פורום אורתופדיה ילדים - יש לך שאלה?

יונית שלום, שיטת הטיפול בשברים אצל ילדים קשורה בסוג השבר. הזמן הוא מדד חשוב מאוד ומצוי בקשר הדוק לגיל הילד וגם הנתון הזה לא ידוע לי...
לעצם העניין, כדאי להתייעץ עם מי שטיפל בילד, כדי לקבל הנחייה ברורה מתי אפשר לעשות מה.

זיוה שלום. בכתף יש עצמות רבות ובודאי הרופא שבדק את בנך הסביר מה נשבר, איך יטפל איך יעקוב ומה יהיה "בסוף". אנא בדקי את כל המידע שיש לך במכתב השיחרור מהמיון או המרפאה ואם משהו לא ברור אשמח להבהיר.

הבן שלי שבר את עצם הבריח האם זה נכון שזה נאחה לבד במשך כחודשיים והריפוי הוא מלא?
הבן שלי כמעט ולא שם את המתלה שקיבל האם זה בסדר?
האם זה נכון שהוא יכול לעשות כל דבר עד להרגשת כאב?(לפי דברי הרופא בביה'ח)והוא שואל לאחר כמה זמן הוא יכול להתנהג רגיל לעשות ספורט(שכיבות שמיכה וכו')?לשחק כדורגל?להרים דברים
תודה לך...

לצערי לא התייחסתם לפעם השניה שכתבתי לכם אשמח לקבל תשובה.
הרופא ענה לי שוב על הפעם הראשונה תודה.

זיוה שלום,אני מסכים עם ד"ר לבל חשוב לדעת מיקום השבר,רציתי רק להרגיע אותך , ללא קשר למיקום פרוגנוזה בשברים האלו בגיל 15 טובה מאוד, ובשום אופן לא מצפה לבנך"כאבים כל החיים".
בברכה,
מרק אידלמן.

חן שלום. אנחנו חושדים שכל אסימטריה מסתירה משהו... אבל לפעמים אנחנו טועים למשל אם היה שבר שגרם למבנה חריג של אחת העצמות. אכן במקרים רבים א-סימטריה של השכמות או הצלעות בבית החזה מרמזת על עקמת.

אם אכן יכול להיות מצב של אסימטריה שכזו ששכמה בולטת יותר מהשניה או צלעות זה יכול להיות מבנה נורמלי של בן אדם? ולא דווקא עקמת?

למעשה את אני מבסס את השאלה על המקרה שלי,
משום מה שכמה אחת בולטת מהשניה שהכתפיים שלי רפופות בעמידה רגילה וגם צד אחד של הצלעות ממש טיפה בולט יותר ושנבדקתי עמוד השדרה שלי נמצא ישר ואין לי מושג מה לעשות ומה הבעיה פה.
תודה

חן שלום, אני הייתי חושד בהימצאות של עקמת בגב (סקוליוזיס) ואם אין - צריך לחפש סיבה אחרת למצב, בקש מהאורתופד שלך להעמיק את הבירור

תודה על המענה,

נבדקתי אצל רופא המשפחה אני בן 17 אבל לא נמצאה עקמת עמוד השדרה ישר ולכן הוא לא יפנה אותי לשום מקום וללא הפניה אני לא יכול ללכת לאורתופד, שהוא ראה את האסימטריה הוא לא חשד בשום דבר חריג ואמר שזה כלום,
בכל זאת מה יש לעשות ? איזו עוד סיבה נראה לך יכולה להיות לאסימטריה הזו ?
תודה מראש.

חן שלום, כאן העניין הוא כבר רק "מינהלי" לכל מבוטח יש אפשרות לפנות בעצמו לרופא מומחה, אין צורך בהפניה. פשוט קבע לך תור אצל אורתופד, הבא את כל הצילומים איתך. לגבי הסיבה האפשרית למה שאתה מזהה - צריך לבדוק אותך בשביל לענות על כך

לילך שלום, ראשית - דר' אידלמן הוא המומחה האמיתי בתחום הזה ואני אשיב רק בקיצור ואני מקוה שוהא יתייחס. מצב 2C הוא מצב (לפי אולטרסאונד) שבו ראש הירך בתוך המכתש (אצטבולום) אבל המכתש מאוד רדוד (בניגוד למצבי 2A או 2B - שהם מצבים "לא בשלים"). לכן באופן כללי במצב כזה צריך לטפל, אבל לעיתים בשל הגיל הצעיר, אנחנו מציעים לבדוק שוב מתוך ידיעה שבגיל המאוד מאוד צעיר יש לעיתים שנוי מהיר מאוד במצב ממה שנראה ממש כמו "מחלה" למה שמתברר בהמשך כ"בריא".

האם, אם כך, טיפול מוקדם יכול להזיק?
שוב, תודה.

לילך שלום, צריך להבין שכל בדיקת הדמיה "רואה" ממצא שאולי קיים ואולי לא. אנחנו קוראים לזה false positive result - מצב שבו הבדיקה אומרת שיש "מחלה" שאיננה. ידוע שבגיל מוקדם מאוד יש תינוקות שבהם אולטראסאונד מראה מצב דמוי DDH אבל הוא יעלם בטווח של 4-6 שבועות. אין סיבה לטפל בתינוק/ת בריא/ה. הדבר כרוך בקניית רתמה, לימוד ההתקנה, אי נוחות, ואולי אפילו נזק ממנה.

ראשית, תודה רבה על התשובה.
אם אפשר, בכל זאת, אשמח להתייחסותו של ד"ר אידלמן לגבי הממצא וטיפול בגיל כל כך מוקדם.
האם יש שתי גישות לטיפול ב-DDH? אחד הרופאים אמר כי טיפול מוקדם מצליח באחוזי הצלחה גבוהים יותר וככל שמתחילים יותר מוקדם, הטיפול נמשך פחות זמן, כלומר פחות זמן עם הרתמה.
שוב תודה רבה.

לילך שלום, אני מסכים שלרוב הטיפול המאוד מוקדם (מוקדם מההמלצה הטיפולית הרגילה) מוצלח מאוד.

מסכים עם כל מילה שכתב ד"ר לבל.
לפי פרופ.גרף type 2c -אינדיקציה לטיפול מיידי, אך אני אישית לא מטפל דרגה הזאות עד גיל 6 שבועות.אם בגיל 6 שבועות יש שיפור -אני ממשיך לעקוב עד 3 חודשים (ומבצע US פרקי ירכיים כל 3 שבועות), במידה ודרגה 2C נישארת בגיל 6 שבועות אני מתחיל טיפול ברצועות פבליק."איחור" של 3 שבועות לא גורם לדעתי לשום נזק עתידי, אך בהרבה מיקרים ההמתנה פותרת מטיפול הלא נחוץ.
בברכה,
מרק אידלמן.

דנה שלום. לבנך יש מצב המכונה DDH (וגם CDH) - דיספלזיה התפתחותית של מפרק הירך (יש הסבר מקיף באתר של ביה"ח שלי www.szmc.org.il)
לא ברור לי מי מטפל ומי עוקב באולטרא-סאונד. אנחנו נוהגים לטפל בילודים עם מצב כזה על ידי רתמת פבליק ומעקב של האורטופד עם אולטרא-סאונד (לא רופאים שונים) אחרי שתקראי את כל הפרטים לגבי התופעה והחשיבות העצומה!!! של טיפול מוקדם ונכון, בררי פרטים עם המטפל שלך - באיזה שלב כל מפרק ירך (כל צד), מה התוכנית הטיפולית, ומה הערכתו על סכויי ההצלחה. אין תחליף להבנה של ההורים לגבי מחלת תינוקם ושיטת הטיפול - למרות שהייתי שמח לעזור, "השותפות-הטיפולית" היא שלכם ושל הרופא המטפל.

בס"כ זה ספורט מעולה, אני בעצמי רוכב2-3 פעמים בשבוע.חשוב להבין מה הסיבה לכאב כדי לענות על שאלתך.תתחילו בירור מאופניים:גובה של כיסא, מרחק עד הקודון וכו'(כל ה"נורמות" ידועות ומתוארות בספרות , ניתן למצוע גם בwebsites שונים .במידה ואין בעייה עם אופניים אני ממליץ ביקור גם אצל אורטופד ילדים.
בברכה,
מרק אידלמן

אילת שלום, קשה להבין מה בדיוק יש לילד (זכרי שלא כל מי שקורא הוא רופא). האם גורם רפואי סבר שיש קשר בין הגדלה של אחת הרגליים להימצאות של כתם על העור? האם דובר על ממצא בשם המאנגיומה? אם תתני עוד פרטים אנסה להסביר מה מטרת הטיפול ולדון בגיל המומלץ.

אכן יש קשר ישיר בין הכתם לאסימטריה מכיוון שהכתם וסקולרי(מסוג יין פורט} -על פי כול הגורמים הרפואיים שביקרנו אצלם תודה.

אילת שלום, את כבר בודאי יודעת הרבה על התופעה, אסביר קצת לאחרים אם יקראו: כתמי עור או תת עור יכולים להוות זרז לצמיחת גפה מוגברת - אם על ידי האצת אספקת הדם לגפה או על ידי הפרשת פקטורים שמזרזים גדילה. זה מביא לגפה גדולה יותר יחסית לזו הנגדית. לגבי הטיפול, השיקול העקרי הוא הגודל הפיזי של הממצא - כך שמנתח סביר יכול לראות בבירור מה הוא כורת, ושלא פגע במבנים תקינים. שיקולים נוספים קשורים בהדמיות - לרוב נרצה להקדים ולבדוק את הממצא ב- MRI או CT או אנגיוגרפיה (צילום כלי דם) ואלה מחייבים שכיבה ללא תנועה (או הרדמה) - מכאן שעדיף שהילד יבין את הצורך לשכב בלי לזוז. חלק מהממצאים נסוגים לבד ולכן מוטב לחכות ולראות איך הם מתנהגים, ויש כאלה שאפשר להקטינם על ידי סגירת כלי זם שמזין אותם - וגם זה דורש גודל מינימלי. באופן כללי האסימטריה הקלה (לרוב) שנגרמת - לא מאוד בעייתית כל עוד הילד גדל, הגפיים נוטות להשתוות לאחר שגורם הגדיל המוסר. צריך לדעת שלעיתים גם הסרת ה"נגע" לא מפסיקה את הגדילה המוגברת בגפה בגלל שמשהו שלא הוסר ממשיך להפריש פקטור גדילה מקומי (אופייני לממצאים ממש בקצה היד או הרגל). אני מציע שתפני לרופא שמטפל בכם ותדוני איתו על השיקולים במקרה שלכם.

אוי התבלבלתי זה אורתופדיה לילדים כאן ולא למבוגרים, סליחה

.

יעלי שלום, אני מתבייש לומר אבל אין לי משהו מחוכם בנושא, נראה לי שכל מנשא שבו היילוד בין שכיבה בסגנון עריסה לבין היצמדות לגב ההורה הוא סביר ולא ברור לי איזה נזק יכול להגרם. אולי לדר' אידלמן יש דעה אחרת - נחכה לתגובתו

האמת הגולייה,שאין לי דעה בנושא(לפעמים גם זה קורה).
מרק אידלמן

רון שלום. קשה לי להבין את ההקשר. ככל הנראה סבלת מפריקה של פיקת הברך. זה מצב די נדיר ובאמת ברוב המקרים אנו מוצאים קשר למבנה חריג (מעט) של עצם הירך אצל בני נוער שסבלו מפריקה כזו, עם זאת - לצורך פריקה חייבת להיות חבלה משמעותית! הפריקה גורמת לקרע של חלק מהשריר בחלק העליון הפנימי (מדיאלי) שלה (בלי קרע כזה היא לרוב לא יכולה לפרוק). דבר נוסף שעשוי להתרחש הוא שבר של הסחוס בפיקה או בעצם הירך בשל החיכוך ביניהם - כדאי לודא שזה לא קרה אצלך. לגבי רכיבה, אני לא מבין את הקשר אבל אם תסבירי לי מה בדיוק ברכיבה מדאיג - אנסה להתייחס (אין לי נסיון ברכיבה..)

פרקתי פיקה, נקרעו העצועות שמחזיקות את הפיקה.
אין שבר של הפיקה או משהו כזה ..
השאלה היא אם הפעולה של הרכיבה.. [ כיפוף של הברכיים ]
יכול לפגוע לי בברך ..

רון שלום, האם הוצע לך לעבור תיקון ניתוחי של הרצועות?, אם לא, בהחלט יתכן שבזווית כיפוף כלשהי של הברך יכולה להתרחש פריקה חוזרת. מאוד נדיר לפרוק את הפיקה בכיפוף סתם, אבל יתכן שבעת רכיבה, כשהברך כפופה, תבצעי פתאום תנועה חדה שתביא לפריקה. כדאי לדון בעניין עם האורתופד שטיפל בך - הוא ודאי יוכל להעריך מה הסכוי לפריקה חוזרת בכלל ובפרט בעת רכיבה.

אפרת שלום,
בגדול אני בדעה שלהתפחות כף רגל נכונה אין צורך בשום נעליים.בספר של לין סטחלי(אוטוריתה גדולה בארטופדיה ילדים) מוזכר :'barefoot people have the best feet "
Your child needs a flexible , soft shoe to develop normally
אני מזכיר תמיד שנעל לא חייבת ליהות יקרה ומותג, אך חשוב שסולייה תהיה גמישה מספיק.
בקשר לנעליים צד ראשון: אם הם גמישים מספיק ניתן להביר מילד לילד אין ספור פעמים.
מרק אידלמן.

הי הילה,
לדעתי כן , אין בעיה, תראי גם תשובתי שאלת אפרת.
מרק אידלמן

חיה שלום,
אני רוצה להרגיע אותך: בגיל 15 שנים ממצא של ספינה ביפידה ב999% לא צריכה להדאיג.
ברוב המקקרים כאבי גב תחתון לא קשורים לספינה ביפידה.בגובה של SB אין חוט השדרה .
הייתי ממליץ כעת על טיפול פיזיותרפיה , משככי כאבים לפי צורך ומעקב.
בברכה ,
מרק אידלמן.

מעיין שלום. קליקים מסוגים שונים שכיחים אצל תינוקות ולרובם אין לנו הסבר. לרוב, ההורים שמים לב לכך בזמן החלפת חיתול, ולרוב הם מייחסים זאת לתנועת הברך. (שימי לב שגם למבוגרים רבים יש כל מיני קליקים) יש הורים שמסיקים שזה כואב לילד (אפילו כואב מאוד) ויש שחושבים שהוא לא מרגיש את זה. היות שהילד עוד לא יכול לספר - אין דרך ברורה לדעת. המקור הוא כנראה תנועת גידים או רצועות וחיכוך שלהם עם רקמה אחרת (עצם או מעטפת המפרק). דוקא קליק במפרקי הירך כן נקשר לבעיה - אם בעת בדיקה אנחנו חשים קליק או קלאנק, זה עשוי להצביע על מפרק לא לחלוטין תקין וכדאי לבדוק באולטרא-סאונד אם הכל בסדר. הקליקים חולפים עם הצמיחה, ואחרים מופיעים במהלך החיים בהתאם לשנוי במבנה הגפיים.

אצל התינוק שלי ילא מדובר במפרק הירך אלאל הברך והקרסול. דבר נוסף זה לאו דווקא בזמן החלפת חיתול זה כל הזמן. כל פעם שהוא מזיז את הרגל יש את הקנאק הזה מה גם שניתן לראות את התנועה של הקנאק ולא רק להרגיש אותה.

מעיין שלום ואני מצטער שלא השבתי עד כה. הקליקים האלה מדאיגים הרבה הורים... ובכל זאת אין לי הסבר טוב ומשכנע ממה זה נובע (יש כפי שציינתי נסיונות להסביר, אבל הם לא משכנעים את רוב ההורים) בכלל הרפואה מסוגלת להסביר מעט מאוד מתוך התסבוכת שהיא גוף האדם, בעיקר בשלב הצמיחה. מה שדי ברור הוא שאין לכך כל השלכה על ההתפתחות התקינה של התינוק, ולכן אני מציע לא לעסוק בזה אלא להתעלם.

רבקה שלום,
תאורטי אולי גיבוס לא נכון יכול לגרום להתקצרות הגיד, אך פרקטית קשה להאמין שזה אפשרי.
מרק אידלמן.