פורום אורתופדיה ילדים - יש לך שאלה?

סבתא יקרה. זו לא תופעה שיש לגביה "תורה כתובה" - אין ברירה אלא לדון עם האורתופד שאיבחן, מה זיהה, לבדוק עם הנכדה עד כמה זה מפריע לה ובאיזו פעילות. מכאן לשלב את יכולתה להמשיך להתעמל, או לבחור מחוסר ברירה בפעילות יותר מתאימה.

תודה לך ד"ר אודי לבל

אפשר בבקשה תשובה מחודשת.
מתנצלת על .בקשת תשובה נוספת.

מיה שלום, אני מחכה לתגובות הורים - אם יש משהו לשאול את הרופאים אנא כתבי

אמא שלום. דוקא לרוב שברי הגליל באצבעות הם ללא תזוזה וללא משמעות תפקודית (בבני אדם). עם זאת - אם השבר פוגע במפרק יש לרוב צורך לשחזרו ולקבעו. פרטי מה קרה בדיוק ואוכל להתייחס

דנה שלום, כמו בתשובה אתמול (בעניין מזרונים) אין לי מידע מדעי על עניין מזרונים, מיטות ובמקרה זה גם כריות. איני רואה סיבה לבעיה עם עמוד השידרה. אנחנו נעים המון בעת השינה וכל תנוחה היא זמנית בלבד.

אהובה שלום. את מעלה שלל בעיות שהייתי רוצה למקד מהם את שאלת כאבי הגב אצל נער, מעט שמן ומאוד לא-פעיל. בעבר הייתה נטיה לומר שכאב גב אצל ילדים יש לברר לעומק, וברוב המקרים נמצא את הסיבה. לכן תמיד התייחסנו לזה בחשד רב, בצענו הדמיות ובירור עד הדגמת הסיבה. כיום ברור שלפחות אצל מתבגרים המצב דומה למבוגרים - כאב גב נפוץ מאוד וכמעט תמיד סיבתו לא מתגלה. לכן הנטיה היא לתשאל לעומק את הנער, לבדוק מאוד בקפידה, ולצלם עמוד שידרה- אם הכל תקין, לרוב אפשר להסתפק במעקב. אני מציע שתפני שוב לאורתופד, התרכזי במה שחשוב, הוא לא יפתור בביקור אחד את העקמת, ההשמנה, העצלות, התיק הכבד, השרירים הרפויים, ושקיעת הדם - השאירי את זה לרופא המשפחה בהמשך.

אמא שלום, התייחסתי לכך בעבר. בפורום הזה אני "יועץ רפואי" לכן לא אביא פה העדפות אישיות. אין בידי מידע רפואי משמעותי על סוגי מיטות או מזרונים שיש להם השלכה על בריאות הילד. הפעילי שכל ישר, אין לי רעיון אחר

זיוה שלום,
כדי לענות לך נכון ,יש ליראות צילום של השבר(לפחות).אם את לא סגורה על הסברים של רופא שהמליץ ניתוח , הייתי כן ממליץ לקחת חו"ד שנייה.
בברכה,
מרק אידלמן

עדי שלום. אני בדרך כלל מציע לא לעסוק בכלל בהסרת הגבס, רובנו האורתופדים של הילד נותנים לקראת ההסרה תקופת דריכה על הגבס. כך הילד חוזר ללכת עם תחושת ביטחון, אחרי ההסרה יש כמה ימים של תחושה מוזרה בהם הילד יסוג מעט ביכולת ההליכה אבל אח"כ הוא יחזור ללכת רגיל. גם אם לתקופה מסוימת יש הליכה מעט מוזרה (לרוב צליעה קלה עם סיבוב חיצוני של כף הרגל), אני חושב שרוב הדאגה היא אצל ההורים, אם הילד יראה אצלכם שהכל חלף וחוזרים לשגרה, אני מניח שזה מה שיעשה.
לגבי הכנה או שיקום שרירי - תפקודי. אני כמעט אף פעם לא ממליץ על תרגול כלשהו. זו מעמסה עצומה להורים ואין שום עדות שיש לזה חשיבות - ילדים פעילים מאוד, אינם זקוקים לעידוד בשביל לשחק. בניגוד למבוגר, אצלם השריר כל הזמן מתארך ולכן רוב הפרעות טווח-התנועה המפרקי חולפות בלי כל תרגול.

נעמה שלום. הנושא הזה קשור מאוד לפולקלור של הורים "חדשים" ואני לא ממש מצוי בזה. אני מניח שלרופאי הילדים יש תיאוריות בנושא, קחי בחשבון שהרבה מהתאוריות מתחלפות כל כ-5 שנים לתיאוריה הפוכה. בנוסף, מרכיבים מסחריים משפיעים מאוד - כמו פרסומות של יצרני מזרונים, משווקי חיישנים למיניהם, יצרני עגלות וכיו"ב. אני כמי שצופה בתינוקות מעדיף שלא יגבילו את תנועתם ומצד שני לא יזרזו שום תהליך - אני מניח שהתפתחות "המחשב" המוח שמפקח של שווי משקל ותנועה, חייבת להקדים את הפעילות עצמה. אין הגיון להושיב ילד שעדיין לא יכול לייצב עצמו לישיבה, או להעמיד ילד שלא יכול עדיין לעמוד. קיימות תיאוריות בקשר לתנוחת השכיבה בהקשר של SIDS "מוות בעריסה" - אני לא מתמצא בכך. הצעתי - טפלי בתינוקך לפי החושים שלך בגיל מוקדם הוא יכול רק לשכב..., ואם רופא ילדים מציע לתת לילד לישון דוקא על הבטן או דוקא על הגב או הצד - עשי כעצתו, ואולי עם הילד הבא זה כבר יהיה הפוך...

חן שלום - פשוט פנה לרופא-רופאת המשפחה שלך, הסבר את העניין היבדק, ובטוח תהיה רגוע יותר.

יעל שלום. תיאור המקרה של בנך אינו חריג. במקרים רבים אצל ילדים קורה שבר שאינו מזוהה בצילום. יש לטפל כמו בשבר, ולרוב בצילום המעקב כבר נראה השבר. השיקול להסיר את הגבס כשהילד כבר משתמש בו כמו בנעל - נהוג גם אצלי, ואני יודע שמיד בהסרת הגבס הילד ישוב לצלוע. לא נורא, הוא ישוב ללכת מצוין תוך שבוע עד שבועיים.

שלום רב שמי ניר ושאלתי היא כזאת אומנם אני בן 29.5 בערב החג ראש השנה האחרון רכבתי על אופניי הטובות במושבי נפלתי מאופנייי כי לא שמתי לב למדרכה האליונה האופניים נפלו עליי אומנם נפצעתי וכמובן אך המשדכתי לרכוב באופניים עד לביתי היום 27/10/2011 אני חש כאבים מוזרים ולחצים איומים ברגל ימין בה כביכול נפצעתי השאלה היא כזאת אני הייתי חובש בשירותי הצה"לי ומוזר לי מאוד שיש לי כאבים מוזרים ( לחצים ) איומים מה עליי לעשות הייתכן שיש לי שבר סמוי ואני לא מודע לו ?????


שלך ניר

ניר שלום, אני מציע שתיגש להיבדק אצל אורתופד, שבר-סמוי אצל מבוגר? זה לא צפוי.

אפי שלום, הטיה סיבובית (סבוב פנימי) של כף הרגל יכול לנבוע מסבוב של הגפה בין מפרק הירך לכף הרגל (קשה לי להבין מאיפה הבעיה במקרה הנ"ל). הטיפול בסבוב פנימי שמקורו במפרק הירך מוגבל מאוד בגיל כזה. קשה לנו לשפר את המצב באיזור הזה - ולכן מוטב לרוב להמתין. פיתול שמקורו בעצם השוק - דורש הערכה מעמיקה - לרוב הוא קל, אבל כדאי לודא שאינו קשור בבעיות אחרות. הטיה בכף הרגל עצמה (אנחנו קוראים לזה forefoot-adduction) היא מאוד שכיחה בילדים. הרבה הורים מייחסים למצב זה השפעה על ההליכה, נפילות וכו' - לא בטוח שיש קשר. לגבי מצב זה איני יכול לתת תשובה ברורה, צריך לבדוק מה חומרתו ולשקול עם הרופא המטפל מה כדאי לעשות.

גל שלום, שבר בפטישון הפנימי בקרסול בגיל כזה (כאשר לוחית הצמיחה עדיין פעילה) אינו שבר פשוט. הטיפול בו אינו נגזר מהעדפת ההורים אלא מההערכה אם פיסת העצם השבורה עומדת בעמדה טובה המאפשרת השארתה במקום והמתנה לאחוי תוך שמירה מתזוזה בעזרת גבס, או שהחתיכה הוסטה מהמקום ואז מוטב לתת הרדמה, להחזיר אותה למקום ולקבעה. כמובן שישנם גם שברים שלא זה המצב לגביהם, וקשה לי לקבוע מה המצב אצלכם. הניתוח אינו מיועד ל"איחוי" האיחוי הוא תהליך פזיולוגי של העצם, אנחנו לא מתערבים בו. אנחנו מבצעים את ה"שיחזור" דהיינו העמדת החתיכה השבורה במקומה המדויק כמה שניתן. בהמשך ישנו הקיבוע (על ידי בורג או פין מכתי) שמטרתו החזקת החתיכה במקום.

זיוה שלום, בגיל 15 שנים האיחוי איטי יותר מאשר בגיל צעיר יותר, אך עדיין מהיר למדי ולרוב בלי בעיות מיוחדות - צריך מיתלה, משככי כאבים והגבלת פעילות עד שהכאב יחלש. כמובן - מעקב אצל האורתופד.

זיוה שלום. עצם הבריח (clavicle ) מתאחה אצל ילדים מהר מאוד ולרוב כמעט ללא כאב. לא מאוד משנה מה בדיוק יקבע את הזרוע ובכלל אין הסכמה אם להגביל את הילד. אצל תינוקות אנחנו לא עושים דבר ממשי למניעת תנועה, אצל ילדים לרוב אני ממליץ על מתלה, ומציע להפסיק את השמוש כשאין כאב. אני לרוב ממעיט מאוד בצילומי מעקב - פשוט משום שאין מה לעשות עם הממצא - אף פעם אנחנו לא משנים את הטיפול. (אצל מבוגרים הטיפול מאוד שונה)
הסיבה לטיפול הכל כך "רשלני" (באנגלית זה מכונה skillful neglect - הזנחה מקצועית) הוא שעצם הבריח עטופה במעטפת דמוית שרוול וכשהעצם נשברת המעטפת נשארת אחוזה בין שני החלקים ושם נוצרת עצם חדשה במהירות ו"מיישרת" את העיוות. בנוסף, בשל טווח התנועה העצום של הכתף במפרקים שבין הזרוע לעצם השכם ובין עצם השכם לבית החזה, כמעט כל עיוות הוא נסבל בלי בעיה - עד שהעצם גדלה אצל הילד ומגיעה למימדיה המלאים ואז היא כבר לרוב במבנה נורמלי.