פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער - יש לך שאלה?

שאלתך יסמין תיאורטית.

כל מוות הוא ממשי ואין לו קשר לסטטיסטיקה.

ולענין המדעי הדברים לא ברורים. הדור החדש של התרופות נוגדות סכיזופרניה מכיל יתרונות וחסרונות ויש צורך במחקר ענק ורב שנים כדי לענות על השאלה באופן גורף.

אנו מאמינים כי איכות החיים חשובה אף היא לא פחות מתוכלת חיים ולענין זה אין ספק כי לתרופות יתרון משמעותי.

ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

לקרולין שלום

האבחנה המשולבת שאת מפרטת היא מאוד טריקית. ובוודאי שהערכה למשך חמש דקות אינה לענין.
את חייבת להיות במעקב פסיכיאטר מומחה.

הפרעת קשב וריכוז בנתונים שלך היא מסובכת יותר ומחייבת התיחסות מעמיקה.
יש תרופות שעלולות להזיק לך.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

לפונה הנכבד שלום.

הנושא קונטרוברסיאלי.
בכל אופן ונטולין יכול בשילוב עם סטרטרה להגביר קצב פעימות לב ולחץ דם.
יואר לציין כי מדובר בוונטולין בהזרקה, בסירופ או כדור ולא במשאף. היה מחקר שלא שוחזר בצורה מבוקרת והצביע על תופעות של העלאת קצב לב ולחץ דם במתן שני התרופות ביחד.

בכל אופן תחת ניטור נאות אין כל סכנה במתן שתי התרופות, וכך הדבר כאשר המתן מתבצע באינהלציה ובוודאי כאשר המתן אינו רצוף.

אני משוכנע שהרופא המטפל מכיר את הספרות, כמובן ראוי לעדכן אותו במצב הבריאות של הילד.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

לחגית שלום

בסך הכל המערכות אליהן נשלחת אמורים לכסות את רוב ההתיחסויות.
היה רצוי כמובן לפנות למערכת בה הכל מצוי תחת קורת גג אחת.
כמו מרפאה לבריאות הנפש , אבל כנראה שלא מצאו מסגרת מתאימה.

רצוי לערב גם את יועצת בית הספר. וכמובן בדיקת ליקוי למידה ומתן הקלות בלימודים בעקבות זאת.
נושא הקשר עם האב ויכולת מתן הגבולות שלך גם הן מחייבות התיחסות.
נראה שגורמים סוציאלים ייטיבו בנושא.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

שלום אורלית.

הביטוי אורגני הוא ביטוי לא מובהק ולא ספציפי הטוען שהבעיה שיש לילדה היא בעלת מרכיב מוחי מוגדר, ושאינו הפיך. מקורו מולד או במהלך החיים. אנו מחלקים את עולם הפרעות הנפש להפרעות אורגניות כלומר בעלי מרכיב ביולוגי מובהק או בעיות ממקור לא אורגני או פסיכוגני.
חלוקה זאת תיאורטית בלבד, מאחר ורוב הבעיות משולבות. אולם אנו יכולים להצביע מה המהות המרכזית האם היא ביולוגית או שהיא פסיכוגנית- כמו טראומה רגשית.

לרוב לילדים עם הפרעות עם רקע התפתחותי בעייתי מגיל צעיר אנו קוראים אורגני. כך גם להפרעות הקשות במיוחד כמו אוטיזם או פיגור שכלי . אנו יודעים שגם דיכאון או חרדה קשים וכמובן סכיזופרניה בעלי מימד אורגני. עם כי שם הביטוי יותר בתפקודי המוח העליונים- כלומר בפרשנויות של התנהגות ואינטגרציות של ידע..

וכמו שעניתי גם לאחרים אענה גם לך. אין דבר כזה טיפול רק בתרופות ולא חשוב מה הרקע.לעולם יש לבחון גם השפעות טיפול עם מרכיב סביבתי. כמו שיחות, הדרכת הורים, מסגרת חינוכית נאותה, מועדונית ועוד. טיפול נכון הוא רק בשילוב, טיפול תרופתי כתרופה יחידה נכון רק בעכברי מעבדה- על כך יסכימו גם המשווקים החרוצים של התעשייה התרופתית.

כימיה לעולם לא היה אתונו של המשיח ושממנו תבוא הגאולה. התרופה היא אמצעי נוסף ויעיל כדי לקדם טיפולים נוספים. ולכן בכל מחלקה פסיכיאטרית יש אנשי מקצוע שונים כדי לאפשר אינטגרציה טיפולית נאותה. ומכאן עצתי לבדוק האם היה שימוש מרבי ומיטבי בתחומי טיפול אילו. ואין הדבר חשוב באם מדובר בהפרעה אורגנית או לא.

מקווה שנעזרת בתשובתי.
רפואה שלמה.

ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

ליסמין שלום.

כדי לענות ולו בדרגת דיוק מינימאלית היה צורך ביותר פרטים. ויתרה מזאת, תשובה על השאלות נוגעת בהיבטים אתיים כלומר בהתערבות בעבודתו של קולגה. כמובן שלעמיתי יותר מידע על המקרה וגם את הלגיטימיות המקצועית המלאה לענות על השאלות, ולי לא.. אני משוכנע שהשאלות כבר הופנו כלפי הרופאה המטפלת.

אולם כדי לא להשאיר את הדף חלק אענה.

המונח סכיזואובססיבית הוא מונח חדש יחסית. התופעה מוכרת תקופה ארוכה ורק בשנים האחרונות היא זכתה למיקוד מקצועי נרחב. הנושא שנוי במחלוקת ויש הטוענים שהאובססיה היא החלק הטוב והמגן בפני הפסיכוזה ויש שטוענים אחרת. והאמת שיש לנושא מספר היבטים.

לגבי טיפול יש תרופות שונות ולפעמים קיים צורך בשילוב תרופות. אין דרך קצרה ויש צורך בניסיון וטעייה. סדר הניסיון המתואר ניבנה על סמך הניסיון ומדווח הספרות המקצועית.

אני משוכנע שהרופא המטפל מכיר את מלאכתו. במידה ולהורים רצון לבחון פיתרונות אחרים ניתן לבקש חוות דעת שנייה. וכאן רצוי להתייעץ עם הרופא המטפל ביחס למי לפנות?. רצוי שחוות הדעת השנייה תעשה על ידי איש מקצוע שהרופא שלכם סומך עליו. חוות דעת שנייה אינה בגדר עברה או עליבות המטפל היא לגיטימית ובמיוחד ששוקלים את העניין עם הרופא המטפל ומקבלים ממנו את ברכת הדרך.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילידם ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

לאם המודאגת שלום.

חצי דור אינו מינון יש לציין ערך של כמות מיליגרמים.
בכל אופן הכחדת כפייתיות מחייבת שימוש במינון גבוה, ולפעמים יש לשנות את התרופות עד שמגיעים למינון ולתרופה המתאימה. יש לדעת שתופעות כפייתיות מגיבות מאוחר יחסית לטיפול תרופתי.

כפי שכתבתי רבות בפורום לעולם לא מספיק טיפול בכימיה למצבים נפשיים יש צורך גם במרכיב טיפולי מנטלי נוסף. יש טכניקות שונות, אני משאיר את שיקול ההמלצה בידי הרופא המטפל.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

לנורית הסבתא שלום,

אני מקווה שאנשי הטיפול שיתפו אותך לגבי מצבי השיקום אשר באים בשיקול ובדיקתם.
פני לגוף המטפל ובקשי לשוחח עם העובד סוציאלי.
מסלול בדיקת אופנות השיקום אמור להיות מוכר להם.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

שלום לך אלכס, שאלתך מתבקשת ואני משוכנע ששאלת את הפסיכיאטר/ית המטפלת בילדה את השאלות האלה.
חשוב מאוד לדבר עם הפסיכיאטר/ית כדי להכיר את תפיסת עולמו וכמובן כדי שגם הוא ידע שאתה מודאג ביחס לעתיד ביתך. שיחה זאת היא חלק חשוב בשיחת המקצועית ואף רצוי להתעדכן במשך הזמן אודות הנושא.

ועכשוו באופן עקרוני. כל טיפול ניתן לתקופה מוגדרת ומסוימת. פרט למחלות קשות במיוחד כמו סכיזופרניה הטיפול ניתן לתקופות מוגדרות, תמיד יהיה ניסיון להפסיק את הטיפול או להוריד את המינון לרמה המינימאלית.

אין טיפול תרופתי ללא טיפול נילווה – רגשי או התנהגותי ואף שניהם יחדיו. כל זאת כדי לתת לנערה כלים להתמודד גם ללא תרופה בהמשך.

רוב ההפרעות הפסיכיאטריות נושאות אופי גלי.. יש שהגלים מתמתנים ויש שהם מתגברים. אופי הגלים אינו תלוי בהכרח בתרופות הוא מותנה בנסיבות חיים, תגובת מתח או לחץ ותקופות מעבר של מעגל החיים ( לידה, בלות ועוד).

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

לאמא הדואגת שלום, קטלוג הפרעות בילדים בגיל כזה אינו מדויק כלל, ולכן יש להימנע מחשיבה אבחונית בגיל שנתים.
חשיבה אבחונית אמנם מדרבנת לכיוון הטיפול אולם היא עלולה להיהפך לאות קין שתלווה אותו כל חייו ורצוי להימנע מכך, ובוודאי לא בשלב גיל כה צעיר.
במצבי מצוקה נפשיים ובמיוחד באטמוספרה של הבית המתואר הילדים לרוב מגיבים בדפוס התנהגותי הדומה להפרעת קשב וריכוז. ביטוי זה בולט במיוחד בגיל הצעיר - גיל שנתיים.
האמירה בעיות קשר אם- ילד, היא אמירה דומה ומשמעותה שהילד לא חש בטוח או בשפה אחרת הוא מרגיש דברים שאינם תואמים את צרכיו וגילו- האמונה שהספק המרכזי לתחום זה הינו המטפל הבכיר וזאת אימו.

רצוי לטפל בדברים הפיכים כמו המשבר בחיי הנישואים והפירוד מאחר ובהפרעת קשב וריכוז הטיפול הוא יותר שיקומי ולא מדובר בדברים הפיכים.
המלצתי החמה לפנות להדרכת הורים ויתכן אף לטיפול דיאדי, קיימות אף מערכות ציבוריות ברחבי הארץ המתמחות בטיפול זה.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו.

אנחנו פחות משתמשים בארץ בסטרטרה. אין לי ניסיון בטיפול בתרופה זאת.
בספרות אין הדגשה בנושא.

מבחינת מציאות רפואית, הכל אפשרי ולא אתפלא באם לא היו גם תופעות שכאלה.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

שאלתך אלכסודי, תענה באופן חלקי מאחר וחסרים פרטים נוספים. כמובן שאין אנו תחליף לרופא המטפל.

בכפייתיות יש שני מרכיבים: האחד פעילות טקסית הנעשית בפועל, ולאחר המעשה קיימת רגיעה. וחלק שני שהוא המחשבות המטרידות, כלומר מחשבות שונות המופיעות באופן אסוציאטיבי אילו מחשבות אשר חפצים להיפתר מהם, אולם הן מציקות וחוזרות שוב שוב. אין המרכיבים חייבים להתרחש ממש באותו הרגע.
לרוב שני המרכיבים באים במועד קרוב זה לזה. יתכן וכל מרכיב יבוא בנפרד , אז המרכיב הכפייתי השכיח..

באם מופיע רק המרכיב הטורדני – קיימת אפשרות לאבחנות נוספות ויש לחדד את האבחון. יתכן וזה המצב אצלך.
הטיפול התרופתי נוגד הכפייתיות עוזר בעיקר לחלק הכפייתי ופחות לחלק הטורדני לחלק זה טיפול אנטי פסיכוטי יכול לעזור יותר.

מקווה שעזרתי.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

אנסה להיות קצר ועניני. אני מאמין שהטיפול הומלץ על נושא קשב וריכוז, התרופה המשוווקת עם הנחיות כטפול בדיכאון. אולם לרוב בילדים אנו משתמשים במרכיב של הקשב והריכוז.
התרופה נחשבת כטיפול כקוו שלישי או רביעי בהפרעות קשב וריכוז. הטיפול ניתן פעמים ביום, השפעתו על טווח כל היום. תופעות הלוואי העיקריות : יובש בפה, עצירות קשיי שינה, הזעת יתר , יתכנו מצבי חרדה ( למרות שהתרופה מפחיתה חרדות) ועוד.
מנסיוני , התרופה אכן עוזרת אולם בחלוף הזמן יש עמעום של ההשפעה. יש רופאים שיש להם ניסיון טוב יותר ובמיוחד בילדים בעלי שילוב של הפרעות דיכאון וחרדה עם הפרעת קשב וריכוז.
הסיכום בויקיפדיה באנגלית מתומצת וטוב.

בהצלחה

שלום לך דויד

הילד מתפקד כהגדרתך באופן סביר. ולאחרונה יש התקף חרדות גופניות. אני מניח שבדיקות גופניות לא העלו ממצאים.
אנו יכולים לכנות חרדות אילו כחרדות פסיכוסומאטיות או אף היפוכונדריה, אולם ראוי לבדוק האם הם ראשניות או משניות להפרעה אחרת. להפרעה טיפולים שונים וגם מוצלחים , אופי הטיפול יקבע לפי ההערכה..
אני מניח שהסבר רציונאלי והרגעה של רופא לא הועילה.
יש לפנות לאיש מקצוע הבקיא בהפרעה- פסיכיאטר ילדים ונוער לצורך הערכה מעמיקה. בחינת עומק החרדות, טיבם , התפקוד הכללי וכמובן באם ההפרעה אינה סוג של תקשורת עם הסובבים.
בתום ההערכה יבואו גם ההמלצות.
לא מדובר בהפרעה נדירה ורוב הפסיכיאטרים העובדים עם ילדים בקיאים בתופעה.

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמנו

שלום לך שלומי,

אכן שאלה מורכבת. ריבוי תרופות אינו הפיתרון המומלץ אלא במצבי חוסר ברירה קיצוניים.
השילוב שאתה מתאר אפשרי, הוא מקובל באוכלוסיות בהם ההפרעה קשה במיוחד.

כפי שאתה כבר הבנת, יש אסכולות שונות בטיפול. יש גישה מדיקאלית, הרואה בכל הפרעה בליקוי במוח המצריך התייחסות תרופתית כימית, זאת גישה ביולוגית טהורה המבצעת צמצום של ההתנהגות האנושית למספר דפוסי התנהגות בעלי איפיון כימי מכאני רפואי ומציעה פיתרון תואם.
גישה אחרת היא גישה סביבתית הרואה את קשיי הילד בהקשר הסביבתי ומנסה לבנות סביבה התואמת את צרכי הילד כדי שמצבו יהיה נינוח יותר. יש בגישה זאת אמת רבה, אולם היא תמימה מאחר ותנאים אופטימאליים לצרכי הילד אינם קלים להבניה אף תחת הרצון האציל ביותר.

לכן רוב הרופאים מאמינים בשילוב הגישה התרופתית עם הגישה הסביבתית.

שאלתי האם היה ניסיון לזהות את צרכי הילד ולהבנות לו סביבה מתאימה.? לא נוכל להתכתב בפורום בתיאור הסביבה מאחר והנושא רחב עדין ורב דקויות. רמז לכך יהיה האם יש פער בין הסביבה הבית ספרית והבית.

לגבי המלצות אין אנו נוהגים להמליץ על אנשי מקצוע ספציפיים תת קורת גג זאת. אולם באם תתקשר אלי אישית אשמח להציע לך כמה שמות לפי איזור מגורך.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו