פורום שיקום לב - יש לך שאלה?

על פי ידיעותי אין, יש בבאר שבע. אם תמצא משהו שאני לא יודע אשמח ללמוד ממך.

תופעות כמו חולשה וכאב בחזה יכולים להעיד על בעיה. כדאי להבדק ע"י רופא על מנת שיתרשם מהסימפטומים ויקבע האם יש צורך בהמשך ברור.

טרשת עורקים היא מחלה כרונית. המטרה היא למנוע את התקדמות המחלה ואת סיבוכיה. תוכנית המניעה כוללת זיהוי וטיפול בגורמי הסיכון , ירידה במשקל, פעילות גופנית , הפסקת עישון וטיפול תרופתי לפי הצורך.

באזור נתניה נפתח לאחרונה מכון לשיקום פרו-לייף. למיטב ידיעתי זה המכון היחיד באזור. קצת יותר רחוק מכון לשיקום לב בבית חולים מאיר.

קשה לענות על שאלתך-ברור שכמה שפחות פעולות חודרניות עדיף, אבל כשאין בררה על פי מצבו של החולה והחלטת הרופא המבוססת על ידע מקצועי טהור-אזי יש חולים שעוברים גם הרבה יותר משלושה צנתורים במהלך חייהם.
חג שמח

לא צפוי כאב בחזה שבוע לאחר צינתור קורונרי. מציע לפנות לרופא על מנת להבדק.

עברתי צינתור ועכשיו יש לי כאבים בכיווה העליונה לאחר האוכל , ואני נורא מודאג מזה , האם זה שייך לצינתור ?

חוסר בפעילות גופנית מהווה לסיכון להתקדמות טרשת העורקים. מומלץ ללכת כ-30-45 דקות כ-3-4 פעמים בשבוע.

לא אוכל לענות על שאלה זו עקב אתיקה רפואית.

מבחינה רפואית במידה שאין אי ספיקת לב או תעוקה והחולה חוזר לרמה תפקודית טובה עם איחוי טוב של הסטרנום אחרי כ-3 חודשים. חברות הביטוח דורשות זמן ארוך יותר של כחצי שנה.

על מנת למנוע טרשת עורקים יש להקטין את השפעת גורמי הסיכון לטרשת. תזונה בריאה, פעילות גופנית, הפסקת עישון ושמירה על המשקל עוזרים למנוע טרשת ומקטינים את השפעתם של גורמי סיכון כגון סכרת לחץ דם והיפרליפידמיה. לעיתים יש צורך בטיפול תרופתי להורדת הכולסטרול לחץ דם וסכרת.

פלויקס מאושר לשנה לאחר ארוע כלילי חד והשתלת תומך מצופה על פי סל הבריאות.

הפרטים ששלחת אינם מספיקים למתן תשובה מקצועית, מעריך שאם שלחו אז נכון עשו.

הסימנים "הקלאסיים" של ארוע לבבי הם כאב לוחץ בחזה עם הקרנה לזרועות וללסת מלוה בזיעה קרה ולעיתים קוצר נשימה. חלק גדול מהחולים לא מתאר את התופעות הללו ולעיתים ארוע לבבי יכול להתגלות רק בדיעבד. קשה לשלול ארוע לבבי רק על סמך סימפטומים ויש להבדק אצל רופא ולבצע אקג. כהנחיה כללית כל כאב בחזה שאינו מוכר לך מחייב בדיקת רופא וביצוע אקג.

ממליץ לפנות לרופא המטפל. הופעה של אנמיה יכולה להוציא חולה מאיזון במיוחד בגיל הזה. יש להשלים את הברור ולשקול מתן מנות דם במידת הצורך

לאיזה רופא לפנות?קדדיולוג? בגלל בעיות הלב ?או פנימאי,או המטולוג בגלל בעיות האנמיה? מה עושים?( מרופא המשפחה אנחנו לא מקבלים תשובות,שאינן קשורות בהזמנת תורים,והבעיה נראית לנו דחופה!)אין לנו בעיה להשתמש בשרותי הרפואה הפרטית ,אנחנו חוששים שאבא יפול בין הכסאות,ומצבו ילך ויתדרדר-(מה שקורה עכשיו)בזמן שהוא ממתין לתורים.
תודה דפנה מעוז

הרושם שרוב הסמפטומים שאת מתארת קשורים לאי ספיקת לב שהוחמרה בעקבות אנמיה. במידה ואין מענה מרופא המשפחה מומלץ לפנות לקרדיולוג.

לצערי חלה החמרה במצבו של אבי והוא פונה למיון עם בצקת קשה בריאות. אושפז במחלקה פנימית.הרופאים אמרו לנו שיש התלבטות אם לצנטר אותו או לעשות מיפוי לב, בשני המקרים הבנתי שמוזרק חומר ניגוד לגוף שהוא לא ממש טוב לכליות. אבא בן 88 ובפעם האחרונה שצונטר נאמר לנו שזה היה מאד קשה היות והורידים שלו מאד שבירים ומסוידים.כמו כן יש אצלנו בלבול:האם יש רופאים שונים לאי ספיקת לב, ולמחלת לב איסכמית? אז מה קורה אם החולה סובל גם מאי ספיקה וגם ממחלה איסכמית? מי אחראי על הטיפול ואיך נעשה התיאום? האם יש נוהל משותף איזשהו לבתי חולים בארץ של הסברים לבני משפחה בזמן האשפוז של יקירם? הרי חוסר הידיעה והמביכה הם קשים מנשוא.
תודה דפנה מעוז

לצערי מיעוט החולים הזכאים להשתתף בתוכנית לשיקום חולי אכן לוקחים חלק בשיקום. הערכה היא שבין 14-20% מכלל החולים הזכאים משתתפים בתוכנית. אחת הסיבות היא מודעות נמוכה של החולים ושל הרופאים המטפלים.