פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער - יש לך שאלה?

הבסיס הביולוגי לא ברור.
כנראה הפגיעה לא הפיכה.

ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנלישה בת זמננו

איך יודעים אם נפגע? אם אי אפשר לראות את זה בצילום?

יש עדויות מתפקודים מוחיים הנבדקים ואשר היו ונפגעו.
המסקנה היחידה שמהו נפגע.

יש מחקרים מרובים המצביעים על איזורי פגיעה מסויימים אבל בטכניקות מחקר ולא בגישה רפואית קלינית. (מעשית)

בהצלחה.

לאבי שלום

איני מכיר אנשים שנרפאו מהמחלה. מדובר במחלה בעלת מהלך כרוני עם התקפים. יש אנשים שהיה להם התקף אחד, אולם אז אנו נקרא לתופעה פסיכוזה בלבד.
בהגדרה לסכיזופרניה -ליקוי בעל מאפיינים שונים. רמת הליקוי משתנה מאדם לאדם.

יודגש שיש אנשים שימשיכו לנהל את חייהם בגבולות הנורמה ורק אנשים הנמצאים בהיכרות עמוקה וקרובה עם החולה יבחינו בחריגות.

בברכה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

לנערה שלום,

אין ספק שעשית מעשה פזיז.
הפסקה בבת אחת תרופות שלקחת בשל דיכאון קשה יכול לגרום לסיבוכים לא קלים. ויתכן כי התרופות שעזרו בעבר לא יעזרו בעתיד.

לצחוק יתכנו פרשנויות רבות. ניתן להתיחס למצב כהפרעה בשליטה העצמית. . אני חושש שאינך צוחקת מאושר אחרת לא היית פונה לפורום הזה בהכרח.
יתכן ויש לך הפרעה דו קוטבית והדיכאון היה רק היבט אחד של המחלה. יתכן אף צחוק כביטוי לחרדה.

יש לזכור כי תרופה שהופסקה לפני שבוע עדין פועלת בגוף....ואין מדובר במצב שגופך חסר את התרופה אלא שרמת התרופה בדם יורדת והגוף עובר שינוי העלול להביא אותך גם למצב מסוכן.

מקווה שתפני לפסיכיאטר שמטפל בך.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילידם ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

לגברת ל. שלום

מדובר בהזיות חום. ההזיות פוסקות זמן קצר אחר המחלה. במידה הילדה תחווה חרדות מבני סביבתה היא עלולה להמשיך בחרדות זמן שהוא יותר.

יש לדעת כי לזיהומים מסוימים נטיית יתר להזיות כדוגמא: למונונוקליאוזיס, כמובן שיש לספר לרופא הילדים על התופעה. יש מקרים נדירים שמקור ההזיה בתופעה מוחית זיהומית , ולכן יש לשתף את הרופא במצב זה.

אין כל השפעה של התופעה על בריאות הנפש בעתיד.

רפואה שלמה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

לאמא שלומות.

מדובר בביטוי ציורי בלבד.
הכוונה שתפקוד מוחי חשוב שנפגע. הדימוי נשרף מבטא את מידת הנזק והפיתאומיות.

בוודאי שלא ניתן לגלות את האיזור בשום בדיקה. אנו סוברים כך מאחר שתפקוד מוחי שפעל בעבר באופן תקין חדל מלפעול.


בברכה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

רק לזמן ההתקף?
ושהבן אדם משתקם הוא חוזר לתפקד בצורה תקינה?

או שנגרם בעצם לחלק הזה נזק בלתי הפיך? שלא מסתדר עם הזמן?

אגב אם לא יודעים בדיוק למה זה קורה, אז איך יודעים שחלק נשרף? הרי אין לזה בדיקה..

תודה רבה.

אנו יודעים מעט מאוד על המנגנון הביולוגי של המחלה הזאת.
אנו יודעים שיש תתי סוגים שונים למחלה, וכנראה מנגנונים שונים.

כהגדרה לסכיזופרניה נלווה ליקוי (החלק השרוף) לאחר חלוף החלק החריף. קוראים לו סימפטומים שליליים.
בהעדר מרכיב זה אנו קוראים לתופעה פסיכוזה בלבד.

בברכה,
ד"ר סמואל אליהו

לאימא הדואגת שלום

את מסיקה מסקנות קיצוניות וחבל.
אני מקווה שדאגותייך לא מבוססות על רקע תורשתי. אולם הסיכוי למחלה נפשית קשה שתופיע בגיל זה הינו נדיר למדי.

הצעתי הלבבית כי הילד ימשיך בביקורת של פסיכיאטר ילדים ונוער שאת סומכת עליו.
כמו בעבר גם היום רצוי שאיש מקצוע ישוחח עימו. יש עוד כמה אפשרויות פחות קיצוניות, כמו למשל תופעות חרדה , או כפייתיות.
ראוי לבחון זאת.


בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

הילד אכן נוטה להילחץ מדברים של מה בכך ובזאת דומה לצערי לי. הוא מתאר לי בפרוטרוט כל חויה גופנית ורגשית שעוברת עליו, כך שיכול להיות שיש מצדו מודעות יתר לדברים שאחרים לא מתייחסים אליהם.
הלחץ נובע מכך שיש לי גם ילד אוטיסט בבית ואני מפחדת שאני אאבד גם את הבן הבריא. האם סטרס שנגרם מהצקות ילדים וכן השפעת הריטלין שניסינו לתת לא מסכנים אותו לעתיד?

סכנות העתיד הם מצלקת נפשית למצוקתו האישית ולא מהריטלין -באם הוא ניתן מצורך ממשי.

להבני יש פן משפחתי להתחבטות שלך, כמו גם היבטים רגשים של תמונת ראי של האם לבנה.
רצוי במקרים אילו להעזר בהדרכת הורים או בטיפול משפחתי.

בהצלחה.

ברצוני לציין את הערכתי לטובה לתגובתו של הדר',הפתיע אותי,בניגוד לדעה הרווחת הוא לא מיהר לצייג את הילד.כל הכבוד.
ראשית לדעתי כשאת פונה לייעוץ אל תתייגי את הילד,אל תשתמשי באבחנות קודמות,תספרי מה הילד מרגיש ומה הוא חושב מבלי להשתמש במונחים תתפלאי עד כמה התשובות יהיו שונות ומפתיעות.
שנית יש צורך שמשיהו יתחקר את הילד תוך הכרות עם עולם הדימויים שלו,אולי הקולות הם בעצם מחשבות רק שהילד מכנה אותם קולות?יש לתחקר את הילד באופן רגיש ומקצועי.
לפעמים מחוסר הבנה ודאגת יתר הורים נוטים לאבחן את הילד בעצמם,ישנם אלף ואחת סיבות למה ילד מתכוון ואולי עובר עליו משהו שונה אך הורים נוטיןם באופן גרוף לפנות מייד להגדרות הפסיכיאטריות וזו טעות מסוכנת.
אבחון ילד בשלב כה מוקדם בחייו מהווה נקודת מפנה שתהייה המשמעותית ביותר בחייו ויש לנקוט משנה זהירות בהחלטה זו שכן מאותו רגע הילד מסווג לחברה סוג ב',מושפלת,נרמסת וחסרת זכויות.
הדבקת לו אות קין תרתי משמה.
מעבר לכך עם האבחון הילד יחל ליטול תרופות פסיכיאטריות המוציאות מהדעת לי כבוגר ואני אפילו לא רוצה לחשוב על ילד שלא יודע להסביר מה עובר עליו סובל מתופעות לוואי, דינו אחד,סבל לשארית חייו.
אל תמהרו לאבחן,לא לרוץ לתייג
זה הילד שלכם,תשקיעו עליו עבודת מחקר רצינית ותלמדו בעצמכם את כל המרכיבים של המונח פסיכיאטריה.
כל טוב
רספוטין

יש לדעת,
אמנם הפסיכיאטריה הכניסה הגדרות רפואיות למצבים התנהגותיים כניסיון מדעי לקטלג את ההתנהגות האנושית.
אולם רופא העוסק בתחום אינו מחויב לכך. פסיכיאטר הינו קודם כל רופא פסיכולוג, ולא טכנאי הגדרות ותרופות.
יש לדעת להשמש בכלים אילו ויש לדעת מתי לזנוח אותם.

לדעתי, רצוי כי ההורה יתעמק ככל האפשר בעולמו הרגשי ולמרקם התיחסותו של ילדם ולקשר איתו, וכמה שפחות להיבט הרפואי טכני של ההגדרות המקצועיות שנזרקות לחלל העולם על ידי אנשי מקצוע, וכך ייטב.
אין בכך אמירה להתרחק ממציצנות על עבודת איש המקצוע אלא להתרחק ככל האפשר מהסתכלות טכנית, שאינה אישית על הילד.
הרי הילד אינו תוית ב-DSM או אוסף כימיקלים שחברת התרופות מנהלת.

לשואל הנכבד שלום,

הכל דנכון. מדובר בתופעות בעלי גוון אנדוקריני- קשורות לבלוטות הורמונליות.
המנגנונים שונים.
יש להדגיש כי התופעות יחסית נדירות ותחת מעקב רפואי נאות הן לא מתפתחות. הפסקת הטיפול במועד עשויה למנוע את הופעתן.

כלל בידי הרופאים לא ללחוץ על הדק התרופות מיד וכן להקפיד על מינון נמוך ולתקופה הקצרה ביותר האפשרית.

ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

ולא בגלל השמנה

האם הפסקת הריספרדל תוריד בחזרה את רמות הסוכר?

או שזה נזק בלתי הפיך ויהיה לאדם סוכר גבוה גם לאחר הפסקת הריספרדל?

מה עוד יכול להתפתח בעקבות הריספרדל. מה צריך לבדוק בבדיקות דם בדר"כ?

בזיהוי ראשוני התהליך הפיך. במידה ולא נינקטים הצעדים הראויים המצב לא הפיך.
יש צורך בבדיקות דם ראשוניות כולל פרופיל שומנים.
לגבי א.ק.ג הנושא שנוי במחלוקת.

בהצלחה

שלום ורד,

בעיות קשב וריכוז עשויות להיות בהחלט קשורות לתופעות שאת מציינת. התיאור שאת מציגה הינו אכן בעיה שרצוי לפתור אותה.

רצוי לפנות לאיש המקצוע שיש לו את מירב הפיתרונות לטיפול. לנוירולוג עומד פיתרון רפואי בלבד שכן הכשרתו רפואית בלבד. ואילו פסיכיאטר בעל הכשרה רפואית ופסיכולוגית, כאמור אמצעי הפיתרון העומדים לפניו נרחבים יותר.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר יללדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

לדעתי חשוב לפנות בדחיפות להערכה של פסכיאטר ילדים על פי התיאור שלך המצב לא סובל דיחוי. בהצלחה

העובדה שאחד ההורים חולה במחלה נפשית כגון סקיזופרניה או מניה דפרסיה אינה קונטרה אינדיקציה מוחלטת למתן ריטלין. כלומר יש צורך בזהירות רבה ובמעקב רציף כדי לבדוק מה ההשפעה של הריטלין על הילד. אגב ברצוני לציין שהרבה מהסובלים ממניה דפרסיה במיוחד ילדים סובלים גם מהפרעת קשב וריכוז והטיפול בהם משולב קודם כל תרופות המייצבות את מצב הרוח ואח"כ ניתן להוסיף תרופות סטימולנטיות כגון ריטלין או קונצרטה. בהצלחה

שלום רב לך
אני יודע שקשה לעודד אותך כך בפורום אולם ברצוני לומר לך שהרבה מאד מהאנשים שהיו במצבך יצאו ממנו וקיבלו טעם לחיים. לדעתי הכתובת כרגע היא רופא המשפחה הוא יוכל לכוון אותך לאיש המקצוע המתאים אולי באמצעות קופת החולים לה את שייכת. אל תתיאשי יש אור בקצה המנהרה רק צריך למצוא את האנשים הנכונים שיעזרו לך. בהצלחה

מחלת הסקיזופרניה היא מחלה קשה הפוגעת ב 1% מהאוכלוסיה בעולם. המחלה לא פוסחת על אף מיגזר ואף מקצוע. יש בהחלט עו"ד, ארכיטקטים , רופאים, פסכיאטרים, פסיכולוגים וכו'. כל אדם יכול לחלות במחלה. ברור שמטעמי דיסקרטיות אף אחד לא יחשוף את עצמו כחולה.

האם לאחר שחולים במחלה ומתאזנים ניתן ללמוד רפואה ולהתמחות בפסיכיאטריה או גם פסיכולוגיה קלינית

לשאלה שלך לדעתי אין תשובה חד משמעית, לדעתי אין תקדים שמישהו חולה התקבל ללימודי רפואה או פסיכולוגיה

בהחלט טיפול קוגניטיבי התנהגותי יעיל בסקיזופרניה. לדעתי לא בשלב האקוטי של המחלה אך לאחר התייצבות המחלה. לאחר איזון תרופתי מסויים בהחלט חשוב לשלב גם טיפול ב CBT. בהצלחה

שלום רב
השאלה הראשונה היא מה האבחנה של הילד , האם מדובר בהפרעה נפשית, סקיזופרניה, בעיות התנהגות , הפרעת קשב מורכבת וכו'. המינונים משתנים לכל בעיה. בכל מקרה מקובל להתחיל במינון נמוך (חצי כדור ) ולהעלות בהדרגה על פי מינון היעד שקבע הפסכיאטר.
בד"כ להפרעת קשב מורכבת עם אימפולסיביות ניתן לתת חצי כדור עד כדור . במקרים מסויימים אפשר גם להעלות את המינון. כל מקרה לגופו. בברכה