פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער - יש לך שאלה?

תרופות לחרדה בד"כ לא גורמות להשמנה כמובן תלוי גם במינון. תרופות כגון ריספרדל או זיפרקסה גורמות להשמנה אך גם כאן במינון נמוך ההשמנה קלה אם בכלל . בברכה ד"ר אבי שפירא

את בהחלט צודקת. מחלה כמו סקיזופרניה היא שילוב של הגנטיקה והסביבה בה חי האדם. אפילו תאום זהה שיש לו את אותם הגנים של התאום חולה בסקיזופרניה לא בהכרח יחלה במחלה אלא רק ב 50% . כלומר הגנים משחקים תפקיד חשוב אך לא בלבדי וזה צריך לזכור לגבי כל מחלה. בברכה ד"ר אבי שפירא

שלום רב לך , בהחלט את מתארת את בנך שיש לו הפרעה מורכבת ולא פשוטה. חשוב לחזור לפסכיאטר המטפל במידה ורוצים לעשות שינוי תרופתי. כדור קצר טווח בד"כ יש לו יותר תופעות לוואי מאשר ארוכי הטווח . יש פחות ריבאונד במתן שלהם. האיבחון של הפרעה התפתחותית מסוג PDD היא מורכבת ולעיתים עובר זמן עד שמאבחנים סופית את האבחנה במיוחד בילדים מוכשרים אשר מוצאים דרכים לעקוף את הקשיים. לא תמיד קיימים כל הקריטריונים הברורים לאבחנה אך בהחלט מהמעט שכתבת יש מקום לאבחן שוב בעתיד את האבחנה הזו. בברכה ד"ר אבי שפירא

לאורלי שלום

פורום זה מיועד לתחומי רפואה. ואין לנו כל יומרות לעסוק בתחומים משפטיים, וכדוגמא בשאלה לגבי תקפות חוות דעת.

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

למור שלום

אכן כל מקרה לגופו. יש להתייעץ עם הרופא המטפל לגבי המקרה. יש אנשים שפשוט אינם מידעים את הצבא בנושא. אולם אין אנו יכולים מעל דפי הפורום להציע דבר שכזה. יש אחריות רבה בנקיטת עמדה בנושא זה. ואין היא אפשרית מעל דפי הפורום.


בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

להורים המודאגים שלום

אילו תלונות המחייבות הערכה פסיכיאטרית של הילד אולם קרוב לוודאי גם הערכה נוירולוגית.
יש לפנות לפסיכיאטר של הילד.

קיום הפרעה פסיכיאטרית משמעותית תלויה בתפקוד הילד בכלל. כלומר תפקודו הלימודי והחברתי וכן הרגשי והבין אישי. הפרעות פסיכיאטריות כבדות לרוב פוגעות בכל המישורים ולא רק יוצרות תלונות אפיזודיות במישור אחד כמתואר כאן.
יש לשלול הפרעה נוירולוגית מסוגים שונים. ובמידה והפרעה זאת תישלל יש לבחון מצבי חרדה וכפייתיות ועוד כמה הפרעות אפשריות אחרות..

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

הייתי וקצת עדיין בדיוק באותו מצב של בנךץ
אותם תיאורים, צעקות , קולות מוזרים , הכל מהר כל מה שתארת.
כרגע אני נפגשת עם פסיכיאטרית , בהצלחה לכם.

ליפית שלום

אני מניח שטעית בשם הכדור או במינון. אין פריזמה במינון כזה.

בכל מקרה, תשובתי כאן כללית ומשקפת את כלל התרופות הניתנות על ידי פסיכיאטר לילדים.

1. שום תרופה פסיכיאטרית אינה ניתנת לכל החיים. יש להאמין כי הוא יתפתח עם השנים ולא יזדקק לטיפול כימי..
2. טיפול הניתן בהשגחת רופא מומחה אינו בחזקת סכנה, כל טיפול נושא עימו גם אחריות רפואית.
הרופא המומחה מחזיק רשיון מקצועי מטעם המדינה ויש להאמין שהוא לא יסתכן בביטול הרישיון תחת טיפול לא אתי. כמובן שיש לדבר עם איש המקצוע על דאגותיך.

3. הדבר המהותי שמשום את ורבים אחרים פוסחים בשאלותיהם זה הפן הטיפולי הנוסף שמעבר לתרופה הכימית. יש חובה מהותית בשילוב טיפול פסיכוטרפויטי (בשיחות) לקידום מצבו של הילד- שיחות עם הילד והוריו . וכמובן בשיחות מלוות של איש המקצוע. טיפול תרופתי ללא המרכיב הזה סופו לדעוך ולא להשיג את המירב שבפוטנציאל הטיפול.

4. יצירת אמון וקשר בין אישי משמעותי עם איש המקצוע חיונים ביותר להצלחת הטיפול, ולכן המעקב התכוף וההתקשרות עימו/ה היא חלק מהותי מהטיפול. המעקב והליווי הפסיכיאטרי בתחילת הטיפול תכופים למדי בשל הצורך בהערכת השינוי וייצובו וגם כדי להתייחס לחרדות ולדאגות ההורים ביחס לטיפול.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

עזרת לי המון

לניר שלום

התופעות מתרחשות לפני השינה – כהגדרה אילו אילוזיות ולא הלוצינציות. תופעות מבודדות מתרחשות סביב למחלה וירלית אולם יכולות להיות גם הפרעות נוירולוגיות או טוקסיות. ולכן קודם יש לגשת לרופא ילדים.

התופעה מתרחשת ומלווה בחרדות פרידה כאשר המצאות הורים מרגיעה, ומאחר ואין תופעות נוספות במישור המנטלי בשעות היום אז יש להניח שמדובר בתופעה חולפת, אין לשלול קשר לאירוע טראומטי.
כמובן שלאחר בירור רפואי אפשר לגשת לפסיכיאטר ילדים ונוער לפיתרונות הרגעה ובירור רגשי.
רוב הסיכויים שמדובר בתופעה חולפת ולא במחלה פסיכיאטרית.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואליזה בת זמננו

לאתי שלום



אשיב על דרך ההלצה ואשאל :,ובשביל מה יש רופאים?
כל תשובה יש בה מהות של לקיחת אחריות רפואית,ואין פורום זה תחליף למידע ויעוץ רפואי ישיר.

מקובל לבצע ניסיון הפסקת טיפול בריטלין בתחילת השנה לצורך הערכה ובחינת הצורך בתרופה או בשינוי מינון.
ולכן המלצתי לפנות לרופא לצורך מעקב והתאמת מינון.
חשוב להדגיש שוב כי הריטלין היא אומנם תרופה בטוחה יחסית, אולם אנו מעדיפים להשתמש בתרופה הזאת במינון הנמוך ביותר ולזמן הקצר ביותר. ולכן ניטור רפואי חיוני ביותר.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

שלום רב לך
בהחלט כיום חושבים שהמרכיבים הגנטים הם לא רק במחלות שונות אלא גם בתכונות אופי במבנה אישיות והפרעת אישיות. לא ידוע לי על מחקר שבדק כרומוזומים והתאמה להפרעת אישיות . בברכה ד"ר אבי שפירא

לא ניתן לגייס לצבא אולם ניתן להתנדב לצבא או לשרת שירות לאומי . הפרופיל הרפואי לנער /ה עם סקיזופרניה הוא 21. בברכה ד"ר אבי שפירא

שלום רב, כל אדם עם מחלה כרונית הוא פגיע יותר למחלות כולל שפעת . המערכת החיסונית אינה במיטבה . בברכה ד"ר אבי שפירא

בהמשך לשאלתי
האם למרות שהמחלה היא בעצם נפשית
ואני כרגע יציב עדיין ניתן להגיד שאני בסיכון גבוהה יותר ?
הרי התרופות מייצבות אותי ובסהכ מרגיש טוב

הסיכוי להדבקה לא גבוה במידה ואתה מאוזן. בברכה ד"ר אבי שפירא

שלום רב, אין ספק שההפניה למרכז לגיל הרך הוא מתאים. עו"ס אם היא בהכשרתה פסיכותרפיסטית בהחלט יכולה לטפל בבעיות רגשיות. לדעתי הדרכת הורים חשובה ביותר. תרופות לא נותנים בכל מקרה אולם לעיתים חשוב ביותר לשלב גם את הערוץ הביולוגי. בברכה ד"ר אבי שפירא

הפרעת קשב וריכוז בגיל הרך

שלשת המרכיבים המהווים את הבסיס לאיבחון הפרעת קשב וריכוז הן בגיל בית בספר והן בגיל הרך הם ליקוי בתשומת לב, אימפולסיביות ופעילות יתר. הפרעת הקשב והריכוז בבסיסה היא אורגנית, מוחית, גנטית והשילוב תורשה וסביבה הוא הקובע את זמן הופעת הסימפטומים, חומרתם וכו'. הפרעת הקשב והריכוז היא אחת ההפרעות שמאד מושפעת מסביבת חייו של הילד. אין ספק שגננות מסויימות ביכולתם, באישיותם יכולים להקל או להחמיר את הסימפטומים. מצבים משפחתיים קשים כגון גרושין ומאבקי הורים בהחלט יכולים להחמיר את הסימפטומים של הפרעת קשב אמיתית. אני לא אמנה סיבות נוספות אך הן רבות הגורמות להקלה או החמרה של ההפרעה.
ברור שרמת הפעילות והקשב בגיל הינקות שונה לחלוטין מזו שבגיל גן חובה ובגיל בית הספר. לרוב החשד להפרעת קשב וריכוז אינו עולה לפני גיל שנתיים.
מאחר ומדדים רבים קשורים למצבי למידה, הקושי באיבחון ילדים קטנים הוא רב. מקובל היום שניתן לחשוד בהפרעה בילדים מתחת לגיל 5 שנים ואת האבחנה הסופית לקבוע בגיל 5 (הגיל אינו קריטריון קדוש וחשוב תמיד לזכור זאת באיבחון ילדים).
מאחר וההפרעה היא ביולוגית, מולדת במהותה ואינה סטטית, כלומר הסימפטומים משתנים במהלך החיים מהגיל הרך, גיל ביה"ס , גיל התבגרות, הגיל המבוגר, הסימפטומים של ההפרעה וחומרתם וכן זמן תחילת ההפרעה תלויים בגורמים סביבתיים משתנים, בהתפתחות האישיות של הילד ועוד.
ברור שלפני שקובעים אבחנה של ADHD בגיל הרך כמו גם בכל גיל, חשוב לבצע איבחון מקיף בכדי לשלול מצבים הדומים להפרעת קשב וריכוז. מצבים משניים שכמובן הטיפול בהם שונה מהטיפול בהפרעת קשב אמיתית.
הדוגמאות לכך הן רבות :
טמפרמנט (מזג) קשה שהוא בעצם בטווח הנורמה, ילדים שלא מציבים להם גבולות, הפרעת התנהגות או הפרעה מרדנית מתנגדת, חריגות במנת משכל (פיגור , מחוננות), הפרעות נוירולוגיות שונות (PDD , תסמונות גנטיות , אפילפסיה), בעיות בראייה ושמיעה לא מאובחנות, דלקות אזניים כרוניות, מחלות כרוניות (אסטמה, כליה, לב, כבד), הפרעות נפשיות כגון פסיכוזה או מצב פרה – פסיכוטי, תסמונת שלאחר טראומה (PTSD), חרדה ודיכאון, הפרעות ויסות בתחום התחושתי ותחום ויסות האפקט, והפרעה בקשר הורה –ילד.
לאחר שנשללו בעיות אחרות, הטיפול בהפרעת קשב וריכוז בגיל הרך מבוססת בעיקר על הדרכת הורים והדרכת הצוות החינוכי והפסיכולוגי בגן.
לפעמים משלבים גם טיפולים התנהגותיים בילד . מאחר והתגובה לטיפול תרופתי בגיל הרך היא לא תמיד יעילה, לעתים מלווה בתופעות לוואי והמחקר בתחום הוא מועט, מקובל לשקול טיפול תרופתי מגיל גן חובה אם כי במקרים מסויימים ניתן לשלב תרופות קודם לכן. הבסיס לטיפול הוא כאמור הדרכת הסביבה המטפלת בילד (הורים, גננות , פסיכולוגית הגן ).

שלום רב גיל, אנחנו יצורים ביולוגים ונולדנו כמו שנולדנו. לדעתי לא ניתן לשנות אוריינטציה מינית למרות שיש פסיכולוגים שמנסים ומטעים בכך את ההורים והמתבגרים. בערך 10% באוכלוסיה יש להם אוריינטציה חד מינית. חשוב שתקבל את עצמך כפי שאתה, תעריך את עצמך עם התכונות שלך. לדעתי כדאי לך להתייעץ עם אנשי מקצוע שיעזרו לך בתהליך "היציאה מהארון" , איך לספר , למי, מתי. הסתרות לא מועילות, תהייה גאה במה שאתה ובמי שאתה.
זה נכון שלעיתים יש פאזה הומוסקסואלית בגיל ההתבגרות הכוללת ניסיונות עם בני זוג שונים גם בנים וגם בנות אולם לפי התיאור שלך לא נראה לי שזה המצב.
בהצלחה ד"ר אבי שפירא