פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער - יש לך שאלה?

לאמא שלום

שתי הבדיקות שציינת מחויבות נוכח הפרטים שכתבת.
בדיקה פסיכודידקטית יכולה להצביע על ליקוי למידה ואף כי בנך מוכשר. בדיקה זאת עשויה למקד את האבחנה בנושא הקשב והריכוז. פרטי האבחון ישמשו בוודאי את הפסיכיאטר אליו תיגשי.
אמנם רצוי כי תפני לבדיקה פסיכודידקטית אולם גם פניה ישירה שראשיתה בפסיכיאטר ילדים אינה טעות בכלל.
יש סיכוי רב כי מדובר בהפרעה כפולה....

בברכה:
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

אין ספק שבנך וההורים זקוקים לטיפול והדרכה ויפה שעה אחת קודם. קיימים בארץ מרכזים לגיל הרך עד גיל 6 מסונפים לבתי חולים ואני מציע לך לפנות לאחד שבאיזור מגורייך. הצוות הוא רב מקצועי הכולל פסכיאטרים, פסיכולוגים עובדים סוציאלים מטפלים באמנות . אני בטוח שיוכלו לעזור לכם. תרופות לחרדה בגיל הזה לא מקובל לתת אם כי במקרים חריגים ניתן לשקול גם זאת. בהצלחה אבי

כל תרופה שניתנת לילד יש צורך לשקול האם התועלת עולה על החיסרון והסיכון. אמנם במקרים נדירים יש תופעה שהזכרת אולם אם הילד במעקב פסכיאטרי מסודר אין לך מה לדאוג. אגב פריזמה היא תרופה שמאושרת בארץ ובארה"ב מגיל 8 . אבי

שלום לך
זה לא נדיר שבעת מחלת חום גבוה יש השפעה על המוח ובהחלט הזיות יכולות להופיע. אם ההזיות נשארות גם לאחר שהילד הבריא יש צורך בבירור גם נוירולוגי וגם פסכיאטרי. אבי

גם אני חוויתי הזיות, את לא צריכה לדאוג מזה כי זה לא גורם לכלום, וגם לי זה קורה לעיתים גם כשאין לי חום.. אבל ההרגשה שונה, כשאתה הוזה, יש חלק, קצת לפני ההזיה עצמה- שאתה מרגיש הכל שונה, אי אפשר לתאר את זה במילים, כמו תקליט של השיר המהיר בעולם על המהירות האיטית בעולם, הכל בצעקות אבל כל כך חלק, כמו שכלבים שומעים קולות כל כך גבוהים עד שאנחנו לא מסוגלים לשמוע אותם, אז זה כל כך גבוה עד שזה נשמע חלש.. גם רואים הכל עם פלאשים, וזה חלק מפחיד.. מאז כשהרבה אנשים מדברים בבת אחת זה גורם לי להשתגע, ההזיה עצמה שונה, היא בהתחלה כזו ואז אתה גם מתחיל לדמיין דברים שלא קורים, כל אחד רואה משהו אחר, אני חשבתי שפוצצתי את הבית, אני לא זוכרת כלום, המשפחה שלי אמרה לי מה קרה ובכל מקרה לא הבנתי, ההזיה הראשונה שלי הייתה כשהייתי בת 10 בערך אבל גם לפני זה היו לי את החלקים שלפני.. אין לך ממה לדאוג, רק תנסי להרגיע אותו ולהגיד לו שזה לא קורה- ואם הוא לא מאמין תגידי לו שאת לא כועסת, או משהו בסגנון, אני הכי פחדתי שאמא שלי תכעס כי פוצצתי את כל הבית.. התגובה שלך רוב הסיכויים מפחידה אותו יותר מהסיטואציה עצמה..

ללה שלום

אני מניח שזאת שאלה ולא קביעה מקצועית.

יש תופעות אפילפטיות מסוימות המושרות למראה תוכנית וריצוד טלויזיה. לא ידוע לי מהספרות הרפואית האקדמית על הזיות כתוצאה מצפיה בטלויזיה.

ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

רציתי לדעת, מה שתיארת על הקולות החזקים-חלשים והשגעון שנוצר שהרבה אנשים מדברים באותו זמן וההרגשה שאת לא יכולה לתאר נשמע זהה למה שאני מרגישה.
גם לי יש מידי פעם הזיות ורציתי לשאול אם התחושות באות מיד לפני ההזיות או גם במהלך היום כשאין הזיות ואם עשית משהו בנוגע לזה.

דרך אגב, אני לא בטוחה אבל יכול להיות שההודעה נשלחה יותר מפעם אחת.
תודה מראש.

לבר

שאלתך לא ברורה
אולם הרושם שלי שאת מתכוונת למצבי בלבול מנטלי (תודעתי) שהם מצב פנימי שאין לו התיחסות לסביבה. העוגן של התחושה מצוי בתודעה של האדם. בהזיות יש תחושה שהמציאות הדימיונית קבלה צבע ולבוש והופכת להיות חיצונית וממשית. כלומר שומעים קול ממשי או רואים דברים כאילו ממשים אולם במציאות הם לא קיימים.

מקווה שהבהרתי
דר סמואל אליהו
פסייכאטר ילדים ונוער
עמי במכון לפסיכואליזה בת זמננו

אם יש קשר בין הדברים
קראתי על בלבול מנטלי ואני לא חושבת שלזה התכוונתי.
והזיות אני כמעט בטוחה שיש לי

לבר שלומות

אני לא מתכוון להזיות במובן של הזיות לפי המינוח העממי.
הכוונה להלוצינציות. במובן המקצועי.
להפרעה זאת משמעות רפואית מדויקת היא בעלת השלכות על התפקוד הכללי ותפקוד מוחי.
מקרים אילו חייבים להבחן ללעומק ולהגדרה נאותה וקישורם למכלול ההתנהגות של האדם.

יש הבדל בין מצבי אשליה --בלבול---- והזיות. כולם הפרעה בתפיסה אולם הם שונים בהקשר של המצב הרפואי. יש לבדוק את פרקי זמן ההופעה. תדירותם. אופיים ובמיוחד באם קיימת הפרעה נלוות ובמיוחד המצב התפקודי.

במידה וההזיה קשורה לסבל או הפרעה תפקודית אז יש לגשת בהקדם לרופא המבין בכך ולמנוע התדרדרות. לא אפחיד אולם הזיות יכולות להיות למשל מצב מבשר של גידול במוח - ולא ליצור פאניקה התופעה נדירה.
במידה והתופעה אינה מפריעה כלל, רצוי גם לגשת לרופא נוירולוג או פסיכיאטר מאחר ותופעות נוירולוגיות או מנטליות יכולות לצוץ בהמשך.

הדיון בתופעה אינו סמנטי אלא הינו ביטוי לסימפטום אשר יכול לסמן מחלה קלה וגם קשה.

בהצלחה.

לפעמים אני שומעת הזיות קוליות.
לא בדיוק מדברים אליי דברים של שיחה אלא יותר דברים סתמיים בלי שום סיבה.
הבעיה היא שאני מפחדת לעשות כמעט כל דבר ולא נשארת לבד
דיברתי עם עובדת סוציאלית והיא הגיעה למסקנה אחרי 2 פגישות איתה שעירוב פסיכיאטר יכול להיות טוב.
המצב רציני? הבעיה היא שאני לא בטוחה אם אלו הזיות או דברים שאני שומעת ואמיתיים וחושבת רק שאלו הזיות

הזיות מהסוג הגרוע מתרחשות ללא שיפוט .כלומר קיים ביטחון מירבי שהן אמיתיות למרות שהן מדומינות.
יש גם מצבים דמויי הזיות שם השיפוט יותר ברור וקיימת אפשרות להפרדה בין הדימיוני והמציאותי.

בכל מקרה צריך לגשת לאיש מקצוע לבחון את הסוגיה מאחר והיא גורמת להפרעה בתפקוד.

בהצלחה.

בהחלט מירב זה לא נדיר שיש עירבוב של סימפטומים ומחשבות טורדניות וטקסים מופיעים גם בסקיזופרניה. ההבדל הוא לא תמיד ברור לחלוטין. בסקיזופרניה יש גם מחשבות שווא שאין בהפרעה כפייתית. אך לא תמיד כל מטופל ניתן להכניס ל"קופסה אבחנתית" ברורה . אגב אני אישית חושב שלא משנה האבחנה , חשוב מה התפקוד , מה היכולות בפועל, האם האדם עצמאי ועובד וכו' זה מה שקובע ולא שם האבחנה. אבי

האם במחשבות שווא אתה מתכוון להזיות? שזה אין לי, או שאתה מגדיר מחשבות שווא כדבר אחר?

הזיה (הלוצינציה) היא מצב שבו אדם חווה חוויה שאינה קיימת במציאות. (ראיה , שמיעה , ריח )
מחשבת שווא היא סוג של הפרעת חשיבה המתבטאת בקיום מחשבות מוטעות, שאינן מקובלות מבחינה תרבותית. את בעל מחשבות השווא לא ניתן לשכנע באי-נכונותן. מחשבות שווא הן מאפיין של מצב פסיכוטי.

קיימים מספר סוגים של מחשבות שווא:

מחשבות שווא של רדיפה או פרנויה: האדם משוכנע כי מישהו רוצה ברעתו או מנסה לפגוע בו. לדוגמה: "אבא מכניס כל ערב רעל אל תוך האוכל שמגיש לי".
מחשבות שווא של יחס: מתן משמעות מיוחדת לגירויים נייטרליים. למשל: "הקריין בטלוויזיה פונה אליי", או: "מכונית שנסעה ברחוב אותתה - זהו אות מאלוהים שאני דובר אמת!"
מחשבות שווא סומאטיות: האדם משוכנע שיש לו בעיה גופנית כלשהי, ולא ניתן לשכנעו בטעותו. הדבר שונה מחולה היפוכונדריה אשר חושש שמא יש לו בעיה גופנית, אך אינו משוכנע בכך.
מחשבות שווא ארוטומניות: האדם משוכנע שמישהו, בדרך-כלל אישיות מפורסמת, מאוהב בו.
מחשבות שווא של גדלות: האדם משוכנע שיש לו יכולות מיוחדות, למרות שלא הוכשר בתחום (כגון: הוא יכול להרצות במתמטיקה באוניברסיטה, למרות שאין לו בגרות במתמטיקה), או הוא משוכנע שיש לו תפקיד מיוחד (למשל: "אני שליח מטעם ראש הממשלה למשא ומתן עם סוריה").
מחשבות שווא ביזאריות: האדם משוכנע בעובדות שאינן יכולות להתקיים במציאות, לא לגביו ולא לגבי אף אחד. למשל - "אני בן של חייזר", "אני דוד המלך", "בגב שלי זוג עיניים. הן מאפשרות לי לראות את המתרחש מאחור מבלי להפנות ראש או להסתובב".

איך מבחינים בין חשיבה מאגית שמאפיינת או סי די , דהיינו שיש קשר בין תופעות, תופעה אקרעית היא "סימן" שמשהו יקרה. למשל - שמעתי צפירה של מכונית, סימן שהכל יהרס וכו. לבין ,כפי שציינת, מחשבות שווא של יחס, מתן משמעות מיוחדת לגירויים נייטרליים. למשל: "הקריין בטלוויזיה פונה אליי", או: "מכונית שנסעה ברחוב אותתה - זהו אות מאלוהים שאני דובר אמת!" האם בזה שבראשון אני מאמין שזה מטופש, ובשני אני מאמין שזה וודאי? אבל החשיבה האקראית הזאת גורמת לי ל"התחרפן", לעלייה ברמת החרדה, באותו הרגע זה משגע אותי! רק לאחר הרגיעה אני משכיל להבין שזה מטופש, וגם לא תמיד. מה דעתך דר שפירא?

מירב אם תקראי באופן מעמיק את תשובותי תראי שיש תשובות לשאלותייך ופרט לכך קשה להיכנס לדקויות באינטרנט . אני מציע לך לחזור לרופא שלך ולדבר אתו על כל מה שדיברת עליו כאן בפורום . אני בטוח שהוא יוכל לעזור לך הרבה יותר מאשר רופא שלא מכיר אותך. בהצלחה אבי

הפסיכיאטר שלי "נעול" על כך שיש לי או סי די, ואם הייתי שואלת אותו את כל שאלות הללו, הוא היה מרגיש שאני מערערת על מקצועיותו ואבחנתו, הוא לא מקבל בברכה את הקושיות שלי, וזאת למרות שאני באה אליו באופן פרטי ומשלמת לו הרבה. זו הסיבה שאני פונה אלייך בפורום, ולא רק אלייך, אין לי כח להחליף פסיכיאטר, גם ככה אני בתשישות מוחלטת.

בהחלט שלומי לא כל תופעה ניתן להגדירה כהפרעה פסכיאטרית. השאלה היא האם הקשיים פוגעים בתפקוד התקין. בהחלט יכול להיות מצב של רגישות יתר, דריכות יתר , הפרעה בויסות הרגשי ללא הפרעת חרדה מוגדרת כמו OCD . אני מציע לך לפנות לפסכיאטר שיעשה איבחון מקצועי ומקיף ויוכל לעזור לך למקד את הקשיים ולהתאים לך טיפול מתאים.בהצלחה אבי

CLONIDINE (CLONNIRIT)

קלוניריט היא תרופה שעובדת על המערכת האדרנרגית . התרופה בעצם משפיעה על הפרשת הנור- אפינפרין משפרת את התיקשורת בין עצב לעצב במקומות שונים במוח. (נור- אפינפרין הוא נוירוטרנזמיטר וידועים כיום מספר רב של נוירוטרנזמיטורים שהמפורסמים שבהם הם הסרוטונין, אצטיל- קולין, דופמין, נוראדרנלין.
מערכת העצבים האדרנרגית קשורה באפן רחב עם מספר רב של איברים בגוף למשל הלב, הראות,ובלוטות המפרישות הורמונים.
קלונידין גורם לירידה בלחץ דם , אגב יותר במבוגרים מאשר בילדים. הפסקה פתאומית של התרופה במיוחד בעת לקיחת מינון שאינו נמוך (כגון 6 כדורים של 0.025 מ"ג) יכולה לגרום לעליה בלחץ הדם (ריבאונד – לא הריבאונד מריטלין) . ניתן לעלות במינון התרופה באפן הדרגתי עד לקבלת השיפור הקליני.
קלונידין היא תרופה קיצרת טווח – עובדת בערך כ- 4 שעות בילדים ולכן יש ילדים שזקוקים ליטול אותה עד 4 פעמים ביום. אני אישית ברב הילדים נותן אותה 3 פעמים ביום.
בארה"ב קיימת חלופה בשם גואנפצין (טנקס) אשר אינה כה קיצרת טווח וניתן לתת 1-2 ביום.
בארה"ב יש גם קלונידין בצורת מדבקה (SKIN PATCH )-החומר מופרש בהדרגה אולם בגלל רגישות בעור לא משתמשים בה הרבה.
משתמשים בקלונידין למטרת הפחתה בטיקים, יש לה אפקט מסויים בשיפור הקשב אם כי לא כמו השפעת הריטלין, משפר קשיי שינה, מפחית התקפי אלימות.
קלונידין ניתן בשילוב עם תרופות אחרות כגון ריטלין, מייצבי אפקט כגון דפלפט ,טגרטול, טופמקס ותרופות אנטי דכאוניות שונות כגון סרוקסט, ציפרמיל, ציפרלקס ואחרים.
כמובן יש צורך במשנה זהירות, ומעקב רציף וקבוע כשניתנים שילובי תרופות.
תמיד מתחילים במינון נמוך תוך ניטור לחץ הדם והדופק. בהתחלה ניתנת התרופה בערב תוך ניצול האפקט הסדטיבי .(גורם סדציה , עייפות) ובאמת ילדים הסובלים מ-ADHD אשר חלקם סובלים גם מקשיי שינה או שהריטלין גרם לבעיית שינה , יכולים להנות מהקלונידין. בד"כ הילד זקוק ל 2 כדורים של 0.025 מ"ג כחצי שעה לפני השינה. במחקרים שבוצעו בארה"ב נמצא שלאורך 3 שנות טיפול בקלונידין 80% מהילדים עם קשיי שינה השתפרו ביותר. הבעיה שקיימת היא הסבילות TOLERANCE) ) לאפקט הסדטיבי ולכן המינון הממוצע עלה ל 0.15 מ"ג לפני השינה.
קלונידין עלול לגרום גם לאיריטביליות ודיכאון. מ-0.4 מ"ג ומעלה יכול להיגרם בלבול CONFUSION) ) ולכן מומלץ לא להגיע למינונים כאלו אך בהחלט ניתן להגיע למינונים גבוהים כגון 0.3-0.4 מ"ג ביום . רב הילדים יהנו במינונים נמוכים יותר ולא חייבים להגיע למינון הזה.
לאחרונה היה דיווח ש –3 ילדים אשר קיבלו קומבינציה של קלונידין ותרופות אחרות מתו מסיבות בלתי ידועות אולם המומחים שבדקו את המקרים הללו הגיעו למסקנה שככל הנראה לא הקלונידין הוא האשם במותם והיו סיבות אחרות לכך. צריך לזכור שהקלונידין היא תרופה יחסית בטוחה ולא נמצאו תופעות לוואי קשות בשימוש ארוך טווח.
חשוב תמיד לזכור לא להפסיק את התרופה בבת אחת אלא בהדרגה כדי למנוע את תופעת הריבאונד (עליה בלחץ הדם).

לאמא המודאגת
יש אחוז קטן של ילדים שריטלין מחמיר אצלם טיקים והחלט כדאי לשקול תרופות אחרות כגון סטראטרה.לעיתים טיפול בהחתת המתח והחרדה מפחית את הטיקים. טיקים מטיבעם מאד מושפעים ממתח ולכן ברוב המקרים דווקא מתן ריטלין יכול להפחית את הטיקים מאחר והילד מפוקס יותר, מרוכז יותר , פחות בלחץ וכל זאת משפיע על הפחתה בטיקים. אני חושב שכדאי לאבחן באופן מקיף את הילד ולטפל בקשיים ולא לחכות שסימפטומים יחלפו מעצמם.הרופא המטפל הוא הכתובת , חיזרו אליו, התייעצו אתו וגבשו עמדה טיפולית מקיפה וכוללת כדי לעזור לבנך. בהצלחה אבי

שלום זאת שוב אלה חוזרת אלייך לאחר שנה וחצי
נתתי לבן שלי 3 כדורי ריטלין 10 מג בלבד ומאז החלו טיקים חזרנו לנירולוג שהתנהג בזילזול ולא נתן הסבר מה זה טיקים למה ומה עושים פשוט רשם קלורינט מהלחץ וההסטריה שלי לא רציתי לפגוש נירולוגים והלכתי לטיפול טבעי שם בני קיבל אוליגו של טבעוני שזה הפחית אך לא העלים את הטיקים היום שנה וחצי אחרי ועם טיפול פסיכולוגי לעצמי לאחר שהאשמתי את עצמי שנתתי לילד ריטלין ובגללי זה קרה הצלחתי להבין שטיקים קייימים בגוף והריטלין חשף אותם
שאלה האם בכל מצב הטיקים היו מופיעים גם ללא מתן הריטלין?
נכון להיום הטיקים די משתנים עיניים.צאוור חיכוך בגרון תנועת ראש קופצני כל סוג של טיק בערך 3 שבועות וישנם תקופות ללא טיקים
ביקשתי בדיקת EEG בשינה האם זה יעזור להבין ממה הטיקים ולמה או פשוט כדי לזה ולהמשיך טיפול טבעי או לגשת לטיפול תרופתי שזה לא יתקע
מה ההמלצה והאם יש קשר לבעיית קשב וטיקים בני לומד בכיתה קטנה בבהס רגיל זאת הייתה בקשתי בגלל הטיקים אך המורה אומרת שהוא חכם נבון אך יש בעיית קשב וריכוז
אני מפחדת לחזור לטיפול בבעיות הקשב בגלל טיקים מה עושים מה נכון אני רוצה שבני יצליח הוא ילד מדהים ורגיש ברמות ולא היפר אקטבי נכון שרשמתי בלי סדר את השאלות פשוט זה מה שיצא לי מהלב
קראתי גם על טורט שלפי הסימנים ....נראה כך אבל תבין הכל התחיל מ 3 יח כדור ריטלין בגיל 6.4 ומאז אני חייה רק במאמרים תפילות ובקשות לבחור לבני את הטיפול הנכון ללא פחד

בד"כ ריטלין לא גורם לטיקים אלא במקרים נדירים . בד"כ הפרעת הטיקים היתה מופיעה גם ללא מתן ריטלין. אך כיום זה לא משנה צריך לטפל בבעיה נכון להיום ולהתמודד עם הקשיים של היום. אין מה לבכות על חלב שנשפך. ללכת הלאה ושעה יפה אחת קודם. בהצלחה

ד"ר שפירא שלום

בני בן 6.5 ממאובחן ב ADHD ובעיות רגשיות החל לקחת ריטלין לפני כארבעה חודשים.
לאחר התחלת הריטלין החלו להופיע טיקים ( עיניים, ראש , כתף בהתחלה גם קולות שחלפו) מינון הריטלין הספיק לשעתיים בלבד, ולאחר שהוגדלה כמות הריטלין הטיקים החומרו עד כדי עיוות באיברי הגוף, רקיעות ברגליים. לפני כחודש הופסק הריטלין באישור רופא, הטיקים פחתו משמעותית, אך בבית הספק הילד לא משתף פעולה . הומלץ לנו על רספרידל בשילוב ריטלין, אך ממה שקראתי רספרידל מטפלת בחרדות, האם יעיל יותר קלוניריט בשילוב ריטלין? או רספרידל בשילוב ריטלין? רצוי לציין שעם הריטלין היה שיפור ניכר הן בבית הספר והן בבית מכל הבחינות.מהם תופעות הלוואי של הקלוניריט?האם יש תרופה נוספת מעבר לריטלין לטיפול בהפרעות קשב?

אמא מודאגת - תודה

לגלית שלום

אני מקווה ששאלת את השאלות האילו את הרופא המטפל בבנך. האפשרויות שאת מעלה בהחלט אפשרויות. אולם ההחלטה הסופית תלויה בסוגיות רבות שהרופא שלך אמור להכיר ולהתחשב.
יש גם אפשרות שהילד לא יקבל טיפול בכלל. לא נותנים תרופה בכל מחיר...

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
מומחה לפסיכיאטריה של הילד
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

לאביגיל שלום

תופעות הלוואי שונות. תופעת גרד ממוקדת אפשרית. חובה לבדוק גם סיבות אחרות לגרד כמו קיום כינים או סיבות אחרות.
יש להתיעץ על כך עם הרופא המטפל.

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

לשרית שלום

אין חוקים כתובים בנושא זה.
לפי חוקי המדינה גם גניקולוג יכול לטפל בילד עם הפרעות קשב וריכוז כל עוד הוא רופא מורשה. ולהיפך גם פסיכיאטר יכול לתת מרשם לגלולות למניעת הריון.
הכל לפי אמון המטופל במטפל, וכן מבחן הטיפול הסביר.כמובן באם רופא עינים יתן לילד טיפות עינים על הפרעת קשב וריכוז אז קיימת עילה לתביעה.

במסגרת ציבורית חובת האיוש ורמת השירות מוטלת על המנהל של המרפאה. ובמידה וקיימת שאלה כזאת במסגרת ציבורית אז יש לפנות בשאלה למנהל המסגרת הטיפולית.

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

לטלי שלום

המצב מורכב , ניתן לפרש את המציאות כחקירה והתעניינות מינית ואפשר לפרשה כחשיפה מינית לא תואמת וגירוי יתר.
לצורך זאת מן הראוי לבצע הערכה מקיפה. יתכן והאם רגישה למצבים אילו, ויתכן ומדובר באמת בגירוי לא תואם ועודף.
מאחר הסוגיה מטרידה אותך עדיף לפתור את השאלה בפניה לאיש מקצוע המתמחה בתחום לצורך הסרת הספק.

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

העובדה שבני מכניס יד מתחת למכניסיו הטרידה אותי ואז הגננת אמרה לי שהרבה ילדים עושים זאת. האם העובדה שהוא הוריד את מכנסיו וצחק מזה מהווה עילה לחשד מפחיד כזה? (הוא מעולם לא "תקף" מישהו או יצר מגע עם ילד אחר או משהו כזה) האם לדעתך יש כאן חשש אמיתי? תודה

לאמנון שלום

הגננת העבירה מסר מרגיע מאחר וזה באמת המצב השכיח.
דאגת הורה הנשנת וחוזרת אינה יכולה להפתר במילת הרגעה של משפט או שנים.
אכן בסבירות יתכן ומדובר באירוע נורמטיבי אולם יתכן וגם אחרת , לכן יש לבחון את המצב גם בכלים נוספים .
יש להסיר טורדנות הורה בדרך מקצועית ולא רק ללכת על דרך הסבירות.

בהצלחה

לשרית שלום

יש לטפל בשני המצבים .
יש לבדוק האם הכפייתיות אינה קשורה לטיפול בסכיזופרניה? או שמדובר בתחלואה כפולה.
יש מצבים שונים ולכן קצרה היריעה מלפרטם.

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

לרותם שלום

בוודאי.
זה מופיע גם בניסיון המנוסח בעיתונות המקצועית.

אולם יש לזכור כי כיום האמצעים הביולוגים תרופתיים משופרים מאילו שהיו בעבר ולכן מספר המטופלים הלא מגיבים מועט יחסית ביחס לזה שהיה לפני מספר עשורים.

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

לאלון שלום

תחושת העצבנות אכן חייבת להבדק על ידי הרופא המטפל. יתכן ומקורה בטיפול שאתה מפרט ויתכן שמקורה במצבך וללא קשר לטיפול.
רק אדם המכיר אותך לאורך זמן יכול להתיחס לכך.
יש חשיבות למעקב ולהכרות הממושכת עם המטופל.
ולכן הכתובת המתאימה היא של הרופא המטפל בך.

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

לדנית שלום.

במידה מסוימת התשובה חיובית.


בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמיץ במכון לפסיכואנליזה בת זמננו

לדנית שלום

תקוותי שהכדור אכן יעזור לך.
אולם יש גם שפע טיפולים אחרים בתחום זה.
יש גישות קוגניטיביות התנהגותיות -אילו גישות תכליתיות ומהירות בתגובה.
ויש גישות באוריינטציה רגשית שהתגובה לטיפול איטית יותר אולם הן מגייסות את כל מימדי האישיות ומעמיקות יותר.

להערכתי ראוי לנסות גישות לא תרופתיות ורק תחת כישלונן לפנות לאפיק התרופתי. ובמיוחד שהופעה בפני קהל אינה חד פעמית.

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו