פורום הפרעות זיכרון, אלצהיימר ודמנציה - יש לך שאלה?

שלום לירון,
אלצהיימר זה סוג של דמנציה.
יש השפעה של קשר משפחתי בדמנציה. הקשר אינו חד משמעי ואינו ברור (יש סיכוי גדול יותר לחלות בדמנציה אם היה לאחד ההורים, אך זה לא 100 אחוז וגם לא ניתן לצפות מתי).
אלצהיימר בהקשר המשפחתי מובהק יותר במצב של הופעת המחלה בגיל צעיר.
ככלל, גורם סיכון מספר אחד לדמנציה, לסוגיה השונים, הוא גיל כרונולוגי - ככל שמזדקנים גדל הסיכוי לחלות בדמנציה.

כיום מקובל שדמנציה לסוגיה מושפעת מאורח חיים.
אם רצונך למנוע דמנציה מומלץ להקפיד על אורח חיים בריא, ובראש ובראשונה פעילות גופנית אירובית (לפחות 150 דקות בשבוע), תזונה בריאה, להימנע מעישון וצריכת אלכוהול מופרזת, שינה מספקת, מעורבות חברתית ושימוש במוח בפעילות עבודה ופנאי.
כל טוב.

שלום לאה,
בדמנציה ובכל ירידה קוגניטיבית מה שהכי חשוב הוא הקליניקה, כלומר הסימפטומים המשפיעים על תפקוד יום יומי.
זהו חלק אינטגרלי של האבחון, יותר מהדמייה זו או אחרת.

השאלה היא מה הסיבה שנשלחת לבצע CT?
אם אני אעשה מחר CT סביר להניח שגם אצלי נמצא אטרופיה מוחית תואמת גיל.
כלומר, אין צורך להיבהל מממצא של אטרופיה מוחית כשלעצמו.

האם ייתכן שיש ירידה קוגניטיבית ואינך מודעת לכך?
זהו מצב שכיח מאד - פגיעה ביכולת לתובנה עצמית זה לעתים קרובות כן סימן לתחילת דמנציה.
ממליצה להיוועץ עם קרובייך אם הם חשים בשינוי ביכולות שלך, ובהתאם לכך להמשיך בירור וטיפול, לפי הצורך.
כל טוב.

שלום מיכל,
צר לי לשמוע על חווייתך הלא נעימה מהשימוש במערכת.
אני לא בקיאה באפקטיביות הספציפית של מערכת זו, אבל באופן כללי מחקרים מראים שיש יעילות מוגבלת לתוכנות אימון המוח מחוץ לחדר הפעילות שבו מתאמנים.
כל טוב.

שלום רוית,
מה שתיארת כבעיה של בנך מתאים למצב שנקרא הפרעת דחק פוסט טרואמתית (PTSD).
הבעיה לא תעבור מעצמה ואולי אפילו תחריף ותפגע בתפקודו בחיים. יש לגשת לטיפול במהרה!!!!

לרוב הטיפול המתאים הוא פסיכולוגי (יש גישות שונות והצלחה רבה), ולעתים יש צורך בתרופות, אם יש גם חרדה או דיכאון.
אפשר באמצעות קופ"ח - לבקש הפניה לפסיכולוג ולחפש מומחה לPTSD.
לחלופין, עמותת נט"ל מטפלת באנשים עם קשיים מסוג זה ואפשר להיעזר בהם. יש להם אתר ליצירת קשר.
אנא - אל תתעלמו!
ככל שהזמן עובר עלול להיות קשה יותר להתגבר על כך.
כל טוב.

שלום עדי,
הפרעות בזיכרון המתפתחות בהדרגה ולאורך זמן בגיל של אמך עשויים להיות סימנים לדמנציה. לנוכח ההסטוריה של עישון, זה מגביר את הסיכוי שזו אכן דמנציה.
מומלץ לפנות לרופא לצורך בירור (רופא גריאטר, פיסכיאטר או נוירולוג מוסמכים לאבחן זאת).
כל טוב.

שלום אלירן, המחלה ע"ש פיק מתייחס לדמנציה מסוג פרונטו-טמפורלי (fronto-temporal dementia או FTD).
זהו סוג דמנציה מתחיל באופן אופייני בגיל צעיר יותר מדמנציות אחרות.
בדומה לדמנציות אחרות, לא ידוע מה גורם למחלה או מהם הגנים הספציפיים האחראים לכך. גם אם ידוע על נטייה משפחתית לדמנציה זו או אחרת, המנגנון הגנטי אינו מובן, ואין הכרח שהמחלה תופיע באופן קליני אצל צאצאים.
דמנציה מסוג זה לרוב מהווה אתגר דיאגנוסטי, אף יותר מדמנציות אחרות, משום שהסימפטומים הינם לרוב שינויי בהתנהגות ובאישיות שמופיעים בטרם יופיעו שינויים קוגניטיביים קלאסיים, כמו קשיים בזיכרון וכד'.
כל טוב.

שימי שלום,
המחקר על דמנציה וקנביס עוד נמצא בחיתוליו (יחסית).
אין עדויות מחקריות ברורות, ולכן גם אין התוויה של משרד הבריאות להתיר קנביס לחולי דמנציה.
יש מספר לא מבוטל של מחקרים בנושא המתבצעים כעת בעולם, וגם בישראל, אך עוד מוקדם מכדי לקבוע.
המידע הקיים הינו מסיפורים אישיים של אנשים, ומבחינה מדעית, לא ניתן להתבסס על כך לצורך התוויה כזו או אחרת בעניין.
כל טוב.

שלום ויקטור,
שאלת למעשה 2 שאלות שונות: יצירתיות וזיכרון.
באופן כללי, חוברות צביעה אינן רלוונטיות לזה או לזה.
חוברות אלו נפלאות להרגעה נפשית ושחרור מתחים.

אם ברצונך לפתח יצירתיות באמצעות אמנות, כדאי לבחור אמצעי או חומרים לא מובנים, כך ניתן ליצור מהחומר הבסיסי ללא תבנית או באופן מאד חופשי, ללא דגם ספציפי של יצירה אחידה. למשל, קדרות, ציור, פיסול בחומרים ממוחזרים וכדומה.

בנוגע לזיכרון - אין קשר ליצירתיות, ופעילות לשיפור הזיכרון צריכה להתמקד בלמידה של חומר חדש או בפיתוח מיומנות שקשה לנו לבצע. כל דבר שאנחנו מבצעים במאמץ מחשבתי למעשה תורם לפיתוח הזיכרון שלנו.
כל טוב.

שלום ראול,
אין כיום תוסף מזון אחד שמקובל שהינו בעל השפעה מכרעת ואפקטיבית על הזיכרון.
התיאור שלך מטריד ולא ניתן יהיה לפתור את הבעיה או להקל על קשייך באמצעות נטילה של תרופה או תוסף מזון. סביר להניח שיש מקום להתערבויות התנהגותיות הכוללות תרגול והתאמת סביבה.
מומלץ לבצע הערכה נוירופסיכולוגית מקיפה, שתיתן גם את הכיוון המתאים לטיפול אפקטיבי.
כל טוב.

שלום רז,
איני מפענחת ממצאי CT ועל כן אתייחס רק לשורת הסיכום ואסביר זאת במלים אחרות:
אטרופיה מוחית למעשה מתארת מצב של תמותת תאים במוח, כך שיש פחות תאים ונפח מצומצם מבעבר.
מעבר לכך לא ניתן ללמוד מה אופי הפגיעה במוח שגרמה תמותת תאים זו אלא מתוך התמונה הקלינית שתיארת בעצמך.
(לצורך העניין, בהרבה CT ניתן למצוא משפט כגון "אטרופיה מוחית תואמת גיל". זה לא נותן מידע על איך זה בא לידי ביטוי בתפקוד).
NPH - זהו קיצור למצב רפואי הנקרא normal pressure hydrocephalus ומתייחס לשינויים בתפקוד המתבטאים בהליכה, קוגניציה ובשליטה על סוגרים (בעיקר שתן).
כדאי להיוועץ עם נוירולוג להתווית תוכנית טיפול אישית המתאימה לבעיות התפקוד של דודך.
כל טוב.

שלום ליאת,
יש קשר תורשתי בין בני משפחה ביחס להתפתחות של מחלות הדמנציה. כלומר, אם לאחד ההורים היתה דמנציה זה מגביר את הסיכוי לחלות בכך בקרב ילדיהם.
אבל - אין קשר ישיר!
לא ידוע מה המנגנון התורשתי.
יש הרבה אנשים שהוריהם היו ללא דמנציה, והם עצמם חולים ולהיפך - ההורים היו עם דמנציה והילדים הבוגרים אינם חולים.
כל עוד לא ידוע מה מנגנון ההעברה, או אפילו מהם הגנים הרלוונטיים המעורבים באופן סופי לא נוכל לומר מה התרומה של תורשה לסיכוי והסיכון לחלות בדמנציה זו או אחרת.

שלום מירה,
כל הכבוד שאת דואגת לסבך ומבקרת אותו.
חשוב להמשיך לבקר אותו בבית האבות. ייתכן מאד שאכן הוא סובל מדיכאון, ואם כך ראוי לתת טיפול תרופתי, שהוא לרוב אפקטיבי מאד לזקנים.
במקביל, נשאלת השאלה מה מצבו הקוגניטיבי. אם יש לו דמנציה או מחלת רקע אחרת, יש לכך השפעה גם על יכולת התקשורת שלו ולפיכך צמצום ביכולת לפתח שיחה.
ממליצה לך לדבר עם עובדת סוציאלית של המחלקה (כדאי לתאם מראש שיחה), האמונה על רווחת הדייר, ולשתף אותה בחששותייך כדי שתפנה גם את תשומת לב הצוות ויעריכו אם יש מקום להתערבות, תרופתית או אחרת.
כל טוב.

שלום מירית,
כידוע לכל תרופה יש תופעות לוואי.
לתרופות להאטת דמנציה יש מגוון תופעות לוואי, ועשויות להשפיע על המוח באופנים בלתי צפויים, כי הרי דמנציה זו מחלה של המוח.
אם התופעות החלו במקביל לשימוש בתרופה ייתכן שזו השפעה בלתי צפויה של התרופה וכדאי להיוועץ עם הרופא המטפל.
אולי ניתן להחליף, ואם לא כדאי לשקול שוב מה מידת היעילות מול ה"מחיר" שמשלמים בשימוש בתרופה (רלוונטי כי התרופה רק מאיטה את התקדמות הדמנציה ואינה מהווה ריפוי).
כל טוב.

שירלי שלום,
ייתכן והתופעה שאת מתארת מתייחסת לבעיה הנקראת פרוזופאגנוזיה. זו הפרעה קוגניטיבית וכדי לבדוק את הנושא מומלץ לבצע הערכה נוירופסיכולוגית.
על כל מקרה, אין פתרון לבעיה אלא לפתח אסטרטגיות וטכניקות לזיהוי. למשל, לקשר באופן אסוציאטיבי בין פה בצורה מסוימת לשם של האדם שזהו פיו.
לחלופין, יש המון סוגים של זכרון וייתכן שהזכרון שלך לשמות ופנים הינו חלש. ניתן לשפר את הזכרון הזה באופן מכוון ובהשקעת זמן ואנרגיה בנושא. יש מגוון טכניקות, שבמהותן עוסקות ביצירת קשרים בין שמות/פנים ודברים אחרים המוכרים וזכורים לנו היטב. זה דורש טיפול יחידני עם נוירופסיכולוג.
כל טוב.

שלום איבון,
יש הרבה גורמים שיכולים להביא לקשיים בזיכרון, החל בשתייה לא מספקת, מצב רוח ירוד, חסר תזונתי של ויטמין b12, ועד מתח ולחץ נפשי.

ממליצה לך תחילה להתייעץ עם נוירולוג, ולפי הצורך לשקול הערכה נוירופסיכולוגית.
לפי הממצאים תוכלי להחליט כיצד להמשיך. יש מגוון דברים שניתן לעשות כדי ליצור אורח חיים תומך זיכרון.
כל טוב.