פורום אורתופדיה ילדים - יש לך שאלה?

מירב שלום. את ודאי יודעת שהנושא הנ"ל מטופל בעיקר על ידי מומחי התפתחות הילד שהם לרוב נוירולוגים ורופאי ילדים. אורתופדיה היא מקצוע כירורגי - אנחנו שוברים ומחברים. לעצם העניין הליכה היא תהליך נרכש שעיקרו - הבשלה של מרכזים במוח שיאפשרו הליכה - שיווי המשקל (ראיה ואיבר שווי המשקל והסינתזה של המידע במוח), והמרכזים המוטוריים במוח. רק אח"כ בא לביטוי הכח השרירי שהוא לרוב לא הגורם המגביל. היות שאלה תהליכים של הבשלת המוח- קשה להשפיע. הצוותים מנסים להגביר גירויים ולעתים לתת עזרים לייצוב אבל עיקר התהליך אינו ניתן להתערבות. אני מציע להפגש עם הנוירולוג/ית ולדון בשאלות המטרידות האלה כגון מתי הילד צפוי ללכת והאם יש סכנה שלעולם לא יוכל ללכת - זה קשה אבל הכרחי.

ד"ר לבל,

תודה רבה על התשובה המהירה, הרצינית והמפורטת.

מירב

יפעת שלום - העניין לא ממש מתחומנו. אני מציע לדון בזה עם נוירולוג. אם התופעה חדשה, קשורה למאמץ, וקבועה (לא סתם אי-שקט שאחרי מאמץ גופני קשה) - זה בהחלט דורש התייחסות רצינית.

ליאת שלום. אני מניח שאת מחפשת נעל לילד/ה שרק החל ללכת. אני תוהה למה דרושות הנעלים. ילד בגיל מוקדם (שנה-שנתיים) לא צריך נעליים. יחף או עם גרביים זה מספיק. נעל מבטלת את הגמישות של כף הרגל, היא לוחצת על הכף ולא מאפשרת פריסה שלה. את מודאגת מהקור של הרצפה? או מקוצים?
מחקרים על אוכלוסיות יחפות תמיד מראים על הרבה פחות בעיות רגליים. האבולוציה האנושית היתה יחפה כשלושה מליון שנים, ובקושי אלף שנה העשירים נועלים נעליים... כנראה שהרגל שלנו מותאמת להליכה יחפה. ככל שנאריך את תקופת היחפות הרגל תהיה טובה יותר. אם את מרגישה צורך אימהי להנעיל משהו לילד/ה - קני את המוצר הכי דק, רך וזול. ראי גם דעתו של לין סטהלי (מפורסם מאוד בתחום זה) באתר www.global-help.org

שני שלום. הפורום נועד פחות למתן תשובה פרטנית ויותר לדיון שיכול להעסיק עוד הורים. אני מציע לגשת לאורתופד לספר את האירועים שעברו עליך ולדון איתו עליהם. אם תרצי להעלות נושא ממוקד - אשמח להתייחס

האם יכול להיות כאב מאחורי הברך שהוא מעומס יתר של פעילות ומשקל שהוא מופיע בעיקר בלילה ופחות ביום (זה קרה אחרי הספורט) 5 ימים

שני שלום. כאב בשקע שמאחרי הברך יכול להיות קשור בהחלט במאמץ. לעיתים יש באיזור זה כיסית נוזל ציסטה, שהוא משהו מולד שלעיתים קשור למעטפת מפרק הברך ולעיתים לא. זה כואב ומציק ולעיתים נפתח ומפזר נוזל שמעורר כאב ניכר בשוק. עם זאת - זה דבר נדיר והכאבים היותר נפוצים קשורים בעייפות שרירים. כדאי לפנות לרופא לבדיקה

משהו חמור כמו אוסטאוסרקומה מאופיין בכאב שהולך ומתגבר ומעיר בשינה באופן קבוע?

הכאב שהיה לי באותם 5 ימים כבר לא מופיע כלומר בלילה אין בכלל כאבים אני מרגישה כאב קל בעיקר בהליכה

הכאבים קלים הולכים ובאים ומופיעים רק בהליכה ועמידה ובלילה אין בבכלל לפי דעתך יש סיבה לדאגה?משהו חמור למשל מאופין בכאבים שאינם נחלשים?

שני שלום. אני מבין הת החששות. כל כאב מתמשך סביב הברך יכול להתאים גם לגידול של העצם או רקמה אחרת. עם זאת אלה דברים נדירים מאוד מאוד. אני מציע להיבדק אצל רופא יש סכוי רב שכאביך נובעים ממשהו הרבה יותר שכיח.

הזמנתי תור לאורתופד אבל רציתי לשאול עוד משהו משהו חמור למשל מאופיין בכאב שנחלש בעוצמתו? כי כבר שבועיים הכאב כעמט נעלם לגמרי (נהיה קל) והוא כאב שהולך ובא ובכלל ביומיים האחרונים לא היו לי בכלל כאבים.ורציתי לציין שלפעמים אבל ממש לפעמים יש לי גם מאחורי הברך השניה. איזה אורתופד אונקולוג רשם באינטרנט שכאב של גידול הוא הולך ומתגבר ומעיר בשינה באופן קבוע זה נכון?

שני יקרה, אם תמשיכי לחפש חומר בעניין בודאי תוכלי למצוא לעצמך עוד הרבה מחלות שכן סימפטומים שמשותפים למחלות קשות מחד ולתופעות שכיחות, חסרות משמעות רפואית וחולפות מאידך - לא חסר. אני מבינה את החששות שלך אבל "עקבי אחרי החשיבה שלך" ואולי תגלי שאת סתם מכניסה לעצמך תסריטים לראש וזה קורה לכולנו לפעמים וכנראה יקרה גם לך שוב - אם תהיי מודעת לעובדה שזה מה שאת עושה זה יעזור למצב לחלוף כמו שהגיע (יחלפו גם המחשבות הטורדניות שיש לך וגם הכאב שאת חשה). ואם כבר קבעת תור לאורתופד כמו שכתבת אז בכלל הסירי דאגה מלבך עד אז

חנה שלום. האפשרות שנגרם שבר היא מזערית. ישנם אומנם שברים כה זעירים שאינם נראים בצילום אך כמובן שגם משמעותם מזערית. האגן של ילדים בגיל זה מכיל מרכיבים סחוסיים רבים במקנים גמישות רבה לטבעת האגן והיא לא נשבר מנפילה על הישבן. בכל זאת ההנחיה הסבירה היא שניתנה לכם - לשוב למעקב אם הילד לא הבריא אחרי יומיים.

מיה שלום. בהעדר תגובת הורים שהיא כמובן מהותית יותר אענה גם אני. חפשי במקביל בעוד אתרי הורים. הניתוח לשחזור האגן או השחזור הסגור שבעקבותיו הנחת גבס "ספייקה" (גיבוס האגן והרגליים בתנוחת ישיבה), הוא לא פעולה מאוד מסובכת ורוב הקושי הוא בהמשך על ידי ההורים. אני תמיד מדגיש בפני ההורים שזו השקעה מאוד משתלמת בטווח הארוך. טיפול קשה אך קצר בהתייחס לחיים הארוכים ללא בעיה כרונית במפרק הירך. אני אכן מנסה להכין את ההורים לפעולה כמה שאפשר ואפילו מאפשר להם להביא את הסבון והקרם שהם אוהבים כדי שלילד יהיה הריח שהם אוהבים אחרי ההרדמה (אנחנו רוחצים את התינוק ומורחים הרבה קרם לפני הגבס...). זה לא נורא, מתרגלים. הילד לרוב לא זקוק להרבה תרגול אחרי הסרת הגבס - תוך כמה ימים הוא חוזר לתפקוד כרגיל, ואם יש הגבלה קלה בטווחי המפרקים - היא חולפת מאוד מהר. החששות מובנים אך ההבנה שהטיפול ממש מציל את הילד ממחלה קשה - הופך את התהליך לקל יותר.

תודה רבה על התגובה.
היא בהחלט עזרה לי מאוד . כי היו לי המון התלבטויות אם לקחתי את ההחלטה הנכונה.
בנתיים הצלחתי לדבר עם אמא שעברה את זה והיא אכן הכינה אותי...כמה שאפשר..
לגבי עניין הקרם והסבון זו המלצה מצויינת שיכולה להקל ולעזור גם לילדה וגם לנו..
חייבת לציין שאחרי שקראתי את תגובתך הרגשתי קצת הקלה, אני מבינה שההחלטה שלקחתי רק תציל את הילדה בעתיד...
עכשיו אני בטוחה שאני יעבור את התקופה הזאת בהצלחההה... אני קצת יותר מוכנה
חשוב לציין כי התגובה שלך הייתה מאוד מועילה וחשובה עבורי...
יום טוב
מיה

בר שלום, במנשא גב אין כלל בעיה זו תנוחה דומה מאוד לזו שהריתמה מייצרת. מנשאים קדמיים - תלוי במבנה, כל אלה שהיא יכולה להשתחל אליהם - מתאימים (snugly ודומיו) אלה שגורמים להצמדת רגליים - לא רצוי.

לילי שלום,
לפי תיאורך אכן מצב מצריך טיפול.אין ספק לדעתי שיש צורך בגבס ספיקה (הרדמה כללית, שחזור, אפליקציה גבס למשך 6 שבועות +החלפת גבס בהרדמה שוב אחרי 6 שבועות , כך שבס"כ קיבוע 3 חודשים).אורטופד שלך החליט לבצעה מתיחה לפני הגבס: זה מקובל בהרבה מקומות, המטרה לשחרר רכמות רכות מסביב למפרק הירך כדי להקל בשחזור בגבס.אני אישית כמעט ולא משמתמש במתיחה וישר שם גבס, אך הרבה כן משממשים וזו שיטה מקובלת .
הסיכויים להחלמה מלאה מאוד גבוהים , כך שאין צורך לדאוג הרבה.
בהצלחה.

הבנתי שהגיל קשור לתהליך הריפוי?

רועי שלום, זה קצת חורג ממטרת הפורום. האחוי מתרחש תוך 4-6 שבועות, התפקוד קשור מאוד בדרישות הפעילות שלך. התייעץ עם הרופא המטפל מתי לדרוך

דינה שלום, לנושא זה אני מקווה שיתיחס גם דר' אידלמן, זה לא עניין שיש בו נכון ושגוי, יש כאן הרבה מקום להרגלים ואמונות.
מחלת legg-calve-perthes היא פגיעה בראש עצם הירך בגיל הצמיחה, ופוגעת בילדים בין גיל 3-10 בערך, אם כי יש חריגים בגילאים יותר קיצוניים. לרוב ככל שהילד/ה צעיר/ה יותר יש סכוי רב יותר שהתהליך יסתיים עם התאוששות מלאה של ה"כדור" ( ראש עצם הירך). על כל זה בודאי קראת באתרים שונים. לגבי הטיפול, לא ממש ברור מה מועיל אם בכלל, והנטיה כיום היא לטפל רק מעל גיל 6 שנים. אפשר לתת מכשירי פיסוק, מניעת משקל על הרגל, שמירת טווחי תנועה במפרק הירך, - כל אלה טיפולים שהביסוס המדעי להשפעתם - מועט.
הגישה שלי - (כאמור רק מעל גיל 6, מתחת לזה - רק שמירת טווחי תנועה ומשככי כאב) שימוש בקביים לתקופה מוגבלת להפחתת נשיאת המשקל, והטיפולים שהוזכרו לגבי הילדים היותר קטנים. אם יש עדות לצמיחת הראש מחוץ לכיפת האצטבולום (המכתש שמכסה את הראש), אני תומך בניתוח מוקדם (זה נקרא וארוס-אוסטיאוטומיה) זה הטיפול היחיד שאני מאמין שעוזר.

כרגע המצב שאין סובלוקסציה של ראש הירך. האם יש חשיבות לעיתוי הניתוח? שלא יהיה מוקדם מידי או מאוחר מידי?והאם לאחר הניתוח או לאחר שימוש ב ISCHIAL BEARING CALIPER , התפקוד והאנטומיה יחזרו למצב הנורמלי ?

יסמין שלום. הטיפול בשלב הזה תלוי במה שנשאר מהתופעה. העיוות המכונה קלאב-פוט מכיל כמה תופעות וכל אחת דורשת טיפול מעט שונה. ראשית כל מה שיכול לעלות בנושא כתוב בפירוט רב באתר של שיטת פונסטי .
בלי להכיר את המקרה שלכם, האפשרויות בגיל שנתיים וחצי הן כאלה - ראשית - חזרה לגבסים סידרתיים (אם המצב קשה), גם בגיל כזה זה עובד מצוין, וזה מה שמקובל במרכז בו אני למדתי. אם המצב לא דורש התחלה מחודשת - אפשר לשקול העברת גיד בקדמת הרגל - זה משפר מצב שלא תוקן במלואו. אפשר גם לתת מכשיר פלסטי לנעל שמועיל במידה מסוימת ומכשיר אחר ללילה. בסוף קיימת גם האפשרות לניתוח "כמו פעם" שאנחנו מאוד נרתעים ממנה, בשל הצלקות הקשות, והתוצאות הלא מזהירות.

יסמין שלום,
אני מסכים עם כל מילה של ד"ר לבל,אך בנוסף הייתי ממליץ לך לקחת חו"ד שנייה אצל אורטופד מנוסה בשיטת פונסטי(בארץ יש לפחות 5 אנשים כאלה) .מניסיוני השיטה הטובה ביותר בגיל של הילד שלך המקרה של חזרת העיוות -לבצעה עוד מספר גבסים +העברת גיד בקדמת כף הרגל.
בהצלחה.

תודה רבה על התשובה ,
איך אני יכולה להשיג שמות של רופאים מומחים בשיטה הזאת ?

באתר של האירגון של פונסטי עצמו יש שמות רופאים, זה די ישן ורובנו כיום עברנו השתלמויות בנושא. בררי בבי"ח אם יש מרפאת קלאב-פוט.

שלום מיכל,
אם לילד אין חום והוא מסוגל ללכת רוב בעיות דרמטיות שללנו.
סיבות לצליעה בגיל הזה : 1.חבלה(יתכן ויש צורך בצילומים ).
2.זיהום בעצם ( פחות נירא לי בהעדר חום ויכולת ללכת )
3.הצתברות נוזל בפרק ירך ( דלקת חולפת בפרק ירך )-פחות שחיכ בגיל 16 חודשים.
בכל מקרה הייתי כן ניגש לאורטופד ילדים לבדיקה .

שלום דודה,
אכן יתכן שראש הראדיוס חוזרת למקומו ללא שחזור לאחר שעות או ימים אם כי אני לא ממליץ ל"שחזור" שכזה( ילד מאוד כאוב במצב של פריקה).בדיוק בגלל זה (כאב, הגבלה בתנועות) אני ממליץ לבצעה מניפולציה כדי לשחזר פריקה בהקדם האפשרי.מניפולציה פשוטה , יעילה ונמשכת מספר שניות אז למה לחכות לשחזור ספונטני?

דינה שלום ,
בעיות סיבוביות בגפיים שכיחים מאוד בגיל הרך.נדיר שרק רגל אחד בסיבוב , בד"כ זה סימטרי ודו"צ.עד גיל 3 שנים רוב הילדים מסתדרים ורגליים "מתישרות " בחזרה.אם את בטוחה שרק רגל אחד בסיבוב כדי לפנות לאורטופד ילדים ואולי גם לבצעה US פרקי ירכיים .
בברכה,
מרק אידלמן

האמת כשהייתה בת חודשיים עשיתי לה בדיקת אולטראסאונד פרקי ירכיים us והכל היה תקין. שתי כפות הרגליים פונות החוצה אבל הימנית יותר וזה נראה לעין . האם יש משהו ??

דינ השלום, אני מסכים עם מרק אידלמן, גשי לאורתופד ילדים שיעריך האם יש הבדל מהותי במידת הרוטציה, לעיתים הכל למעשה סימטרי ורק העיניים של אמא רואות משהו. ולעיתים באמת יש הפרעה שמקורה במפרק הירך וכדאי לאתר זאת

במידה ויש באמת בעיה אז מה הטיפול לכך, אני קבעתי תור לאורתופד אבל אני די מודאגת ורוצה לדעת האם זה משהו מדאיג ויכול להשפיע עליה בעתיד??האם הבעיה צריכה ניתוח??

דינה אני מבין את הדאגה, אל תעסקי כרגע בפנטזיות על ניתוחים, בואי להיבדק, אם יש באמת בעיה יציעו לכם טיפול. אני משוכנע שלאחר קבלת הסבר לא תהיה בהלה ולא דאגה ואתם, עם הרופא תחליטו איך תרצו לטפל.

סבתא שוב שלום - אוכל אולי להסביר מעט אם תספרי מה אמר לכם הרופא - מה פירוש היפופלזיה של הפטישון, מה ההסבר - למה זה קרה, האם זה חלק מתסמונת, האם זה חד צדדי?, האם מפרק הקרסול פרט לכך תקין?

האורטופד אותו בקרנו קבע על פי צילומים שחסרה חתיכה של הפטישון הפנימי. בינתיי ם צולם רק קרסול אחד. היתה המלצה לתומכי קרסול. נאמר שבעתיד הכאבים יהיו כל כך חזקים שנכדתי בעצמה תרצה לההפסיק להתעמל. קביעה זו ממש קשה לכלנו. לילדה לא ספרנו ואמרנו לה שיש לה רגישות בקרסול .מה דעתך? האם יש דרך לשפר את המצב באופן אורטופדי?
ושוב הרבה תודות לך.