פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער - יש לך שאלה?

לאמא שלום!!!

התשובה מורכבת ובעצם היא תלויה בזוית המבט ותפיסת עולמו של איש המקצוע.

רוב המאבחנים מעדיפים להשתמש בשפה אנושית ולא בסלנג מקצועי קטגוריאלי. אחרי הכול במילה פסיכוטי נלווה קונטקסט קשה, סטיגמטי והוא עלול ללוות את הילד להרבה שנים...

בוודאי כי המידתיות של נסיבות האירוע יכולה לשמש כפרמטר מאבחן ומבדיל. כך: התדירות ,משך האירוע וכיצד הילד נרגע. כמובן שהיכרות מעמיקה חיונית לקביעה זאת. גם רקע גנטי ותוכן הגירוי מהותי לאבחנה המבדלת.

אציין כי הקביעה אינה מהותית מבחינת הטיפול התרופתי. מאידך אמירה כי האירוע הוא פסיכוטי יכולה לרמוז על עתיד התפתחות מחלה קשה וכרונית ואילו קביעה שמדובר בהתפרצות זעם יכולה לרמוז לעתיד בו תתכן הקלה והתמתנות. כולנו מקווים ומצפים להקלה ושיפור של התלונות תחת טיפול נאות ולא חורצים את עתידו של ילד על סמך רמזים קלושים.

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו.

תודה על התגובה. האם הכוונה לטיפול תרופתי הוא טיפול בעזרת ריספרדל? ועוד-האם התיסכול העמוק של הילד וקשיים בבית הספר ואולי דיכאון יכולים לגרום להתקפי זעם?

למורן שלום

אני מבין את דאגותיך...
יש להבין שלא לוקחים ילד מחיק הוריו סתם ככה ובוודאי לא על דברים מהסוג שאת כותבת.
תפקיד הרופא להתאים טיפול לילד. יתכן והילד קלט את רגישותך והוא מנצל אותה.
בגיל זה ילדים לא מתאבדים בדרך כלל והאמירות הינן בעיקר ככלי תקשורת או חיקוי.
אגב, לבנך הפרעת קשב וריכוז המשולבת עם הפרעה נוספת. חיוני לזהות את ההפרעה הנוספת ולהציע טיפול מתאים.

אל לך לדאוג, אמירת המידע חיונית להתאמת הטיפול.
חשוב שוב להדגיש כי פנייתך מדגישה שוב לכל הקוראים העוקבים אחר השאלות כי טיפול תרופתי לילד מחייב גם הדרכת הורים וליווי צמוד של איש המקצוע.

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

קודם כל, תודה על התשובה. דבר נוסף ואולי החשוב מכל: אנחנו אחרי 2 נוירולוגים ו- 2 פסיכיאטרים. נוירולוגים לא היו בטוחים לגבי הגדרתו כ ADHD, פסיכיאטרים דווקא כן. אף אחד מהן לא זיהה שום הפרעה אחרת. גם אני מרגישה או שמדובר ב- ADHD מורכב או שאכן יש משהו נוסף שלא מזהים. אם הרגשת רק לפי ההודעה שלי שאכן יש משהו, מה עלי לומר לרופא שאגיע אליו? איך אני אכוון אותו שיש עוד משהו? אני אישית לא מסוגלת מבחינה נפשית לפנות לרופא חדש והתחיל הכל מחדש. אבל, האם ניתן לקבל רמז כלשהו לאיזה כיוון של הפרעה ללכת? OOD? אספרגר? מרוב קריאה בפורומום אני כבר "מלבישה" עליו הכל ובטוחה שגם זה לא נכון לעשות.

לענת

כמאמר חזל " עשה לך רב" כך גם ברפואה. כלל נקוט על הרופאים ובמיוחד בפסיכיאטריה שאין אחידות באבחון ורצוי ללכת אחר איש מקצוע אחד. ריבוי רופאים יוסיף מכאוב ובלבול. גם אתרי האינטרנט מבלבלים מאחר וההתיחסות חלקית ולעולם המתואר באינטרנט לא יתאים למציאות.
כמובן שחשוב לומר את כל העולה על דעתך לאיש המקצוע. מידור רק יזיק.

ואשר לאבחנה נוספת ,התכוונתי שלפי התאור כנראה מדובר באבחנה נוספת אולם לא חליפית. כלומר מדובר בשתי אבחנות והאחת מהן היא קשב וריכוז.יהיה זה לא אחראי באם אציין באופן מפורט את השערתי.

אוסיף עוד עקרון ,שלצערי אינו מודגש באתרי האינטרנט השונים . כיום, האבחון הפסיכיאטרי מאוד ראשוני ולא מפותח דיו- קיימות ווריאציות לדפוסי התנהגות שונים אשר נושאים אותם תגי אבחון.
אנו כיום טובים יותר בהערכות וניתוחי מקרה .כלומר, בגזירת איפיוני התנהגות, ניתוח הרקע להתפתחות ההפרעה, תגובות בני המשפחה וכדומה. ובמיוחד בחינת הכוחות החיובים העומדים ברשות הילד והכוחות השלילים שעומדים לרשותו.
לכן יש לשאוף שאיש המקצוע- הפסיכיאטר לא יוציא מידו פלט אבחון בן שורה אחת או שנים ובו אבחון לפי ה-DSM אלא ניתוח מורחב ביו-פסיכו-סוציאלי וממנו יש לגזור מהו הטיפול הממומלץ.
מכאן שלשאלתך מהו הכיוון שיש ללכת אין משמעות רבה.

יש לדעת כי לעיתים הטיפול בילד מרדני הלוקה בהפרעת קשב וריכוז דומה להפרעת אספרגר....
רק שהוא שונה בניתוח התוצאות והמטרות השונה.(פרוגנוזה)

בהצלחה:
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

שלום ד"ר, מודה ומערכיה את תשובתך. התייחסת להרבה היבטים ודווקא התייחסות זאת הצליחה להרגיע אותי. אציין כי האבחון האחרון כלל 3 פגישות ( עו"ס, פסיכיאטר, טובה) + לא מעט שאלונים. מה שאני הבנתי, שאכן הטיפול התרופתי ( אם נצליח נתאים אותו) לבד לא יניב פירות רצויים ונצטרך הדרכת הודים. ואת זה נתחיל באמצע פברואר. אפרט ואוסיף כי לילד המתואר יש אח תאום וגם הוא ADHD ( נקי ללא תוספות, כנראה). טוב שיש אפשרות לכתוב, להתייעץ, לקרוא וללמוד מאחרים כי התמודדות מן הסוג המתואר דורשת הרבה כוחות נפשיים מהורים. ואנחנו נעשה הכל בשביל הילדים שלנו.....

למורן שלום

התשובה מורכבת, הסיבה אינה בהכרח פסיכולוגית.
יש גם סיבות הקשורות לעצירות מתמשכת. אולם יתכן כי נלווה לו גם קושי רגשי מסוים.
ניתן לפנות לרופא דרכי עיכול של ילדים. ובהמשך לפסיכולוג או פסיכיאטר לפי הצורך.
לפי התנהגות בנך יתכן ורופא דרכי העיכול תהיה תחנה יחידה.
רצוי כמובן לפנות לרופא ילדים דרכי עיכול עם גישה פסיכולוגית.

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית המכון פסיכואנליזה בת זמננו

השאלות שאתה מעלה הם לרופא הפסכיאטר שלך
קשה לענות לך תשובה מעמיקה
רפואה זה לא מתמטיקה
אג ב קונסטה לא נותנים לילדים אם אתה מבוגר תוכל לפנות לפורום מבוגרים
בהצלחה אבי

לדעתי ניאלה כדאי לבצע איבחון כדי לשלול חרדה חברתית (SOCIAL PHOBIA ( ואז ניתן לעזור לו או בתרופות או בטיפול קבוצתי בד"כ. חשוב גם לבדוק מה ההשפעה של המצב המשפחתי האם הוא גורם או מחמיר בעיה קיימת. בהצלחה אבי

שלום אנה
אני חושב שפסכיאטר ילדים שהוא בהכשרתו רופא המחבר בין הנוירולוגיה לפסיכולוגיה יוכל לעשות את האינטגרציה הנידרשת במקרה של הבן שלך. אני מצרף קובץ בנושא המורכב. בברכה אבי

Sensory modulation refers to the ability to adapt and organize the quality and speed of responses to sensory stimuli, to filter out irrelevant stimuli and to maintain a level of awareness necessary for function. Modulation of sensory input is a critical component of human function that influences the individual's interactions with the physical and human environment and adaptation to daily life challenges. Thus, sensory modulation plays a vital role in determining quality of life.



Sensory Modulation Disorder (SMD) refers to a syndrome in which individuals routinely demonstrate exaggerated or inappropriate responses to benign sensory input. Individuals with SMD have difficulty regulating and organizing the amount, extent and manner of response to sensory stimuli. These responses are expressed as over-responsivity or under-responsivity.

Daytime Wetting- Dirunal Enuresis
Diurnal enuresis is defined as unintended wetting in a child old enough to have developed control. Primary enuresis is often associated with structural and congenital abnormalities, and maturational delay. 3-4% of 4 1/2 year olds will wet during the daytime.

Common causes of daytime wetting

Voluntary holding of urine- This is common in 3-5 year olds who don't want to take the time to use the toilet. Less common in older children because of the embarrassment of having accidents at school or in public. These children are recognizable by there frequent fidgeting, holding of their perineal areas, and squirming. Treatment consists of talking to children and encouraging them to go when they have the urge. Also, try to predict when they have to go and encouraging them to use toilet.
UTI's- These children will have intermittent wetting and association with other symptoms of urinary tract infections.
Syndrome- Often associated with ADHD in girls. There is involuntary contraction of the detrussor muscle in the bladder. Child will often squat to decrease muscle contracture. Child has usually attained bladder control. May often respond to medications to decrease contractures such as Ditropan.
Stress incontinence- Associated with increased intra-abdominal pressure.
Less common causes of daytime enuresis
Constipation- Accumulation of stool may cause detrussor muscle contraction. Also increased incidence of UTI's.
Reflux of urine into the vagina. Will lead to leaking of urine when the child stands up. Due to failure of the labia to "open" while sitting and seen in obese females and children too small to sit on an adult toilet seat.
Labia minora fusion
Daytime frequency- may be associated with accidents
Wetting with giggling
Hinman Syndrome- trabeculted bladder, reflux, and post voiding residual of urine
Neurogenic Bladder- may have associated constipation, spinal cord abnormalities, and lower extremity abnormalities including gait disturbances.
Urethral obstruction- there may be an abnormal stream and the child may strain to urinate
Ectopic ureter- Most commonly adjacent to the urethral meatus. Child will always be wet.
Diabetes insipidus and diabetes mellitus
Evaluation
Thorough history including history of toilet training, when does the wetting occur, UTI symptoms, how often, bowel habits, gait disturbances or weakness, nature of the stream.
Physical examination- also should observe the urinary stream.
UA and culture
Ultrasound and possible VCUG
Evaluation of spine and may need radiographs of the back.
Management
Reassurance and avoid punishment. Often condition is only intermittent and self limited.
Talk to child about going to toilet when they have the urge
Treat infection
If suspect vaginal reflux, instruct on proper positioning on the toilet to avoid problem
Avoid circumstances leading to stress and associated enuresis.
Treat constipati

Treat constipation
Certain drugs to relax detrussor muscle increased activity.
Surgery to correct anatomical abnormalities.
If there is labial adhesion, application of estrogen cream and improved hygiene may break the adhesions.
Pelvic floor strengthening exercises may help if there is urge syndrome, stress, and giggle incontinence.
Reference
Robson, LM. Diurnal Enuresis. Pediatrics in Review. 1997; 18:407-412.
Casale A. Daytime Wetting Contemporary Pediatrics February 2000
Schulman S and Berry A. Helping the child with daytime wetting stay dry. Contemporary Pediatrics June 2006
Schulman S. and Berry A. Helping the child with daytime wetting stay dry. Contemporary Pediatrics June 2006

שלחתי לך טלי קובץ בפעמיים (יש מיגבלת מילים להודעה) בנושא המורכב של הרטבה יומית. אני מקווה שזה ייתן לך עוד היבטים על הבעיה והטיפול.
בהחלט איבחון פסכיאטרי הכולל גם חלקים נוירולוגים וגם חלקים רגשיים בעצם מחבר ועושה אינטגרציה של האיבחון שאת זקוקה לו. בהצלחה אבי

לא ידוע לי על מחקרים בנושא שהישוו בין השתיים. נראה לי שתופעת ההשמנה קיימת בשניהם באופן דומה. בברכה אבי

הפרעה מתנגדת מרדנית (באנגלית: Oppositional Defiant Disorder, O.D.D) היא הפרעה התפתחותית התנהגותית. ההפרעה מתחילה לרוב עד גיל שש, ומתאפיינת בדפוס חוזר ונשנה של התנהגות "דווקאית", מתריסה, לא צייתנית ועוינת, כלפי דמויות סמכות, הנמשכת לפחות שישה חודשים.

הפרעה מרדנית מתנגדת עשויה להתקיים אצל חלק מהילדים לצד הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות, בקומורבידיות, ולעתים קיים בלבול בהבחנה בין שתי ההפרעות.

להפרעת ילדות זו נמצא במחקרים קשר הדוק עם הפרעת התנהגות (Conduct disorder). ברבע מהמקרים של ODD, היא תתפתח בהמשך, בתוך מספר שנים, להפרעת התנהגות מלאה. בנוסף, הלוקים בהפרעת התנהגות מלאה, לרוב לקו בילדותם בODD-. גורמי הסיכון לשתי ההפרעות הם דומים: עימותים במשפחה, קיפוח חברתי-כלכלי, והתנהגות אנטי-חברתית של ההורים.

עם זאת, זיהוי ההפרעה בשלב מוקדם בילדות וטיפול מתאים בה, עשויים להביא לתוצאות טובות. טיפולים מתאימים אפשריים הם טיפול פסיכולוגי (כגון טיפול התנהגותי וקוגניטיבי) כולל הדרכת הורים, טיפול משפחתי, ועוד.

יש לעיתים שהפרעת קשב מלווה גם הפרעת ODD (קומורבידיות) אך לא תמיד . במידה וקיימת הפרעת קשב רצוי לשלב גם טיפול תרופתי. ODD היא הפרעה שהטיפול בה הוא לא תרופתי.
בהצלחה אבי

במידה ולילד יש פוטנציאל לפתח פסיכוזה ריטלין עלול לגרום למצב פסיכוטי.ריטלין אינו גורם למצב פסיכוטי בילד עם ADHD לבד
בברכה אבי

איך אדע אם לילד יש פוטניצטל?

חשוב לזכור מיכל שללא אינפורמציה נוספת ובדיקת בנך לא ניתן לתת לך תשובה מעמיקה . קודם כל השאלה הראשונה איזה בירור בנך עשה האם עשה גם EEG , CT האם בוצעו בדיקות דם כגון תפקודי בלוטת מגן וכו'.
מה הפסכיאטר המטפל אמר לכם לגבי האבחנה הבסיסית האם מדובר בסקיזופרניה, במצב חרדתי קיצוני, במצב פסיכוטי על רקע סיבה אחרת, האם מדובר במצבי דיסוציאציה. כמובן שגם המינון ומשך הזמן שהתרופה ניתנת חשוב ביותר לקבוע את השפעתה ואם היא יעילה. מקווה שעזרתי במשהו. לדעתי כדאי להפנות את השאלות לפסכיאטר המטפל. בברכה אבי

ההגדרה כמצב פסיכוטי לא מעבר לזה,נשלחנו לסיטי ובדיקות דם,כרגע הילד לא מאפשר סיטי-החומר ניגוד פולשני לו מדי ומפחיד אותו והפסיכולוג מטפל בזה ומבקש מאיתנו להיות סבלניים-זה יבוא בקצב שלו.לכן הבדיקות הפיזיות מעוכבות כרגע,אבל הנרויולוג לא ניתן למישהו פיזי אחוז אפילו לא נמוך,אלא אפסי למרות זאת אני אעשה את כל הנדרש,הפסיכאטר במפורש לא הסכים לתת שם לאבחנה רק מצב פסיכוטי וזהו,אני עדיין שואלת אם יתכן והוא "נהנה" מהקולות שנעימים לו האם הוא יכול לא לאפשר לתרופה לעבוד? תודה מראש

בד"כ הקולות מפחידים את האדם ולא גורמים לו הנאה

הילד בהחלט לא סובל ממש לא,הוא נהנה לדבר עם הגברת שמדברת איתו ומלמדת אותו כל מיני "קרינות" וראיה מעבר לדלת וכו'(נראה לי שאני בסרט איך זה נפל עלינו) וכו'.מה אתה חושב זה מדאיג יותר?

לנורית שלום

המחשבה למניפולציה היא הגיונית אולם יש לקחת בחשבון שגם ילד המבצע מניפולציה עושה זאת מתוך מצוקה.... ולכן כדי להגביל את השימוש בתווית "מניפולציה".

יש להניח שהילד מתחבר לחששותיו במצבים מסוימים ובמצבים אחרים הוא מתגייס כדי להתגבר עליהם. יש כמובן להעריך ולציין את ההצלחה לשבח.

יתכן שאכן החרדות מופיעות נוכח המלחמה האחרונה אולם יש לדעת גם כי לחלק מהילדים הנוטלים ריטלין החרדה צצה לאחר המתן ועל כך יש פרשנויות שונות. הגיל של בנך אינו נדיר בהופעתם של תסמיני החרדה. דקדקנותו במילים וכדומה אף היא חלק מנטיה להתבונן על העולם דרך עדשה של
חרדה , אחר הכול האובססיה היא ביטוי של חרדה.

בשל המורכבות וריבוי המשתנים נראה שהיה רצוי לגשת לפסיכיאטר ילדים ונוער לצורך הערכה והמלצות. יש לדעת שפניה לפסיכיאטר אינה רק לצורך התאמת תרופות.

עד הפניה, יש לעודד את הילד במעשים בעלי הביטוי האמיץ ולבטא קורת רוח במילים. אפשר לבקש ממנו לצייר את פחדיו או לכתוב עליהם. אפשר גם לספר לילד על פחדים שהיו להורים וכיצד הם נעזרו. יש גם סיפורי ילדים שמטרתם להפוך את הפחד ממשהו אישי לדבר שהוא כלל אנושי ואף להציע רעיונות כיצד למגר את הפחדים. ( ומי שקרא את הרי פוטר יכול לאשר זאת . יש כמובן עוד סיפורים אחרים המותאמים לגיל)

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

לאלה שלום

אכן זאת לא רק הפרעת קשב וריכוז. איני חפץ לבצע הערכה ולתת לילד תוית אבחון משוערת על סמך התיאור דרך האינטרנט , אולם יש לדעת שכלי האבחון בגיל הצעיר אינם מדויקים, קיימת חשיבות גם להערכה מקיפה .
האבחון מצמצם את הסמפטומים לתוית אבחון מוגדרת שהיא מעין גולת כותרת מסכמת. ואילו ההערכה עוסקת בניתוח גורמי משנה ותת גורמים אשר נותנים את פורופיל הכוחות והחולשות של הילד. זאת מלאכתו ומיומנותו של הרופא הפסיכיאטר.
ואשר לתרופות יש מספר תרופות למצבים שאת מתארת ואחת מהן היא הריספרדל.
אולם יש להדגיש כי אין לתת לילד טיפול תרופתי ללא מיצוי כלי טיפול אחרים ושילובם בטיפול התרופתי.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

לליטל שלום

את מתארת דרמה משפחתית המתרחשת בכל בית כמעט. טווח גילאים בן שלוש שנים מזמין לפרקים את דפוס המאבקים המתואר.
יציאת ההורה מהמאבקים והנחת המתרחש לאחריותם הינו רעיון יעיל אולם הוא לא תמיד עוזר.
יש לבחון : מה טיב המצוקה? האם נלחמים על ליבה של האם ולמה? האם זה מאבק על בכורה? האם אין מרחב משחק משותף? ועוד שאלות
תשובות לכך ניתן להשיג דרך יעוץ משפחתי ממוקד ואולי תחת טיפול משפחתי.

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

לרוני שלום

אתה מתאר סימפטום - ניסיון אובדני. כדי לטפל אנו מחויבים לבצע אבחון.

הצורך באבחון נובע לא מסקרנות אינטלקטואלית אלא מרצון להכיר את ההיבטים השונים של אישיותה וצרכיה של הנערה.ניטיב לשאול האם מדובר בדיכאון קליני ואולי בהפרעת אישיות קשה ואולי ברקע סביבתי והתעללות וכמובן יתכן והכול ביחד. לכל מצב הטיפול הייחודי לו.

ובמטפורה רפואית מובן וברור כי לא ניתן לטפל בכאב ראש כרוני באקמול למרות שהוא מועיל, יש חובה לאבחן למשל האם מדובר בסינוסיטיס או בגידול ואולי במיגרנה. כך הדבר בניסיון אובדני.
גישה טיפולית שאינה שיטתית עלולה לגרום להחטאות והחמצות בגישה הטיפולית ואף לסיכון ממשי.

עצתי המעשית להפנות את הנערה לפסיכיאטר ילדים ונוער לצורך הערכה והמלצות טיפול.

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

מה אפילו לא אכפת לך אם מישהו ינסה להתאבד?

מאויי מות אינם תחת דיון בפורום.
התשובה הייתה ותהייה שיש לפנות על כך לאיש מקצוע יתכן וגם לחדר מיון.