פורום אורתופדיה ילדים - יש לך שאלה?

רונן שלום. ראשית הזמן לקיבוע עם גבס נשמע סביר לגבי שבר בשוק בגיל ארבע. אני נוהג לראות כל ילד עם גבס תוך 5-7 ימים משלל סיבות (לחץ בגבס, התרופפות שלו עקב ירידת נפיחות, שבר בגבס במיקומי המפרקים ועוד). בביקור זה אני מבצע צילום ביקורת ומודא שעמדת השבר תקינה. אם הכל תקין אפשר לקבוע תאריך הסרה לגבס. לגבי מיקום ההסרה - איני יכול לדמיין אורתופד מומחה אינו יודע ויכול לעשות זאת. לגבי צורת ההסרה - היא נעשית במסור - זהו מכשיר רוטט (לא מסתובב) שהרעידה שלו מפוררת את הגבס, בהמשך הריפוד הפנימי נחתך במספריים. המכשיר גורם הרבה רעש ופחד אבל לא נזק גופני. השיקול אם לפנות לבי"ח לילדים או למרפאה קהילתית קשור בבטחון של הרופא המטפל בתחום הרפואי בו הוא עוסק.

אנונימית שלום. בגיל זה סיכוייך לצמוח לגבוה קלושים. האם עברו כבר שנתיים מאז התחיל מחזור הווסת שלך? זהו בדרך כלל פרק הזמן בו מסתיימת סופית הצמיחה. לגבי הארכת גפיים - תוכלי לדון על כך עם אורתופד. מדובר בתהליך קשה וארוך ובאופן כללי מאוד לא מקובל לבעלי קומה נמוכה.

שלום,בגיל 13 חודשים הליכה הזאת לא יצאת דופאן.לא מעט ילדים נורמלים עדיין לא התחילו ללכת בגיל הזה.בקשר לזווית כפות רגליים : כנירא שלבתך קיימת סיבוב של שוקיים החוצה, לכן משני לסיבוב זה כפות ה רגליים נראים מסובבות.אל תתרשגש, גם את זה יסתדדר בעתיד(ברוב המקרים).
בברכה

מיכאל שלום. אתה מתאר חבלת ברך שהתבטאה (בצילום רנטגן) בהרחבת המבנה של לוחית הצמיחה העליונה של עצם השוק (טיביה). המצב הזה הוגדר לפי סולטר-והריס כסוג 1. אלה שברים דרך לוחית הצמיחה והם לא גורמים נזק קבוע ללוחית. אכן קיבוע למספר שבועות הוא טיפול נכון. אח"כ צריך יהיה לודא צמיחה תקינה של הלוחית.

כמה זמן אחרי הורדת הגבס לילד בן 12 שמשחק כדורגל בקבוצה מותר לחזור לפעילות?

מיאל שוב שלום, קצת קשה להתחייב בעניין הזה והשיקול הוא מאוד "קליני" , אני מניח ששבועיים בלי גבס ובלי כאבים היו מעוררים בי ביטחון שאפשר להתחיל לחדש ספורט

ניסים וכל שאר המודאגים שלום. צמיחתנו לגובה קשורה בהתארכות הרגליים (עצמות הירך והשוק בעיקר) והתארכות עמוד השידרה. גובה הילד נקבע על ידי הרבה גורמים - וביניהם גם גובה ההורים - אבלכמו שתראה מיד בין אחים (בנים לאותם הורים) יש הבדלי גובה. מובן שזה תלוי גםבמין, ובהאטות צמיחה בעקבות מחלות, תזונה, עקות שונות ועוד. בגיל 17 רוב הבנים כבר כמעט סיימו לצמוח והבנות בודאי. יוצאי דופן הם אלה שהתבגרותם המינית מאוחרת (למשל הופעת שיעור, שינוי בקול) כשנתיים לאחר הופעת סימנים אלה - אין כמעט התארכות. איני מכיר אותך אבל אני יכול לניח בבטחון רב שלא תגבה יותר מס"מ אחד עד שניים אם בכלל.

נעמי שלום. איני מתיימר להצליח לאבחן ולהסביר הכל מתוך התיאור שלך. גם אני נוטה לחכ להליכה "בשלה" כשיש הטיה כלשהי של הכפות או מבנה חריג. הטיה פנימה של כפות הרגליים לא פשוטה לטיפול. הילד רוצה ללכת ולא מעוניין בכל מיני מכשירים שיבצעו הטיה הדרגתית של הכף לכיוון המתוקן, והרי אנחנו מתבססים על צמיחה (לכיוון הנכון) כך שהכל איטי מאוד וממושך. אני מציע לחכות להליכה עצמאית, ואז לפנות לאורתופד וכמובן לשמוע עוד דעה.

אפרת שלום. קשה לי לעזור ב שאלות כאלה בפורום. כאבים באיזור זה דווקא אופייניים למבוגרים ואנו מתקשים להבין ממה הם נובעים. באיזור זה יש אמנם חלק מנוון של עמוד השידרה (הסקרום והקוקסיקס - הזנב) אך גם מערכת העיכול, הרבה רצועות עצבים גדולים. הכל צפוף מאוד ומקור הכאב קשה להפרדה. אני מבין שבוצע בירור לחיפוש מקור דלקתי ולא נמצא. קיימות בדיקות שמטרתן לברר אם יש תהליך כלשהו בעצם ולעיתים זה עוזר במציאת הגורם. אני נוטה לשבת בסבלנות עם הילדה ולתשאל לעומק הבעיה ובהמשך לבדוק גופנית (וזה לא איזור פשוט...) - לרוב אפשר לאפיין טוב יותר את מהות העניין ואז גם לתת המלצות טיפוליות. אין ברירה אלא לשוב ולשאול את מי שבדק.

אורנה שלום. אחד הנושאים הכי מדאיגים את ההורים הם כפות רגליים שטוחות או קורסות. נכתב על כך המון, זו לא מחלה. אין בכך כל בעיה. ככה הן רגלי הילדים - גמישות, רכות, עם שומן רב בתחתיתן. לא רק ש"אין מה לעשות" לא צריך לעשות דבר - הרגליים תקינות. כל נסיון לקשור את זה לכאבי גב, ברכיים ושטויות אחרות - הוא קשקוש.
צריך להבדיל בין כף שטוחה שהיא מצב תקין לכף מעוותת - ולכן כדאי להתייעץ עם אורתופד - כאמור כמעט תמיד הכל בסדר

אחת שלום, התופעה שאת מתארת נקראת באנגלית overriding toe (אם תרצי לחפש מידע באנגלית) והיא מאוד נפוצה אצל ילדים. בדרך כלל זו האצבע הקטנה רוכבת על הרביעית. הסיבה היא הטיה של המבנה הגרמי (הגלילים שבונים את האצבע) שלאצבע 5, שהיא די מנוונת אצלנו. בגיל מוקדם (עד הליכה) אנחנו מחכים ללא טיפול וברוב המקרים התופעה נעלמת. בגיל ההליכה אפשר לטפל באופן ניתוחי אם זה ממש מפריע (פצעים וכיו"ב). נסיונות לדחוף את האצבע למקום לא מועילים, וגם לא חבישות.

אל תדאגי , צורות שונות של הליכה קיימות בגיל בתך , הליכה פחות או יותר יציבה מסתדרת לקראת גיל 3 שנים .
בברכה

שלום ד"ר ביתי בת שנה וחודש הולכת כבר בכוחות עצמה אך לאחרונה מס' אנשים מהמשפחה מעירים את תשומת ליבי לעניין צורת ההליכה שלה. כשביתי הולכת רגליה נוטות כלפי פנים, גם רגל ימין וגם רגל שמאל ונאמר לי שכנראה שיש איזושהי בעיה ושצריך לפתור את זה כדי שרגליה לא יישארו עקומות ושוקייה יבלטו החוצה בעתיד. בכ"ז קבעתי תור לאורתופד ילדים אך עד אז, האם ניתן לעשות משהו בנדון ואם כן מה עושים בד"כ???

שלום,
קיימות 3 סיבות לתופעה שאת מתארת:
1.כפות רגליים מעוותות(כנירא שזאות לא בעייתך)
2.שוקיים מסובבות פנימה(הכי נפוץ בגיל בתך)
2.ירכיים מסובבות ומשני לזה כפות רלגיים בסיבוב פנימי בעת הליכה.
אף אחד מבעיות הללו לא דורשת טיפול מיוחד(ברוב המקרים).לקראת גיל 4 שנים ניתן לקבוע בוודאות סיבה , אך יש לזכור שב90% תופעה נעלמת ללא שום טיפול.
בברכה,

שירי שלום. מאוד קשה למנוע מתינוק לבצע פעולות. ישיבה דורשת בעיקר הבשלה של שיווי המשקללדרגה שמאפשר ייצוב של הגו. זה תהליך הדרגתי, שיבשיל בזמנו. אם בינתיים הוא רוצה להתרומם לישיבה - שינסה.

אורלי שלום. אקדים קצת רקע, עקמת היא ברוב הגדול של המקרים תופעה שמופיעה בגיל ההתבגרות אצל בנות. היא משתרעת לרוב על מרכז הגב עם עקמת עיקרית לאחד הצדים (לרוב ימינה) ועקמת משנית שמחזירה את הראש למצבו המאוזן מעל לישבן. עם זאת מיעוט מן העקמות מופיעות בגילאים אחרים, לכיוונים אחרים ולעיתים עם מחלת רקע ולא כמצב מבודד. מקרים נדירים אלה דורשים בירור. את מתארת ממצא יוצא דופן, עקמת בגב המותני שאובחנה בגיל4 לערך - כדאי "להתחבר" ליחידת עמ"ש כלשהי להעמקת הבירור, המעקב ולפי הצורך - טיפול. בירור קצר יגלה לך שברוב בתי החולים יש יחידות כאלה - פני לאחת מהן. גם בצפון הרחוק חלים כללי הרפואה התקינה - הקפידי לקבל מידע מלא, תוכנית טיפולית, הסבר על כל תהיה.

סער שלום. תופעה זו שנקרא לה כאן בקיצור OSD היא אחת מקבוצת התופעות שהוזכרו כאן בעבר כמו כאבי עקב, או מקומות אחרים בכפות הרגלים או המרפק - שמעוררים כאב אצל מתבגרים. הסיבה היא עומס רב (מיקרו-טראומה) על אזורי צמיחה שבגיל זה מפותחים מאוד. הדילמה בתופעת OSD היא האם ספורט אינטנסיבי יכול להזיק (ואולי אף לקרוע את לוחית הצמיחה של עצם השוק העליונה - tibial tuberocity )?, כמעט שלא תואר מצב כזה אך הכאב יכול להחמיר מאוד. למטופלי אני ממליץ לשקול בעצמם (הורים-ילדים) כמה ספורט לאפשר לפי מידת הכאב. תואר שימוש בתומכי ברך שונים - אבל רובם די מקשים על משחק. אני מציע גם - אם יש כוונה להמשיך להתאמן במשחקי כדור - להשתתף בפעילות שאינה כרוכה בכיפוף רב של הברכיים (וכששאר הילדים מתאמנים למשל בכריעה - הילד שלכם יקלע לסל).

דורין שלום,ראשית הפורום נועד לבעיות של ילדים. שנית אנחנו מנסים לדון בנושאים שיעניינו יותר מאדם אחד - כאשר העסק נהייה קצת אישי ומפורט מדי - הוא לא מתאים לפורום פומבי

מתוק שלום. ילדי ישראל (והוריהם) נחלקים לשתי קבוצות - אלה בעלי רגלי 0 (וארוס) שאצלם הקרסולים נוגעים והברכיים מרוחקות, ואלה עם רגלי X (ולגוס) שאצלם הברכיים נושקות והקרסולים מרוחקים. - בשתי הקבוצות ההורים דואגים ורוצים לרפא את הילדים מבעייתם. רובם המכריע של הילדים אינם בעלי כל בעיה. זוהי השונות הרגילה בין בני אדם. ציר הברך משתנה במהלך הצמיחה וגם שונה בין משפחות ובתוך המשפחה. רק במקרים מועטים המצב נקשר לבעיה בריאות אמיתית כמו חסר ויטמין D, או הפרעה גנטית במבנה העצם. פנו לאורתופד והוא יעריך אם המצב בגדר הרגיל או חריג ואז יש צורך בבירור