פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער - יש לך שאלה?

לדעתי כדאי גם לעשות הערכה פסכיאטרית בכדי להחליט אם כדאי לשלב גם טיפול תרופתי. התרופות כגון פריזמה , פבוקסיל מאושרות ע"י משרד הבריאות בישראל ובארה"ב למתן לילדים מגיל 8. בד"כ התרופות מקצרות תהליכים והחרדה פוחתת מהר . התרופות ניתנות לתקופה זמנית בלבד ולא לאורך שנים בד"כ. חשוב לזכור שאין התמכרות לתרופות מהסוג שציינתי. טיפול פסיכולוגי יכול בהחלט לעזור וחשוב השילוב של הטיפול הפסיכולוגי יחד עם הטיפול התרופתי. בברכה אבי

תודה על המענה המהיר ושאלה נוספת... האם טיפול פסיכיאטרי כולל שיחות, או עזרה בהערכות המשפחה להתמודדות או את זה עושה רק הפסיכולוג? והפסיכאטר רק נותן תרופות? ושוב תודה

שלום רב לך
רב הפסכיאטרים המומחים לילדים ונוער עברו הכשרה ארוכה בפסיכותרפיה ועוסקים בנוסף לטיפול התרופתי גם בטיפול הרגשי בילד ובמשפחה. כמובן שניתן לשלב בין אנשי מקצוע שונים כאשר הפסכיאטר הוא נותן התרופות והפסיכולוג עושה את הטיפול המערכתי בילד ובמשפחה. בברכה אבי

חשוב מאד לפנות לפסיכולוגית של הגן ולדבר אתה על הנושא . בגיל כזה באמת מתפתח הבטחון העצמי, הערך העצמי וכו'. הנזק הפסיכולוגי נגרם מהר , לתקן לוקח יותר זמן לכן כדאי לפנות לצוות בגן ולחשוב יחד על ההתמודדות הנכונה. בברכה אבי

שלום רב, בני בן ה- 11.5 מתוך 4 ילדים, ילד רגיש, פגיע, חולמני, מפוזר, לא מאורגן, מאובחן כסובל מהפרעת קשב וריכוז, ללא תרופות עם התקפי זעם פעם עד פעמיים בחודש בועט ויורק ולוקח לו זמן להרגע, אנו חסרי אונים, נגד תרופות ( כי אנחנו רואים איך נראה ילד שלוקח תרופות, בן אחותי למשל מקבל ריטלין והוא ילד לא רגוע ולא רואים שינוי עם התרופה ובלי התרופה) מה שמדאיג ובמיוחד בהתקף האחרון שהיה לו בחג,ו כשהוא בהתקף זעם מתבטא במחשבות אובדניות, כמו לא רוצה לחיות, רוצה למות, הולך לכיוון המטבח, וכשאני שואלת אותו מה אתה רוצה לקחת, סכין ולמה להתאבד, מאיפה הוא מושפע, יש לציין שהוא רוב הזמן במחשב במשחקי פעולה ואלימות, אני לא מצליחה להוציא אותו, יש לציין שהוא מקבל שיעור פרטי בניצן באנגלית וחשבון, כרגע התחיל חוג קראטה, בעלי מוציא אותו פעם בשבוע טיול באופניים, יש לו שיאצו, מה עוד אפשר לעשות? אשמח לקבל עזרה. בתודה גילה

לגילה שלום

מדובר בילד המכיל בתוכו תחושות שאינן קלות. בעיית הקשב והריכוז שאינה מטופלת היא רק קצה הקרחון. מחשבות האובדנות הינן בבחינת נורות אדומות המהבהבות ומזהירות.
מדובר במצב סיכוני ויש בהחלט לעשות עוד דברים נוספים. הטיפול בשיאצו והמורים העוזרים לו אינם פיתרון לילד עם חשיבה אובדנית.

יש לחקור את נבכי רגשותיו, תחושת חוסר האונים? היאוש? , מקורם בעמדות רגשיות וחוויות בסיס שהוא סופג. אכן, יכול להיות קשר לדימוים שהוא רואה במשחקי מחשב, אולם ההפעלה על סביבתו באה קרוב לוודאי ממצוקה רגשית..

אשר לניסיון הטיפולי בקרוב המשפחה , רצוי לראות כל מקרה לגופו וללא השוואות מאחר וכל מקרה שונה ממשנהו.

לפני הטיפול יש לאבחן את המצב ולהעריך את מקור מצוקתו ולהמליץ על גישה טיפולית. יש לפנות לפסיכיאטר ילדים ונוער לצורך הערכה מקיפה ומעמיקה . רצוי בהקדם מאחר והאיתותים שהוא מקרין לסביבתו מחייבים זאת, שמא יהיה זה מאוחר.

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית המכון לפסיכואנליזה בת זמננו

אני מציע לך לפנות לפסיכולוג או פסכיאטר שמומחה בטיפול קוגניטיבי התנהגותי (CBT ). אני מאמין שאפשר יהיה לעזור לבתך ולכולכם. בברכה אבי

אני מניח שאת מטופלת אצל נוירולוג ופסיכולוג בהקשר לבעיה מטרידה זו.החשש שלך מטיול הוא במקום במידה והמחלה לא מאוזנת. חשוב שתפני בשאלותייך לפסיכולוג המטפל שיעזור לגבש עמדה בנושא. כל טיפול פסיכולוגי יהיה יעיל יותר אם תתקיים גם הדרכת הורים מסודרת או פגישות משותפות שלך עם ההורים וכדאי שתעלי זאת בפני הפסיכולוג שלך. בברכה אבי

תרופה זו מאושרת מגיל 18. יש מצבים שבהם ניתן לטפל בגיל מוקדם יותר עם טופס 29/ג (אישור חריג ). בברכה אבי

שלום לך הסימפטומים שאת מתארת מאד חריגים ולא שמעתי על דברים כאלו במשך 25 שנות עבודתי כרופא.לדעתי כדאי שתפני לפסכיאטר שיעשה הערכה ויוכל להמליץ לך על הטיפול המתאים. בברכה אבי

לנער בן ה-14 שלום

התחושות והמחשבות שיש לך כלפי בני מינך מתרחשות אצל רוב בני הנוער בשלב מסוים בגיל ההתבגרות במידה קטנה או גדולה. הצרה, שזה גורם לך לחרדה גדולה - וזאת הבעיה.
רעיונות הריפוי שהצעת אינן יעילות בדרך כלל.
במידה והחרדות או ההתעסקות ימשיכו להטריד אותך תוכל לפנות למרפאת מתבגרים באזור מגורך לשיחה קצרה. ובמידת הצורך אפשר לפנות בהמשך לפסיכוטרפיסט המבין בגיל ההתבגרות.

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו.

לנער שלום

התחושות שאתה מפרט בעלי אופי יציב ומתרחשות רוב שעות היום ולתקופה ארוכה יחסית.
מדובר כנראה במצב שהוא מעבר לבעיית גיל ההתבגרות. תופעת דיכאון בגיל זה שכיחה ויש לה פתרונות ריפוי מצוינות.

חשוב לבקש מההורים ,כי אתה מעוניין לפנות לשיחות עם פסיכולוג קליני או פסיכיאטר, אינך חייב לפרט.אני נוטה להאמין שגם הם חשים במצוקתך. רצוי לבחון גם פרשנויות אחרות ,מעבר לרעיון השחוק שמדובר בגיל ההתבגרות, מאחר ואין זה הכרחי לסבול מתחושותיך בשם הלך רוח רומנטי המייחס לגיל זה כאב וסבל .זה יעזור לך בלימודים, ביחסים בין אישים וכמובן באיכות החיים שלך.

במידה ואתה מהסס לפנות להוריך. תוכל לפנות לער"ן בטלפון, למרפאת מתבגרים באזור מגוריך או ליועצת בית הספר. מדובר במקורות הפניה בהם אינך חייב לשתף את הוריך.

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו.

לשואלת שלום.

צר לי על החוויות הקשות שאת עוברת.
כל פסיכיאטר וכל רופא סר למרות חוקי המדינה. אף פסיכיאטר או פסיכולוג או יועץ לא כפופים לגורמי הרווחה.יותר נכון להדגיש שכולם כפופים לחוקי הגנת הילד . גורמי הרווחה אינם אויבים הם אנשי מקצוע אשר קיבלו סמכות לפעול מטעם החוק.
ואשר לפסיכיאטר האמור אני מניח שרישיונו לא נשלל ולכן החלטותיו תקפות. קשה לי להאמין שרופא מסמם מטופל ..... ובמקביל מעביר ילד לפנימית חירום ומסקנותיו זוכות להתיחסות.

עצתי לשואלת לבחון את האירוע מעבר לתחושות הרגשיות המצערות ולבחון גם את המימד ההגיוני ואת צרכי הילד.

כמובן תמיד אפשר לפנות לגורמים נוספים לחוות דעת נוספת כמו גם לעורך דין שיבחן את הסוגיה מנקודת מבט משפטית. לאחר החוויה הקשה שחווית לאחר ההפניה של היועצת של בית הספר רצוי להעזר בהפניות של רופא משפחה או מכרים ולא להמלצה מגורמים שאין את מכירה אישית.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

שלום. בני מקבל ריספרדל ודפלפט, ואינו מתרכז בשיעורי בית הספר בכלל. האם ניתן לתת לו ריכוזית, בבקשה? הוא ממש סובל. תודה רבה.

הטיפול שאת מציעה אינו בגדר תרופה לפי הגדרת הרפואה המקובלת אלא תוסף מזון.
ואין כל מחקר על כך. יש להניח שאין כל ניגוד להוספתו.

בהצלחה
דר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

ללימור שלום

מדובר בתופעות בריאותיות מזה שבועיים שלושה. מדובר בתופעות שחולפות לרוב בפרק זמן קצר.

טיפול בפרוזק בגיל זה אינו מומלץ על ידי ה-FDA בהעדר מחקרים משמעותיים. אם כי יש תיאורי מקרה ברמה של סיקורי מספר מקרים ליעילות גם בגיל זה. מדובר בתרופה וותיקה יחסית.

בגיל חמש מספר הטיפולים התרופתיים המאושרים מקיר לקיר מועטים במיוחד. החלטת הרופא לטפל בפריזמה נובעת כנראה מדרגת המצוקה .

יעילות הטיפול הפסיכולוגי נושאת הצלחה לאחר פרק זמן. הדרכת הורים חיונית מאחר וההורה שוהה עם הילד מרבית שעות היממה והילד מושפע מבני משפחתו יותר מכל איש אחר.
כמובן ניתן לפנות לחוות דעת נוספת מפסיכיאטר אחר הבקיא בגיל הרך עם דגש לבעיות בריאותיות. כך כמובן ניתן לפנות לפסיכולוג אחר לייעוץ נוסף בשאלת הגישה הטיפולית.

רפואה שלמה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית המכון לפסיכואנליזה בת זמננו

שלום נעמה
התרופה שציינת היא מקבוצת התרופות שמעלות סרוטונין כגון פרוזק, פבוקסיל, ציפרמיל , ציפרלקס, לוסטרל ואחרים. תופעות לוואי קורות לא באחוזים גבוהים אך כשזה קורה לך זה 100 אחוז כך שעד שלא מנסים לא יודעים האם תופעת הלוואי הרשומה תפגע גם בך. אני מציע לנסות מאחר ואין התמכרות לתרופה ניתן תמיד להפסיקה במידה ויופיעו תופעות לוואי בלתי רצויות.בברכה אבי

שלום לך
אני מניח שאם אתה נוטל כבר 3 שנים ציפרלקס אתה במעקב פסכיאטרי מתאים. בהחלט ניתן לשקול הפחתה במינון ולעיתים ניסיון להפסיקו ולא לגרום בכך חזרת החרדות. חשוב לדעתי במקביל לטיפול תרופתי לפתח באמצעות פסיכולוג או פסכיאטר המתמחה בכך לנסות באמצעים קוגניטיבים לפתח את היכולות שלך להפחתת חרדה ואז בהחלט ניתן לבצע ניסיון להפסקה בתרופות . כמובן כל מהלך שתבצע חייב להיות מתואם עם הרופא שלך ולא לעשות שום דבר ללא תיאום ומעקב רפואי מתאים. בברכה אבי

לנערה שלומות

בניית זוגיות וקשר נתונה לווריאציות רבות ומגוונות.
כאשר בחירה זוגית גורמת לתחושות הטרדה ושאלות נוקבות שאת מעלה ואף לדיכאונות אז אנו יכולים לומר שהבחירה הזוגית נופלת על קונפליקט ( פלונטר בעולם הנפשי).

בחירת הזוגיות אינה שלמה.מציאת השורשים לבחירת הזוגיות אינה עניין של קלישאות פסיכולוגיות וסיסמאות מרהיבות. ולא תמיד מדובר על קשר מורכב עם האב וגם לא בהכרח תסביך אדיפוס לעניים.
בעצם, יש צורך בחקירה פסיכולוגית מעמיקה אצל פסיכוטרפיסט מוסמך ,רצוי בעל ידע קליני.
אין בכוונת הטיפול לפסוק מה הנורמה הראויה לאופי הקשר, אלא להגיע לשלמות בבחירת הזוגיות הראויה.

אני בטוח כי אמירתך " אני הרבה זמן בדיכאונות ומחשבות על כל התסבוך הזה." נובע ממשהו יותר עמוק ובסיסי באישיות . יש להכיר מורכבות זאת , גם כדי להרחיב את עומק התובנות שלך על חייך ולאפשר בחירה נאותה .

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית המכון לפסיכואנליזה בת זמננו.

לאורית שלום

אכן ביתך מציגה סמני מצוקה.

איני בטוח שמדובר רק בבעיות דימוי גופני. יתכן ומדובר בשרשרת סיבות שונות.מדובר בגיל עדין שהילד יוצר ריחוק מהוריו גם תחת אמון טוב.
רצוי להפנות את הילדה לאיש מקצוע מאבחן כדי להתייעץ איתה האם זאת תהיה אישה או גבר.
כדאי לפנות אליה בזמן קרבה ולא כאשר היא בשיא המצוקה. אפשר לספר לה על אחד מבני המשפחה שהיה צריך עזרה פסיכולוגית ונעזר בה בעבר.
במידה וקיים חשש לילדה מקשר כזה אפשר לייעץ לה לפנות ליועצת בית הספר שתפנה אותה לגורם מתאים.

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו