פורום פסיכיאטריה ילדים ובני נוער - יש לך שאלה?

מבטה של הילדה קפוא וחלול.לא נראה מבע רגשי.בשיחות נראה כי היא מבינה את הנלמד בגן אך עם זאת היא מדקלמת את חוקי הגן בלי להפנימם. התנהגותה כוחנית ואלימה מאוד ביחס לשאר הילדם כמו נשיכות, שריטות. מתנפלת על ילדים אם ברצונה בחפץ שיש לאחר או אם הדברים לא לשביעות רצונה כמו למשל בשבוע שעבר גזרה במספריים ובמהלך שיחה עם חברה קמה ונסתה "לגזור" אותה. התנהלותה אינה צפויה ורוב הזמן היא לבדה, עם זאת מדי פעם היא משחקת עם חברים. האם ניתן להצביע על בעיה נפשית בגיל כה צעיר? כי מנסיוני אינני חושבת שהבעיה היא שכלית אלא קושי רגשי- התנהגותי המשליך על הצד החברתי. אשמח להתייחסות והכוונה.תודה.

שהיתי בגן גם היה לי בעיות רגשיות התנהגות היום אני בת 19 לוקחת כדורים הרגעה היתי באשפוזים קצת עזר בגן בבית ספר היתי גם לבד היה לי בעיות התנהגות לא היה לי חברים והיום אני בשיקום מצב טוב

לדעתי התנהגות שאת מתארת היא חריגה ומחייבת בדיקה מעמיקה. לדעתי כדאי להפנות את ההורים למרפאה פסכיאטרית של הגיל הרך . יש שש מרפאות כאלו בפריסה ארצית. בברכה אבי

בגיל 14 היתי באשפוז בגלל התנהגות הפרעות אכילה אופססיה אחר כך היתי בטירה הרבה כדורים זריקות אבחנה סכזופרניה אני לוקחת סרקול עוברת שיקום והמצב שלי טוב רק לפעמים עצובה אמא אומרת אפשר לאבחן מחדש היא לא מקבלת את זה שאני בשיקום היתי במצב לא טוב פעם התקפים ואז אשפוז כפיה מחלקה סגורה סבלתי אני בת 19 מתפקדת בקהילה

לעדי שלום

תרופות אילו אינן ממכרות בשום פנים ואופן!!

את בוודאי מתכוונת לעובדה שהפסקת התרופה גורמת לחזרת התלונות שבגללן הן נלקחו. לכך ,התשובה יכולה להיות חיובית. אולם תופעה זאת אינה התמכרות.

יש לדעת שתרופות בעלי אופי ממכר נמצאות בפיקוח חמור של משרד הבריאות ונושאות תווית אזהרה.

ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית המכון לפסיכואנליזה בת זמננו

כן אבל להגיד שהתרופות הללו לא ממכרות כי אין תלות פיזית בהן זה כמו להגיד שמריחואנה לא ממכרת. הרי אין סימפטומי גמילה אבל זו התמכרות פסיכולוגית, ברגע שאתה מתרגל לשימוש קשה להפסיק.

שלום ד"ר, יש לי אחות בת 9 שלוקחת פריזמה כבר כמה חודשים, אני דואג לה וחושש שאכן נוצרת תלות מסויימת בכדור. האם ישנם מקרים רבים של ילדים שמתחילים טיפול בפריזמה, מפסיקים אותו לאחר תקופה מסויימת ולא נזקקים לכדורים יותר? והאם אתה יכול להפנות אותי למאמרים רפואיים עדכניים לגבי מתן פריזמה לילדים?

ישנם מאמרים רבים לגבי בטיחות הפריזמה בילדים ובנוער. אגב היא מאושרת בכל העולם מגיל 8. רב הילדים שנוטלים פריזמה לא יזדקקו לה לכל החיים ובהחלט אין צורך פסיכולוגי של הילד להמשיך בפריזמה. אני מפנה אותך למאמר אחד שפורסם באחרונה בעיתון רפואי חשוב ביותר אך כפי שאמרתי לך יש מאות מאמרים.
Am J Psychiatry. 2008 Apr;165(4):459-67. Epub 2008 Feb 15. Links
Fluoxetine versus placebo in preventing relapse of major depression in children and adolescents.
Emslie GJ, Kennard BD, Mayes TL, Nightingale-Teresi J, Carmody T, Hughes CW, Rush AJ, Tao R, Rintelmann JW.
University of Texas Southwestern Medical Center at Dallas, Dallas, TX 75390-8589, USA. [email protected]
OBJECTIVE: The authors compared fluoxetine and placebo in continuation treatment to prevent relapse of major depressive disorder in children and adolescents. METHOD: After a detailed evaluation, children and adolescents 7-18 years of age with major depressive disorder were treated openly with fluoxetine. Those who had an adequate response after 12 weeks, as indicated by a Clinical Global Impression improvement score of 1 or 2 and a decrease of at least 50% in Children's Depression Rating Scale-Revised score, were randomly assigned to receive fluoxetine or placebo for an additional 6 months. The primary outcome measures were relapse and time to relapse. Relapse was defined as either a score of 40 or higher on the Children's Depression Rating Scale with a history of 2 weeks of clinical deterioration, or clinical deterioration as judged by the clinician. Additional analyses were conducted with relapse defined only as a score of 40 or higher on the Children's Depression Rating Scale. RESULTS: Of 168 participants enrolled in acute fluoxetine treatment, 102 were randomly assigned to continuation treatment with fluoxetine (N=50) or placebo (N=52). Of these, 21 participants (42.0%) in the fluoxetine group relapsed, compared with 36 (69.2%) in the placebo group, a significant difference. Similarly, under the stricter definition of relapse, fewer participants in the fluoxetine group relapsed (N=11; 22.0%) than in the placebo group (N=25; 48.1%). Time to relapse was significantly shorter in the placebo group. CONCLUSIONS: Continuation treatment with fluoxetine was superior to placebo in preventing relapse and in increasing time to relapse in children and adolescents with major depression.

לחלי שלום

מנקודת מבט פסיכיאטרית , מומלץ תמיד וללא יוצא מן הכלל תוספת טיפול אנושי של שיחות בנוסף לטיפול התרופתי.
בגיל ההתבגרות הטיפול התרופתי בחרדה חברתית אינו יעיל מספיק. אחוזי ההצלחה נעים בטווח ה-30-40%. יש מקרים רבים שיש צורך להשתמש בקוקטלים תרופתיים שונים. יש גם שוני לגבי סוגי החרדות . לעיתים לא נדירות מדובר בווריאציה של אופי ולא ממש בחרדה חברתית. וכפי שברור אי אפשר לשנות אופי בתרופות, אפשר רק לרכך.

בהצלחה
ד:ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית המכון לפסיכואנליזה בת זמננו

למורן שלום

עייפות כרונית אינה אבחנה אלא תלונה.
יש כמובן לחקור את סיבות העייפות .חייבים לברר סיבות רפואיות וגם פסיכולוגיות.
קודם יש לבדוק סיבות רפואיות ושנית סיבות פסיכולוגיות.
יש להדגיש זאת מאחר והנערה מתבגרת ויש הרבה סיבות פסיכולוגיות למצב זה.

רצוי לבחון טיפול פסיכולוגי מיטבי. טיפול בתרופה יבוא רק באם המצב קשה או שהטיפול הפסיכולוגי לא הראה שיפור הכרחי בתום מספר חודשים. לעולם לא רצוי להתחיל בטיפול תרופתי בלבד .

נושא תופעות לוואי , מחייב מעקב של פסיכיאטר ילדים.
רצוי לדעת מה האבחנה הראשונית ומה אנו חפצים להגיע דרך הטיפול.

בהצלחה,
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית המכון התל אביבי לפסיכואנליזה בת זמננו.

אם הבעיה היא אינה פסיכולוגית,אין סיבה לקחת את התרופה?

לעדי שלום

החלוקה נפש וגוף אינה נכונה להבנתנו. לפעמים ניתן להשתמש בתרופה ולהוסיף גם טיפול פסיכולוגי.
חשובה ההערכה המקצועית ,מידת הסבל ,ואובדן התפקוד.
הטיפול הפסיכולוגי יוצר שינוי איטי ולפרקים יש צורך להיעזר גם בתרופה.

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו

שלום לך אסנת
מטרתו של טיפול פסיכולוגי לחזק את הביטחון של הילד, לעזור לילד להכיר יותר את עצמו , את הלא מודע שלו- כן גם ילדים יכולים להפיק המון מטיפולים ולא רק מבוגרים. הגישה שלי היא שלפני שמתחילים טיפול חשוב לבצע איבחון מקיף או אצל פסיכולוג קליני או פסכיאטר ואז על פי המלצות האיבחון להתחיל בטיפול המתאים. חשוב לבדוק האם מדובר בחרדה חברתית (Social Phobia ) או ביישנות או אולי הפרעת קשב ללא היפראקטיביות, או הפרעת חרדה אחרת ולכן חשיבותו של האיבחון גדולה. בברכה אבי

אין ספק שהתיאור קשה ודורש התערבות מיידית ומקיפה. לא כתבת אם הילדה בטיפול כלשהוא ? בכל מקרה לדעתי כדאי להגיע לאיבחון מקיף אצל פסכיאטר ילדים אשר יוכל לאבחן את הקשיים , האם יש מרכיב ביולוגי, אורגני או שאולי הפרעה רגשית בלבד. האם מדובר בהפרעה ביפולרית ? שינויים קיצוניים במצב הרוח כפי שאת מתארת מחייבים התייחסות בנושא זה. הפרעת אישיות לא מאבחנים לפני גיל 16 . בברכה אבי

הבעיה ממנה סובל הבן שלכם היא תלישת שער קומפולסיבית (טריכוטילומניה), חשוב בהקדם להגיע לאיבחון מקיף אצל פסכיאטר ילדים ולקבוע תכנית טיפולית מתאימה. לא בכל מצב ניתנים תרופות אם כי מתן תרופה מקבוצת SSRI כגון פריזמה יכולה בהחלט לשפר משמעותית את מצבו. בברכה אבי

לא ברור לי מה זה שאת תומכת בילד שפוצע את עצמו, האם את מטפלת בו? בביה"ס ? באפן פרטי? בהחלט על פי התיאור הקצר חשוב לדעתי לעשות איבחון רגשי לילד כדי לבדוק את הסיבה לתופעה שאת מתארת ולטפל בהתאם. בברכה אבי

שלום דריה,
נראה לי שקשה לאמך לראות את הצרכים הרגשיים שלך. יכול בהחלט להיות שגם לאמך לא קל והיא במצוקה בעצמה. תציעי לה ללכת ליעוץ משותף בכדי לפתור בעיות משותפות ואני מקווה שהיא תסכים לכך. בהצלחה אבי

!

שלום רב, בד"כ הצבא יבקש מכתב מהפסיכולוג ו/או הפסכיאטר המטפל לגבי מצבו. פסכיאטר צבאי יבדוק את הילד גם כן. בד"כ הפרופיל הרפואי יהיה 64 ובנך לא יוכל להיות בחיל קרבי. כמובן תלוי בגורמים נוספים ויש מקרים שהפרופיל הרפואי נמוך אף יותר. בברכה אבי

שלום לך
לדעתי כדאי לך לפנות למחנכת הכתה אשר תטפל בנושא ובמידה ותחשוב שכדאי שתדבר עם יועצת ביה"ס היא תוכל לעזור לך להגיע אליה לשיחה. לדעתי אין צורך בפניה לפסכיאטר. בברכה אבי

לאורית שלום

התשובה אינה חד שמעית ,היא משתנה ממסגרת אחת לשניה .

יתרונות טיפול ציבורי.
1. עלות זולה.
2. הטיפול נעשה על ידי אנשי מקצוע צעירים( לרוב) אולם עם פיקוח של צוות בכיר.
3. מדובר לרוב בעבודת צוות.

חסרון:
1. שעות טיפול לא גמישות (לרוב)
2. הטיפול נעשה על ידי אנשי מקצוע צעירים( לרוב) אולם עם פיקוח של צוות בכיר.
3. טווח משך טיפול קצוב בזמן .(לרוב)

יתרון טיפול פרטי.
1. בחירה אישית והתאמה.
2. נוחות בשעות , אקלים פרטי,אישי.
3. משך טיפול לפי הצורך.

חסרון :
1. עלות .
2. קיים פיקוח אולם לפי בחירת המטפל ולרוב חלקית.
3. (לרוב) אין עבודת צוות ,אלא ומדובר בטיפול במכון, ורק בחלקם..

כאמור ,הדברים אינם מוחלטים. הסודיות המקצועית קיימת בשני המסגרות למרות שלמראית עין נראה שמסגרת ציבורית יותר פרוצה.
אין לשכוח שניתן לשלב ולפנות בחלק מהזמן למסגרת אחת ובהמשך בשנייה.
אגב, קיימת מסגרת טיפולית בתשלום מופחת שהיא פרטית אולם עם רשימה קבועה בקופות.

בהצלחה:
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו.

לרענן שלום

לא כל מצב המתפרש כחרדה חברתית הוא כזה מאחר ויש מצבים דומים אחרים.חשובה אבחנה מעמיקה לצורך פתרון ראוי. במידה ואכן מדובר בחרדה חברתית הטיפול התרופתי אינו בהכרח יעיל ללא שילוב גישות טיפול המגייסות שיטות הבנה רגשית ומנגנוני התמודדות.
אני מניח שהחששות לפנות לאיש מקצוע מצויות ברצף החרדות המכונה "חרדה חברתית".

לצורך קידום הפניה לרופא העוסק בעולם הנפש -פסיכולוגיה קרי פסיכיאטר ניתן לנסות שיטות אילו:
1. הצעה לבנך כי יבחן באינטרנט באם ניתן לתת טיפול ללא בדיקה אישית? יתכן ודיון דרך האינטרנט עם רופא או אנשים אחרים יקטין את ההתנגדות.
2. יש לבחון את מהות נסיבות ההתנגדות. להתחבר למצוקתו. להציע פתרון למצוקה תוך דגש על המצוקה ולא רק על החשש מפניה לפסיכיאטר. יש לפנות אליו ברגע נינוח בו קיימת פתיחות לאחר.
3. הפניה הופכת למסובכת במידה ואחד מההורים הביע חשש מפניה לפסיכיאטר בעבר או כיום. יש להשלים עם הרעיון ואף לומר את סיבות שינוי הדעות לנער.
4. במידה ואחד ההורים או איש משפחה אחר נעזר בפסיכיאטר, רצוי כי הוא ישתף את הנער כיצד הוא נעזר ומה היו התוצאות ההתערבות.
5. ניתן לבדוק אפשרות עזרה מרופא המשפחה , מתן מינון קל נוגד חרדה ,וכן שיחה עם הרופא יכול לקדם את העיון.

עיקר ההצלחה בהתמדה אולם גם תחת כיבוד עצמאותו והפרטיות שלו.

בהצלחה
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון הפסיכואנליטי לפסיכואנליזה בת זמננו

כדי להסביר לסוג החרדות המופיעות פעמיים שלוש ביום למשך מספר דקות - אכתוב על מה שקרה היום- הוא ראה דמות מספר ילדים ופחד שהיא דופקת בדלת. אחרי כמה דקות הוא חזר למציאות ודיבר לעניין.

לאמא שלום.

הצעתו של עמיתי ד"ר שפירא לפנות לרופא המטפל היא כנראה המועילה והנכונה ביותר למצב בנך.
תשובה ברורה מחייבת היכרות אישית עם הילד. כל ניסיון אחר עלול להכשיל.

ליבי איתך , אני מבין את מקור דאגותיך. מתיאור המקרה אוכל רק לומר שתופעות אילו קורות לפרקים ואין הן נדירות כלל וכלל. סביר להניח, מנסיון עתיר שנים ,כי תופעת האימה תחלוף בהדרגה.

אי אפשר להשאיר את הדף ריק מעצה קטנה אולם חשובה. אין להאשים או לאבד אמון ברופא המטפל. אין אנו מסוגלים לנבא תגובות אילו . אני בטוח שהרופא המטפל בקיא בתגובות אילו והוא גם יחלץ את הילד . אוירה רגועה ובטחון פנימי שהמצב ישוב לקדמותו יאפשר גם מתן רגיעה לילד. קרוב לוודאי זאת האפשרות השכיחה ביותר.תחושת הורים המשדרת נואשות וחששות מדביקה ומעצימה את חרדות ילדך , ואין אנו חפצים בכך.

נחזיק לך ידים.
בהצלחה:

ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון לפסיכואנליזה בת זמננו.

האם משך הזמן של התגובה סביר? (מצב הנמשך כשבועיים).
חשוב לי מאוד לדעת האם יש סיכון שהוא יצטרך תמיד כדורים נוגדי פסיכוזה גם בלי ריטלין?

הנוירולוג המליץ על נוילפטיל, פסיכיאטר הילידם המליץ על ריספרדל, התחלנו טיפול בריספרדל, מה דעתך על כך? תוך כמה זמן צפוי שיפור?

תודה

לאמא שלום

המהלך שאת מתארת תואם את הניסיון הכללי במצבים אילו. הטיפול בנוגד פסיכוזה אינו לנצח.
רצוי להעזר ברופא אחד, שני רופאים משמעו בלבול.

בהצלחה

לאלמונית שלום.

את צעירה בגילך אולם ניכר שעולמך החוויתי והתלבטויותיך הינם של מבוגר. נראה כי השאלה באה ממקום של סקרנות למקור המשיכה וגם ממצוקה אישית תחת תחושת שוני וחריגות.
לא כל נערה המתאהבת במבוגרים ממנה חשה במצוקה.
רצוני להתיחס למצוקה ולא לשאלה כהוויתה.
אין המציאות שאת מתארת חייבת להיות גזרת גורל או מקור לסבל. אהבה היא מקור לאושר.
נראה שאת חלוקה בנפשך, בין המשיכה לדמויות מבוגרות ומאידך יודעת רגשית כי קשר אמיתי ובעל משמעות יכול להתרחש רק עם בן גילך. המתח בין שני המגמות מסב ללא ספק כאב וצער וגם סקרנות.
הבנה לוגית למקור המשיכה כמו העדר דמות אב יכול להיות חלק מהתשובה, אולם אין בהבנה זאת פתרון למצוקתך .מנסיון ארוך שנים של אנשי מקצוע נראה כי יש לבחון היבט זה מזויות שונות תחת שיח חוויתי עם איש טיפולי.
לעולם תגלית חוויתית בשניים עמוקה ומשמעותית מגילוי שכלי של היחיד ,ולכן המלצתי בכל ליבי כי תפני לאיש מקצוע הבקיא בפסיכוטרפיה- לא חייבים לספר להורים את הכול אפשר לומר שיש לך בעיה ורצונך לפנות לאיש מקצוע.

בהצלחה:
ד"ר סמואל אליהו
פסיכיאטר ילדים ונוער
עמית במכון הפסיכואנליטי לפסיכואנליזה בת זמננו.