פורום שיקום לב - יש לך שאלה?

בדכ צנתור לא כואב-למרות שכאב זה הרגשה סוביקטיבית-לא מדובר בתהליך של כאב. כן-כמו בכל פעולה חודרנית גם בצנתור יש סיכונים עליהם עלייך לשאול את המצנתר של אביך.

הדופק שלך הינו סגולי לך בלבד אותו קובעים במבחן מאמץ לכל חולה לאחר ארוע לב. כדי להוריד במשקל טוב לעשות פעילות גופנית המתאימה כאמור לך בשזירה לדיאטה מתאימה.

קשה ולא אחראי לענות על שא שכזו בלי להכיר ולבדוק את החולה. מציע שיטופל עי קרדיולוג. אם הכאב מחמיר או מופיע במנוחה נא לפנות למיון.

שלום רב,
אני יודע שעברה כשנה מאז שפרסמת את ההודעה, אבל הייתי ממש רוצה לדבר איתך.
פשוט אבא שלי נמצא בסיטואציה די דומה.
[email protected]

תודה רבה,

על סמך הנתונים שנתת אין לי די מידע לענות על שאלתך, מציע שתיגש עם כל הניירת הכוללת את עברך הרפואי ובדיקת המאמץ והפיזיולוג לקרדיולוג מוסמך לבדיקה סגולית שלך גם לשאלתך.

השא אינה אם חבריך צודקים, השאלה היא האם התסמינים עליהם אתה מתלונן אינם סימן הזהרה או סתם מבטאים חוסר פעילות, מציע שתעבור בדיקות אצל רופא המשפחה ו/או קרדיולוג כולל הערכת כושר לפני התחלת או המשך פעילות גופנית סדירה.

כל מקרה לגופו-אתה בוודאי צריך ביקת קרדיולוג טובה שיקבע לך את מידת הפעילות, 4 חודשים זה לא הרבה זמן להתחיל שיקום-עדיין מומלתץ לך שיקום לב מוסדר.

שאלה מורכבת שעליה יש אנשי ביטוחים רפואיים ומשפטניים שזה תחום עיסוקם. הייתי ממליץ לך על מישהו שאני מעריך ביותר, צרי עימי קשר בנושא לטל ואעזור לך בשמחה.

אני מניח שב-2006 עברת צריבה של מסלול הולכה נוסף בשל WPW. מה לא היה תקין בארגומטריה? באם הופיעו שינוי ST במאמץ זה אינו קשור ל-WPW. מיפוי תליום בודק את זרימת הדם לשריר הלב על מנת להעריך האם יש היצרויות בעורקים הקורונריים- ממצא שאינו קשור ל-WPW. צינתור וירטואלי זה בדיקת CT עם הדמיה של העורקים הקורונריים.

קיימת תרופה שמונעת את הספיגה של הכולסטרול מהמעיים- אזטרול. את התרופה נוטלים בשילוב עם סטטין והיא אינה יעילה לבד.

פעילות במכון לשיקום חולי לב באזור חיפה אפשר לבצע בבית חולים בני ציון בחיפה.
חלק גדול מהתקפי הלב מתרחשים בהיצרויות של 60% בלבד. התהליך הטרשתי הוא איטי וכרוני ומוביל לעיתים לחסימה של 100 ללא אוטם. התהליך הכרוני נקטע בשל קרע של הרובד הטרשתי ויצירת קריש דם שחוסם את העורק במהירות וגורם לאוטם. חשוב ההרכב של הרובד הטרשתי והנטיה שלו לעבור קרע. איזון קפדני של גורמי הסיכון עוזרים ליצב רבדים קימים ולמנוע אוטמים.
לאחר הכנסת תומך לא מצופה יש סיכוי לחזרת ההיצרות בתומך של כ-20-30%. היצרות חוזרת בתומך מתרחשת בד"כ בין 3 עד 6 חודשים מהכנסת התומך.

שאלה מצוינת-מבחינת בדיקת האקו אותה בדיקה, ההבדל שאקו במאמץ נותן מידע נוסף לגבי חיות שריר הלב (ויאביליטי) ואיסכמיה אם יש של שריר הלב. כך שיש הבדל מתי שולחים למה.

שאלתך אינה סגולית מספיק כדי שאוכל לענות עליה. השאלה לאיזה בטוח בריאות את מתכוונת, אם כוונתך לביטוחים פרטיים-כל ביטוח וכיסויו הוא, אם כוונתך לביטוח בריאות ממלכתי-הרי בבית החולים כל ניתוח שבית החולים יכול לעשותו במסגרת בית החולים-נעשה, אם במסגרת ביטוחים משלימים שוב רוב הניתוחים נכללים למעט מקרים נדירים ביותר.
בסך הכל הכללי המענה הביטוחי במדינה הינו מהמובילים בעולם מה עוד של70-60% ואף יותרמהאוכלוסיה בישראל יש בטוח מושלםוכולם כמובן יש בטוח בריאות ול30% יש ביטוחים פרטיים.

את מתכוונת ל-HORMONE REPLACEMENT THERAPY לנשים בגיל המעבר?

על פניו איני מודע לקשר בין ניתוחי מעקפים לשכיחות מוקדמת של מחלת הסרטן או לארעות גבוהה יותר. אחפש במאגרי המידע ואחזור אליך

שריר לב שנפגע בזמן אוטם הופך לרקמה צלקתית ואינו מחדש את עצמו. לעיתים בזמן התקף חריף חלק משריר הלב נפגע, אינו מתכוץ אבל לא מת. שריר זה יתאושש בהדרגה כך שבדיקת אקו לב שמבוצעת מספר חודשים לאחר אוטם יכולה להצביע על התאוששות של אותו שריר. מחקר רב נעשה בשנים האחרונות על מנת לגרום לשריר הלב לחדש את עצמו בשיטות שונות. לצערי הדבר עדיין לא בא לידי ביטוי מבחינה קלינית.

ופעולת החלק הזה של השריר שלעיתים נפגע ולא מתכווץ אבל לא מת ,זה מה שנקרא אקינזיה?. ואם אחרי כמה חודשים (5 חודשים), החלק הזה לא התאושש סימן שהפך לצלקת (מתה)

אקיניזה- חוסר התכוצות של שריר הלב. סמוך לאוטם חלק משריר הלב יכול להיות אקינטי ולא להתכוץ אבל בהמשך במידה והשריר לא מת יכולה להיות התאוששות. שריר שלא יתאושש במשך 5 חודשים,בהנחה שאספקת הדם אליו תקינה, הוא שריר שנפגע והפך לרקמה צלקתית.