פורום שיקום לב - יש לך שאלה?

תזונה לאחר ניתוח מעקפים חייבת להיות מאוזנת כפי שהוסבר לך ע"י הדיאטנית. בנוסף יש לשים דגש על מעקב פרופיל שומנים עם הגעה ליעד בערכי ה-LDL (כולסטורול "רע"), HDL (כולסטורול "טוב") וטריגליצרידים. בד"כ איזון פרופיל השומנים נעשה בשילוב עם טיפול תרופתי בסטטינים.
במידה והדיאטה מאוזנת וערכי פרופיל השומנים נמצאים ביעד הנדרש בבדיקות מעקב אין מניעה מאכילת בשר אדום בתדירות נמוכה (כמו פעם בחודש) ובכמות לא גדולה.

קיימות גישות שונות לגבי בשר אדום בקרב הדיאטנים בכלל.
אין קשר האם מדובר לפני או אחרי ניתוח. תמיד מומלץ על תזונה נכונה. המפתח הוא הכמות.
גם בשר אדום (ללא שומן, פילה למשל) אפשר לאכול פעם בחודש אך לא להוסיף דברים נוספים "פעם בחודש", לשמור על האיזון.

כאבים בחזה יכולים לאחר ניתוח לב הדורש פתיחת בית חזה עשויים להמשך מספר חודשים ולעיתים מעל חצי שנה. בד"כ יש ירידה הדרגתית בכאבים עם הזמן עד העלמות כללית של הכאבים לאחר מספר חודשים.
במידה ויש החמרה או שינוי באופי הכאבים יש לפנות לרופא המטפל בכדי לשלול בעיות אחרות כגון דלקת הקשורה לפרוצדורה הניתוחית או תעוקה חוזרת.

מציעה ליצור קשר בדחיפות עם עובדת סוציאלית מטעם קופ"ח ולברר בעזרתה לגבי שיקום קצר (שבוע ימים) ושיקום ארוך אמבולטורי כפי שמקובל כיום להפנות חולים לאחר התקף לב למכון שיקום הלב קרוב למקום המגורים.

אין בידי מספיק פרטים על סוג הפרוצדורה שעברת, אך נשמע שמדובר בסגירה של "חור" שהיה קיים במחיצה הבין העליתית. אם אכן זאת היתה הפעולה, אין מניעה מצניחה חופשית בתנאי שהודגם באקו שהסגירה מלאה.

חסימות חוזרות בעורקים הכליליים הדורשות התערבות נוספת עשויות לקרות במקום שבו היתה ההתערבות הראשונית או במקומות אחרים בעורקי הלב.
במקרה הראשון החסימה החוזרת איננה קשורה בד"כ בשינוי באורחות חיים אלא לאנטומיה של העורק והתומך שהושתל בהתערבות הראשונית.
לעומת זאת, טיפול מונע שניוני מלא (כולל טיפול תרופתי נכון בפרופיל שומנים וגורמי סיכון אחרים, שינויים תזנתיים, ופעילות גופנית רציפה) הוכחו כמקטינים באופן משמעתי את הסיכוי להתקדמות המחלה הטרשתית לא רק בעורקי הלב אלא גם בעורקים אחרים בגוף (מוח, כליות כלי דם פריפריים וכו').

בתקופה ראשונה בהחלט מאוד מומלץ להתחיל פעילות גופנית תחת השגחה במסגרת שיקות לב ובהמשך יהיה ניתן לחזור לפעילות רגילה.
לגבי סאונה הייתי מציעה להימנע לפחות שלושה חדשים, לאחר מכן להתייעץ עם רופא מטפל/קרדיולוג בקהילה אשר מכירים אותך.

היצרויות חוזרות לאחר צנתור יכולות להתהוות בעורק בו היה הצנתור הקודם או בעורק אחר. ב-2 המקרים המנגנון להווצרות ההיצרות המחודשת שונה.
חשוב לציין שהטיפול המונע (הכולל טיפול תרופתי מתאים תוך מעקב קרדיולוגי, הגעה ליעד בכל מרכיבי שומנים, הפסקת עישון, איזון לחץ דם, תזונה נכונה, ופעילות גופנית רציפה) מגן בעיקר בפני היצרויות חדשות, בעוד שהיצרויות חוזרות במקום בו בוצעה הרחבה או הונח תומך תלויות גם באנטומיה של העורק לאחר ההרחבה.

לאחר צינתור התערבותי ההמלצה היא לטיפול באספירין במינון של 75-100 מ"ג ליום למשך כל החיים. במקביל, במידה והושתל תומך (סטנט) במהלך הצינתור או אם הצינתור לאחר אוטם בשריר הלב קיימת הנחיה לטיפול בנוגדי טסיות חדשים (פלאביקס, אפיאנט, ברילינטה) לתקופה שבין חודש עד שנה. יש לקבל הנחיות ברורות מהקרדיולוג המטפל לגבי טיפולים אלה מכיוון שהרצף הטיפולי חשוב.
אין הנחיה לצריכה קבועה של אומגה 3 לאחר צינתור (קיימות המלצות כלליות ע"פ תשובתי לפניה הקודמת), אך חשוב לבדוק את פרופיל השומנים (LDL, HDL, וטריגליצרידים) ולטפל ע"פ ההנחיות בכדי למנוע את התקדמות המחלה הכלילית.

שלום לך פרופסור גולדנברג
אושפזתי במכון הלב שבתל השומר לפני כארבעה חודשים עקב אוטם בו נעשו לי שני סטנטים ע"י דר' אליאן..שאלתי היא, אני נמצא בתאילנד ואין להשיג את כדור הברילינטה 90מ"ג האם אני יכול להחליף את הכדור בפלוויקס 75 מ"ג ? תודה על ההתייחסות


אליהו גואטה

באופן כללי לא מומלץ להפסיק את התרופה לאחר שהוחל טיפול, בעיקר לאור העובדה שמדובר בטיפול שהוחל לאחר אוטם עם התערבות בצינתור. במידה ואין ברירה ואין במקום את התרופה (או לא ניתן לשלוח מהארץ) ניתן להחליף לפלאביקס באופן זמני.

אומגה 3 נמצא כמשפיע באופן חיובי על כמות הטריגליצרידים בדם, דופק, לחץ דם, ומרכיבים דלקתיים הקשורים לכלי הדם.
הכמות המומלצת באדם בריא היא לפחות 250 מ"ג ביום של long-chain n-3 PUFA
(המרכיב הפעיל באומגה 3) או לפחות 2 מנות בשבוע של דגים המכילים את המרכיב הזה.
לציין שבאנשים בריאים המקבלים את המרכיב בדיאטה אין המלצה לבצע השלמה עם קפסולות.

יפה שלום,
באופן כללי גורמי הסיכון שאת מתארת אינם מהווים התוויה לטיפול באספירין, אבל בכדי לקבל תמונה מלאה יש צורך במידע נוסף כולל בדיקת רופא, א.ק.ג. וקבלת מידע על גורמי סיכון נוספים (כולל לחץ דם ועישון).
במידה וההערכה הנ"ל תקינה הייתי מציע להתמקד בניסיון הורדת ה-LDL לרמות נמוכות יותר (מתחת ל-130) באמצעים לא תרופתיים - כולל שינויים תזונתיים ופעילות גופנית.
הערכת תפקוד אנדותל לא תסייע בשיקול למתן אספירין.

סל הבריאות אכן מאשר שהיה ומעקב במסגרת מלון החלמה לאחר אוטם בשריר הלב. כמו כן קיים אישור דומה לאחר ניתוח לבבי (מעקפים ומסתמים). המלון הרפואי "שי-לב" בתל השומר הינו דוגמה אחת למלון החלמה באיזור המרכז.
השהיה במסגרת מלון ההחלמה מהווה בעצם את השלב הראשון של השיקום לאחר אירוע לבבי. בשלב הזה מקבל המחלים הדרכה לגבי חזרה לחיים פעילים ואורח חיים בריא, ומתחיל בפעילות גופנית ראשונית תחת הדרכה.
השלב השני של השיקום מכוסה אף הוא ע"י סל הבריאות והקופות וכולל מעקב ע"י צוות רב-תחומי ופעילות גופנית במסגרת מכוני שיקום הלב בארץ (ע"פ איזור מגורים).

בארץ מספר מכונים לשיקום הלב הממוקמים במרכזים הרפואיים (תל השומר, איכילוב, בלינסון, מאיר, אסף הרופא, ברזילאי, שערי צדק, סורוקה, בני ציון, ורמב"ם). בנוסף קיימים מספר מכוני שיקום מחוץ לבתי החולים באיזור המרכז והדרום (גיל עוז בפתח תקוה, פרולייף ווינגגייט באיזור נתניה, וקרדיונגב בבאר שבע).
השיקום לאחר אירוע לבבי כולל טיפול משולב של רופא המומחה בשיקום הלב, צוות אחיות המתמחות בתחום ועוקבות אחר גורמי הסיכון, פיזיולוגים המנחים ועוקבים אחר הפעילות גופנית, דיאטנים, ופסיכולוגים.
רפואה משלימה יכולה לבוא בנוסף למרכיבים הנ"ל אך איננה יכול להחליף אותם.

בהחלט כן. השאלה באיזו רמה.
בתחילה מומלץ לעשות זאת במסגרת שיקום הלב. כדאי לברר לפי איזור מיגורים איפה נמצא שיקום הלב.

ישנם חולים אשר אינם סובלים סטטינים. במקרה זנ כדאי לפנות למרפאת ליפידים בה עובדים מומחים לשומנים בדם על מנת להתאים את הטיפול

כדאי לשאול את קרדיולוג ילדים בעניין השיקום לנער

לאחר ייעוץ עם קרדיולוג

יחידת שיקום הלב לאחר בדיקת רופא של שיקום