פורום הפרעות זיכרון, אלצהיימר ודמנציה - יש לך שאלה?

שלום איתן,
אמנם נמצא קשר גנטי משפחתי לאלצהיימר, כלומר מי שיש במשפחתו חולי אלצהיימר בעל רמת סיכון מוגברת לחלות בכך בעצמו.
אבל - אין קשר ישיר! זה שיש למישהו גן ממש לא אומר שהוא יחלה בדמנציה, ולהיפך - רבים החולים שאין אצלם גן והם חולים בדמנציה.
כדאי לשקול ולבדוק עם עצמך מה מטרת הבדיקה הזו.
על כל מקרה ההמלצות בעקבות גילוי הימצאות הגן לאלצהיימר לרוב תהיינה דומות להמלצות לכלל האוכלוסייה בנוגע למניעת אלצהיימר ודמנציה, ולא משהו ספציפי שאפשר לעשות (חוץ ממעקב תכוף יותר שלא בהכרח תורם לרווחה נפשית).

זו אינה בדיקה שנעשית בשגרה. אפשר לבדוק עם מרכזים להפרעות זכרון אם עושים זאת בבי"ח איכילוב או רמב"ם.
כל טוב.

שלום,
על פי המסופר רוצה להמליץ על 2 דברים:
1. בדיקת ראייה אצל נוירופסיכולוג לבדוק מה היכולת לפענח גירויים חזותיים (כלומר אם יש הבנה במוח של מה שנקלט על הרשתית, זו לא בדיקת ראייה רגילה), ומה המודעות לסכנות ויכולת השיפוט.
2. בהקשר הטיפול - ריפוי בעיסוק: לימוד אסטרטגיות פיצוי ו/או איך להתגבר על החסרים או בעיית המודעות. יש לחפש מרפאה בעיסוק מומחית לשיקום קוגניטיבי.
כל טוב.

שלום פיני,
לא.
אין קשר בין המנגנון הפיזיולוגי-נוירולוגי של בעיות קשב לדמנציה.

שלום צוריאל,
כן. אלו 2 מחלות שונות במהותן בכל הפרמטרים.

שלום רב,
כדאי לדבר עם הרופא המטפל בעניין זה ולשתף אותו בנוגע לתופעת לוואי זו, כדי להיות בטוחה שאת נוטלת את המינון וסוג התרופה המתאימה לך ביותר. כל טוב.

גש במהרה לרופא נוירולוג.

יוגב שלום,
לצערי לא אוכל לסייע בידך, כיוון שאיני מוסמכת לתת מענה לטיפול תרופתי. ממליצה לפנות לרופא מטפל או לנוירולוג.
כל טוב.

דליה שלום,
סביר להניח שהתופעה שתיארת של ירידה בזיכרון בשעות הערב אכן קשורה לעייפות המצטברת במהלך היום.
בנוסף, בעת ערב ייתכן שיש צמצום במידע החושי שהוא קולט (ראייה ושמיעה), וגם זה על רקע עייפות או שאינו משתמש באביזרי עזר, אם צריך. הרבה אנשים מגיעים הביתה בערב ומורידים משקפיים ו/או מכשיר שמיעה מתוך עייפות והנחה שכבר לא צריך כל כך בהיותם בבית.

עם זאת, אם זה נמשך לאורך זמן, כדאי לבדוק את הנושא כי זו
לא תופעה שכיחה ולא חלק משינויים קוגניטיביים תואמי גיל.
ערכו מעקב למשך כ2-3 שבועות על מצב הזכרון במשך כל שעות היום, כולל רישום ולפי הממצאים החליטו אם יש מקום לפנות להערכה פורמלית. כל טוב.

למניעת דמנציה ידוע כיום שיש השפעה חיובית של אורח חיים בריא: לא לעשן, פעילות ספורטיבית אירובית לפחות 150 דקות בשבוע (מחקרים מראים שריקוד הכי אפקטיבי), תזונה בריאה, עיסוק בפעילות קוגניטיבית (ללמוד דברים חדשים) ומעורבות חברתית.
הדגש הוא על עניין המאמץ - אם את עושה תשבצי הגיון בקלות, כדאי לעבור לעשות סודוקו או פעילות אחרת שקשה לך.
למעשה כל פעילות קוגניטיבית שבה את מתאמצת רלוונטית למניעת דמנציה. כל טוב.

שלום נטלי, בהנחה שאביך ממשיך לתפקד כפי שתפקד בעבר, אני נוטה להסכים שהחשש שלך קשור בדאגת יתר על רקע הגיל שלו.
סביר להניח שלא מדובר בדמנציה.
באופן כללי אציין שדמנציה מאובחנת ע"פ אנמנזה רפואית שבה ניכרת ירידה תפקודית על רקע בעיות קוגניטיביות בהשוואה לתפקוד קודם.
עם זאת, כדאי להיות עם היד על הדופק ולעודד אותו לפעילות גופנית, מעורבות חברתית, תזונה בריאה ופעילות קוגניטיבית.
ואם את ממשיכה לחשוש, כדאי לשתף את אביך בעניין ולשקול יחד איתו אם לבצע הערכה קוגניטיבית. כל טוב.

שלום עלמה,
כדאי לבדוק את תפקוד החושים (ראייה ושמיעה) ויכולת קשב וריכוז.
הזכרון האנושי מבוסס על קליטת מידע מהסביבה: אם יש קושי בחושים - המידע לא נכנס/נקלט ולמעשה לא התבצעה זכירה. זה נראה כמו שיכחה, אך למעשה לא היה מעולם תהליך של קידוד בזכרון.
גם אם החושים תקינים אך יש קושי בויסות הקשב ואינו מכוון תשומת לב לגירוי הנכון - לא יוכל "להכניס" אותו לזכרון.
אנחנו בד"כ מודעים לשלב שבו הזכרון "נכשל" שזה בשלב השליפה, אבל הרבה פעמים הכשל היה למעשה בשלב מוקדם יותר - של קליטה. כל טוב.

שלום שרי,
למיטב ידיעתי אין דרך מהימנה לשחזר מידע קוגניטיבי שאבד לאחר פגיעת ראש.
עם הזמן, בחלק מפגיעות הראש ותלוי באופי הפגיעה הקוגיטיבית, עשויה להיות החלמה/שחזור ספונטני, אולם שיטה בדוקה ומהימנה לשחזור מידע מסוים שהיה ואבד, אין כרגע. כל טוב.

יורי שלום, הזכרון שלנו הוא נפלא ומתעתע בו זמנית.
כפי שציינת לחץ ומתח עשויים להשפיע. גם עומס כללי בחיים משפיע על הזכרון, אפילו אם באותו הרגע אינך חווה לחץ יוצא דופן, אם חייך עמוסים מאד - יש לכך השפעה.
אם זה קורה רק לעתים רחוקות ולא משפיע על התפקוד היום יומי שלך, סביר להניח שהכל בסדר.
במידה ותרצה לבדוק לעומק, אפשר להיוועץ בנוירולוג, ואף יותר טוב עם מרפאה בעיסוק המתמחה בתפקוד קוגניטיבי.
וגם - אולי תשקול להתחיל להשתתף בפעילות של "חדר כושר למוח": יש מכונים שונים ברחבי הארץ שעוסקים בחיזוק יכולות קוגניטיביות, לרוב באמצעות תוכנות מחשב. כל טוב.

שלום שירן, קשה לענות על השאלה מפאת מחסור במידע -
מהו גיל צעיר - ילדות, התבגרות, גיל הביניים?
מה מהות והרקע לבעיות הקוגניטיביות - לאחר פגיעת ראש, על רקע מחלת נפש, סביבה לא מספקת גירויים?
כל אחד מאלו יכול להביא לבעיה קוגניטיבית, אבל לא בהכרח להשלכות עתידיות.
בעיקרון ידוע כיום שלאנשים לאחר פגיעת ראש יש סיכוי מוגבר לפתח דמנציה.
אנשים שהם נפגעי סכיזופרניה - חלק ממהלך המחלה הוא פגיעה ביכולת קוגניטיבית לאורך חייהם כך שמגיעים לגיל מבוגר עם רזרבה קוגניטיבית נמוכה יחסית.
מקווה שבכל זאת קיבלת תשובה מספקת. כל טוב.

שלום הילה, לצערנו כיום אין מרפא לאלצהיימר ואין גם דרך אמיתית למנוע זאת.
חשוב לדעת שאין העברה גנטית ישירה של אלצהיימר, אך סיפור משפחתי מהווה גורם סיכון.
למניעה ידוע כיום שיש השפעה חיובית של אורח חיים בריא: לא לעשן, פעילות ספורטיבית אירובית לפחות 150 דקות בשבוע (מחקרים מראים שריקוד הכי אפקטיבי), תזונה בריאה, עיסוק בפעילות קוגניטיבית (ללמוד דברים חדשים) ומעורבות חברתית.
בנוסף, כדאי להיערך מבעוד מועד ולשקול לעשות ייפוי כוח מתמשך ולמלא הנחיות רפואיות מקדימות כדי שתוכל לקבל את הטיפול שמתאים לך.
התרופות שיש לנו כיום הכי אפקטיביות בשלבים ראשונים של המחלה, ולכן חשוב כל כך זיהוי מוקדם. אם תהיי במצב שאת חשה שיש שינוי קוגניטיבי, אל תדחי את הנושא וגשי לרופא להערכת המצב. ככל שמקדימים לטפל יותר טוב לאדם עם אלצהיימר ולמשפחתו.
כל טוב.