבד.חשוב בבדיקה לבדוק אם קיים קיצור גיד אכילס,אם אכן קיים קיצור אני מפנה ילדים גם ליוץ נירולוגי פורמלי( סבירות שהוא ימצא פתולוגיה נירולוגית אצל ילד עם התפתחות תקינה לא גדולה).
טיפולים מתחילים אצל ילדים עם גיד אכילס נוקשה-פיזיוטרפיה ,לפעמים גבסים,ואצל ילדים גדולים שלא מסתדרים -יש אינדיקציה להארכה של גיד .
לפי תאורך לא נירא שנכד שלך יזדקק לטיפול מיוחד.
בברכה.

יוני שלום,
אם כל מה שכתבתה נכון-שווה לקפוץ לבדיקת ארוטופד "face to face "

בתיה שלום,
בגיל 12 שנים צליעה על רגל אחד יכולה להיות סימן של מספר מצבים שדורשים בירור.האיים בתך סובלת מאודף משקל?
אם התשובה כן , אני ממליץ לבצעה צילום אגן( הייתי בכל מקרה מבצעה צילום הזה כדי לשלול פגיעה באגן על רקע DDH ).
בברכה,

מיכל שלום. אני מניח שלא אחדש לך הרבה, אך אנסה להגדיר אילו מצבים מבחינתי אינם חשודים כמשהו מסוכן....
הכאב הוא סימטרי או שמופיע פעם מימין ופעם משמאל, הוא ברגליים, מופיע מעצמו בערב או באמצע הלילה, וחולף עם חיבוקים, עיסויים או אקמול - כך שהילד/ה נרדם, אינו נמשך בבוקר, הוא בעל תבנית "אופיינית", ובבדיקה במרפאה אין כלום!!! - אני לא ממשיך ברור (ולא מבצע הדמיות כלשהן) אלא מסביר להורים שאיני יודע ממה הכאב, שהוא ממצא שכיח אצל ילדים, ושצריך רק להיות עירניים לכל שנוי באופי הנ"ל - כל שינוי כזה צריך להביאם עם הילד מיד לבדיקה.