פורום אורתופדיה ילדים - יש לך שאלה?

יוסי שלום, אתה מתאר ככל הנראה מצב של קשתיות של השוק לכוון המרכז (נקרא בלטינית tibia vara) מצב זה לרוב דו"צ אם כי לעיתים יש הבדל בין הצדדים. יש שמכנים אותו bowlegs ויש שקורים לו מחלת בלאונט. מצב זה משולב לרוב בסבוב פנימי של כפות הרגליים. יש היסוס אם לטפל במצב זה היות שלרוב עד גיל 4 שנים הוא חולף. לכן קרוב לודאי לכך התכוון הרופא הבודק. עם זאת הוא לא כל כך שפיר במצבי מחלת בלאונט (Blount Disease) שם יש פגיעה בלוחית הצמיחה (מוקד ההתארכות) של עצם השוק בחלקה העליון. בקיצור, פנו לאורתופד סבלן ומקשיב, שאלו את כל השאלות, ודאו שתהיה בדיקה קפדנית ותשובה ברורה לכל תהיותכם כהורים.

מאיה שלום. אולטרא-סאונד של מפרקי הירך הוא השיטה הטובה ביותר כיום למעקב אחר התפתחות תקינה של המפרק, או הימצאות תופעה שנקראת DDH או CDH (התפתחות לקויה של מפרק הירך). מצב זה שכיח יותר אצל בנות. הרופא שביצע את הבדיקה יכול ללא ספק להסביר לך את הממצא וכיצד יש לעקוב או לטפל. אין מקום לדאגה ופחד. מעקב סונוגרפי וטיפול לפי הממצא מבטיחים כמעט תמיד הבשלה תקינה של מפרק הירך, גם אם זוהתה תחילה בעיה.

שרון שלום. ילדים היפוטוניים נוטים גם לקריסת הקשת האורכית של כף הרגל. כדאי להתייעץ עם הרופא הקבוע שעוקב אחר ההתפתחות המוטורית האם צריך לייצב אותה עם מדרס. ברוב המקרים אין בכך צורך.

תמר שלום,
בגיל 10 חודשים קימים מספר אופציות לטיפול שברי ירך : סד גבס ( גבס לא מלא ), גבס ספיקה(גבס כולל אגן וגפיים),חגורות ( בד"כ עד גיל 6 חודשים), ולפעמים גם תחבושת מרופדת מסביב לירך.החלטה מה בין האשרויות לבחור מבוססת על גיל,ממדים הילד, מיקום ותזוזת השבר, ואולי מה שלא פחות חשוב ניסיון רופא מטפל.
באופן כלל:י פרוגנוזה להחלמה וציר טוב בעתיד בירך השבורה מצויינת .
בברכה,
מרק אידלמן

גלית שלום,
אינני בטוח שאורטופד ילדים יוכל לענות על שאלתך, במידה ושני רופאים שראו את התינוקת לא התרשמו שקיימת בעיה דורשת טיפול ובת עברה בירור בסיסי ,הייתי ממליץ מעקב בשלב זה.
מרק אידלמן

אריאל שלום, זה לא המקום להרצאות מטעמך. אתה מוזמן להביע דעות.

צ'רלי שלום, אתה מתאר בעיה נפוצה מאוד אצל ילדים עד גיל 4-5 שנים (Pulled elbow). במרפק יש מפרק בין 3 עצמות, אחת מהן הרדיוס מסתובבת על צירה ועלולה להתקע בתוך רצועה שעוטפת אותה. התופעה קשורה לרוב במשיכת הילד/ה באמה. ההחזרה היא פשוטה וכל אורתופד מכיר אותה. לעיתים הכאב נמשך עוד יום או יומיים והתפקוד חוזר בהדרגה. אין בכך כל סכנה אך יש לדעת שהיא עשויה לחזור אצל אותו הילד - עד שיגדל.

רחל שלום, אני מתנצל על העיכוב בתגובה. עליכה על קצות אצבעות נובעת לרוב מקיצור (יחסי) של גיד אכילס שהוא גיד משותף של שרירי הסובך המרימים את העקב. הרמת העקב צריכה לקרות בחלק השני של שלב הדריכה על הרגל (אנחנו מכנים את זה stance phase). בשלב הזה הגוף נע קדימה, והעקב עולה תוך דחיפת הגוף לפנים. ישנם ילדים שמכווצים את הסובך מוקדם בהליכה. יש להפריד בין מצב בו הילד לא יכול כלל להניח את העקב (גם בעמידה) - מצב מאוד נדיר שקשור לרוב בבעיות עצביות קשות, לבין המצב שתואר כאן. אכן אצל רוב הילדים עם התופעה הזו, זה נעלם בעת הגדילה כאשר מוח-התנועה לומד לתזמן נכון את שלבי ההליכה. אבל ישנם ילדים שמתמידים בכך. לרוב אנחנו משלבים בירור נוירולוגי ואורתופדי - במטרה לזהות ממה נובעת התבנית החריגה של ההליכה. הטיפול יכול להיות - תרגילים ומתיחות להארכת הגיד, הזרקת חומר שמחליש מעט ובאופן זמני את השריר, או הארכה ניתוחית שלו - אני מדגיש שברוב המקרים זה חולף ללא טפול.

קיימות מספר סיבות לכפות רגליים "עקומות" .קרוב לוודאי בן סבל מ"metatarsus varus "-עיוות מאוד שכיח עד גיל שנה המעפיין בסיבוב פנימה קדמת כף הרגל.במקרים שלא ניתן ליישר כף רגל בקלות ,אכן יש אינדיקציה לטיפול בגבס/ סד פלסטי/, נעליים עם ציר ישר.המטרה -ליישר קדמת כף הרגל .ברוב המקרים ניתן להגיע ליישור כף הרגל.במקרים נדירים מאוד יש צורך גם בטיפול כירורגי.בסיטאציה שלך הייתי מתיעץ עם עוד אורטופד ילדים לצורך חו"ד שני.
מרק אידלמן

רונן שלום. תיאור המקרה שלך מורכב מאוד. אני מבין שהאירוע מאוד דרמטי וקשה מאוד להבין מצב בו רופאים רבים לא מצליחים לגלות את מקור הבעיה. אני מבין גם שנפגשתם עם מספר רב של רופאים כך שהסכוי שבעיה פשוטה לא התגלתה - מאוד נמוך. אני מסביר למטופלי, ובמקרה זה גם לך ולמעיינים בפורום, שקטונתי מלפתור דברים מסובכים שאחרים כבר דנו בהם בפירוט רב בהרבה. אני מציע לדבוק ברופא אחד שימשיך את הבירור. גם ב- 2007 לא הכל פשוט. גוף האדם ונפשו הם דבר מסובך ומורכב ולא הכל מתגלה במהירות. אני מאחל הצלחה ופתרון מהיר של הבעיות

עדי שלום. התייחסתי כאן בעבר לבעיית כאבי מפרקים אצל ילדים וארחיב מעט על מצב לאחר דלקת בגרון. הרוב הגדול של האירועים האלה (כאבי מפרקים אחרי מחלת חום) קשור בזיהומים ויראליים וכאבי מפרקים אחריהם. המיעוט הוא זיהום במפרקים (ממש זיהום חיידקי בחלל המפרק או העצם השכנה) או דלקת מפרקים שקשורה בזיהום בחיידק שנקרא סטרפטוקוקוס. אי אפשר לאבחן ממה בנך סובל אך ברור שהתהליך ממושך מספיק שיצדיק בירור. כדאי לפנות לרופא הילדים שלכם - ולברר קודם כל אם הילד לא מפתח את המצב המוזכר לעיל. מחלה ראומטית ("דלקת פרקים" אחרי זיהום בחיידק) יותר נפוצה היום מבעבר, לא ברור למה. אם בעבר התייחסנו לאפשרות של הופעת התופעה הזו כקוריוז - היום אנחנו נתקלים בה הרבה, ולכן גם יותר ממהרים לברר לכיוון הזה.

טלי שלום. לצורך הערכה אם יש בעיה בתפקוד ידני צריך לשבת עם ההורים ולקבל הסטוריה מלאה של התפתחות הילד. ומכאן אפשר להבין אם הבעיה מבודדת לתפקוד האצבעות (מאוד נדיר) או חלק מהאטה התפתחותית. הבירור מתחלק בין מומחים להתפתחות הילד (רופאי ילדים או נוירולוגים של ילדים) לבין אורתופדים. אני מציע לפנות למכון להתפתחות הילד בקופת החולים שלכם או אולי פשוט לרופא הילדים שלכם - ולספר על בעיה. ללא ספק תוכלו לקבל הכוונה איך להמשיך את הבירור.

כדי לענות על תשובתך יש לדעת כמה פרטים חשובים : חאיים זה שבר בעצמות האמה ?מיקום?ואולי הכי חשוב האיים קיימת תזוזה של השבר/שברים( באמה כידוע שי 2 עצמות ).
אם שברים עם תזוזה ועברו שחזור לא הייתי מוריד את הגבס , תלוי ממיקום ועמדה ניתן להוריד חלק מהגבס אחרי מספר שבועות , ניתן גם אם אין תזוזה אחרי שבועיים להליף גבס רגיל לגבס פלסטי( פחות משקל , גבס יותר חזק).
אך באופן כללי : ילדים תסתדרים עם גבסים אחרי כמה ימים מצויין , יש מקום לאפטימיות.
מרק אידלמן

מיטל שלום, הרוב הגדול של תלונות כאלה אצל ילדים קשורות בחבלה קלה שהילד והוריו לא הבחינו בה. אם אינה חולפת תוך יום-יומיים - כדאי לפנות לרופא הילדים או אורטופד ולבררה.

יניב שלום. כל כאב אצל ילד שמקורו אינו בחבלה מדאיג. זאת מכיוון אנו מניחים שאצל ילדים התלונות כמעט תמיד מדויקות (אין "רווח משני" מהתלונה עצמה) ואין כמעט בעיות כרוניות משימוש יתר או שחיקה כמו אצל המבוגר. לכן כאב כזה דורש בירור מעמיק. טוב עשתה רופאת הילדים שבדקה בקפידה ואח"כ ביקשה צילום - ואני שמח שהכל תקין. עם זאת, במקרה שהכאב לא חולף אחרי כשבועיים אני מציע לחפש שוב את הסיבה. אכן, במקרים רבים המקור הוא כאב מפרקים אחרי מחלה ויראלית, אבל זה חייב לעבור. אם לא חלף - יש לחפש מקור אחר לכאב- אולי הוא נובע בכלל מהירך העליונה או מפרק הירך (אצל ילדים במקרים רבים כאבי מפרק הירך מוקרנים לברך)?. אולי יש תהליך דלקתי במפרק הברך?, בקיצור לא להניח למצב ולבררו.

היום היינו אצל רופאת המשפחה שוב, והיא שלחה אותנו לנאורולוג בהדסה הר הצופים. הוא אישר שיש נפיחות בברך ושלח אותנו לאורטופד. לבקשת האורטופד עשינו שוב צילום לברך ומה שהאורטופד אמר זה שיש שבר קל בברך!!! שאלנו איך יתכן שזה לא אובחן בצילום הקודם והוא אמר שלפעמים, מי שמסתכל על הצילומים, ואינו מומחה לילדים יכול לפספס דברים כאלה.

הוא אומר שאם היינו באים לפני חודש, הוא היה שם גבס על הרגל, אך מאחר וזה שלב כבר מאוחר, הוא מעדיף לחכות עוד שבוע ולראות מה המצב, ואם אין שיפור אז לעשות CT.
בכל מקרה, הוא אומר שהילד יכול לחזור לשיגרה (גן ילדים וכו).

האם באמת יתכן שעין אחת מחמיצה שבר ועין שניה לא?
האם הגיוני שהילד יחזור לפעולות שגרתיות כאשר יש שבר ברגל, אפילו שהוא קל?
יכול להיות שללא גבס וללא טיפול מיוחד, השבר יתאחה והילד יבריא?

תודה.

מה יתן לנו ה-CT שהצילום לא נתן, ומדוע לחכות שבוע לפני שעושים אותו?

יניב שלום. כל מה שאתה מעלה אכן דורש תשובה. ככל שנושאים באתר הזה מתמקדים קשה יותר להשיב באופן ברור ומבלי לפגוע בצנעת הפרט. אין ספק שיש לשאול את הרופא שהחל לעקוב אחר הילד את כל השאלות, לקבל תשובה שכל אחד יכול להבין (רופאים יודעים יותר בתחומם, אבל כולנו יכולים להבין אם ההסבר ברור ואמיתי). שאלת ה- CT במקומה - שאל את הרופא שלך, אם יציע לבצע CT.

שלום,

בהמשך לשאלותיי הקודמות...

היינו בבדיקת CT ואלו התוצאות:
"יש נוזל תוך מפרקי מוגבר בברך ימין.
אין מזהים שבר גרמי.
אין פרגמנטים חופשיים של עצם.
אין מזהים בבירור פגיעה בסחוס. אולם, יש לציין ש-CT איננה בדיקה רגישה לפגיעה סחוסית. במידה ויש חשש קליני לפגיעה בסחוס הפיקה או בעצם סחוסי שעוד לא התגרם, מומלץ לבצע בדיקת MRI לאישור האבחנה."

עד שנגיע אל האורטופד שלנו, אני אשמח לקבל קצת הסברים לגבי המשמעות של התוצאות האלו.
מה המשמעות של הנוזל המוזכר ומה הטיפול בו?
בבדיקה הקודמת של האורטופד לפני כשבועיים נאמר לנו שיש שבר קל בפיקה. האם יכול להיות שהשבר התאחה בתוך שבוע?

תודה.

מיקי שוב שלום. אנסה להתייחס באופן כללי, המקרה הזה מתמשך ולא אוכל להיות הרופא ה"טלפוני" שלך. בעניין בירור רפואי בכלל אנסה לסדר את העניינים - אבחנה רפואית מתבססת על תישאול - בירור בשיחה של המקרה, אחריה בדיקה גופנית, ולבסוף בדיקות מיוחדות כמו הדמיות, בדיקות דם וכדומה. אין לקבל תוצאות הדמיה כ"תורה מסיני" למרות שיש נטיה למטופלים, בני משפחתם ואנשי צוות רפואי לשגות בכך. הפענוח חייב להיגזר מהרקע של המקרה. על פניו נשמע כאן שאבחנה של שבר לא סבירה כאשר לילד יש כאב ממושך בברך - את זה כל אדם מבין. לכן אין תחליף לדיון מעמיק עם האורתופד המטפל, שיראה בעצמו את ה- CT (התשובה המודפסת אינה העיקר), ואם הממצאים לא "מסתדרים" עם סיפור המקרה בודאי ידון בכך עם רופאים נוספים וינסה להבין את הבעיה.

כרמית שלום. הפרש בגובה הכתפיים כמו כל אסימטריה של הגוף תמיד דורשת בירור. הסיבה יכולה להיות ממקור עמוד השידרה, או השכמות או רקמות רכות (שרירים, מעטפותיהם וכדומה) או שלל בעיות אחרות. יש לפנות בהקדם לאורתופד ילדים לחיפוש המקור להפרש הגובה.