פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער - יש לך שאלה?

שלום לכולם שבת שלום יש לי בעיה כזאות שאני עושה דברים כמה פעמים נגיד אני בודק עם הדלת של הבית סגורה כמה פעמים אני בודק את זה זה מעיד על איזה בעיה פססיכטרית?ואני גם מאוד עצבני יש לי התקפים כאלה של שגענות אתמול בחג ישבנו כול המשפחה ודודה שלי אמרה לי איזה משוו ותעצבני כזה עליה התנהגתי ממש כמו מפגר לא יודע מה יש לי גם אני מתעצבן מהר וגם עושה דברים פעמים יש לי פתיל קצררר מה אתה אומרר ?שיהיה שבת שלום!!ובזמן אחרון הרבה אנשים אומרים לי שאני מתנהג מוזרר!!

שלום רב.
בני בן 10 מטופל במשך שנה בפרוזק, לאחר שאובחן כ ADHD + חרדתי + טורט.
הוחלט בעצם על מתן הפרוזק כמתן עדיפות לטיפול בתחום הרגשי (בטחון עצמי ירוד, דימוי עצמי מאוד נמוך, רצון במוות), הפרוזק שיפר במעט את מצבו, הוא כבר לא מביע משאלות מוות למרות שדימוי עצמי עדיין נמוך.
השנה התחילו קשיים בלמידה יש קושי רב בקריאה וכתיבה. כתב היד מאוד מאוד לא ברור, והוחלט לנסות להוסיף רטלין, לאחר שבועים הרטלין הופסק מאחר והתחילו לילד הזיות.

במקום הרטלין הרופאה נתנה לו רספירדל, ונכון להיום הוא לוקח את הרספירדל כבר 3 חדשים.

לילד יש המון התפרצויות זעם, הוא צורח כשנתקל בקושי, ואני מהצד, מתקשה מאוד לעודד אותו, כי יאושו הופך להיות היאוש שלי.

לאחר שיחה טלפונית עם הרופאה שבה תהיתי אם כדאי להפסיק עם התרופות, היא המליצה לי להמשיך עוד חדשיים עד סוף שנת הלימודים, ולעשות הפסקה בחופש הגדול.

רציתי להתייעץ כאן איך אוכל לדעת אם הטיפול התרופתי עוזר?
האם ההשמנה שבאה בעקבות נטילת רספירדל תחדל לאחר ההפסקה ( הילד עלה ב 3 חדשים כ 6 ק"ג)? אני די אובדת עצות ולא יודעת אם אני נוהגת נכון, היאוש והתסכול לא נפתר בעזרת התרופות.

אני מקווה שהצלחתי למסור את הפרטים הנחוצים והרלוונטים לשאלה שלי.
אשמח לשמוע דעה נוספת.

תמר

יש לי ילד מקסים בן 4.5. הבן שלי אובחן כ ADD והתחיל לקבל לפני כחודשיים וחצי ריטלין במינון 5 מ"ג בוקר+5 מ"ג בצהריים. התוצאות היו מדהימות. הייתה רגרסיה אחרי כחודשיים. התייעצנו עם רופא הילדים (קבענו תור לנוירולוג ילדים למוקדם האפשרי בתחילת מאי) והעלינו לו את המינון ל- 10 מ"ג בבוקר ו- 5 מ"ג בצהריים. אחרי שבוע וחצי הילד נכנס להזיות קשות, צעק שקוראים לו בשמות, פחד שבאים גנבים, לא ישן לילה שלם ודמיין ממש דפיקות בדלת. חיבקנו אותו והרגענו אותו. הפסקנו מייד את הטיפול. ההזיות הפסיקו תוך יום וחצי, הוא ישן טוב כבר למחרת בצהריים ובלילה.

כרגע - הוא בלי טיפול בכלל. ההתנהגות שלו מאוד אימפולסיבית והיפראקטיבית. ניתן לומר שהוא ADHD ולא ADD. הוא חוזר מספר פעמים ביום על טקס חדש שלא היה בעבר וצועק שקוראים לו אסף ולא (ואז נוקב בשמות שהוא טען שקוראים לו בזמן ההתקף של ההזיות). הוא לפעמים אומר זאת פעם אחת, ופעמיים שלוש ביום נכנס ממש ללחץ, ואומר את זה מספר פעמים.
מה זה אומר ההתנהגות הזו? האם חל נזק בגלל ההתקף של ההזיות? זה אמור להיפסק? האם יש קשר בין פסיכוזה והתפתחות סכרת נעורים חס וחלילה? (פחד שעלה לי בי היום, הילד מעולם לא סבל מבעיית סוכר גבוה או משהו כזה), מה עלינו לעשות? התור לנוירולוג עוד שבוע. לקחת אותו לפסיכיאטר של ילדים? בדיקות דם? בדיקות אחרות?
תודה

שלום רב,

אודה לך אם תוכל להקדיש מספר דקות כדי לקרוא את השורות הבאות ולהמליץ לי כיצד לפעול, שכן אני מאוד מתוסכלת.

בתי שחר (כאמור בת שנתיים ושבעה חודשים) מתנהגת בשבועיים האחרונים שלא כרגיל.

כרקע אומר שהיא עברה שני ניתוחים בסביבות גיל שנה בראשה (חיצוני) כדי להוריד שומה גדולה מהראש ומאז פיתחה חרדה מסוימת לרופאים ולסיטואציות בהן מחזיקים אותה בכוח ובודקים אותה.

עד היום נתקלנו באי שקט מצידה רק כשהיינו הולכים לרופא, היא לרוב הייתה בוכה ונראית מאוד מפוחדת והייתה חוזרת על המילה "סיימנו" מס' רב של פעמים.



לפני כשבועיים נאלצנו לקחת אותה לצילום ראות כדי לשלול דלקת ריאות, מכיוון שאני בהריון לא נכחתי בבדיקה אך בעלי היה איתה. את הצרחות היה ניצן לשמוע גם מעבר לדלת. בעלי מספר שהיא הייתה בהיסטריה מוחלטת ולא נתנה להחזיק אותה, הוא נאלץ להחזיקה בכוח ולאורך כל הבדיקה היא צרחה "סיימנו" ללא הפסק.



לאחר ששחר החלימה וחזרה לגן (מס' ימים לאחר המקרה) החלה תופעה שחזרה על עצמה בגן ואני מתארת אותה כפי ששמעתי מהגננת: בערך בשעה 11:30 כשבגן מתארגנים לארוחת הצהריים שחר מתחילה להתגרד בכל הגוף, לצעוק ולחזור על המילה "סיימנו" , לבכות בהיסטריה, לגלות סימני פחד, לא מוכנה לאכול ולא מוכנה לישון ולא ניתן להרגיעה או להבין מה קורה לה, היא לא מצליחה להסביר את עצמה וחוזרת על מלמולים לא מובנים.

הגננת שתיארה לי זאת טוענת ש"הילדה מתנהגת כאילו נכנס בה שד".



בנוסף בימים לאחר צילום הרנטגן היא החלה להראות סימנים של רגישות ופחד מרעשים עד כדי בכי (כמו הפעלה של קומקום או אוטובוס שעובר ברחוב).



גם בבית אני חייבת לציין היא מידיי פעם חוזרת על המילה "סיימנו" כשהיא רוצה להימנע מפעולה מסוימת ואף חוזרת במהלך היום על המשפט "לא הולכים לרופא" , גם כשאנו עוסקים בפעולות שכלל לא קשורות לנושא (כמו התארגנות לקראת מקלחת).



אני כמובן מאוד מתוסכלת מכך שהיא הפכה לילדה מפוחדת בסיטואציות מסוימות, היא ילדה מאוד נבונה,פעלתנית ומלאת שמחת חיים בדרך כלל ואני חשה שהיא במצוקה אך איני יודעת איך לעזור לה.



אודה לך מכל ליבי אם תוכל לכוון אותי ולהפנות אותי לגורם המתאים דרכו אוכל להחזיר את החיים למסלולם הרגיל.



בברכת חג שמח,



מיטל

שלום
רציתי לשאול האם יש הבדל בין הפרעת קשב להפרעת ריכוז?
ואם כן האם יכולה להיות הפרעת קשב בלי הפרעת ריכוז ולהיפך?
אם לא מדוע קוראים להפרעה בשני המושגים יחד
תודה

שלום, בני בן 12 נוהג לשחק בברביות עם 2 אחיותיו הקטנות, האם התופעה לא תקינה?

שלום, לבתי בת ה 10 יש חבר וגם לחברתה בת ה 10 יש חבר,
קודם המחשבה שלבנות כאלה צעירות יש חבר קצת מטרידה את מנוחתי, ואני הייתי רוצה שהן פשוט ירדו מהענין, אבל אני יודעת שאם אני אלחץ בכיוון זה יעשה את הפעולה ההפוכה ולכן אני מניחה לזה כעת,
שאלתי היא איך להתמודד עם המצב?
וכן הן לפעמים רוצות ללכת לבית של החבר או של החברה ארבעתם יחד ולהיות בבית כשאין הורה מבוגר בסביבה מה דעתכם?

אנא עזרתכם

יש לי ילד בן 5 והוא מרבה לנשק אותי ואת האח הקטן שלו בן שנתיים ואוהב להיות לצדי ובמגע איתי..
לפעמים חושבת שזה דבר טבעי ושהוא רושה לחוש את אהבתי ולפעמים זה מזיק לי ומפחיד אותי...

יש לו גם התפרצויות זעם ואפשר לעצבן אותו בקלות..

מה לעשות בקשר לדברים האלה..

בני בן ה- 12 סובל מהתקפי זעם בהם הוא מאבד שליטה,הוא גם עם בעיות עם סמכות של מבוגרים בביה"ס. הוא עבר אבחון שאמר שהוא סובל מבעיות רגשיות והמליץ על טיפול פסיכולוגי והדרכה הורית. אנחנו כבר מטופלים כ- 5 חודשים. היום היה עוד אינסידנט.הוא הודה היום שהוא לא בשליטה, האם טיפול תרופתי בגיל כזה יכול לעזור? קראתי או שמעתי כי לטיפולים תרופתיים נוגדי דיכאון יש להם השפעה מסוכנת על בני נוער עד כדי נטיות אובדניות. מה אתה אומר?

שלום רב,
בני כיום כבר בן 20 ויש לו חרדות חברתיות קשות.
הוא מטופל בכדורים שלא כל כך עוזרים.

מעניין אותי לדעת האם חרדה חברתית בקרב ילדים נובעת ברוב המקרים מלמידה, או ממשהו פיזי שנולדו איתו?

תודה רבה

שלום, בתי בת 11 ותקופה ארוכה אינה ישנה בלילות בגלל סיוטים רבים שיש לה, היא חולמת על כל מיני דברים רכעים, פורצת בבכי ואינה יכולה להירדם, בד"כ אני מביאה אותלה למיטה שלנו כדי שתמשיך לישון, אבל אני שוקלת לקחת אותה לפסיכיאטר או פסיכולוג, האם זה טוב עבורה?

שלום!
בני, בן 9 עבר איבחון פסיכולוגי ונמצאו בעיות בבוחן המציאות, חשיבה נוקשה. לפעמים נראה שיש לו מציאות משלו וזה מתבטא באי-קבלת סמכות הורית, מאבקי שליטה בבית. פעם אחד הוא דיבר על על עצמו כבעל כוחות-על ויכולת השפעה גבוהה על סובבים אותו, אך בשיחה אחרת עם ילדה מבית הספר דיבר באופן מציאותי גם לגבי עלצמו.
אני חייבת לציין שהילד אינטלגנטי מאוד (מעל הממוצע), חברותי, פעיל בתחומי ספורט שונים, מתעניין בנושאים רבים ותמיד היה לו דמיון מפותח, התפתחות תקינה לאורך שנים.

פנינו לטיפול פסיכולוגי כי אנחנו משפחה חד-הורית ויש בעיות סמכות בבית, בעיות קשב וריכוז בבית הספר (אושר באיבחון פרטי). בעקבות הטיפול נראה כי יש שיפור גם בחשיבה. בלימודים הוא מגיע להישגים גבוהים, במיוחד כאשר זוכה ליותר תשומת לב, הוראה פרטית.
השאלה שלי, האם יש מקום לדאגה ולהמשך איבחון וטיפול פסיכיאטרי. הדאגה העיקרית שלי-יש לנו הסטוריה משפחתית של מחלת נפש (בן-דוד שלי), אך זה מקרה יחיד.
תודה מראש.

בני בן ה11, ילד רביעי ואחרון, 3 אחיו הם בנים בגיל ההתבגרות. אין אבא במשפחה (אלמנה..)
הילד שונא ללמוד, שונא את בי"ס (טוב, מי כן אוהב?!) אבל אע"פ מצליח בלימודים. אנו חיים בישוב מרוחק וקצת מבודד ויש כאן ילדים בני גילו אבל הוא מעדיף לבלות את כל אחה"צ מול המחשב או טלוויזיה.
הוא מקבל טיפול פסיכולוגי עקב קושי רגשי שהבחנתי אצלו מתישהו. (להלן רקע בקצרה)
הענין שעליו רציתי להתייעץ הוא:
הילד שונא להסתפר. כמה שזה מפריע לי, הוא מתעקש יותר שאינו רוצה להיפרד משערותיו. הענין הוא שהשיער על הפנים רוב הזמן ומפריע לעיניין. כרגע הוא נראה כמו יהושוע פרוע.
יש לי תחושה (ואולי אני טועה) שענין השיער הפרוע וזה שהוא מסתיר את הפנים (בחלקם) והעיניים נובע מתוך איזו הפרעה נפשית.
המטפל שלו, הפסיכולוג, לא רואה כאן ענין בעייתי אך אני לא רגועה.
מדוע הוא מתעקש לא להסתפר ומדוע מתעקש ללכת פרוע ראש?
רציתי לשאול אם יש איזו הנחה פסיכיאטרית למצב הזה ועל מה עלי לשים עין?
אשמח להכוונה.

שלום, אני עובדת כמורה בתיכון בפרוייקט מעבר לשעות הלימוד של בית הספר, ונחשפתי לתופעה די מפחידה - ישנו בנות אשר חורטות על עורן בעזרת סרגל / חפץ חד צורות ,שמות או ראשי תיבות עד זוב דם במטרה ליצור קעקועים.
ניסיתי לפתוח את הנושא לשיחה והן פשוט צחקו חלקן אמרו שאילו שמות של אנשים שהן אוהבות ... ( אחת חרטה את השם "אבא" )
דיווחתח לממונה עלי שמקשרת ביני לבין בית הספר אבל אני ממש לא רגועה .
1. האם יש הסבר לתופעה ?
2. מה עוד ניתן לעשות ?
תודה רבה

שלום,
בני בן 15.5, מאובחן כלקוי למידה לא מילולי, דיסגרפי ולקות קשב וריכוז. בעבר טופל מספר חודשים ברטלין, אשר גרם לחוסר תאבון ואף דיכאון. מאז סרב לטיפול תרופתי כלשהו.
לאור קשיים לימודיים גדולים ולקראת המעבר לתיכון, הסכים בני לנסות שוב טיפול תרופתי שונה מרטלין. למי עלי לפנות- האם יש פסיכיאטר או נוירולוג המומחה ל ADHD? אנו חברי מכבי. היתה לנו התנסות לא מוצלחת עם נוירולוג, לכן חשו בלי לפנות למומחה בנושא.
תודה.